אלברט בורלא פייזר
צילום: רויטרס

פינתה את הדרך למודרנה: פייזר מתקשה לייצר חיסון משולב לשפעת וקורונה

פייזר וביונטק ישקלו התאמות לחיסון המשולב, הודיעה פייזר, ו"ידונו בצעדים הבאים עם רשויות הבריאות"; נראה שהמשקיעים אדישים לכישלון, מה שמרמז על אמון מועט או אפסי בפוטנציאל המסחרי של החיסונים המשולבים
אדיר בן עמי | (1)

פייזר PFIZER וביונטק BIONTECH SE ADR חשפו עיכובים בפיתוח חיסון המגן הן מפני שפעת והן מפני הקורונה, מה שמותיר את הדרך פנויה עבור מודרנה MODERNA , המתכננת להשיק את החיסון המשולב שלה בשנה הבאה. נראה שהמשקיעים התעלמו מהחדשות, אינדיקציה לציפיות הנמוכות ההולכות וגוברות לגבי הביקוש לחיסוני הקורונה, שהיו לזמן קצר התרופות הנמכרות בעולם. 

פייזר וביונטק מתחרות עם מודרנה ו-Sanofi, שכולן עובדות על חיסונים משולבים. מיקאל דולסטן, מנהל המדע היוצא של פייזר, אמר בכנס בחודש מרץ כי החברה קיוותה להשיק את החיסון המשולב שלה בשנה הבאה, אך ההודעה  היום (שישי) עלולה לשבש את התוכניות.

בינתיים, התוכנית של מודרנה מתקדמת במלוא המרץ. ביוני, מודרנה הודיעה כי החיסון המשולב הניסיוני שלה הציג ביצועים טובים יותר מאשר חיסוני שפעת וקורונה בנפרד בניסוי שלב 3. החברה אמרה אז כי תגיש בקשה לאישור החיסון המשולב שלה מאוחר יותר השנה.

 

התגובות לחיסון של פייזר

פייזר וביונטק לעומת נכשלו בניסויי שלב 3, כך הודיעו החברות היום. החיסון שלהן הוא חיסון מבוסס RNA המשלב את חיסון הקורונה המאושר שלהן, המשווק בשם קומירנטי, עם חיסון שפעת ניסיוני מבוסס mRNA. פייזר וביונטק בדקו את התגובה החיסונית שעורר החיסון המשולב בניסוי של 8,000 מבוגרים, בהשוואה למטופלים שקיבלו קומירנטי וחיסון שפעת מורשה של חברה אחרת באותו יום.

פייזר הודיעה כי התגובות החיסוניות שעורר החיסון המשולב שלהן נגד שפעת A היו חזקות יותר מאלה של חיסון השפעת הקיים, ואלה נגד קורונה היו דומות לאלה שעורר קומירנטי לבדו. עם זאת, התגובה החיסונית שעורר החיסון המשולב נגד שפעת B, צורה פחות נפוצה של הנגיף, הייתה חלשה יותר מזו של חיסון השפעת הנפרד.

פייזר וביונטק ישקלו התאמות לחיסון המשולב, הודיעה פייזר, ו"ידונו בצעדים הבאים עם רשויות הבריאות".

"אנו נשארים אופטימיים לגבי החיסון המשולב שלנו", אמרה אנליסה אנדרסון, ראש מחלקת המחקר והפיתוח של חיסונים בפייזר.

המשקיעים נראו אדישים לכישלון, מה שמרמז על אמון מועט או אפסי בפוטנציאל המסחרי של החיסונים המשולבים. זה תואם את הירידה החדה בציפיות סביב הביקוש לחיסוני הבוסטר נגד קורונה.

 

תחזיות המכירות נחתכו

תחזיות המכירות לחיסוני הקורונה ירדו באופן דרמטי בשנים האחרונות עם דעיכת העניין הציבורי בחיסונים. לפני שנתיים, אנליסטים צפו שההכנסות של פייזר מקומירנטי ב-2024 יהיו 10.9 מיליארד דולר. כעת הם צופים רק 5.1 מיליארד דולר. במקביל, מניות מודרנה צנחו בחדות בתחילת אוגוסט לאחר שהחברה קיצצה בחדות את תחזית ההכנסות השנתית שלה, בטענה למכירות "נמוכות מאוד" של חיסון הקורונה באירופה.

קיראו עוד ב"גלובל"

לחיסונים המשולבים יש פוטנציאל להרחיב את השוק לחיסוני הקורונה על ידי קישורם לשוק חיסוני השפעת. בעוד שכמעט מחצית מהמבוגרים בארה"ב מתחסנים נגד שפעת מדי שנה, רק 28% דיווחו שקיבלו חיסון מעודכן נגד קורונה בסתיו שעבר. כדי שהחיסונים המשולבים ימלאו תפקיד זה, עליהם להיות לפחות טובים כמו החיסונים הנפרדים. נראה שהחיסון של פייזר עדיין לא הגיע לרמה זו, כך שמקומו בשוק מוטל כעת בספק.

 

התוצאות של פייזר לרבעון השני

בדוחותיה האחרונים החברה העלתה את התחזית שלה ל-2024 ואמרה כי היא מצפה כעת לרווח למניה בטווח של 2.45-2.65 דולר, לעומת הצפי הקודם ל-2.15-2.35 דולר. הצפי בוול-סטריט הוא לרווח למניה של 2.36 דולר.

פייזר העלתה גם את תחזית ההכנסות שלה לטווח של 59.5-62.5 מיליארד דולר, לעומת התחזית הקודמת של 58.5-61.5 מיליארד. חלק מהעלייה בתחזיות נובעת מהעלייה בצפי החברה למכירות של התרופה נגד קורונה Paxlovid, עם התגברות מקרי ההידבקות בארה"ב. החברה צופה הכנסות לשנה שלמה מ-Paxlovid של 3.5 מיליארד דולר, לעומת הצפי הקודם של 3 מיליארד.

החברה עקפה את הציפיות של וול-סטריט ברבעון השני ורשמה רווח למניה של 60 סנט על הכנסות של 13.3 מיליארד דולר. האנליסטים ציפו לרווח למניה של 46 סנט על הכנסות של קצת פחות מ-13 מיליארד דולר לרבעון.

"זה היה הרבעון הראשון של פייזר בו היא הציגה צמיחה בהכנסות משנה לשנה מאז הרבעון הרביעי של 2022, אז הכנסות הקורונה הגיעו לשיא חדש", אמר סמנכ"ל הכספים של פייזר, דיוויד דנטון. מניית החברה איבדה 40% ב-2023 בעקבות קריסת הביקושים למוצרי הקורונה שגרמה לחברה לפספס את התחזיות שלה. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מוטי 17/08/2024 05:20
    הגב לתגובה זו
    קל להחלטה
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקאתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוק
TOP 10

לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה

הדס ברטל |
נושאים בכתבה תוצר לנפש

הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף  לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.

1 # סינגפור

סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.


עובדים
 בחברת טכנולוגיה בסינגפור קרדיט: גרוק
עובדים בחברת טכנולוגיה בסינגפור - קרדיט: גרוק


2 # לוקסמבורג

מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.

3 # איחוד האמירויות הערביות 

לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.