ההייטק לאן? "הגיוסים חוזרים; המוסדיים מתאימים יותר להשקעה בחברות צמיחה"
דינה פסקא רז שותפה וראש תחום טכנולוגיה KPMG על התפקוד החיובי במחצית הראשונה של השנה וגל של פיתוחים בעולמות הדיפנס; על יציאת הזרים שהשאירה פער גדול ותוכנית יוזמה של רשות החדשנות שהכניסה את המוסדיים להשקעות בהייטק בשלבים המוקדמים
איך ההייטק הישראלי תפקד בחצי שנה הראשונה של השנה?
"חצי השנה הראשונה של 2024 הציגה חזרה מסוימת לשגרה, בעיקר בשלבים המוקדמים של הגיוסים קרוב לערכים שהיו נהוגים ב-2019-2020, לפני פרוץ מגפת הקורונה וההייפ שהגיע בעקבותיה. לצד זאת, נרשמו מספר סבבי גיוס משמעותיים לחברות צמיחה (growth) אך במובן הרחב דווקא שם חסר כסף זמין להשקעה - בחברות היותר בשלות שצריכות סכומי כסף משמעותיים בשביל לממן את הצמיחה המואצת של החברות.
"נקודה נוספת שלא רק קשורה למצב המקומי אצלנו, אנחנו עדים לשנים של האטה בהייטק העולמי. בשנה וחצי האחרונות, ההשקעות הזרות בישראל חוו ירידה חדה של מעל 70%, מגמה שהוחרפה מאז תחילת המלחמה".
מנוע של חדשנות - גל של פיתוחים בעולמות הדיפנס והבינה מלאכותית
"הדברים המעודדים שחברות קמות, יש גל של פיתוחים חדשניים בעולמות הדיפנס (defense) ובתחום הבינה המלאכותית (AI), המנוהלים על ידי יזמים ישראליים שחזרו משירות מילואים וחושבים כיצד לשפר תהליכים אזרחיים באמצעות הידע שצברו. בסוף אחרי שריפת יער יש דשא שצומח ורואים מנוע של חדשנות שקם. עוד טרנד מפתיע זה חזרה להקמה של חברות ישראליות, רוב היועצים בתחום זאת ההמלצה שלהם. ולכן יש דברים שניתן לשאוב עידוד".
- פירמות ראיית החשבון הגדולות בעולם - ומה המצב בישראל?
- KPMG ישראל מצרפת את חברת AL Consultants של איה לחמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמשק אנחנו רוצים את החברות שיצמחו והכסף חסר
"באבולוציה של הסטארט אפים, השלבים המוקדמים ממומנים בעיקר על ידי תעשיית ההון הסיכון הישראלית. הישראלים פה ולא הלכו לשום מקום ושמה יש כסף. הסבבים הצטמצמו כי מכל התעשיה יצא קצת אוויר. ככל שהתקדמנו בגיוסים וצריך כסף גדול כדי לצאת לשוקי העולם וכאן הזרים היו שחקנים גדולים, הם כמעט לא באירוע.
"יש קרנות צמיחה ישראליות מוצלחות אבל מבחינת הכסף שצריך לממן את צורכי השוק יש פער. בשנים הקרובות הסכום שנדרש בשוק מוערך ב-12 מיליארד דולר, בפועל הכסף שקיים לפי הערכות שונות עומד על כ-300-400 מיליון דולר לשנה. מצב זה עלול להביא לכך שחברות ייאלצו להיסגר או להימכר מוקדם מדי, במקום להמשיך ולצמוח ולייצר עוד מקומות עבודה במשק הישראלי.
"לנו כמשק אנחנו רוצים את החברות שיצמחו זה אינטרס וצריך לראות איך המדינה נכנסת לאירוע, ורשות החדשנות שנכנסה עם תוכנית יוזמה להשקעה בסבבים המוקדמים נכנסת גם להשקעה גם בחברות צמיחה".
- חברת הטרוול-טק Localbird מגייסת 7.4 מיליון דולר בסבב סיד
- הכלי החדש של גוגל מפיל את מניות חברות התיירות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
קרן יוזמה - מוסדיים יותר מתאימים לצמיחה ופחות לשלבים המוקדמים
"זאת יוזמה ברוכה ורשות החדשנות היא גורם מאוד משמעותי שהביאה את ההייטק קדימה. הנקודות הטובות של התוכנית שהיא מאפשרת למוסדיים להיכנס עם כסף גדול להשקעה בהייטק, ולקרב את המוסדיים זאת בהחלט מטרה חשובה וזה מעולה.
"התוכנית מתמקדת בשלבים המוקדמים של הסטארט אפ ופה יש 2 בעיות - מוסדיים באופן טבעי יותר מתאימים להשקעה בשלבי הצמיחה ופחות לשלבים המוקדמים. נקודה שניה, כאשר משקיעים בהון סיכון מתוך איקס חברות גם אם לא כולן יסגרו 7-8 לא יהיו סיפור הצלחה ו-2-3 כן יצליחו. למעשה המדינה שמה כסף על חברות שחלקן יסגרו והמשכורות ילכו גם כך לאנשים שימצאו עבודה - מהנדסים, בוגרי מדעי המחשב, בוגרי 8200 וכו'.
"אם היינו משקיעים בחברות צמיחה למרות שזה לא אינטואיטיבי, אלא חברות שכבר גייסו עשרות מיליונים. בשביל לעשות סקייל-אפ צריך הרבה מאוד כסף וזה גם מכניס אנשים נוספים למעגל העבודה לא רק מ-8200 אלא גם מהפריפריה, ועוד חלק מהעובדים שזה לא רק עובדי הייטק. המסר עבר לרשות החדשנות וצריך לגרום לזה לקרות".
יזמים שהתאגדו בארה"ב וסיפרו על הכאבים והבעיות האוויר קצת יצא מהגלגלים
"ברגע שמקימים חברת אם אמריקאית אתה מכפיף את עצמך למדינה הכי מורכבת, יקרה ופורמליסטית בעולם שזה ארה"ב וזה מעורר לא מעט קשיים. בסוף קהילת ההייטק מדברים וככל שיזמים שהקימו חברת אם האמריקאית התחילו לספר על הכאבים שלהם והתחילו בעיות וכל מיני באגים האוויר קצת יצא מהגלגלים.
"יש עניין של טרנד והיה באז מאוד גדול, בפועל אם מקימים חברת אם אמריקאית היא חברת אחזקות והחברה המרכזית היא ישראלית והסיכון למדינה לא ירד. היזמים לא יכולים ללכת לקרן זרה בסיליקון ואלי ולהגיד שאין חשיפה לישראל - זה ישראבלוף. המשקיעים יותר מורכבים והשוק יותר משוכלל".
לראיון המלא:
הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
נתוני הלמ"ס מצביעים על שיעור בלתי מועסקים של 3% בדומה לחודש הקודם; איך חזרת המילואימניקים תשפיע על המשק ומה היקף המשרות הפנויות?
הנתונים האחרונים מהיום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על שוק עבודה חזק במיוחד, שמפגין יציבות ואפילו סימני התאוששות בענפים שנפגעו בשנים האחרונות, ובראשם ההייטק. שיעור בלתי המועסקים בישראל מנוכה עונתיות עמד באוקטובר על 3% בלבד דומה לחודש הקודם - רמה שנחשבת נמוכה היסטורית (יודגש כי שיעור האבטלה כולל גם את המתייאשים מחיפוש עבודה, הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות + הבלתי מועסקים והוא עומד על 4.2%). שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נשאר על 60.9%, מה שמעיד על יציבות יחסית בשוק.
גידול במספר המשרות הפנויות - הייטק בתמונה
לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות הגיע ל־149.8 אלף באוקטובר, לעומת 147.3 אלף בספטמבר. מדובר בנתון שמעיד על המשך ביקוש גבוה לעובדים, ומתקרב לשיאים שנרשמו באמצע 2022. אחת ההפתעות החיוביות טמונה בענף "מידע ותקשורת", שהוא חלק מההייטק שם נרשמה עלייה מחודשת במספר המשרות הפנויות: כ־13.8 אלף, גידול של 30% בשנתיים. .
זה עדיין רחוק מהשיא של 2021, אך מדובר בהתאוששות לאחר תקופה של פיטורים רחבים, הקפאות גיוס וירידה בהשקעות הון סיכון. הנתון מצביע על כך שחברות טכנולוגיה חוזרות לגייס, גם אם באופן מדוד וזהיר יותר.
מספר העובדים הכולל בענף ההייטק ממשיך לעלות. נכון לאוקטובר 2025, יש בענף זה כ־260 אלף מועסקים, עלייה לעומת 249 אלף בשנה שעברה ו־213 אלף בלבד ב־2021. במלים אחרות, למרות האטה עולמית, תנודתיות גיאו־פוליטית ומימון מצטמצם, ההייטק הישראלי ממשיך לשמור על צמיחה.
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- איך מתמודדים עם בוס רעיל בלי לאבד את מקום העבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, בחודש אוקטובר נרשמה ירידה של כ־2% במספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה - ה-AI כידוע מחליף את הג'וניורים ותחום מפתחי התוכנה נפגע.
ההשפעה של המילואים נחלשת - והעבודה חוזרת לשגרה
באוקטובר נרשמה ירידה חדה בשיעור הנעדרים ממקום העבודה עקב שירות מילואים – מ־22.3% מכלל הגברים העובדים בספטמבר ל־12.3% בלבד באוקטובר. השחרור ההדרגתי של המגויסים והחזרה של אלפי עובדים לשוק האזרחי צפויים להעלות את היצע העובדים הזמין, תהליך שדורש משוק העבודה להיות דינמי, אך גם מספק לחברות הזדמנות לגייס עובדים מיומנים שהתפנו.
צוות עובדי ועובדות Localbird. צילום: זארה ברוקסחברת הטרוול-טק Localbird מגייסת 7.4 מיליון דולר בסבב סיד
חברת הטרוול-טק הישראלית מגייסת 7.4 מיליון דולר כדי להרחיב את פעילותה בארה״ב ואמריקה הלטינית, לשדרג את חוויית האורחים באמצעות שירות אירוח מתקדם המשלב אוטומציה ואנושיות, ולפתוח למארחים ערוץ הכנסה חדש
תיירות חברת הטרוול-טק הישראלית Localbird מודיעה על גיוס 7.4 מיליון דולר בסבב סיד, בהובלת Ibex Investors, בהשתתפות State of Mind Ventures, משקיעים נוספים וקבוצת אנג'לים בולטים בתעשיית הטרוול־טק והקונסיומר. ההון החדש יוקצה להתרחבות בארה״ב ואמריקה הלטינית, להאצת פיתוח המוצר ולהגדלת מצבת העובדים בישראל ובעולם.
Localbird מפתחת פלטפורמת קונסיירז' היברידית המשלבת בינה מלאכותית עם צוות אנושי, ומאפשרת לבעלי דירות נופש ומנהלי נכסים להציע לאורחים חוויית שירות של חמישה כוכבים בלחיצת כפתור, כולל הצעות חוויות, שירותים מקומיים והזמנות בזמן אמת. בכך נפתח לבעלי הנכסים ערוץ הכנסה חדש המבוסס על מודל חלוקת עמלה בין הפלטפורמה לבין המארחים.
הפלטפורמה פועלת בליבת תעשיית התיירות העולמית, שבה היקף ההוצאות על חוויות ופעילויות מוערך בכ-250 מיליארד דולר בשנה. Localbird מאפשרת למארחים להוסיף שכבת שירות חכמה ואישית על בסיס מידע מקומי, תוך חיבור בין אורחים, מארחים וספקים שנבדקו ואושרו מראש.
הרעיון להקמת החברה נולד בטיול משפחתי להוואי של האחים והמייסדים בן ואור לוי. אחרי שחיפשו דרך קלה לשכור גלשנים ופגשו בקלסר עלונים מיושן,
התחדדה המסקנה כי תיירים זקוקים לפתרון אמין, מקומי ומעודכן, וכי בעלי דירות הנופש מחזיקים בידע הזה אך חסרה להם פלטפורמה לחלוק אותו בצורה מתקדמת.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- הסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לדברי בן לוי, מנכ"ל ושותף מייסד ב-Localbird, מטרת החברה היא לגשר על הפער התפעולי והטכנולוגי הקיים בתחום: "בעלי דירות וחדרי אירוח יושבים על מכרה זהב של ידע מקומי. אנחנו נותנים להם כלי שעוזר להפוך את הידע הזה להכנסה אמיתית ולשדרוג חוויית האורח".
