אמיר גונן
צילום: מערכת ביזפורטל
ראיוןTV

"כל אזרח יכול להשקיע בסטארט אפ ולקבל החזר מס כנגד כל הכנסה"

אמיר גונן מנהל אגף מיסים ברשות החדשנות על ההטבות שהחוק מעניק למשקיעים, כיצד סטארט אפ צריך לתכנן את סבבי הגיוס, ומהי ההגדרה הייחודית של 70% הוצאות מו"פ?
צחי אפרתי | (6)

"הבשורה של החוק היא שכל משקיע יכול להשקיע בחברת סטארט אפ בשלב הסיד וליהנות מהטבת מיסוי של 25% או 30% כנגד כל הכנסה שיש לו – משכורת, רווח הון, מכירת מקרקעין. הכל מיד במועד ההשקעה בהגשת הדו"ח של אותה שנה. כך אומר אמיר גונן מנהל אגף מיסים ברשות החדשנות בראיון לאתר ביזפורטל.

 

חוק תעשייה עתירת ידע מעניק הטבות מס למשקיעים בחברות הייטק ישראליות במספר שלבים באורך החיים, וכן הטבות למשקיעים שעשו אקזיט ומשקיעים את הרווחים בחברות סטארט אפ בוגרות יותר. בנוסף החוק נותן מענה בגין רכישת חברות אחרות או מיזוג עם חברות אחרות שהקניין הרוחני שלהן רשום בישראל ומרכז פעילותן בארץ. בימים אלו מוגשים דוחות המס עבור החזרי המס למשקיעים עבור החוק שנכנס לתוקפו ביולי 23.

 

"לדוגמא משקיע שהשקיע 100 אלף שקל בחברה שעונה על ההגדרה, והשקיע מעל 10% בחברה יקבל החזר של 30 אלף שקל, ואם השקיע מתחת ל-10% בחברה יקבל 25 אלף שקל. את הכסף הוא יקבל כנגד כל הכנסה, וגם אם לא ניצל את ההטבה באותה שנה ונותר לו זיכוי כי הוא לא שילם מס, הזיכוי ילך איתו לשנה הבאה עד שכל הכסף יתקזז. ההטבה המקסימלית למשקיע עד מיליון שקל".

 

חברות סטארט אפ – "כדאי לדעת מראש את התקרות ולתכנן את הסבבים"    

"עיקר הסעיפים הנדרשים בחוק כדי לקבל את הזיכוי - שעד מועד ההשקעה החברה גייסה עד 12 מיליון שקל, וההכנסות שלה עד תום שנת המס שקודמת לשנת ההשקעה 4.5 מיליון שקל. תנאי נוסף 70% הוצאות מו"פ במישרין ועקיפין. חברה יכולה לגייס כסף ללא כל הגבלה של סכום.

"ברגע שחברה גייסה מעל 12 מיליון שקל היא לא יכולה לגייס יותר במסגרת ההטבות של החוק, ומדובר בנקודה חשובה. חברה שמגייסת הון ונמצאת בגבולות של הסכומים האלו כדאי לדעת מראש ולתכנן את הסבבים".

 

70% הוצאות מו"פ במישרין ועקיפין – "הגדרה ייחודית ושונה מהחשבונאות"

"חברה נבחנת פעמיים, פעם ראשונה עד מועד ההשקעה וסביר להניח שרוב ההוצאות שלה הן מו"פ. החברה הזאת צריכה גם בהמשך להיבחן, עד 3 שנים ממועד ההשקעה. בתקופה הזאת היא צריכה להמשיך לעמוד ב-70% הוצאות מו"פ. בשונה מהחשבונאות והכללים שאנחנו מכירים כאן ההגדרה ייחודית להוצאות מו"פ שהן במישרין ועקיפין – הכוונה של המחוקק בעקיפין היא גם הוצאות שקשורות למכירה, שיווק ותמיכה של המוצר שנמצא בפיתוח. ברגע שמבינים את החוק ומבינים את ההגדרה של בעקיפין הם נמצאים במקום בטוח יותר, כי סל ההוצאות רחב יותר". 

 

החוק גם נותן מענה למשקיעים שעשו אקזיט – לראיון המלא:

קיראו עוד ב"BizTech"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    איתי 22/05/2024 20:03
    הגב לתגובה זו
    איפה אפשר למצוא רשימה של חברות העומדות בקריטריונים שנקבעו?
  • 4.
    שומר נפשו ירחק 21/05/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    ככל שסטארט אפ יותר מתאמץ לגייס הון זה יותר מעיד שהסעיכויים שלו קלושים ולכן המקצוענים לא השקיעו בו
  • 3.
    אביחי 21/05/2024 14:23
    הגב לתגובה זו
    הרבה עורכי דין ורו״ח לצערי לא מכירים ,חוק חשוב מאוד
  • 2.
    משקיע 21/05/2024 13:25
    הגב לתגובה זו
    חוק האנג'לים מדהים פגשתי חברות שלא ידעו שהן/המשקיעים שלהן זכאים להטבות וחבל הטבה מדהימה
  • 1.
    מחפשים פראיירים... (ל"ת)
    Robin Hood 21/05/2024 11:06
    הגב לתגובה זו
  • גם כשונתנים בוכים? (ל"ת)
    פיטר פן 21/05/2024 14:24
    הגב לתגובה זו
אייפון 17 (רשתות)אייפון 17 (רשתות)

אייפון 17 - מצלמה ברמה גבוהה, טעינה משופרת; ומה המחיר

לקראת ההשקה מחר של אייפון 17 - איך אמור להיראות המכשיר ועל השקות נוספות שיהיו מחר

עמית בר |
נושאים בכתבה אייפון 17 אפל

ערב ההשקה הרשמית, דליפות ממקורות מהימנים מציגות כיצד תיראה סדרת iPhone 17. השינוי הבולט: אפל מפסיקה להבדיל בין דגמים בסיסיים לדגמי Pro בכל הקשור לתצוגות. כל הסדרה, כולל הדגם הבסיסי, תגיע עם מסכי OLED בקצב רענון של 120Hz – טכנולוגיית ProMotion שהייתה עד כה מוגבלת לדגמי הפרימיום.


הדגמים הזולים לא יקבלו את טכנולוגיית LTPO המאפשרת שינוי דינמי של קצב הרענון מ־1Hz עד 120Hz לחיסכון בסוללה – יתרון שיישאר לדגמי Pro. עם זאת, המעבר מ־60Hz ל־120Hz קבועים צפוי לשפר את חוויית השימוש היומיומית.


גדלי המסכים משתנים: 6.1 אינץ' בבסיסי, 6.3 אינץ' ב־Pro (במקום 6.1), 6.6–6.7 אינץ' ב־Air החדש, ו־6.9 אינץ' ב־Pro Max. בנוסף, אפל מציגה ציפוי אנטי־רפלקטיבי שמיועד לשפר את הראות בשמש ישירה ולהפחית טביעות אצבעות, לצד עמידות מוגברת לשריטות. בנוסף,  הסדרה תושק במבחר צבעים: סגול כהה, ירוק יער, כחול מטאלי כהה, וכן ורוד, תכלת וצהוב בהיר. הצבעים פותחו בטכנולוגיה שמיועדת לצמצם דהייה בחשיפה לאור השמש.


המהלך מגיע לאחר ירידה במכירות הדגמים הבסיסיים. לפי IDC, בזמן שהשוק צמח ב־6%, מכירות האייפונים הזולים ירדו. סמסונג וגוגל כבר מציעות קצבי רענון גבוהים במכשיריהן, ואפל מתאימה את עצמה לשוק.


iPhone 17 Air – במקום Plus

בעקבות חוסר הצלחה של דגמי Plus (פחות מ־5% מהמכירות), אפל מחליפה את הקו ומציגה את iPhone 17 Air – מכשיר דק במיוחד בעובי של 5.5–6 מ"מ ובמשקל 145 גרם. לשם השוואה, iPhone 14 Pro Max שוקל 240 גרם. מדובר במהלך המזכיר את ה־MacBook Air, כאשר ההעדפה היא לניידות על פני תכונות נוספות.


דמיס חסביס גוגל (X)דמיס חסביס גוגל (X)

"פיתוח תרופות חדשות ייקח חודשים במקום שנים רבות"

דמיס חסביס, מוביל תחום ה-AI בגוגל ואחד המוחות הגדולים בתעשייה סבור שהדור הבא של האלגוריתמים ישנה את עולם הפרמצבטיקה ואת הרפואה כולה; וגם - איך ה-AI כבר משנה את עולם הרפואה ומה צפוי בהמשך?

עמית בר |

גילוי תרופות חדשות הוא אחד התהליכים הארוכים והיקרים ביותר בעולם המדע והרפואה. תרופה ממוצעת דורשת יותר מעשור של מחקר אינטנסיבי. הניסויים המקדימים והבדיקות הקליניות מגיעים לעלויות של 2-3 מיליארד דולר, עם שיעור כישלון שמתקרב ל-90% בשלבים הקליניים.

דמיס חסביס, מוביל תחום הבינה המלאכותית בגוגל ומנכ"ל Google DeepMind ו-Isomorphic Labs, טוען כי טכנולוגיות AI מתקדמות עומדות לשנות את המציאות הזו באופן דרמטי. המטרה: לקצר את התהליך מחמש עד עשר שנים לפחות משנה, ואולי אפילו לחודשים ספורים.

"בינה מלאכותית תאפשר לנו לקצר את זמן גילוי התרופות משנים למספר חודשים, ואולי אפילו פחות", אמר חסביס בראיון לבלומברג. לדבריו, AI מסוגלת לעבד כמויות עצומות של נתונים ביולוגיים, כימיים וקליניים במהירות על-אנושית. היא מנבאת אינטראקציות מולקולריות מורכבות שמעבר ליכולתם של חוקרים אנושיים"

חסביס - מוביל AI בגוגל ומחולל מהפכה מדעית

דמיס חסביס הוא אחת הדמויות המשפיעות ביותר בתחום הבינה המלאכותית והמדע בעולם. כמנכ"ל Google DeepMind מאז 2023, הוא מוביל את מאמצי ה-AI של גוגל. זה כולל פיתוח מודלים מתקדמים כמו Gemini, שמשלבים יכולות רב-מודליות (טקסט, תמונות, וידאו) עם יישומים מדעיים.

ב-2024, זכה חסביס בפרס נובל לכימיה. הוא קיבל את הפרס יחד עם ג'ון ג'אמפר ועמיתים נוספים על פיתוח AlphaFold, מערכת AI שחזתה במדויק את מבנה החלבונים. זה היה פתרון לאתגר מדעי שהעסיק חוקרים במשך 50 שנה. AlphaFold שינתה את המחקר הביולוגי: היא זמינה כעת למעל מיליון חוקרים, והיא האיצה פרויקטים בתחומי הרפואה, חקלאות ואנרגיה ירוקה.