מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה
עו"ד נועם קוריס
מה הייתם בוחרים, אם הייתם יכולים לקבל 20,000 ₪ במתנה, ובאותה ההזדמנות לראות גם איך כל אחד מתוך מיליוני הישראלים, מקבלים את אותו הסכום, והכל בלחיצת כפתור?
עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן
את הדמוקרטיה המציאו היוונים באתונה בשנת 500 לפנה"ס בערך, מתוך רעיון פילוסופי שהדעה של הרוב היא הדעה הנכונה ביותר, מכל הדעות. הדמוקרטיה עוד המשיכה והתפתחה, עברה טלטלות במלחמת העולם השנייה והיום בעידן הרשתות החברתיות, נראה שהדמוקרטיה היא כבר משהו אחר לגמרי.
תדמיינו לעצמכם למשל, שהייתם צריכים לבחור בלחיצת כפתור האם כל בית אב בישראל יקבל באופן מיידי כ 100,000 ₪ לחשבון הבנק, או 20,000 ₪ לחשבונו של כל ישראלי, וזאת תוך פגיעה 'רק' בעשרה אנשים.
- לא מתנה: החתן ישיב להורי גרושתו 150 אלף שקל
- העליון קבע: המתנה של האבא לבת - תתחלק עם הגרוש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני לא רוצה להתחייב, אבל נראה לי שאם יערך משאל עם בנושא, ועוד משאל עם דיסקרטי ואנונימי בלי שאף אחד ידע מה הצבעת, יתקבל רוב גדול להצעה שכל ישראלי יקבל 20,000 ₪ ורק עשרה ישראליים יפגעו מכך.
אני לא נכנס לרגע גם לחוקיות של הדברים ונשאר ברמה הפילוסופית, אבל נכון לסוף שנת 2016 הונם של עשרת הישראלים העשירים בארץ מגיע במשותף לסך של כ 200 מיליארד ₪ (לפי פורבס) ואוכלוסיית ישראל מורכבת מקצת פחות משני מיליון בתי אב, ובערך 9 מיליון אזרחים. (לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)
אני לא נכנס גם לטכניקות החקיקה כרגע, אבל אני בטוח שאפשר לנסח בצורה אובייקטיבית חוק מתאים, שינוסח במעורפל ובלי שמות, אבל יפגע בדיוק במטרה, שכבר מלכתחילה הוגדרה.
עכשיו בטח יקומו כמה מאיתנו ויגידו שזה לא צודק ולא מוסרי ולא חקיקתי ולמעשה הם די צודקים אבל את כל הדברים האלו, נראה לי שההמון ברשתות החברתיות כבר יצליח למוסס, ואני גם לא מקנא במי שינסה להתעקש ולעמוד בדרכם של עשרות אלפי שקלים, שבדיוק אמורים להיות משוגרים אל האוברדראפט בחשבונם של מיליוני ישראלים.
אומנם אני מניח שלעשרת הישראלים שיפגעו מהסיפור יש את עורכי הדין הכי טובים, לצד שליטה כמעט משמעותית בתקשורת ובדעת הקהל- אבל על תתעלמו מכוחו העולה של ההמון בעידן הפייסבוק, הטוויטר והאינטרנט. ואל תשכחו שגם אנשי המשפט הם בני אדם.
עכשיו מצד אחד תודו, שיש קסם ברעיון הפילוסופי שהועלה – ואין כמעט ישראליים שיגידו לא לסגירת המינוס במתנה, ומנגד תודו שיש בו לכל הפחות בעיית מוסר 'קלה'.
אני גם לא בטוח בכלל, שאנשים כמו איל עופר, פאטריק דרהי, סטף ורטייהמר, ארנון מילצ'ן, שרי אריסון, טדי שגיא, עידן עופר, משפח' עזריאלי, יצחק תשובה וחיים סבן, שהינם עשרת האנשים העשירים בישראל כל כך יאהבו את הרעיון, אבל לפחות חלקם בטח יזדהו עם ההרגשה, שהרעיון הזה די דומה למשל, למתווה הגז ולשינויי החקיקה לאחר חתימת ההסכם של המדינה עם יצחק תשובה או כמעט לכל חוק אחר שמחוקק ברוח הסוציאליזם.
זהו, העליתי נקודה על כוחו של ההמון בעידון הרשתות החברתיות, תחשבו על זה.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס – כותב על הסרה מגוגל והתיישנות ברשת
עו"ד נועם קוריס – כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה
- 3.לא מסכים עם אף מילה. גם לא עם סימני הפיסוק (ל"ת)ממי 16/05/2017 10:00הגב לתגובה זו
- 2.משה 04/05/2017 20:47הגב לתגובה זומסכים עם כל מילה
- 1.מוטי שטיינברג 04/05/2017 19:46הגב לתגובה זושמחתי לעבור על הכתבה המדוייקת,לעומק ועם הרבה ידע! שפו גדול,מר קוריס!
צילום: Pexelsהלוואה לבעלי BDI שלילי – מה צריך לדעת לפני שמבקשים?
היום קיימים פתרונות רבים שמאפשרים לקבל הלוואה בצורה שקופה, אחראית ומותאמת אישית, גם למי שסווג כבעל BDI שלילי. מה האפשרויות ומה חשוב לבדוק
עבור לא מעט אנשים, הדו"ח הפיננסי שלהם אותו BDI שכל כך הרבה תלוי בו הופך להיות מכשול ממשי. מצב שבו פרטים ישנים, טעויות עבר, עיכובים בתשלומים או אירועים חד־פעמיים משפיעים על האפשרות לקבל מימון, גורם להרבה אנשים להרגיש חסרי אונים. אבל חשוב לדעת שהיום המציאות שונה ממה שהייתה בעבר. גם מי שמוגדר כבעל BDI שלילי יכול לקבל הלוואה, ולעיתים בתנאים טובים יותר ממה שניתן לדמיין.
מערכת המימון בישראל התפתחה משמעותית, ויחד איתה גם הפתרונות שמאפשרים לאנשים לצאת ממעגל כלכלי בעייתי ולבנות מסלול חדש. כדי לעשות זאת נכון, צריך להבין מה באמת משפיע על הדו"ח, אילו אפשרויות קיימות ומה חשוב לבדוק לפני שמבקשים הלוואה בפועל.
מה זה BDI שלילי ולמה זה כל כך משפיע?
BDI הוא למעשה צילום מצב פיננסי שמציג איך התנהל החשבון בשנים האחרונות: האם היו צ'קים שחזרו, האם היו תיקים בהוצאה לפועל, האם קיימים חובות פתוחים, האם נרשמו עיכובים בתשלומים ועוד. הבעיה היא שהדוח אינו תמיד משקף את המציאות הנוכחית. הרבה אנשים הסדירו את חייהם, חזרו לעבוד, התייצבו כלכלית – אך הדו"ח ממשיך להציג אירועים שקרו לפני שנים.
במצבים כאלה האפשרות לקבל הלוואה לבעלי BDI שלילי הופכת לרלוונטית במיוחד, משום שהמערכת הבנקאית מבוססת על נתונים היסטוריים בלבד ולא על השינוי האמיתי שקרה בחיי הלקוח.
- מחיקת רישום BDI שלילי ושיפור נתוני האשראי – האם פעולות אלו אפשריות?
- צפי לגידול של 50% בשיעור החברות שיקרסו בישראל לעומת 25% בעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חשוב להבין שגם אם הדוח אינו חיובי, יש פתרונות פיננסיים חוץ־בנקאיים שבוחנים את האדם ולא רק את המסמך. גופי המימון החדשים שמו דגש על יכולת ההחזר הנוכחית ולא על טעויות עבר.
יעל חיו. צילום: מיכה בריקמןאיך לנהל משא ומתן בין שתי חברות גלובליות?
משא ומתן בינלאומי הוא אחד האתגרים המורכבים בעולם העסקי, שדורש מודעות תרבותית, אינטליגנציה רגשית ועומק אסטרטגי. כך תעשו זאת נכון
הטקטיקה הנכונה לגישור עסקי אמיתי
בעידן שבו עסקים חוצים גבולות, תרבויות ושפות, ניהול משא ומתן בין שתי חברות גלובליות הוא אחד האתגרים הרגישים והמורכבים ביותר בעולם העסקי. זהו לא רק תהליך של סגירת עסקה - אלא של ניהול יחסי כוח, תרבות, ואמון בין ארגונים שמדברים בשפות שונות - לעיתים גם במובן המטאפורי.
כדי להבין איך עושים זאת נכון, כדאי להקשיב לגישה של יעל חיו (Yael Chayu) - מומחית בינלאומית לניהול משא ומתן עסקי מורכב, שמלווה מזה עשור הנהלות של חברות ענק כמו Intel, SAP, Dell, Pfizer ו־AWS.
להבין את השפה שמאחורי השפה
במשא ומתן גלובלי, הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב שהשפה היא העניין. אבל האתגר האמיתי הוא התרבות שמאחוריה.
הבדלים בתפיסת סמכות, זמן, אמון ולחץ יוצרים לעיתים יותר מורכבות מהפערים הפיננסיים עצמם. חברה אמריקאית עשויה לחתור לסגירה מהירה ומדויקת, בעוד ששחקנית אסייתית תעדיף תהליך איטי, מבוסס על מערכת יחסים ואמון אישי.
- ״סין תאכל אותה״: סין מורידה מכסים על יבוא אמריקאי בענפים מסוימים
- בול מסחר הולכת להסדר חוב - המניה קורסת 30% והאג"ח בתשואה של 180%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכן, לפני שמדברים על תנאים ומספרים - יש להבין את הקודים התרבותיים: איך מתקבלות החלטות? מי באמת בעל ההשפעה בחדר? עד כמה מקובל לומר “לא” במפורש?
הקשבה לדקויות הללו מפחיתה מתיחות עסקית - ומאפשרת גישור עוד לפני שהפערים נחשפים.
