אדם רויטר לדעות
צילום: אדם רויטר

פוטנציאל הרווח באג"ח הממשלתיות הוא הגבוה מזה עשור

ד"ר אדם רויטר | (16)

האם אגרות החוב הן הזדמנות השקעה מעניינת? קיימות שתי גישות מרכזיות. יש שמעריכים שהסיכונים בשוק הישראלי, על רקע המלחמה לא מתומחרים כראוי, אבל לדעתי פוטנציאל הרווח באגרות החוב המקומיות הוא גדול מאוד.  

שוק האג"ח הממשלתי הישראלי הנוכחי הוא בעל התשואות לפדיון האטרקטיביות ביותר מזה 10 שנים ויותר. בטווחים של עד 3 שנים מדובר בתשואות לפדיון שלא ראינו מאז תחילת שנת 2009.

פוטנציאל הרווח שטמון ברכישת אג"ח ממשלתיות ובדגש על הארוכות שבהן, בהנחה שהריבית תזחל כלפי מטה בשנים הקרובות, יכול לעמוד גם על עשרות אחוזים. איך זה יתכן? הכל קשור בגורם "המנוף". אך גם מילת אזהרה, כשמשקיעים באג"ח ארוכות, במידה והריבית דווקא תעלה, הסיכון להפסד גבוה גם יעלה.

נתחיל בכמה מילים על עקומי התשואה לפדיון והקשר הקיים בין התשואות לפדיון למחירי האג"ח. עוד לפני כן מה זה בכלל תשואה לפדיון ועקום תשואה לפדיון?

 

תשואה לפדיון

תשואה לפדיון Yield to maturity - YTM היא הרווח ההוני שניתן לקבל כל שנה מהחזקה של אגרת חוב עד פדיונה הסופי, בתום חיי האגרת. היא כוללת בתוכה את תשלום הריבית שהאגרת מניבה אך גם רווח הוני. לדוגמא, אם במק"מ בעל טווח לפדיון של 12 חודשים יש תשואה לפדיון של 4.2%, זה אומר שבאופן וודאי אתם תרוויחו 4.2% מהחזקת המק"מ עד פקיעתו, כעבור שנה. במקרה זה כל הרווח הוא הוני כי במק"מ אין תשלום ריבית, כידוע.

באגרות חוב ארוכות יותר, הנושאות גם ריבית, אתם תרוויחו את התשואה הזו לפדיון באופן ממוצע על פני שנים. ז"א, אם רכשתם אג"ח בעלת טווח לפדיון של מספר שנים שנושאת תשואה לפדיון של 4.2%, יכולה להיות שנה בה תקבלו רווח הוני של 4.7% ושנה אחרת בה תקבלו רק 3.5%. אך החזקת האג"ח הזו עד תום התקופה, עד פדיון האגרת, תבטיח לכם רווח שנתי ממוצע של 4.2%.

 

עקום תשואה לפדיון

עקום התשואה לפדיון נבנה כפונקציה של התשואות לפדיון, ביחס לטווח הפדיון של האגרות השונות. נוכל לבטא קשר זה בצורה גראפית. להלן דוגמא היפותטית של 10 אגרות חוב הנסחרות בשוק ההון ביום נתון, כאשר הטווח שלהן לפדיון הוא החל משנה ועד קרוב ל-16 שנים והתשואות לפדיון שלהן הן בטווח שבין 2% לאג"ח הקצרה ביותר ועד רמות שיא של 6% באג"ח ל-12 שנים לפדיון ובטווח הארוך יותר התשואות לפדיון שוב יורדות. נעביר קו מקורב דרך הנקודות המבטאות את התשואות לפדיון של 10 אגרות החוב הללו. מבחינה גראפית ייווצר לנו עקום, כאשר בציר האנכי של הגרף התשואות לפדיון (באחוזים) ובציר האופקי השנים לפדיון:

קיראו עוד ב"אג"ח"

 

עקומי תשואה לפדיון Yield to maturity curves אלו הם חשובים. החשיבות בהתייחסות אליהם היא בהבנה האם הרמות של האג"ח מעניינות מבחינת פוטנציאל ההשקעה בהן. חשוב לציין שעקומים כאלו נבחנים ע"י משקיעים הן ביחס לאג"ח הממשלתיות והן ביחס לאג"ח הקונצרניות. נבנים עקומים עבור קבוצות אג"ח בהתאם לסוג ההצמדה ולדירוגי האשראי שלהן, על מנת לייצר השוואה בין קבוצות בעלות מאפיינים זהים. נהוג לנתח בנפרד עקומים של אג"ח ממשלתיות בריבית קבועה, אג"ח ממשלתיות בריבית צמודה למדד, אג"ח קונצרניות בדירוגי אשראי גבוהים, אג"ח קונצרניות בדירוגי אשראי נמוכים ועוד.

 

 

המנוף

כאשר יש עלייה בריבית במשק - מחירי האג"ח יורדים. כאשר יש ירידה בריבית במשק - מחירי האג"ח עולים. כאשר הריבית יורדת ה"מנוף" עובד ומשפיע על כל איגרות החוב, אבל הוא מיטיב בעיקר עם איגרות החוב עם זמן הפדיון הארוך ביותר. כאשר מושקעים באג"ח לטווח ארוך ושערי הריבית במשק יורדים, הדבר גורם לעליית שערים חדה יותר ככל שאגרת החוב בעלת טווח ארוך יותר לפדיון. גם להיפך קורה, כאשר הריבית במשק עולה – ההפסדים באג"ח הארוכות גבוהים מההפסדים באג"ח הקצרות.

על מנת לפשט את הדברים, להלן דוגמא מספרית. היא מבוססת על כלל אצבע שכדאי לזכור אותו: אם למשל הריבית במשק יורדת ב-1% בשנה מסוימת ושוק האג"ח מבטא זאת באופן מלא, אז בעוד המחיר של אג"ח לשנה לפדיון יעלה בעקבות זאת בכ-1%, מחירה של אג"ח לפדיון לעשר שנים יעלה בכ-10%. ז"א, כלל האצבע הזה בעצם אומר שיש להכפיל את השינוי בריבית במספר השנים עד פדיון האגרת. לכן מחיריהן בשוק של אג"ח ארוכות הם לרוב תנודתיים יותר מאשר של אג"ח קצרות לפדיון.

כך למשל, אם אתם מחזיקים אג"ח ממשלתית בעלת טווח לפדיון של 15 שנים, מחירה יעלה בתרחיש הזה בכ-15% (למעשה בקצת פחות, כי זה תלוי במח"מ שלה). חשוב להזהיר שגם הפוך נכון – אם הריבית במשק תלך לכיוון ההפוך ותעלה ב-1% במקום לרדת, אז האג"ח הזו תפסיד כ-15%.

 

עקום התשואה לפדיון בשוק האג"ח הממשלתיות - הגבוה זה יותר מעשר שנים

הפוטנציאל הקיים כיום בשוק האג"ח הישראלי לאירוע מסוג זה שיכול להביא למשקיע רווחים של 10% ועד מעל 20% ואפילו הרבה יותר, מתקיים כיום מתמטית, בגלל התשואות המאוד גבוהות לפדיון בשוק האג"ח הממשלתיות, בראייה היסטורית.

להלן גרף המשווה 10 שנים אחורה בין ממוצע עקומי התשואות השנתי לפדיון (ברוטו) באג"ח ממשלתיות ישראליות בין השנים 2014 ל-2023. יש לציין שהעקום לשנת 2023 הוא העקום הנוכחי שקיים בשוק ולא הממוצע השנתי:

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסומי בנק ישראל

 

ניתן לראות בגרף ההשוואה הזה בין עקומי התשואה לפדיון ההיסטוריים האלו שבמצב הנוכחי עקום התשואה לפדיון הקיים בשוק הוא הגבוה ביותר ובהרבה, לעומת שנים עברו. בטווחים של אג"ח עד 3 שנים מדובר בתשואות לפדיון שלא ראינו מאז תחילת שנת 2009! לכן העקום הנוכחי הוא גם בעל הפוטנציאל הגבוה ביותר ליצירת רווח הוני למשקיעים – בכל הטווחים. הרווח הפוטנציאלי יהיה גבוה יותר ככל שההשקעה תהיה באג"ח ארוכות יותר.

השקעה כזו חשוב להדגיש מחייבת מספר הנחות שהמשקיע צריך להתבסס עליהן. הראשונה היא כמובן שהריבית במשק תרד. השנייה היא שהחלק הארוך של עקום התשואה לפדיון יירד יחד עם ירידת הריבית. זה לא תמיד מתרחש אחד לאחד כי יכולות להתקיים בשוק ההון הנחות שהריבית לטווח קצר אמנם יורדת אך הריבית לטווח ארוך לא צריכה לרדת, או צריכה לרדת אך במעט. בכל מקרה ניתן לראות שלכל אורכו של עקום התשואה קיימות תשואות לפדיון מאד מעניינות.

בשורה התחתונה: מי שמניח למשל הנחה מעט אגרסיבית, שבעקבות המלחמה והמיתון שעלול להגיע וירידת ריבית בארה"ב, שריבית בנק ישראל תרד מרמתה הנוכחית של 4.75% לרמה של נניח 2.75% תוך שנה, ירידה של 2% וזו תשפיע באופן זהה או כמעט זהה על כל חלקי עקום התשואה לפדיון, יוכל ליהנות מרווחים הוניים גדולים. מדובר על רווחים שינועו בין כ-6% על השקעה באג"ח בטווחים סביב 3 שנים לפדיון ועד רווחים הוניים של כ-20% עד 25%, באג"ח ממשלתיות בעלות טווחים לפדיון ארוכים של 10 שנים ומעלה.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    ארמדיל 18/12/2023 14:41
    הגב לתגובה זו
    הרווחי הון בפנים לגמרי אלא אם תתמחר ריבית נמוכה יותר מ 2.75
  • 11.
    מזה מספר שנים, הריבית באגח לא משקפת את הסיכון. (ל"ת)
    עידן 17/12/2023 19:12
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    1-הפוטנציאל באגח קונצרני גבוה יותר. 2-אנו נימצאים 17/12/2023 11:59
    הגב לתגובה זו
    1-הפוטנציאל באגח קונצרני גבוה יותר. 2-אנו נימצאים עם ממשלה מחרידה בתחום הכלכלי וייתכן שהם יהרסו את המשק עוד יותר ואז יהיו הפסדי אגח ממשלתיים וגם קונצרנים.
  • 9.
    מיכל 17/12/2023 11:57
    הגב לתגובה זו
    אג"חים לטווח ארוך מושפעים גם מהחוב הממשלתי ומגיוסי חוב של המדינה, שסביר שיגדלו (לאור המלחמה ושיקום העוטף ויישובי הצפון) ב-2024 ו-2025. היה חשוב לציין זאת כאיום על התסריט החד צדדי שהוצג פה .
  • 8.
    נראה 17/12/2023 11:19
    הגב לתגובה זו
    אם הריבית תרד ב-2% בשנה מחירי הדירות יטוסו וזה הפוך לטור הקודם שלך
  • 7.
    מיק מקיימן 17/12/2023 10:13
    הגב לתגובה זו
    מדוע המוסדיים לא מתנפלים?
  • המוסדיים קונים אג"ח ממשלתי (ל"ת)
    אחד שיודע 22/12/2023 13:08
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    האברך 17/12/2023 10:09
    הגב לתגובה זו
    הקצבאות החדשות שקיבלנו מהממשלה מבטיחות לנו רווח נאה
  • 5.
    עידן 17/12/2023 09:58
    הגב לתגובה זו
    אחלה הסבר על אגח ותמחורו. תודה רבה. חסר בניתוח קישור לתשואה במונחים דולריים. אם יהיה מיתון ובארהב לא. התשואה במונחים דולריים נשחקת
  • 4.
    ר1 17/12/2023 09:42
    הגב לתגובה זו
    היו מספר מצבים כאלו בעבר. הרווחתי לא רע מירידת הריבית על אג"ח ארוכות אבל תמיד מניות עלו יותר !
  • 3.
    סולידי מידי 3 שנים זה המון זמן (ל"ת)
    דש 17/12/2023 09:27
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הכל מילים יפות התיקון יהיה אגרסיבי ומהיר כל הקודם זוכה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 17/12/2023 09:13
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לילי 17/12/2023 09:10
    הגב לתגובה זו
    תקציב המלחמה מול החמס נתן להערכה . מול החיזבלה הנזק לא נתן להערכה אך הוא פי כמה מהמלחמה בדרום . מלחמה בצפון משמע הדפסה של כסף ואיגרות חוב .
  • לרון 17/12/2023 09:38
    הגב לתגובה זו
    כבר יש בעצימות נמוכה,איראן מבינה שאין חיזב.=אין לבנון ולבטח בירות והדחייה ולא יסכנו זאת,מספיק המיליארדים בעזה שעפו ברוח
  • נראה לך ? את חמאס עוד לא מוטטנו ועברו יותר מחודשיים (ל"ת)
    קלבסיאלה 17/12/2023 12:32
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.