שי לוי
צילום: Bizportal

האם אפיק אגרות החוב להמרה צפוי להתעורר לחיים?

שי לוי, מנהל השקעות במנורה מבטחים בית השקעות

שי לוי | (3)
החל מחודש פברואר שוק המניות מציג מגמה חיובית, כאשר מניות רבות, בעיקר מהשורה השנייה והשלישית, מתחילות להציף את הערך שהיה גלום בהן לאורך השנים. שוק אגרות החוב הקונצרניות אף הוא נהנה מהתשואות הנמוכות באפיק הממשלתי ומהרגיעה בשוקי העולם, ובכל זאת קיים אפיק שנשכח מעט בשנים האחרונות, והוא אפיק אגרות החוב להמרה. מדובר באגרת חוב קונצרנית בעלת זכות להמרה למניית החברה במחיר מסוים ובתנאים שנקבעו מראש בשטר הנאמנות, כך שלמחזיק קיימת אופציה ליהנות מאפסייד נוסף אם מניית החברה עולה ומקרבת את אגרת החוב לאפשרות ההמרה. ככל שהמניה עולה ומקרבת את האיגרת לאפשרות ההמרה (מתקרבת ל"כסף"), הרי שגם אגרת החוב להמרה צפויה לעלות עקב ההתקרבות למסלול המנייתי. היתרון למשקיע הוא שלאגרת קיימת רצפה לירידה במחירה, וזאת בניגוד להחזקה במניה, כך שאם האיגרת רחוקה מאוד מאופציית ההמרה (נסחרת במסלול האג"חי), הרי שההתייחסות אליה תהיה דומה לאגרות קונצרניות אחרות, ותתומחר לפי מרווח התשואה שמתאים לאגרת זו. אם כן, מדוע לחברה המנפיקה לתת אופציה זו למשקיע? השיקול של החברה הוא להנפיק מניות במחיר עתידי גבוה יותר, מחיר שבו בעלי השליטה כן יהיו מוכנים להידלל בהחזקותיהם, כאשר בדרך כלל מדובר על מחיר מניה שגבוה בין 30% עד 50% מהמחיר בעת הנפקת האגרת. בנוסף, אופציית ההמרה מוזילה את עלות ההנפקה ביחס לגיוס חוב רגיל, ולפעמים זו הדרך היחידה שבה החברה תוכל לגייס חוב במחיר סביר. תמחור חוב להמרה נעשה על ידי שני מרכיבים. תמחור האגרת לפי המח"מ ופרמיית הסיכון שתואמת לחברה לדעת כל משקיע, והמרכיב השני הוא תמחור אופציית ההמרה. בדרך כלל אופציית ההמרה מתומחרת לפי מודל בלק אנד שולץ, כאשר מתוך שמרנות נהוג לחשב 50% עד 70% מהתמחור לפי המודל. כיום נסחרות בשוק כ- 25 סדרות של איגרות חוב להמרה, כאשר להערכתנו, רק 10 עד 15 מתוכן רלוונטיות להשקעה מבחינת סחירות מינימלית או מבחינת פרמיה להמרה ריאלית. כך למשל, דלק קבוצה 0.76% הנפיקה בסוף חודש יולי שתי סדרות חוב להמרה במח"מ בינוני, וזאת לאחר תקופה ארוכה שבה לא בוצעו כמעט הנפקות של איגרות חוב להמרה. פרמיית ההמרה בעת ההנפקה עמדה על כ-60%, כאשר על פניו אופציית ההמרה רחוקה מאוד מהכסף. עם זאת, תרחיש חיובי חזק של פיתוח לוויתן עשוי לקרב מאוד את אופציית ההמרה. השוק מגלם כיום הבדל במרווח של כ- 0.5% לשנה בין הסדרות להמרה לעומת סדרות איגרות החוב הרגילות של החברה. נשאלת השאלה האם ההנפקה של דלק קבוצה מהווה סנונית להתעוררות באפיק זה? קשה לומר, אבל העובדה שרבות מהמניות עלו מאוד חזק בשנה האחרונה מייצרת תמריץ לבעלי השליטה לבצע אפשרות של דילול עתידי בהחזקותיהם במחיר מניה גבוה אף יותר, וזאת במידה וינפיקו כיום חוב להמרה. בעקבות עליות השערים במניות בתקופה האחרונה, חלק מהסדרות נסחרות בכסף, או קרוב לשם, ובהן הסדרות להמרה של ארקו, נתנאל, פרידנזון ופורמולה. משקיע אשר חיובי לגבי המניה של חברות אלו, עשוי לשקול השקעה בהן דרך אגרות חוב להמרה. נציין כי לפני השקעה בחוב להמרה חשוב מאוד לקרוא היטב את שטר הנאמנות, שכן קיימים בו סעיפים אשר עשויים לפעול לרעת המשקיע במקרים מסוימים:
  1. המרה כפויה - האם לחברה קיימת אפשרות להמרה כפויה ובאילו תנאים. כך למשל, באגרת חוב דלק קבוצה לב' להמרה, יחס ההמרה הוא במחיר מניה של 1,280 שקלים, אך לחברה זכות לבצע המרה כפויה במחיר מניה של 1,600 שקלים.
  2. פדיון מוקדם - האם לחברה קיימת אפשרות לבצע פדיון מוקדם ולמנוע דילול של בעלי השליטה. כך למשל, באגרות של פרשקובסקי 2 להמרה, הודיעה החברה לאחרונה על פדיון מוקדם מלא של האג"ח להמרה לפי חלופת שווי שוק ממוצע ב-30 ימי המסחר האחרונים. משקיעים אשר רכשו את האיגרת על מנת ליהנות מאופציית ההמרה בעתיד לא יוכלו לבצע זאת. מדובר בהחלטה עסקית לגיטימית של החברה, וכאמור על פי השטר מותר לה.
  3. שינוי יחס ההמרה - האם יחס ההמרה עולה לאחר תקופה מסוימת. כך למשל, באגרות ארקו 8 להמרה, יחס ההמרה משתנה החל מתאריך 20 לספטמבר בשנה הבאה, ובמקום 0.907 איגרות שיומרו למניה, היחס עולה ל- 1.382 איגרות שיומרו למניה.
  4. האם קיימים תנאים מתלים אחרים לביצוע ההמרה -
  • חשוב לציין כי פדיונות של קרן או ריבית עשויים להיות בעלי משמעות כלכלית כאשר האיגרת להמרה מצויה בכסף כדאי לבדוק האם חל בטווח הקרוב פדיון חלקי של קרן. במידה ומתבצע פדיון, הוא יבוצע לפי השווי המתואם של האיגרת (לפי הפארי), כך שעלול להיות מצב שבו המשקיע יפסיד את ההפרש בין השווי המנייתי לבין השווי המתואם. במידה ומדובר בהפרש מהותי, ראוי לשקול רכישה של האיגרת להמרה לאחר יום האקס. לכן, באופן כללי עדיף למשקיע באיגרת חוב להמרה פדיון קרן בסוף התקופה על פני פדיון קרן לשיעורין.
  • אם צפויה חלוקת קופון תקופתי בקרוב, ראוי לשקול המרה של האיגרת למניה לאחר מועד האקס קופון ולא לפניו, ובכך לקבל גם את הקופון לפני ההמרה למניה. לכן, באופן כללי עדיף למשקיע קופון אחד בשנה ובעל ריבית גבוהה, וזאת על פני מספר קופונים בשנה בריבית נמוכה יותר.
לסיכום, בעקבות העליות במניות בתקופה האחרונה, איגרות החוב להמרה עשויות לעורר עניין אצל משקיעים, וכן אצל חברות אשר מעוניינות להנפיק איגרות במחיר זול יותר תמורת הענקת אופציה עתידית למשקיע. שי לוי מכהן כמנהל השקעות  במנורה מבטחים קרנות נאמנות בע"מ, והוא ו/או מנורה קרנות נאמנות או חברות אחרות בקבוצת מנורה עשויים להיות בעלי ענין אישי בנושאי הסקירה. שיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.  

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    בני גור 11/09/2016 17:27
    הגב לתגובה זו
    ועכשיו אתה מחפש איזה פריירים שיחלצו איתך, עוד יקח לך שנים לצאת מההשקעה הכושלת
  • 2.
    משה 01/09/2016 00:16
    הגב לתגובה זו
    ישר ולעניין
  • 1.
    בן בן ביגולו אומר 31/08/2016 13:41
    הגב לתגובה זו
    יישר כח, כתבה עניינית.
אגח
צילום: ביזפורטל
קרנות נאמנות

איך להשקיע בקרנות אג"ח, למה לשים לב וממה להיזהר

משקיע צריך לבחור בין עשרות מסלולי אג"ח; הבחירה חשובה - מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר ירד בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%
קובי ישעיהו |
תהליך עליית הריבית המהירה שהחל בארה"ב וגם בישראל במהלך 2022 על רקע העלייה החדה בקצב האינפלציה הביא לירידות חדות בשוק האג"ח ולתשואות שליליות גם בקרנות הנאמנות וקרנות הסל העוקבות אחרי מדדי האג"ח השונים. בשנה שעברה התמונה השתנתה בשוק האג"ח המקומי כשמדד All Bond כללי עלה ב-3.76%, הצמוד ב-3.91% והשקלי ב-3.42%. בהתאם היו גם לא מעט קרנות נאמנות שסיפקו תשואות סבירות למשקיעים. והשנה, אגרות החוב הממשלתיות, בארה"ב ובעולם, היו אמורות לרשום תשואות עוד יותר יפות. עם רוח גבית מהורדות ריבית על ידי הפד ובנקים מרכזיים אחרים, הן היו צפויות לעלות ב-10% ויותר. אבל, זה לא מה שקרה. בחודשים האחרונים נרשמו ירידות חדות למדי בשוקי האג"ח הממשלתיים בישראל ובארה"ב, בעיקר בסדרות הארוכות. ובהתאם - התשואות עלו. הסיבה העיקרית לעליית התשואות - נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי בארה"ב שלא מאפשרים בינתיים לפד להתחיל להוריד את שיעור הריבית. לקריאה נוספת: לאחר הירידות בחודשים האחרונים? האם האג"ח מעניינות להשקעה. רבעון ראשון אג"ח: הורדת הדירוג משקפת את ביצועי החסר של האג"ח הממשלתי. העלייה בארה"ב התרחשה כאמור בעיקר על רקע פרסום נתוני מאקרו חזקים (בעיקר אינפלציה ושוק העבודה) שהביאו לדחייה וצמצום בהערכות השוק לגבי תחילת תהליך הורדת הריבית שם. בארץ, כמובן, יש גורמים נוספים, בעיקר כאלה הקשורים למלחמה ולנגזרותיה. על רקע הטלטלות בשוקי האג"ח נרשמה שונות גבוהה מאוד בין מדדי האג"ח השונים בתל אביב מתחילת השנה. מדד All Bond כללי עלה בכ-0.1%, מדד האג"ח הצמודות הכללי עלה בכ-0.7% אבל מדד התל-גוב צמודות (הממשלתיות הצמודות למדד) רשם ירידה של 1.4%. התל-גוב השקלי ירד בכ-2% ואילו התל-בונד 40 (המייצג 40 סדרות אג"ח של חברות בעלות דירוגים גבוהים) ב-1.6%.  בסך הכל יש בבורסה עשרות מדדי אג"ח שונים ובהתאם השוק היום מאוד משוכלל ומשקיע צריך בראש ובראשונה להחליט כמובן מה רמת הסיכון שהוא רוצה לפעול בסביבתה ולפי זה לחלק את תיק ההשקעות למניות, אג"ח והשקעות אחרות (סחורות, מט"ח, אלטרנטיבי.). בתוך החלק האג"חי אפשר להשקיע בקרנות סל פסיביות (בדומה למניות הן פשוט משקיעות פחות או יותר לפי מדדי האג"ח השונים), ממשלתיות או קונצרניות, או בקרנות נאמנות אקטיביות, ששם דמי הניהול גבוהים יותר. אז איך בוחרים קרן נאמנות המתמחה בהשקעה באגרות חוב? כאמור, למשקיע הסולידי יש היום המון אפשרויות בחירה והן כוללות בין השאר קרנות המתמחות באג"ח ממשלתיות שקליות (כאלה שלא צמודות למדד), קרנות המשקיעות באג"ח ממשלתיות צמודות למדד, ויש גם קרנות המשקיעות באג"ח חברות (קונצרניות) שקליות, דולריות או צמודות למדד. יש גם קרנות המשקיעות באג"ח בחו"ל. 

הסדרות הקצרות פחות מסוכנות

יש מספר כללי אצבע חשובים - אג"ח ממשלתיות פחות מסוכנות מקונצרניות וככל שזמן הפידיון של האג"ח יותר קצר (מח"מ - משך חיים ממוצע) הסדרה פחות מסוכנת (מק"מ, האג"ח הממשלתי השקלי לתקופה של עד שנה, הוא הכי פחות מסוכן ומנגד האג"ח הארוכות לתקופות של 10-30 שנה הן הכי מסוכנות). בתוך האג"ח הקונצרניות יש את הדירוגים  - הסדרות הכי פחות מסוכנות הן אלה בעלות הדירוגים הגבוהים (סדרות המדורגות AAA או AA ) והכי מסוכנות הן אלה ללא דירוג כלל (המכונות גם אג"ח זבל).  כך למשל מדד תל-גוב שקלי 5+ המייצג את האג"ח הממשלתיות השקליות לטווחים של 5 שנים ויותר צנח בכ-4.5% מתחילת השנה ומנגד תל-גוב שקלי 0-2 עלה בכ-0.8%. אז מי שהימר על ירידת ריבית ובהתאם השקיע בסדרות הארוכות "חטף" ומי שנשאר בסדרו הקצרות יותר רשם רווח קטן עם סיכון נמוך. אי אפשר לברוח מזה - אם רוצים לנסות להרוויח יותר אז צריכים להעלות את רמת הסיכון - ובהתאם אפשר גם לספוג הפסדים כבדים יחסית במידה והנחות הבסיס לא מתממשות. גם דמי הניהול חשובים - בקרנות הסל הם הרבה יותר נמוכים בדרך כלל (סביב 0.2%-0.3% לשנה) ואילו בקרנות האקטיביות 0.3%-1.5% כשהרוב הגדול נע בין 0.5% ל-1%. כמעט כל מחקר שנעשה בעשרות השנים האחרונות מצביע על כך שהרוב המוחלט של מנהלי הקרנות האקטיביים, גם במניות וגם באג"ח, לא מצליח לספק תשואה עודפת על מדדי השוק (באותה רמת סיכון) כך שעדיף ככל הנראה למשקיע הממוצע להתמקד בקרנות הסל הפאסיביות. ואכן, בשנה שעברה הקרנות הפסיביות עקפו לראשונה את הקרנות האקטיביות המסורתיות בהיקף הנכסים המנוהל. המשקיעים פדו במהלך 2023 כ-14.5 מיליארד שקל מקרנות נאמנות אקטיביות המנוהלות תחת הקטגוריה "אג"ח כללי", אחרי שגם בשנת 2022 הייתה הקטגוריה הפודה ביותר עם פדיון של כ-16.3 מיליארד שקל. קטגוריית קרנות אג"ח מדינה רשמה אף היא יציאת כספים מאסיבית בסכום של כ-6 מיליארד שקל אשתקד, לאחר שבשנת 2022 פדתה כ- 4.9 מיליארד שקל. מנגד, המשקיעים הזרימו כ-900 מיליון שקל לקרנות סל המתמחות באג"ח בחו"ל, וגם כ-630 מיליון שקל לאג"ח חברות והמרה. נקודה חשובה נוספת - להרבה משקיעים יש נטייה לבדוק את התשואות של קרן כזו או אחרת בשנה האחרונה או ב-3 השנים האחרונות ולהשקיע בה. בדרך כלל זו טעות מכיוון שתשואות העבר לא מלמדות כמובן על הביצועים בעתיד ולא מעט פעמים הקרנות שהיו בתחתית טבלת התשואות בשנה האחרונה או אפילו במשך מספר שנים קפצו לצמרת בשנה שלאחריה. זה נכון גם לקרנות המנייתיות, גם לגמישות וגם כמובן לקרנות האג"ח השונות.  בנוסף, בתי ההשקעות הגדולים נוהגים להבליט בפרסומים את "הקרנות המנצחות" שלהם בכל קטגוריה במטרה למשוך כספים חדשים ולהסתיר את הקרנות שלא הצליחו. אז אם בית השקעות מסוים מנהל עשרות קרנות מספיק שעד 10% מהון יצליחו בכדי לקנות שטחי פרסום בכדי לבשר למשקיעים הפוטנציאליים על "ההצלחה הגדולה" של קרן כזו או אחרת שהיכתה את מדדי הייחוס.

סימן קריאה - הקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר

נסתכל על  5 תתי קטגוריה מרכזיים בקרנות האג"ח: אג"ח מדינה כללי ללא מניות, אג"ח כללי בארץ ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה, ואג"ח חברות והמרה ללא מניות – עם ובלי סימן קריאה. מה משמעותו של סימן הקריאה? שהקרן משקיעה באג"ח בסיכון גבוה יותר. בכל אחת מהקטגוריות יש עשרות קרנות.  אג"ח מדינה כללי ללא מניות - מדובר בקטגוריה שאמורה להיות הסולידית ביותר. הקרנות בקטגוריה זו משקיעות בכל סוגי אג"ח המדינה – צמוד, שקלי וריבית משתנה, בכל טווחי הזמן לפי שיקול דעתו של מנהל הקרן. חלק מהקרנות מרחיבות את טווח ההשקעה גם לאג"ח חברות בדירוג גבוה מאד. זה נותן להם יתרון מסוים, שכן התשואות באג"ח זה מעט גבוהות יותר, וגם מעלה את הסיכון, אך עדיין מדובר בכלי שנחשב סולידי. נזכיר שוב שגם בכלי הסולידי הזה אגרות חוב ארוכות יכולות לגרום להפסדים כבדים. כמעט כל הקרנות בקטגוריה שייכות לבתי ההשקעות הגדולים, כשנראה שהקטנים לא מגלים בה עניין בגלל פוטנציאל הרווחים הנמוך יחסית.  מדד תל-גוב כללי רשם מתחילת השנה ירידה של 1.5% לאחר שב-2023 הוא רשם עלייה של כ-1%.  אג"ח כללי ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - בקטגוריה זו הקרנות משקיעות בכל סוגי האג"ח בארץ – בין ממשלתי ובין קונצרני, בין צמוד ובין שקלי או משתנה, ובכל טווחי הזמן. כלומר החופש גדול יותר, ונקודת ההשוואה היא מדדי ה-All Bond שכוללים את כל סוגי אגרות החוב. סימן הקריאה בשם הקרן מציין כאמור סיכון גבוה יותר, שאמור להניב תשואה טובה יותר. יש עשרות קרנות נאמנות בקטגוריה הזאת. אג"ח חברות ללא מניות עם ובלי סימן קריאה - האג"ח הקונצרניות מסוכנות יותר מהאג"ח הממשלתיות ולפיכך בתקופות טובות בשוק הן אמורות גם לספק תשואות גבוהות יותר. תשואת מדד תל בונד מאגר לשנת 2023 היה 6.32% וכ-1.5% מתחילת השנה, תל בונד צמודות נתן 5.94% ו-1.8% מתחילת השנה ומדד תל בונד שקלי 5.34% אשתקד מתחילת השנה 0.4%.