אלי רוסינוב פעילים; קרדיט: פעיליםאלי רוסינוב פעילים; קרדיט: פעילים
הכר את המומחה

"השוק המקומי ימשיך לעלות השנה, עדיין יש תמחורים נוחים"

אלי רוסינוב, מנהל השקעות בפעילים, מדבר על שילוב בין מקרו לבין רגשות המשקיעים, על מניות שיככבו בהמשך השנה וגם מה הוא צופה לשוק המקומי ולוול סטריט

בעידן של תנודתיות, אי ודאות כלכלית ושוק שמשתנה במהירות, המשקיעים חייבים לשלב בין הבנה מקרו-כלכלית עמוקה לבין התאמה אישית לצרכים המשתנים של כל משקיע. אלי רוסינוב, מנהל השקעות עם ניסיון של שש שנים, פועל מתוך אמונה שדווקא בזמנים של פחד או אופוריה נולדות ההזדמנויות הגדולות באמת. תוך שילוב בין גיוון גיאוגרפי וסקטוריאלי, ניתוח עומק של חברות מובילות, והבנה של רגשות השוק, הוא מנסה להוביל את לקוחותיו לצמיחה פיננסית ארוכת טווח, מבלי לרדוף אחרי טרנדים חולפים.


למה בחרת את תחום העיסוק הזה?

"התגייסתי קצת לפני הקריסה של ליהמן ברדרס והשתחררתי שנה לפני משבר החוב באירופה, שזה הזמן שבו התחלתי את לימודי הכלכלה. הוקסמתי מהמורכבות של השווקים הפיננסיים והיכולת שלהם לשקף את הדינמיקה של הכלכלה העולמית, אבל זה גם מסע מרתק לתוך הפסיכולוגיה האנושית, שבה פחד, תקווה, FOMO ולפעמים גם תאוות בצע מעצבים את השווקים. זה גם יצירת השפעה ממשית על חייהם של אנשים בין אם זה חיסכון לפרישה, קנית בית או בניית עושר לדורות".



כמה זמן אתה במקצוע הזה ובמה אתה מתמחה?

"אני מנהל השקעות כבר 6 שנים. המומחיות שלי היא בניהול תיקי השקעות מגוונים, עם דגש על שווקי מניות ואג"ח בארץ ובחו''ל. אני מתמקד בזיהוי מגמות כלליות בשווקים, לצד בחירה סלקטיבית של נכסים שמציעים פוטנציאל תשואה גבוה ביחס לסיכון. כמובן עם דגש על ניתוח מקרו-כלכלי ופסיכולוגיית שוק. התמהיל הזה מגיע תוך התחשבות בצרכים של כל לקוח וברמת הסיכון שמתאימה לו".





איך אתה מנסה לייצר תשואה עודפת למשקיעים-חוסכים?

"כדי לייצר תשואה עודפת, אני משלב שלושה עקרונות: ראשית, ניתוח מעמיק של חברות, תוך התמקדות ביתרונות תחרותיים ברי-קיימא. שנית, אני משתמש בגיוון אסטרטגי בין סוגי נכסים (מניות ואג"ח) ובין שווקים גיאוגרפיים כדי להפחית סיכונים. שלישית , אני מנצל תנודות בשוק הנובעות מפסיכולוגיה המונית, כמו פאניקה או אופוריה".


מה האני מאמין שלך?

"האני מאמין שלי הוא ששוק ההון הוא שדה משחק של רגשות אנושיים ושהשקעה מוצלחת מבוססת על משמעת, סבלנות ומחקר מעמיק. את הכסף מרוויחים מהשקעות בחברות מצויינות לטווח ארוך. השווקים תנודתיים בטווח הקצר, אבל לאורך זמן הם מתגמלים משקיעים שמקבלים החלטות מושכלות ומתמקדים בערך האמיתי של הנכסים. מי שרודף אחרי רווחים מהירים עלול להתאכזב ולהפסיד כסף כי שוק ההון לא סלחן".



אם היית יכול לחזור לרגע בזמן, איזה טיפ היית נותן לעצמך בתחילת הדרך?


"תלמד ותתפתח כל הזמן כי שוק ההון הוא דינמי ואסור להישאר מקובע, היכולת כל הזמן ללמוד היא חשובה מאוד בעולם הזה כי כל הזמן יש התפתחויות כלכליות ופיתוחים טכנולוגיים. ותדע להקשיב לאנשי שוק וותיקים ובעלי ניסיון, הם עברו גם משברים וגם תקופות מדהימות ויש להם יכולת לתת לך פרספקטיבה וראייה כוללת שתתרום לך בהתנהלות".

קיראו עוד ב"שוק ההון"




מה אתה חושב על שוק המניות המקומי ולמה?


"אני מעריך שהשוק המקומי יעלה מעל 10% בשנה. השוק הישראלי נהנה ממגזרים חזקים כמו פיננסים, אנרגיה וטכנולוגיה למרות שהוא מוגבל על ידי סיכונים גיאופוליטיים (איראן והמלחמה בעזה) ואי-ודאות כלכלית בעיקר בגזרת האינפלציה, למרות הצפי להורדת ריבית. הפסיכולוגיה של המשקיעים המקומיים מושפעת מאוד מחדשות, מה שיוצר תנודתיות שמקשה על עליות משמעותיות. עם זאת, אני רואה הזדמנויות מכיוון שהתמחור הוא נוח בחלק מהמקרים".



מה אתה מעריך שיקרה ב-S&P 500 ולמה?


"אני מעריך שה 500S&P יעלה עד 10%. הצמיחה תונע בעיקר על ידי חברות טכנולוגיה שממשיכות להוביל בחדשנות, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית, סייבר ומחשוב ענן. עם זאת, הפד לא ממהר להוריד ריבית ,למרות התמתנות באינפלציה והצפי שהוא יוריד ריבית לקראת סוף השנה, וזה משפיע במיוחד על מגזרים רגישים לריבית כמו נדל"ן וצריכה. בנוסף, אי-ודאות סביב מדיניות הסחר של טראמפ עשויה להגביר את התנודתיות, מה שמגביל את פוטנציאל העליות".




ממה משקיעים צריכים להיזהר?


"משקיעים צריכים להיזהר ממספר סיכונים מרכזיים. ראשית, מלחמת הסחר של טראמפ וסיכונים גיאו-פוליטיים , גם בעולם וגם אצלינו, שעלולים להשפיעה על השווקים. אלו דברים שמביאים תנודתיות רבה. שנית , חשוב לנסות להימנע מלקבל החלטות על סמך רגשות מוגזמות ולפעול מתוך סבלנות ומשמעת כדי לא להיסחף אחרי הרעש התקשורתי".



איזה תחומים יבלטו לטובה?


"נכון לעכשיו הפיננסים, האנרגיה ומניות ביטחוניות דחפו את השוק המקומי למעלה והתמחור שלהם פחות נוח מבעבר. עם זאת , לדעתי לא צריך לבטל אותו. להערכתי , מניות הטכנולוגיה והנדל"ן יבלטו יותר בחלק השני של השנה. בעולם, מגזר הטכנולוגיה בדגש על AI וסייבר יהנה מצמיחה ופיתוח. וסקטור האנרגיה, שלהערכתי נושא העצמאות האנרגטית מצד אחד והצורך בחשמל בעולם הדאטה סנטרס ו AI יהווה מאין קטליזטור לצמיחה של חברות בתחום הזה".




איך משקיע סביר צריך להשקיע 200 אלף שקלים שיש לו "בצד" בהנחה שהוא ואשתו בני 50 עם 3 ילדים, משפחה ממוצעת.

"משפחה זו זקוקה לאיזון בין צמיחה לשמירה על הון. הייתי ממליץ על 50% מניות (30% S&P 500, 20% מדד ת"א 125) לטווח ארוך, 30% באג"ח קונצרני, ו-20% בקרן כספית לנזילות עבור הוצאות משפחתיות כמו לימודים או חופשות".


בן 40 רווק, עובד בהייטק ומרוויח מצוין.

"עם הכנסה גבוהה ואופק זמן ארוך, הוא יכול לקחת סיכונים. 70% במניות ( בחלוקה שווה בין חו''ל וישראל ), 30% אג''ח קונצרני".


זוג בני 28 לפני חתונה עם שכר ממוצע במשק.

"זוג זה צריך נזילות לטווח קצר ויציבות. 40% במניות , 40% באג"ח קונצרני בדירוג גבוה לתשואה יציבה, ו-20% בחיסכון נזיל (קרן כספית או פיקדון בנקאי) עבור הוצאות החתונה והקמת משק בית".


סטודנט רווק בן 26, עובד בוולט, רוצה להיות מיליונר ואוהב סיכונים.

"עם סובלנות גבוהה לסיכון ואופק זמן ארוך, הוא יכול להשקיע אגרסיבית. 70% - 100% במניות ואת השאר הוא יכול לחלק בין קונצרני או אפילו קריפטו אם הוא בעניין".


זוג בני 65, הילדים מסודרים, מקבלים קצבאות עולות על הצרכים שלהם. 

"זוג זה צריך לשמור על ההון ולהבטיח הכנסה יציבה. 30% במניות , 60% באג"ח קונצרני בדירוג השקעה ו-10% בקרן כספית לנזילות וגמישות".



מסר, טיפים, ותובנות שתוכל לשתף אותנו בהם?


"המפתח להשקעה מוצלחת הוא להתאים את האסטרטגיה למטרות האישיות, לרמת הסיכון ולאופק הזמן שלכם. תנסו להימנע מלרדוף אחרי טרנדים או לקבל החלטות מתוך פחד או פזיזות. תזכרו שגיוון ותכנון לטווח ארוך יעזור לכם ליהנות מפירות ההשקעה. לבסוף, תמיד כדאי להישאר בשוק ולזכור שאי אפשר לתזמן אותו. לאורך השנים השוק ייתן לנו אין ספור סיבות לצאת ולהישאר בחוץ ולכן סבלנות היא שם המשחק".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 07/07/2025 08:04
    הגב לתגובה זו
    השוק במגה אופוריה ובתמחור יתר קיצוני דינו של הגאפ להסגרזה יהיה אכזרי וכואב.
  • 2.
    כל ילד נהיה מומחה לשוק ההון. (ל"ת)
    אנונימי 06/07/2025 22:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    התרסקות מחירי נדלן בגוש דן. 06/07/2025 22:38
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד סיום המלמחה והסכמים אזוריים יעלו את הבורסה.מצד שני עשרות אלפי קפלניסטים מוכרים דירות ועוזבים לחול מה שמפיל את מחירי הדירותוימשיך להפיל עוד שנים רבות.רשות המיסים תזמן לחקירה בעלי דירות בהרצלייה ותל אביב שלא מדווחים על הכנסות משכירות.
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.