קנייה או מכירה
צילום: ISTOCK

מה קורה בבורסה ביום שאחרי נפילות חדות?

אביחי טדסה | (4)

הבורסה נופלת ביום אחד, הלחץ עולה, הפניקה עולה וכולם מנסים להבין מה יהיה למחרת?. בדקנו איך התנהגה הבורסה בתל אביב לאחר נפילות חדות (מעל 5%), האם היו תיקונים מהירים, או שהירידות נמשכו. זה לא אומר שמה שהיה הוא שיהיה. זה רחוק מאוד מלהיות מדע מדויק, אבל זו אינדיקציה מסוימת להתנהגות משקיעים ביום שאחרי.  


הירידות הגדולות: האירועים הבולטים


אוגוסט 2011 - הפחד מאמריקה: באוגוסט 2011, הורדת דירוג האשראי של ארה"ב על ידי חברת S&P גרמה לשווקים העולמיים להיכנס לסחרור. בת"א הגיבו בחריפות עם נפילה של כ-7% במדד ת"א 35. ביום שאחרי, השוק התאושש קלות עם עלייה של כ-1.5%, אבל חוסר הוודאות נמשך עוד מספר שבועות.

דצמבר 2018 - המשבר של פריגו הביא איתו נפילה של 5.1% במדד ת"א 35, לאחר שחברת התרופות פריגו ירדה ב-29% ביום אחד בשל דרישת מס אדירה מאירלנד. יום לאחר מכן, השוק תיקן מעט ועלה בכ-0.8%, אך הלחץ נמשך ומניות רבות המשיכו להיסחר בירידות.

מרץ 2020 - אימת הקורונה. ב-9 במרץ 2020, עם התפשטות נגיף הקורונה והקריסה במחירי הנפט, מדד ת"א 35 צנח ב-4.8%. ביום שאחרי, השוק המשיך במגמה שלילית, אך בהמשך השבוע נרשמו עליות קלות. התנודתיות נמשכה לאורך התקופה.

אוקטובר 2023 - מלחמת 7/10 - ב-8 באוקטובר, הבורסה בתל אביב חוותה ירידות של כ-4.6% על רקע המלחמה. ביום שאחרי, השוק תיקן באופן מתון עלייה של כ-1.2%.



מגמות כלליות: תיקון חלקי ותנודתיות. זה כאמור לא מדע מדויק, אבל אחרי ירידה חדה, השוק לרוב מראה תיקון קל כבר ביום המסחר הבא. עם זאת, התנודתיות לא נעלמת מיד, ובדרך כלל נדרשים כמה ימים עד שבועות כדי להתייצב לגמרי, בהתאם לסיבה שהובילה לנפילה. ומהתיאוריה לפרקטיקה: סקירת בורסה: מה קורה עכשיו בשוק




תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אליעזר 25/03/2025 07:11
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי השנה 2025 לאומי שער 6000 מאוד יתכן שתגיע
  • 1.
    לימור 24/03/2025 12:18
    הגב לתגובה זו
    מניית לאומי לדעתי מציאה לדעתי אנוכי לא הופתע אם בעתיד תגיע לשער 5500
  • מירי 24/03/2025 12:42
    הגב לתגובה זו
    לפי דעתי מאוד ייתכן מניית העתיד ומוצלחת
  • יורם 24/03/2025 14:33
    דעתי לאומי היא תגיע חזק כלפיי מעלה
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.