איך ההייטק הישראלי תפקד בחצי שנה הראשונה של השנה?

"חצי השנה הראשונה של 2024 הציגה חזרה מסוימת לשגרה, בעיקר בשלבים המוקדמים של הגיוסים קרוב לערכים שהיו נהוגים ב-2019-2020, לפני פרוץ מגפת הקורונה וההייפ שהגיע בעקבותיה. לצד זאת, נרשמו מספר סבבי גיוס משמעותיים לחברות צמיחה (growth) אך במובן הרחב דווקא שם חסר כסף זמין להשקעה - בחברות היותר בשלות שצריכות סכומי כסף משמעותיים בשביל לממן את הצמיחה המואצת של החברות.

"נקודה נוספת שלא רק קשורה למצב המקומי אצלנו, אנחנו עדים לשנים של האטה בהייטק העולמי. בשנה וחצי האחרונות, ההשקעות הזרות בישראל חוו ירידה חדה של מעל 70%, מגמה שהוחרפה מאז תחילת המלחמה". 

מנוע של חדשנות - גל של פיתוחים בעולמות הדיפנס והבינה מלאכותית

"הדברים המעודדים שחברות קמות, יש גל של פיתוחים חדשניים בעולמות הדיפנס (defense) ובתחום הבינה המלאכותית (AI), המנוהלים על ידי יזמים ישראליים שחזרו משירות מילואים וחושבים כיצד לשפר תהליכים אזרחיים באמצעות הידע שצברו.  בסוף אחרי שריפת יער יש דשא שצומח ורואים מנוע של חדשנות שקם. עוד טרנד מפתיע זה חזרה להקמה של חברות ישראליות, רוב היועצים בתחום זאת ההמלצה שלהם. ולכן יש דברים שניתן לשאוב עידוד".  

• פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
• KPMG ישראל מצרפת את חברת AL Consultants של איה לחמי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמשק אנחנו רוצים את החברות שיצמחו והכסף חסר

"באבולוציה של הסטארט אפים, השלבים המוקדמים ממומנים בעיקר על ידי תעשיית ההון הסיכון הישראלית. הישראלים פה ולא הלכו לשום מקום ושמה יש כסף. הסבבים הצטמצמו כי מכל התעשיה יצא קצת אוויר. ככל שהתקדמנו בגיוסים וצריך כסף גדול כדי לצאת לשוקי העולם וכאן הזרים היו שחקנים גדולים, הם כמעט לא באירוע.

"יש קרנות צמיחה ישראליות מוצלחות אבל מבחינת הכסף שצריך לממן את צורכי השוק יש פער. בשנים הקרובות הסכום שנדרש בשוק מוערך ב-12 מיליארד דולר, בפועל הכסף שקיים לפי הערכות שונות עומד על כ-300-400 מיליון דולר לשנה. מצב זה עלול להביא לכך שחברות ייאלצו להיסגר או להימכר מוקדם מדי, במקום להמשיך ולצמוח ולייצר עוד מקומות עבודה במשק הישראלי.

"לנו כמשק אנחנו רוצים את החברות שיצמחו זה אינטרס וצריך לראות איך המדינה נכנסת לאירוע, ורשות החדשנות שנכנסה עם תוכנית יוזמה להשקעה בסבבים המוקדמים נכנסת גם להשקעה גם בחברות צמיחה".

• כשהענן עולה לחלל: המרוץ החדש של מאסק ובזוס שעשוי לשנות את עולם הבינה המלאכותית
• אחרי ביקור המנכ"ל: פאלו אלטו במגעים לרכישת KOI ב-350-400 מיליון דולר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל...

קרן יוזמה - מוסדיים יותר מתאימים לצמיחה ופחות לשלבים המוקדמים

"זאת יוזמה ברוכה ורשות החדשנות היא גורם מאוד משמעותי שהביאה את ההייטק קדימה. הנקודות הטובות של התוכנית שהיא מאפשרת למוסדיים להיכנס עם כסף גדול להשקעה בהייטק, ולקרב את המוסדיים זאת בהחלט מטרה חשובה וזה מעולה.

"התוכנית מתמקדת בשלבים המוקדמים של הסטארט אפ ופה יש 2 בעיות -  מוסדיים באופן טבעי יותר מתאימים להשקעה בשלבי הצמיחה ופחות לשלבים המוקדמים. נקודה שניה, כאשר משקיעים בהון סיכון מתוך איקס חברות גם אם לא כולן יסגרו 7-8 לא יהיו סיפור הצלחה ו-2-3 כן יצליחו. למעשה המדינה שמה כסף על חברות שחלקן יסגרו והמשכורות ילכו גם כך לאנשים שימצאו עבודה - מהנדסים, בוגרי מדעי המחשב, בוגרי 8200 וכו'.

"אם היינו משקיעים בחברות צמיחה למרות שזה לא אינטואיטיבי, אלא חברות שכבר גייסו עשרות מיליונים. בשביל לעשות סקייל-אפ צריך הרבה מאוד כסף וזה גם מכניס אנשים נוספים למעגל העבודה לא רק מ-8200 אלא גם מהפריפריה, ועוד חלק מהעובדים שזה לא רק עובדי הייטק. המסר עבר לרשות החדשנות וצריך לגרום לזה לקרות".  

יזמים שהתאגדו בארה"ב וסיפרו על הכאבים והבעיות האוויר קצת יצא מהגלגלים

"ברגע שמקימים חברת אם אמריקאית אתה מכפיף את עצמך למדינה הכי מורכבת, יקרה ופורמליסטית בעולם שזה ארה"ב וזה מעורר לא מעט קשיים. בסוף קהילת ההייטק מדברים וככל שיזמים שהקימו חברת אם האמריקאית התחילו לספר על הכאבים שלהם והתחילו בעיות וכל מיני באגים האוויר קצת יצא מהגלגלים.

"יש עניין של טרנד והיה באז מאוד גדול, בפועל אם מקימים חברת אם אמריקאית היא חברת אחזקות והחברה המרכזית היא ישראלית והסיכון למדינה לא ירד. היזמים לא יכולים ללכת לקרן זרה בסיליקון ואלי ולהגיד שאין חשיפה לישראל - זה ישראבלוף. המשקיעים יותר מורכבים והשוק יותר משוכלל".  

לראיון המלא: