אמיר גונן
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

"כל אזרח יכול להשקיע בסטארט אפ ולקבל החזר מס כנגד כל הכנסה"

אמיר גונן מנהל אגף מיסים ברשות החדשנות על ההטבות שהחוק מעניק למשקיעים, כיצד סטארט אפ צריך לתכנן את סבבי הגיוס, ומהי ההגדרה הייחודית של 70% הוצאות מו"פ?
צחי אפרתי | (6)

"הבשורה של החוק היא שכל משקיע יכול להשקיע בחברת סטארט אפ בשלב הסיד וליהנות מהטבת מיסוי של 25% או 30% כנגד כל הכנסה שיש לו – משכורת, רווח הון, מכירת מקרקעין. הכל מיד במועד ההשקעה בהגשת הדו"ח של אותה שנה. כך אומר אמיר גונן מנהל אגף מיסים ברשות החדשנות בראיון לאתר ביזפורטל.

 

חוק תעשייה עתירת ידע מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות במספר שלבים באורך החיים, וכן הטבות למשקיעים שעשו אקזיט ומשקיעים את הרווחים בחברות סטארט אפ בוגרות יותר. בנוסף החוק נותן מענה בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בארץ. בימים אלו מוגשים דוחות המס עבור החזרי המס למשקיעים עבור החוק שנכנס לתוקפו ביולי 23.

 

"לדוגמא משקיע שהשקיע 100 אלף שקל בחברה שעונה על ההגדרה, והשקיע מעל 10% בחברה יקבל החזר של 30 אלף שקל, ואם השקיע מתחת ל-10% בחברה יקבל 25 אלף שקל. את הכסף הוא יקבל כנגד כל הכנסה, וגם אם לא ניצל את ההטבה באותה שנה ונותר לו זיכוי כי הוא לא שילם מס, הזיכוי ילך איתו לשנה הבאה עד שכל הכסף יתקזז. ההטבה המקסימלית למשקיע עד מיליון שקל".

 

חברות סטארט אפ – "כדאי לדעת מראש את התקרות ולתכנן את הסבבים"    

"עיקר הסעיפים הנדרשים בחוק כדי לקבל את הזיכוי - שעד מועד ההשקעה החברה גייסה עד 12 מיליון שקל, וההכנסות שלה עד תום שנת המס שקודמת לשנת ההשקעה 4.5 מיליון שקל. תנאי נוסף 70% הוצאות מו"פ במישרין ועקיפין. חברה יכולה לגייס כסף ללא כל הגבלה של סכום.

"ברגע שחברה גייסה מעל 12 מיליון שקל היא לא יכולה לגייס יותר במסגרת ההטבות של החוק, ומדובר בנקודה חשובה. חברה שמגייסת הון ונמצאת בגבולות של הסכומים האלו כדאי לדעת מראש ולתכנן את הסבבים".

 

70% הוצאות מו"פ במישרין ועקיפין – "הגדרה ייחודית ושונה מהחשבונאות"

"חברה נבחנת פעמיים, פעם ראשונה עד מועד ההשקעה וסביר להניח שרוב ההוצאות שלה הן מו"פ. החברה הזאת צריכה גם בהמשך להיבחן, עד 3 שנים ממועד ההשקעה. בתקופה הזאת היא צריכה להמשיך לעמוד ב-70% הוצאות מו"פ. בשונה מהחשבונאות והכללים שאנחנו מכירים כאן ההגדרה ייחודית להוצאות מו"פ שהן במישרין ועקיפין – הכוונה של המחוקק בעקיפין היא גם הוצאות שקשורות למכירה, שיווק ותמיכה של המוצר שנמצא בפיתוח. ברגע שמבינים את החוק ומבינים את ההגדרה של בעקיפין הם נמצאים במקום בטוח יותר, כי סל ההוצאות רחב יותר". 

 

החוק גם נותן מענה למשקיעים שעשו אקזיט – לראיון המלא:

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איתי 22/05/2024 20:03
    הגב לתגובה זו
    איפה אפשר למצוא רשימה של חברות העומדות בקריטריונים שנקבעו?
  • 4.
    שומר נפשו ירחק 21/05/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    ככל שסטארט אפ יותר מתאמץ לגייס הון זה יותר מעיד שהסעיכויים שלו קלושים ולכן המקצוענים לא השקיעו בו
  • 3.
    אביחי 21/05/2024 14:23
    הגב לתגובה זו
    הרבה עורכי דין ורו״ח לצערי לא מכירים ,חוק חשוב מאוד
  • 2.
    משקיע 21/05/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
    חוק האנג'לים מדהים פגשתי חברות שלא ידעו שהן/המשקיעים שלהן זכאים להטבות וחבל הטבה מדהימה
  • 1.
    מחפשים פראיירים... (ל"ת)
    Robin Hood 21/05/2024 11:06
    הגב לתגובה זו
  • גם כשונתנים בוכים? (ל"ת)
    פיטר פן 21/05/2024 14:24
    הגב לתגובה זו
מייסדי Echo, צילום: ג'ני רוכליןמייסדי Echo, צילום: ג'ני רוכלין

חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה

החברה מפתחת מערכת הפעלה מאובטחת ליישומי ענן, המבוססת AI, ונוסדה על ידי צמד היזמים שהקים את Argon ב-2020 ונמכרה תוך שנה בסכום של 100 מיליון דולר


הדס ברטל |

חברת הסייבר Echo, המפתחת תשתיות תוכנה מאובטחות מבוססות AI, גייסה 35 מיליון דולר בסבב מסדרה A. הסבב הובל על ידי קרן N47 ובהשתתפות המשקיעים Notable Capital, Hyperwise Ventures ו-SentinelOne. גיוס סבב A נעשה ארבעה חודשים בלבד לאחר גיוס סיד בהיקף 15 מיליון דולר, והוא מביא את סך ההשקעות בחברה ל-50 מיליון דולר בתוך עשרה חודשים מאז הקמתה. 

Echo הוקמה בתחילת 2025 על ידי אילון אלחדד, מנכ"ל ועילם מילנר, CTO, יוצאי יחידות 8200 ואופק עם ניסיון של עשור בתחום הסייבר. אילון ועילם הקימו בשנת 2020 את Argon שנמכרה תוך שנה לאקווה סקיוריטי בסכום של 100 מיליון דולר. הפתרון של Echo כבר מותקן ופועל בהצלחה בעשרות ארגונים בהם Vectra AI, EDB, Port, UiPath, Varonis ועוד. בין שותפי החברה שביצעו עימה אינטגרציה נמנות החברות Wiz, Orca, Aqua, Mend, Anchor ורבים נוספים. Echo מעסיקה כיום 35 עובדים בישראל ובניו יורק ותשתמש בכספי ההשקעה לגיוס כוח אדם, האצת הפיתוח והתרחבות בשוק. 

החברה משתמשת בסוכני בינה מלאכותית ייעודיים שפועלים באופן אוטונומי לבניית תשתיות ענן מאובטחות מאפס ולתחזוקתן עם הופעת פגיעויות חדשות. כאשר חולשה (CVE) חדשה מתגלה בעולם, הסוכנים של Echo חוקרים אוטומטית את הפגיעות, מזהים את האימג'ים שמושפעים ממנה, מוצאים או מפתחים תיקונים, כולל ממקורות בלתי שגרתיים כמו תגובות ב-GitHub, פורומים ובלוגים, מיישמים פאצ'ים, מריצים בדיקות תאימות מלאות, ופותחים Pull Request לסקירה אנושית. הגישה מבוססת AI מאפשרת לצוות של 35 עובדים בלבד לתחזק יותר מ-600 אימג'ים מאובטחים, משימה שהייתה דורשת קודם לכן מאות חוקרי אבטחה.

“מחקרים מראים באופן עקבי שלמעלה מ-90% מהפגיעויות בקונטיינרים מקורן בשכבת ה-base image ולא בקוד האפליקציה,” אמר עילם מילנר, שותף-מייסד ו-CTO של Echo. “המשמעות היא שארגונים גדולים עם אלפי שירותי ענן מקבלים בירושה מיליוני בעיות אבטחה עוד לפני שהמהנדסים שלהם כתבו שורת קוד אחת.”

“ה-Time-to-Value שלנו הוא מיידי כאשר לקוחות רואים את מספר הפגיעויות שלהם צונח לאפס ברגע שהם עוברים להשתמש ב-Echo,” אמר אילון אלחדד, שותף-מייסד ומנכ״ל Echo. “צוותי האבטחה אוהבים אותנו כי אנחנו מעצימים אותם בן רגע והמפתחים אוהבים אותנו כי הם מפסיקים לבזבז זמן על תיקון פגיעויות בתשתית שהם בכלל לא יצרו.”

עילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צעילי מרום, COO Nanose, קרדיט: יח"צ
סטארטאפ להכיר

"החזון שלנו הוא להיות בכל קליניקה בעולם ולהציל חיים"

הסברה היא שכלבים יכולים להריח סרטן, ועכשיו חיישנים כחול לבן יוכלו גם. ראיון עם עילי מרום, מייסד משותף ו-COO של Nanose Medical שבנתה סנסורים היכולים להריח סרטן ריאות בשלבים מוקדמים

הדס ברטל |

ספר בקצרה על עצמך:

במקר ממושב אודים כיום הרצליה. שירתתי 8 שנים בחיל הים והשתחררתי בדרגת רב סרן. עשיתי גם תואר שני במנהל עסקים בבית הספר קלוג באוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקאגו. בשנים האחרונים ב-Nanose, שותף מייסד וסמנכ"ל תפעול. 

ספר על החברה, מה המוצר מניין בא הרעיון?

הרעיון פותח בטכניון לפני למעלה מעשור. בעצם נכנסנו לתמונה כאשר הממציא של הטכנולוגיה הזו, פרופ' חוסאם חאיק שהוא ראש הפקולטה להנדסה כימית בטכניון, פנה לשותף עסקי שלנו והקמנו יחד את החברה כדי להביא את הטכנולוגיה ליישומים רפואיים בקליניקות ובפרקטיקה. הטכנולוגיה היא בעצם סנסורים חדשניים שרגישים למולקולות נדיפות שיוצאות לנו מהגוף בזמן נשיפה. בעצם כל כמעט כל מחלה שיש לנו משנה את המטבוליזם וכתוצאה משתנה הרכב המולקולות. יש 1500 מולקולות שונות כאשר הריכוזים שלהם משתנים.
כבר הוכח שכלבים יודעים להריח מחלות ובהן גם סרטן. הם בעצם מריחים את אותן מולקולות שההרכב שלהן משתנה וכבר יש עדויות שישנם בני אדם היכולים להריח, למשל יש פתולוגים מאוד מנוסים שיודעים לפי הריח לזהות מחלה במחלות כבד או אם יש סטרפטוקוק. פורסם בעבר גם על אישה באנגליה שיודעת להריח פרקינסון אבל בגדול, האף האנושי פחות רגיש מאף של כלב. הסנסורים שלנו יודעים לזהות מולקולות ועל ידי כך לזהות מחלות. כיום, הטכנולוגיות שיש בהן שימוש לזיהוי מולקולות הן מאוד יקרות ומתוחכמות ולכן דרוש מפעיל מיומן ואת התוצאות צריך לשלוח למעבדה מרכזית. 

הגישה שלנו היא אחרת. יש לנו סנסורים שאנחנו פיתחנו והומצאו בטכניון אנחנו המשכנו את הפיתוח. כשהסנסורים נחשפים לכל הרכב של מולקולה, אז נוצר אות חשמלי שאנחנו קולטים והאות הזה משתנה ותלוי בהרכב מולקולה בעת הנשיפה. בעצם אנחנו אוספים את האות החשמלי, עושים לו עיבוד ומאמנים את המערכת. אם למשל יש X דוגמאות של אנשים שיש להם סרטן ריאות ו-Y אנשים שאין להם, אנחנו מייצרים אות חשמלי ומייצגים טביעת אצבע מולקולרית. מפעילים את האלגוריתם שלנו, שמזהה את הדפוס של קבוצות הבריאים וקבוצות החולים, אז כאשר הפציינט הבא מגיע, המערכת כבר יודעת להעריך מה ההסתברות שהוא שייך לאחת הקבוצות. אפשר להגיד בסבירות גבוהה אם משתייכים לקבוצת החולים או לבריאים ואז הרופא יכול לקבל החלטה האם לשלוח להמשך טיפול או לא.
המערכת דומה מאוד למערכת הרחה. זה עובד כך: ריח למשל של קינמון. למשל, מורכב ממולקולות שונות אבל כשאני מריח קינמון, אותן מולקולות באות באינטראקציה עם מערכת ההרחה שלנו כך שהמוח עושה לזה עיבוד וכל ימי חיינו המוח למד שאות הזה שייך לקינמון בלי לדעת מהן המולקולות שמרכיבות את הריח. אותו העיקרון לאבחון מחלות. אנחנו עושים שימוש בסנסנורים לאותן מולקולות, מעבדים אותן ומלמדים את המערכת.
אנחנו סטראטאפ עם משאבים מוגבלים, המחקר שעשו בטכניון הוכיח proof of concept עם למעלה מ-20 סוגים שונים של מחלות ולכן היינו צריכים לבחור באילו מחלות אנחנו מתמקדים. בחרנו סרטן ריאות ומצב פרה סרטני של סרטן כבד וכבד שומני, כאשר אנחנו מאמנים את המערכת על שתי המחלות האלה ואנחנו כבר רואים תוצאות מדהימות ברמות דיוק של מעל ל80%. 



מכשיר Nanose מחובר ללפטופ, קרדיט: יח


מתי הוקמה וכמה עובדים?

הוקמנו ב-2020 יש לנו 14 עובדים, הרוב בישראל ומעט בארה"ב.

מי המשקיעים?

המשקיע הראשון הוא אנג'ל באמירויות, משקיע שני קרן בריטית, וחוץ מזה קיבלנו שני מענקים של רשות החדשנות עוד שניים מהאיחוד האירופי כולל מענק של 2 וחצי מיליון יורו שנחשב מאוד יוקרתי. וקיבלנו מענק מגוגל שגם עשו מאצ'ינג למענק מרשות החדשנות ותומכים בנו המון מבחינת פיתוח בענן ודאטה ומסייעים מה שאנחנו צריכים. גוגל הם שותפים נהדרים.