ההייטק לאן? "הגיוסים חוזרים; המוסדיים מתאימים יותר להשקעה בחברות צמיחה"

"תוכנית יוזמה של הרשות לחדשנות, שמטרתה לעודד השקעות מוסדיים בהייטק הישראלי מיועדת לשלבים המוקדמיםולא למקומות בהם נמצאת המצוקה המשמעותית בחברות הצמיחה"כך אומרתדינה פסקא רז שותפה וראש תחום טכנולוגיה KPMG "לפעמים רואיםמצבים של אבסורד - סבבי השקעה שאחד המשקיעים הגדולים זה קרן פנסיה שלנהגי האוטובוס בטורונטו, הם משקיעים בהייטק הישראלי והמוסדיים לא".איך ההייטק הישראלי תפקד בחצי שנה הראשונה של השנה? "חציהשנה הראשונה של 2024 הציגה חזרה מסוימת לשגרה,בעיקר בשלבים המוקדמים של הגיוסים קרוב לערכים שהיו נהוגים ב-2019-2020, לפני פרוץ מגפת הקורונה וההייפ שהגיע בעקבותיה.לצד זאת, נרשמו מספר סבבי גיוס משמעותיים לחברות צמיחה (growth) אך במובן הרחב דווקא שם חסר כסף זמין להשקעה - בחברות היותר בשלות שצריכות סכומי כסף משמעותיים בשביל לממן את הצמיחה המואצת של החברות."נקודה נוספת שלא רק קשורה למצב המקומי אצלנו, אנחנו עדים לשנים של האטה בהייטק העולמי. בשנהוחצי האחרונות, ההשקעות הזרות בישראל חוו ירידה חדה של מעל 70%, מגמה שהוחרפה מאז תחילת המלחמה".מנוע של חדשנות - גל של פיתוחיםבעולמות הדיפנס והבינה מלאכותית"הדברים המעודדים שחברות קמות,יש גל של פיתוחים חדשניים בעולמות הדיפנס (defense)ובתחום הבינה המלאכותית (AI), המנוהלים על ידי יזמים ישראליים שחזרו משירות מילואים וחושבים כיצד לשפר תהליכים אזרחיים באמצעות הידע שצברו. בסוףאחרי שריפת יער יש דשא שצומח ורואים מנוע של חדשנות שקם. עוד טרנד מפתיע זהחזרה להקמה של חברות ישראליות, רוב היועצים בתחום זאת ההמלצה שלהם. ולכןיש דברים שניתן לשאוב עידוד". כמשק אנחנו רוצים את החברות שיצמחווהכסף חסר"באבולוציה של הסטארט אפים, השלבים המוקדמים ממומנים בעיקר על ידי תעשיית ההון הסיכון הישראלית. הישראלים פה ולא הלכו לשום מקום ושמה יש כסף. הסבבים הצטמצמו כי מכל התעשיה יצא קצת אוויר.ככל שהתקדמנו בגיוסים וצריךכסף גדול כדי לצאת לשוקי העולםוכאן הזרים היו שחקנים גדולים,הם כמעט לא באירוע."יש קרנות צמיחה ישראליות מוצלחות אבל מבחינת הכסף שצריך לממן את צורכי השוק יש פער.בשנים הקרובות הסכום שנדרש בשוקמוערך ב-12 מיליארד דולר, בפועלהכסף שקיים לפי הערכות שונות עומד עלכ-300-400 מיליון דולר לשנה. מצב זה עלול להביא לכך שחברות ייאלצו להיסגר או להימכר מוקדם מדי, במקום להמשיך ולצמוח ולייצר עוד מקומות עבודה במשק הישראלי."לנו כמשק אנחנו רוצים את החברות שיצמחו זה אינטרס וצריך לראות איך המדינה נכנסת לאירוע, ורשות החדשנות שנכנסה עם תוכנית יוזמה להשקעה בסבבים המוקדמיםנכנסת גם להשקעה גם בחברות צמיחה".קרן יוזמה -מוסדייםיותר מתאימים לצמיחהופחות לשלבים המוקדמים"זאת יוזמה ברוכה ורשות החדשנות היא גורם מאוד משמעותי שהביאה את ההייטק קדימה. הנקודות הטובות של התוכנית שהיא מאפשרת למוסדיים להיכנס עםכסף גדול להשקעה בהייטק,ולקרב את המוסדייםזאתבהחלט מטרה חשובה וזה מעולה."התוכנית מתמקדת בשלבים המוקדמים של הסטארט אפ ופה יש 2 בעיות - מוסדיים באופן טבעי יותר מתאימים להשקעה בשלבי הצמיחהופחות לשלבים המוקדמים. נקודה שניה, כאשר משקיעים בהון סיכוןמתוך איקסחברות גם אםלא כולן יסגרו7-8 לא יהיו סיפור הצלחה ו-2-3 כן יצליחו.למעשה המדינה שמה כסף על חברות שחלקן יסגרו והמשכורות ילכו גם כך לאנשים שימצאו עבודה - מהנדסים, בוגרי מדעי המחשב,בוגרי 8200 וכו'."אם היינו משקיעיםבחברות צמיחה למרות שזה לא אינטואיטיבי, אלא חברות שכבר גייסו עשרות מיליונים. בשביל לעשות סקייל-אפ צריך הרבה מאוד כסף וזה גם מכניס אנשים נוספים למעגל העבודה לא רק מ-8200 אלא גם מהפריפריה,ועוד חלק מהעובדים שזה לא רק עובדי הייטק. המסר עבר לרשות החדשנותוצריך לגרום לזה לקרות". יזמים שהתאגדובארה"ב וסיפרו על הכאבים והבעיות האוויר קצת יצא מהגלגלים"ברגע שמקימים חברת אם אמריקאית אתה מכפיף את עצמך למדינה הכי מורכבת, יקרה ופורמליסטית בעולם שזה ארה"ב וזה מעורר לא מעט קשיים.בסוף קהילת ההייטק מדברים וככל שיזמים שהקימו חברת אם האמריקאית התחילו לספר על הכאבים שלהם והתחילו בעיות וכל מיני באגים האוויר קצת יצא מהגלגלים."יש עניין של טרנד והיה באז מאוד גדול, בפועל אםמקימים חברת אם אמריקאית היא חברת אחזקותוהחברה המרכזית היא ישראלית והסיכון למדינהלא ירד.היזמים לא יכולים ללכת לקרן זרה בסיליקון ואלי ולהגיד שאין חשיפה לישראל - זה ישראבלוף. המשקיעים יותר מורכבים והשוק יותר משוכלל". לראיון המלא: