ברננקי בנאומו בג'קסון הול: "ה'פד' עומד על המשמר"
יושב ראש הפדרל ריזרב בן ברננקי נשא את נאומו בג'קסון הול, בו אמרלגורמים השונים בשווקים הפיננסים את הדבר שהם הכי רוצים לשמוע: הפדרל ריזרב עומד על המשמר ומוכן לבצע את הנדרש בכדי למנוע את המשך הטלטלה בשווקים הפיננסים. כמו כן, לא יאפשר למצב לפגוע בכלכלת ארה"ב.
ברננקי הוסיף כי הבנק המרכזי יבחן בקפידה את האינדיקטורים האחרונים ויאמוד את מידת הפגיעה בכלכלה האמריקנית, שנגרמה כתוצאה ממשבר האשראי בשווקים.
ברננקי אמר עוד שהכלכלה האמריקנית המשיכה להתרחב בקיץ האחרון למרות החולשה בשוק המגורים, אולם, לאור ההתפתחויות הפיננסיות האחרונות, המידע הכלכלי שיגיע ברבעונים הבאים יהיה פחות משמעותי עבורנו בעריכת התחזיות הכלכליות שלנו בעתיד, וכמובן התחזיות שלנו לגבי האינפלציה.
עם זאת, ציין כי אין זה באחריותו של הפדרל ריזרב להגן על לווים ומשקיעים מהנסיבות של החלטותיהם הפיננסיות. אולם מיד הוסיף, כי ההתפתחויות בשווקים הפיננסים יכולות להיות מאוד משמעותיות מבחינת מגוון ההשפעות שלהן על הכלכלה. כמו כן, השווקים החיצוניים מותירים את חותמם חזרה על השווקים בארה"ב ועל ה'פד' לבחון אותם כאשר הוא מחליט על המדיניות המוניטרית.
עוד הדגיש ברננקי, כי הבנק המרכזי עומד מוכן בכדי לקחת את הצעדים הדרושים על מנת לשמור על הנזילות ולקדם את הפעילות העסקית בשווקים. נקודה חיובית שיש לציין היא שמספר הניסיונות לחזק את פוזיציות ההון והתשתית הפיננסית מיצבו אותם בעמדה חזקה יחסית להמשך הדרך.
ציפיות השוק טרם הנאום
שלשום, פורסם בוול סטריט ג'ורנל מאמר בו נכתב כי הנאום של ברננקי נועד כדי לשבור את ציפיות המשקיעים להפחתה של הריבית. גורמים הנוגעים בדבר בניהם Greg Ip, שנמנה על "צופי הפד", אמרו: "ברננקי יעמוד בדבריו על ההבדל בין לשמור את השווקים הפיננסים לבין הבטחת צעדיה של הכלכלה."
המאמר התייחס בין השאר לתפיסה המוניטרית השונה בין שני נגידי ה'פד', הנוכחי- בן ברננקי, והקודם- אלן גרינספאן; כאשר אלן גריספאן היה ראש ה'פד' ניתן היה לצפות כי הוא היה מבצע הקלה מוניטרית על מנת לשמור על היציבות הפיננסית כפי שעשה ב-1998. אולם, מהזווית של ברננקי אי אפשר לצפות באופן ודאי להפחתת ריבית בשל המערבולת בשווקי האשראי שעדיין נותנת את אותותיה על הכלכלה.
הועידה בג'קסון הול לא נולדה בשל המצב, ראוי לציין, במקורה היא נערכת מידי שנה בשנה ונוטלים בה חלק מרבית נשיאי ה'פד', ובנקאים בכירים. לפני כתשע שנים, נשיא ה'פד' הקודם, אלן גרינספאן, ערך שיחות פרטיות עם גורמים שונים באותו הועידה בניהם גם בנקאים, שהובילו מאוחר יותר להורדת ריבית בשבועות הבאים. נזכיר, כי זה היה ב-1998 והורדת הריבית הייתה פועל יוצא של מצב החוב הרוסי.
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
