ברננקי בנאומו בג'קסון הול: "ה'פד' עומד על המשמר"
יושב ראש הפדרל ריזרב בן ברננקי נשא את נאומו בג'קסון הול, בו אמרלגורמים השונים בשווקים הפיננסים את הדבר שהם הכי רוצים לשמוע: הפדרל ריזרב עומד על המשמר ומוכן לבצע את הנדרש בכדי למנוע את המשך הטלטלה בשווקים הפיננסים. כמו כן, לא יאפשר למצב לפגוע בכלכלת ארה"ב.
ברננקי הוסיף כי הבנק המרכזי יבחן בקפידה את האינדיקטורים האחרונים ויאמוד את מידת הפגיעה בכלכלה האמריקנית, שנגרמה כתוצאה ממשבר האשראי בשווקים.
ברננקי אמר עוד שהכלכלה האמריקנית המשיכה להתרחב בקיץ האחרון למרות החולשה בשוק המגורים, אולם, לאור ההתפתחויות הפיננסיות האחרונות, המידע הכלכלי שיגיע ברבעונים הבאים יהיה פחות משמעותי עבורנו בעריכת התחזיות הכלכליות שלנו בעתיד, וכמובן התחזיות שלנו לגבי האינפלציה.
עם זאת, ציין כי אין זה באחריותו של הפדרל ריזרב להגן על לווים ומשקיעים מהנסיבות של החלטותיהם הפיננסיות. אולם מיד הוסיף, כי ההתפתחויות בשווקים הפיננסים יכולות להיות מאוד משמעותיות מבחינת מגוון ההשפעות שלהן על הכלכלה. כמו כן, השווקים החיצוניים מותירים את חותמם חזרה על השווקים בארה"ב ועל ה'פד' לבחון אותם כאשר הוא מחליט על המדיניות המוניטרית.
עוד הדגיש ברננקי, כי הבנק המרכזי עומד מוכן בכדי לקחת את הצעדים הדרושים על מנת לשמור על הנזילות ולקדם את הפעילות העסקית בשווקים. נקודה חיובית שיש לציין היא שמספר הניסיונות לחזק את פוזיציות ההון והתשתית הפיננסית מיצבו אותם בעמדה חזקה יחסית להמשך הדרך.
ציפיות השוק טרם הנאום
שלשום, פורסם בוול סטריט ג'ורנל מאמר בו נכתב כי הנאום של ברננקי נועד כדי לשבור את ציפיות המשקיעים להפחתה של הריבית. גורמים הנוגעים בדבר בניהם Greg Ip, שנמנה על "צופי הפד", אמרו: "ברננקי יעמוד בדבריו על ההבדל בין לשמור את השווקים הפיננסים לבין הבטחת צעדיה של הכלכלה."
המאמר התייחס בין השאר לתפיסה המוניטרית השונה בין שני נגידי ה'פד', הנוכחי- בן ברננקי, והקודם- אלן גרינספאן; כאשר אלן גריספאן היה ראש ה'פד' ניתן היה לצפות כי הוא היה מבצע הקלה מוניטרית על מנת לשמור על היציבות הפיננסית כפי שעשה ב-1998. אולם, מהזווית של ברננקי אי אפשר לצפות באופן ודאי להפחתת ריבית בשל המערבולת בשווקי האשראי שעדיין נותנת את אותותיה על הכלכלה.
הועידה בג'קסון הול לא נולדה בשל המצב, ראוי לציין, במקורה היא נערכת מידי שנה בשנה ונוטלים בה חלק מרבית נשיאי ה'פד', ובנקאים בכירים. לפני כתשע שנים, נשיא ה'פד' הקודם, אלן גרינספאן, ערך שיחות פרטיות עם גורמים שונים באותו הועידה בניהם גם בנקאים, שהובילו מאוחר יותר להורדת ריבית בשבועות הבאים. נזכיר, כי זה היה ב-1998 והורדת הריבית הייתה פועל יוצא של מצב החוב הרוסי.
מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
