אייזיק דבח דלתא
צילום: ליאת מנדל
ראיון

המשקיעים התאכזבו מדוחות דלתא: האם הם צודקים?

למרות שחברת ההלבשה סיימה שנת שיא, במהלכה הציגה צמיחה של 10% בהכנסות ו-20% ברווחים, המשקיעים התאכזבו מהתחזיות לשנת 2025; בראיון עם ביזפורטל, מנסים אייזק דבאח, מכ"ל החברה ובעל השליטה בה ויניב בנדק, סמנכ"ל הכספים, להסביר מה עומד מאחורי התוצאות וכיצד הם רואים את העתיד של דלתא?

איתן גרסטנפלד | (1)

דלתא דלתא גליל 0.53%  סיימה שנת שיא שבה היא רשמה צמיחה של 10% בהכנסות לצד קפיצה של 18.5% ברווחים, ובאופן כללי היא ממשיכה את מגמת הצמיחה ארוכת השנים שלה. עם זאת, המשקיעים, פחות התרשמו מהנתונים ושלחו את המניה לירידות במסחר בתל אביב. בשיחה עם ביזפורטל, מנסים אייזק דבאח, מכ"ל החברה ובעל השליטה בה ויניב בנדק, סמנכ"ל הכספים, להסביר מה עומד מאחורי התוצאות וכיצד הם רואים את העתיד.


"סיימנו שנה מעולה ורבעון מעולה. השנה הצגנו גידול של 10% בהכנסות וברווחיות. מדובר בשנת שיא בהכנסות, שיפרנו את כל הפרמטרים שלנו. צמחו בכל אחד מהאזורים הגיאוגרפים שאנחנו עובדים בהם ובשלושת המגזרים העיקריים שלנו. גם הרבעון הרביעי היה מעולה, רשמנו גידול של 18% בהכנסות וצמחנו ברווחיות ב-15%. המותגים בבעלות שלנו צמחו בצורה משמעותית כולל מכירות האינטרנט, כשכ-22% מהמכירות של המותגים שלנות מגיעות מהאינטרנט", מסברים דבח ובנדק.


למרות הנתונים החיוביים עליהם הם מצביעים, המשקיעים התאכזבו קמעה מהתחזיות שפרסמה החברה, שצופה כי תסיים את 2025 עם צמיחה של בין 4%-6% בהכנסות, לעומת צמיחה של 10% בשנה החולפת. בהקשר זה, הזכרנו לדבח את הדברים שאמר לנו ברבעון הקודם, כי בדלתא "מקווים לגדול בכל שנה ב-10% במכירות ו-20% ברווחיות", נתון בו הם עמדו בהצלחה רבה השנה אך כפי שהם מעריכים לא יחזור על עצמו בשנה הקרובה. "הצמיחה שאני דיברתי עליה כוללת רכישות. בטווח הארוך אנחנו מעריכים שנציג צמיחה של 10% בהכנסות וברווחיות. אם נסתכל על ה-14 שנים האחרונות גדלנו בסביבות ה-10%, כשחצי הוא אורגני וחצי מגיע מרכישות שאנחנו מבצעים. צריך גם להסתכל על שנת 2024, שהייתה שנת שיא, וקשה להתעלות על זה. הגידול הצפוי שלנו בשנה הקרובה הוא טוב יותר מהרבה חברות מתחרות", הסביר דבח.


נתון נוסף שקצת אכזב את המשקיעים הוא הירידה בשיעור הרווחיות הגולמית ברבעון האחרון, ממה זה נבע?

"במהלך השנה האחרונה, שיעור הרווח הגולמי עלה. ברבעון הרביעי עלויות ההובלה בכל האזורים שבהם אנחנו פועלים עלו. אנחנו כבר רואים ירידה בעלויות הללו, כך שאנחנו מאד חיוביים לגבי הדבר הזה. בנוסף, בגלל התמהיל, מכרנו יותר מותגים שהתאפיינו בשיעורי רווח גולמי נמוך יותר, אבל רווח תפעולי גבוה יותר. גם שערי החליפין של השקל מול הדולר לא הועילו לנו. בסוף הירידה הזו, היא חלק משנה שלמה שבה הצגנו שיפור, לכן אנחנו מאד חיוביים לקראת השנה הקרובה".


בהקשר זה כדאי לציין שהחברה דיווחה על תכנית ארגון מחדש מקיפה במפעלים של המותגים הפרטיים במזרח הרחוק, הכוללת סגירת מפעל בתאילנד וצמצום פעילות הייצור במפעל בסין. "במהלך 2025 אנחנו נסגור את אחד משני המפעלים שלנו לתאילנד, ונעביר את הייצור לאתרים אחרים שלנו ולקבלן משנה. אנחנו כל הזמן בוחנים, איפה אנחנו יכולים להיות מבחינת ייצור ועלויות, ורוצים להמשיך ולגדול ושמר את הרווחיות שלנו במגזר המותגים, וזה חלק מתוכנית ההתייעלות והשיפור", מסביר בנדק. 


הזכרתם את המאזן שלכם, ואת הרצון להניע את הצמיחה באמצעות רכישות, מה אתם מחפשים?

"אנחנו מחפשים חברות סינרגטיות שיכולות להשתלב בדלתא. לצערנו אין משהו עכשיו על הפרק, מה שיש הוא יותר מי יקר ולא בשבילנו. אבל אנחנו כל הזמן מסתכלים על השוק".


אם אנחנו מסתכלים קדימה מה יניע את הצמיחה בשנתיים הקרובות?

"הרבה דברים. אנחנו חברה של צמיחה, כבר 13 שנה שאנחנו צומחים. אנחנו מאד עקביים וצפויים, ומייצרים רווחיות ותזרים מזומנים חזקים. כמו שאפשר לראות בתחזיות אנחנו הולכים לצמוח גם שנה הבאה".

קיראו עוד ב"שוק ההון"


שנה חזקה תחזיות פחות

דלתא דיווחה על הכנסות של 599.2 מיליון שקל ברבעון הרביעי של 2024, עלייה של 18% לעומת הרבעון המקביל ב-2023.  בשורה התחתונה, הרווח הנקי, בנטרול סעיפים חד פעמיים, גדל בכ-8.4% והסתכם ב-41 מיליון דולר, לעומת 37.8 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.


במבט קדימה, החברה צופה צמיחה של בין 4%-6% בהכנסות ב-2025 לעומת צמיחה של 10% ב-2024. הרווח התפעולי צפוי לצמוח בין 4%-9% ולהסתכם בין 192-200 מיליון שקל, והרווח הנקי צפוי לעמוד על בין 112-118 מיליון שקל, גם כן צמיחה של בין 4%-9%.



דלתא היא אחת החברות הוותיקות בבורסה, הפועלת מאז 1975 ועוסקת בייצור ושיווק של מוצרי הלבשה. בשנה אחרונה עלתה מניית החברה בכ-28% והיא נסחרת לפי שווי שוק של כ-5.3 מיליארד שקל.

מניית דלתא גליל בשנה האחרונה

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דב בירן 13/02/2025 17:05
    הגב לתגובה זו
    חב רצינית דלתא ואני מעריך שהיא מנית צמיחה .
חנן פרידמן
צילום: אורן דאי

הרווחים של הבנקים - מה גרם לקפיצה הגדולה ולמה יש סיכוי שהם יעלו בהמשך?

הריבית הולכת לרדת ויש את מי שממהר להספיד את הבנקים אבל אם אם מנסים למצוא את ה״אשמים״ ברווחיות של המערכת הבנקאית מגלים שזה לא הריבית וגם לא המנהלים - אלא שינוי מבני עמוק

מנדי הניג |

הבנקים מעולם לא היו כל כך רווחיים. המנהלים שלהם טובים, אבל גם הם יודעים שניהול זה לא כל העניין. הריבית עלתה, אבל זה גם לא רק בזכות הריבית. הסיבה היא שונה ממה שרובנו חושבים. הנה התוצאות של בנק לאומי משנת 2010 ועד היום. עם שווי של כ-93 מיליארד שקל, לאומי הוא מועמד טוב להיות החברה הראשונה בבורסה בת"א שמגיעה לשווי של 100 מיליארד שקל.  

מהדוחות למחצית הראשונה של 2025 עולה כי הרווח למניה הוא באזור 6.7 שקל למניה. המניה נסחרת ב-63.7 שקל - לכאורה מכפיל רווח של 9.5. זה מכפיל שנחשב סביר בהחלט, אפילו זול, אלא שמה שחשוב זה המכפיל העתידי. יש רוחות של שינוי. הריבית תרד, ייתכן מאוד שהרווחים של הבנקים יפגעו מכך. אבל, האם זה הגורם המכריע? 

כשבוחנים את הכנסות הריבית נטו לפני העלאת הריבית ואחרי העלאת הריבית מבינים שההכנסות אומנם עלו מקצב של כ-10.4 מיליארד שקל ב-2021 לכ-16-17 מיליארד שקל כעת. חלק מהגידול הזה הוא גידול טבעי שהיה מתרחש בלי קשר לריבית. ועדיין מדובר על עלייה מרשימה. עם זאת, גם אם הריבית תרד, מסבירים לנו בבנק המרכזי שזה כבר לא יהיה ריבית אפס. המשחק השתנה שוב. אחרי המשבר הגדול של 2008, הריביות בעולם צנחו למשך תקופה ממושכת, אבל התקופה הזו היא החריגה. ריבית אפס זה ניסוי ממושך וחד פעמי כנראה. הפעם, הריבית תעצור באזור 3%-3.5%.  

בריבית כזו, ההשפעה על רווחיות הבנקים לא תהיה דרמה גדולה, וכשלוקחים את הצמיחה האורגנית, מבינים שייתכן מאוד שבשורה התחתונה הם לא ייפגעו. 



בנק לאומי - דוחות רווח והפסד 2018-2024



אל על ישראייר
צילום: דוברות אל על ומוני שפיר
ניתוח

סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות

שנתיים של שיאים יוצאי דופן בתעופה הישראלית מגיעות לסיומן: עם חזרת החברות הזרות לשמיים - אל על, ישראייר וארקיע נערכות לתחרות עזה ולשחיקה ברווחיות; מה צפוי בכל חברה והאם תור הזהב של החברות הישראליות יסתיים בנחיתה רכה? 

רונן קרסו |

מלחמת חרבות ברזל, הביאה את התעופה הישראלית לשיאים שלא היו בעבר. מרבית חברות התעופה הזרות הפסיקו לטוס ארצה, מה שהשאיר את השטח לחברות התעופה הישראליות. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות, הכפיל את עצמו ואף יותר. שוך הקרבות מעלה את השאלה הגדולה: לאן פני הענף? יש לציין כי בשעות האחרונות יש התפתחויות שמעידות שאולי המערכה עדיין איננה מאחורינו אבל עדיין ניתן לצייר כבר את המגמה, החברות הישראליות כבר לא שולטות בשמיים והן נערכות בהתאם.

כך למשל אל על שהיתה עם נתח שוק של 21.75% בשנת 2022 הגיע לנתח שוק של 47.5% בשנת 2024 . ישראייר שהיתה בשנת 2022 עם נתח שוק של 4.3% ובאוגוסט 2025 הגיעה לנתח שוק של 15% ביציאת ישראלים לחו"ל. וארקיע שהיתה עם נתח שוק  של 3.7% בשנת 2022 ובקיץ השנה ,בחודש  אוגוסט, טסה לנתח שוק של 12.3% בנמל בן גוריון. אלו נתונים פנומינליים ,שאינן אפשריים במהלך עסקים רגיל ,שבו המאבק הוא על גידול או קיטון ,של שברי אחוזים.

מניית אל על הגיבה בהתאם ומשווי שוק של  2.4 מיליארד שח, לפני המלחמה ,הגיעה לשווי שוק של מעל 9 מיליארד ולרווחים עצומים. אל הרוויחה בשנה שעברה 545 מיליון דולר,נתח השוק בקו לארצות הברית עלה ל-90% החוב ירד מ-1.4 מיליארד דולר לפני המלחמה ל-75 מיליון דולר בסוף 24 ומגרעון של 210 מיליון דולר עברה להון חיובי של 520 מיליון דולר בסוף 2024.

ישראייר לפני המלחמה היתה בשווי שוק של 260 מיליון שח ובשיא הגיעה ל 600 מיליון שקל, היא הכניסה 453 מיליון דולר בשנת 2024 ,הרווח הנקי שלה באותה השנה ,עמד על 24 מיליון דולר וכמות הנוסעים שהטיסה החברה בשנת 2024 עמדה על 1.46 מיליון. ארקיע היא חברה פרטית, ההערכה היא שהשנה ארקיע תסיים עם שיא בהכנסות של למעלה מ-450 מיליון דולר ועם רווח של כ 20 מיליון דולר. אלא שתור הזהב של התעופה הישראלית עומד בפני סיום, עדיין יש התפתחויות בשעות האחרונות אנחנו עדים להתחממות גזרתית נוספת ואין לדעת לאן זה יתפתח, עם זאת, מרבית החברות הזרות המשמעותיות חזרו לטוס לארץ בקו ת"א-ניו יורק דלתא ויונייטד חזרו ואמירקן איירליינס בדרך ובכללי הצפי הוא שגם רינאייר ואיזיגט ,ישובו לטוס ארצה באפריל הקרוב. 

אפילו ישנם דיבורים על כך שטורקיש ,ישובו לטוס לארץ. בשיא ,לפני המלחמה, ביצעה טרקיש 49 טיסות שבועיות ארצה ,ששימשו בעיקר עבור טיסות הקונקשיין ונתח השוק  שלה בנתב"ג ,עמד על כמעט 7% בשנת 2022 לפני המלחמה.