דינה פסקא רז
דינה פסקא רז
ראיוןTV

ההייטק לאן? "הגיוסים חוזרים; המוסדיים מתאימים יותר להשקעה בחברות צמיחה"

דינה פסקא רז שותפה וראש תחום טכנולוגיה KPMG על התפקוד החיובי במחצית הראשונה של השנה וגל של פיתוחים בעולמות הדיפנס; על יציאת הזרים שהשאירה פער גדול ותוכנית יוזמה של רשות החדשנות שהכניסה את המוסדיים להשקעות בהייטק בשלבים המוקדמים

צחי אפרתי |

"תוכנית יוזמה של הרשות לחדשנות, שמטרתה לעודד השקעות מוסדיים בהייטק הישראלי מיועדת לשלבים המוקדמים ולא למקומות בהם נמצאת המצוקה המשמעותית בחברות הצמיחה" כך אומרת דינה פסקא רז שותפה וראש תחום טכנולוגיה KPMG "לפעמים רואים מצבים של אבסורד - סבבי השקעה שאחד המשקיעים הגדולים זה קרן פנסיה של נהגי האוטובוס בטורונטו, הם משקיעים בהייטק הישראלי והמוסדיים לא".

איך ההייטק הישראלי תפקד בחצי שנה הראשונה של השנה?

"חצי השנה הראשונה של 2024 הציגה חזרה מסוימת לשגרה, בעיקר בשלבים המוקדמים של הגיוסים קרוב לערכים שהיו נהוגים ב-2019-2020, לפני פרוץ מגפת הקורונה וההייפ שהגיע בעקבותיה. לצד זאת, נרשמו מספר סבבי גיוס משמעותיים לחברות צמיחה (growth) אך במובן הרחב דווקא שם חסר כסף זמין להשקעה - בחברות היותר בשלות שצריכות סכומי כסף משמעותיים בשביל לממן את הצמיחה המואצת של החברות.

"נקודה נוספת שלא רק קשורה למצב המקומי אצלנו, אנחנו עדים לשנים של האטה בהייטק העולמי. בשנה וחצי האחרונות, ההשקעות הזרות בישראל חוו ירידה חדה של מעל 70%, מגמה שהוחרפה מאז תחילת המלחמה". 

מנוע של חדשנות - גל של פיתוחים בעולמות הדיפנס והבינה מלאכותית

"הדברים המעודדים שחברות קמות, יש גל של פיתוחים חדשניים בעולמות הדיפנס (defense) ובתחום הבינה המלאכותית (AI), המנוהלים על ידי יזמים ישראליים שחזרו משירות מילואים וחושבים כיצד לשפר תהליכים אזרחיים באמצעות הידע שצברו.  בסוף אחרי שריפת יער יש דשא שצומח ורואים מנוע של חדשנות שקם. עוד טרנד מפתיע זה חזרה להקמה של חברות ישראליות, רוב היועצים בתחום זאת ההמלצה שלהם. ולכן יש דברים שניתן לשאוב עידוד".  

 

כמשק אנחנו רוצים את החברות שיצמחו והכסף חסר

"באבולוציה של הסטארט אפים, השלבים המוקדמים ממומנים בעיקר על ידי תעשיית ההון הסיכון הישראלית. הישראלים פה ולא הלכו לשום מקום ושמה יש כסף. הסבבים הצטמצמו כי מכל התעשיה יצא קצת אוויר. ככל שהתקדמנו בגיוסים וצריך כסף גדול כדי לצאת לשוקי העולם וכאן הזרים היו שחקנים גדולים, הם כמעט לא באירוע.

"יש קרנות צמיחה ישראליות מוצלחות אבל מבחינת הכסף שצריך לממן את צורכי השוק יש פער. בשנים הקרובות הסכום שנדרש בשוק מוערך ב-12 מיליארד דולר, בפועל הכסף שקיים לפי הערכות שונות עומד על כ-300-400 מיליון דולר לשנה. מצב זה עלול להביא לכך שחברות ייאלצו להיסגר או להימכר מוקדם מדי, במקום להמשיך ולצמוח ולייצר עוד מקומות עבודה במשק הישראלי.

"לנו כמשק אנחנו רוצים את החברות שיצמחו זה אינטרס וצריך לראות איך המדינה נכנסת לאירוע, ורשות החדשנות שנכנסה עם תוכנית יוזמה להשקעה בסבבים המוקדמים נכנסת גם להשקעה גם בחברות צמיחה".

קיראו עוד ב"BizTech"

 

קרן יוזמה - מוסדיים יותר מתאימים לצמיחה ופחות לשלבים המוקדמים

"זאת יוזמה ברוכה ורשות החדשנות היא גורם מאוד משמעותי שהביאה את ההייטק קדימה. הנקודות הטובות של התוכנית שהיא מאפשרת למוסדיים להיכנס עם כסף גדול להשקעה בהייטק, ולקרב את המוסדיים זאת בהחלט מטרה חשובה וזה מעולה.

 

"התוכנית מתמקדת בשלבים המוקדמים של הסטארט אפ ופה יש 2 בעיות -  מוסדיים באופן טבעי יותר מתאימים להשקעה בשלבי הצמיחה ופחות לשלבים המוקדמים. נקודה שניה, כאשר משקיעים בהון סיכון מתוך איקס חברות גם אם לא כולן יסגרו 7-8 לא יהיו סיפור הצלחה ו-2-3 כן יצליחו. למעשה המדינה שמה כסף על חברות שחלקן יסגרו והמשכורות ילכו גם כך לאנשים שימצאו עבודה - מהנדסים, בוגרי מדעי המחשב, בוגרי 8200 וכו'.

"אם היינו משקיעים בחברות צמיחה למרות שזה לא אינטואיטיבי, אלא חברות שכבר גייסו עשרות מיליונים. בשביל לעשות סקייל-אפ צריך הרבה מאוד כסף וזה גם מכניס אנשים נוספים למעגל העבודה לא רק מ-8200 אלא גם מהפריפריה, ועוד חלק מהעובדים שזה לא רק עובדי הייטק. המסר עבר לרשות החדשנות וצריך לגרום לזה לקרות".  

 

יזמים שהתאגדו בארה"ב וסיפרו על הכאבים והבעיות האוויר קצת יצא מהגלגלים

"ברגע שמקימים חברת אם אמריקאית אתה מכפיף את עצמך למדינה הכי מורכבת, יקרה ופורמליסטית בעולם שזה ארה"ב וזה מעורר לא מעט קשיים. בסוף קהילת ההייטק מדברים וככל שיזמים שהקימו חברת אם האמריקאית התחילו לספר על הכאבים שלהם והתחילו בעיות וכל מיני באגים האוויר קצת יצא מהגלגלים.

"יש עניין של טרנד והיה באז מאוד גדול, בפועל אם מקימים חברת אם אמריקאית היא חברת אחזקות והחברה המרכזית היא ישראלית והסיכון למדינה לא ירד. היזמים לא יכולים ללכת לקרן זרה בסיליקון ואלי ולהגיד שאין חשיפה לישראל - זה ישראבלוף. המשקיעים יותר מורכבים והשוק יותר משוכלל".  

 

לראיון המלא:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנתרופיק קלוד (X)אנתרופיק קלוד (X)

350 מיליארד דולר ב-4 שנים: איך אנתרופיק הביסה את ChatGPT והפכה לענקית ה-AI השלישית בעולם

אנתרופיק, שנוסדה ב-2021 בסן פרנסיסקו, היא כיום אחת משלוש חברות הבינה המלאכותית הפרטיות הגדולות והחשובות בעולם, עם שווי של 350 מיליארד דולר



מנדי הניג |
נושאים בכתבה אנתרופיק

אנתרופיק, שמחזיקה בצ'אט - קלוד, נוסדה ב-2021 בסן פרנסיסקו, והיא כיום אחת משלוש חברות הבינה המלאכותית הפרטיות הגדולות והחשובות בעולם, עם שווי של 350 מיליארד דולר.

החברה הוקמה על ידי שבעה עובדים בכירים לשעבר מ-OpenAI, בראשם האחים דריו אמודאי (מנכ"ל) ודניאלה אמודאי (נשיאה), שהיו בין האחראים המרכזיים על פיתוח GPT-4 ו-GPT-3. הם עזבו את OpenAI מתוך חשש שהחברה מתקדמת מהר מדי לכיוון מסחור ללא מספיק דגש על בטיחות, והקימו את אנתרופיק כחברת Public Benefit Corporation, מבנה משפטי שמחייב אותה לאזן בין רווח כלכלי לבין תועלת ציבורית ארוכת טווח.

הדגש על בטיחות הוא ה-DNA של החברה. אנתרופיק פיתחה את שיטת Constitutional AI, מערכת חוקה כתובה של עקרונות אתיים שהמודל מחויב להם באופן פנימי, ולא רק דרך פילטרים חיצוניים. השיטה הוכיחה את עצמה כיעילה במיוחד בהפחתת תופעות של הזיות, הטיות והתנהגות מסוכנת. בנוסף, החברה הקימה Long-Term Benefit Trust, גוף נאמנות עצמאי שבוחר חלק מדירקטוריון החברה ומטרתו היחידה היא להבטיח שהחברה לא תסטה ממשימתה המקורית גם כשלחצים מסחריים יגברו.

בארבע השנים האחרונות אנתרופיק התקדמה בקצב מטורף. Claude 3 (מרץ 2024) היה המודל הראשון שהתעלה על GPT-4 במרבית המבחנים. Claude 3.5 Sonnet (יוני 2024) הביא שיפור של 2–3× בביצועי קידוד וזרימות עבודה מורכבות, והוסיף את תכונת Artifacts, חלון אינטראקטיבי שבו המודל בונה אפליקציות, דיאגרמות וקוד בזמן אמת מול המשתמש.

באוקטובר 2024 הושקה תכונת "Computer use" – היכולת של Claude לשלוט במחשב כמו בן אדם: צילום מסך, הזזת עכבר, הקלדה, מה שהפך אותו לכלי אוטומציה חזק ביותר. ב-2025 כבר ראינו את Claude 4 Opus ו-Sonnet 4, Claude Sonnet 4.5 (ספטמבר) ו-Claude Haiku 4.5 (אוקטובר) – מודלים שמקבלים ציונים גבוהים מ-95% במבחני קידוד, מתמטיקה ומדעים ברמה גבוהה, ועולים בביצועים על GPT-4.5 ו-Gemini 2.5 Pro ברוב הקטגוריות.

עמוס פלד מיכאל ויינשטיין ודניאל סירוטה, גארדיו (עומר הכהן)עמוס פלד מיכאל ויינשטיין ודניאל סירוטה, גארדיו (עומר הכהן)

גרדיו מגייסת 80 מליון דולר להגנת סייבר לצרכן בעידן ה-AI

מתקרבת ל-ARR של 100 מיליון דולר בשנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה סייבר גיוס הון

תחום הסייבר ממשיך לספר גיוסים ואקזיטים. Guardio, חברת סייבר ישראלית המתמקדת בהגנה על משתמשים פרטיים, גייסה 80 מיליון דולר בסבב שני בהובלת קרן ION Crossover Partners ובהשתתפות Vintage Investment Partners, Union Tech Ventures ו Emerge. לפי נתוני החברה, בשלוש השנים האחרונות רשמה Guardio צמיחה שנתית של מעל 100% בהכנסות החוזרות השנתיות (ARR, Annual Recurring Revenue, הכנסות חוזרות ממנויים בקצב שנתי), והיא מכוונת לחצות את רף 100 מיליון הדולר בתחילת 2026.

החברה מציינת כי ההון שגויס ישמש להרחבת פיתוח מנועי ההגנה והזיהוי שלה, התאמתם לעידן הבינה המלאכותית, חיזוק הנוכחות הגלובלית והעמקת שיתופי פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיות. בנוסף, Guardio מתכננת לבחון רכישות נקודתיות בתחום הגנת הסייבר לצרכן הפרטי, במטרה להרחיב את היצע המוצרים. הסבב הנוכחי מגיע כארבע שנים לאחר סבב גיוס קודם שבו גייסה החברה 47 מיליון דולר, כך שמאז השלמת הסבב הקודם היקף ההון שגוייס מצטבר ל 127 מיליון דולר.

הצמיחה נובעת מביקוש גובר לפתרונות הגנה ייעודיים לצרכן הפרטי, במיוחד על רקע עלייה בהיקף ההונאות המקוונות ובשימוש בכלי בינה מלאכותית. Guardio מדגישה כי המשך ההשקעה בטכנולוגיה ובשיתופי פעולה מסחריים נועד לתמוך ביעד חציית רף 100 מיליון הדולר.

את סבב הגיוס הובילה כאמור קרן ION Crossover Partners (ICP ) , שהובילה סבבי השקעה בחברות צמיחה טרום-הנפקה ישראליות כגון Monday.com, Via, Fiverr ו-Taboola. בגיוס השתתפו גם המשקיעים הקיימים Vintage Investment Partners, Union Tech Ventures ו-Emerge.

מדובר בסבב גיוס שני לחברה, שמגיע כארבע שנים לאחר סבב הגיוס הקודם - אז גייסה החברה 47 מיליון דולר. הכסף שגויס, יושקע בהמשך פיתוח מנועי ההגנה והזיהוי של החברה ובבניית שכבות הגנה שמתאימות לעידן שבו בינה מלאכותית היא חלק בלתי נפרד מחיינו. במקביל, החברה תמשיך לחזק את המותג הגלובלי, תבסס שיתופי פעולה עם פלטפורמות טכנולוגיות מובילות, ותבחן רכישת חברות שיחזקו את היצע פתרונות ההגנה שהחברה מספקת.