עוגן השלימה גיוס שני של אג"ח ESG מגובת נכסים בהיקף של 150 מיליון שקל
עוגן, קבוצה פיננסית-חברתית ללא כוונת רווח, השלימה גיוס אג"ח מגובת נכסים בהיקף של 150 מיליון שקל. זוהי הפעם הראשונה בישראל בה ארגון ללא כוונת רווח (מלכ"ר) מנפיק אג"ח מדורגת ונסחרת ברצף המוסדי, כשמטרת ההשקעה היא סיוע לאוכלוסיות מוחלשות.
ההון שגויס משמש למתן אשראי חברתי לעסקים קטנים ולמלכ"רים אשר מתקשים לקבל אשראי מהמערכת הבנקאית ומסייע לצמצום הפערים הפיננסיים המובנים בישראל. במסגרת ההנפקה מכרה עוגן למשקיעים את זכויותיה בתיק הלוואות מבוזר כך שהמשקיעים יזכו בתשלומי ההחזר של ההלוואות בתוספת ריבית, ואילו עוגן תשתמש בסכום שגויס למתן הלוואות חדשות.
בין רוכשי האג"ח המוסדיים ניתן לציין את: ניהול תיקים מבית הפניקס, מור בית השקעות, העתיד חברת הגמל לעובדי האוניברסיטה העברית, גלעד גמלאות לעובדים דתיים, קרן השתלמות לאקדמאים במדעי החברה והרוח, מפעל הפיס כגוף ציבורי ועוד. ההנפקה הנוכחית מצטרפת להנפקה הראשונה שביצעה עוגן בפברואר 2022, אז הנפיקה 50 מיליון שקל.
שכבת החוב הבכיר באג"ח קיבלה דירוג Aa3 על ידי מדרוג – דירוג המצביע על הסיכון הנמוך בהשקעה. זו האג"ח הראשונה שהנפיק מלכ"ר בישראל שזכתה לדירוג. שכבת החוב הבכיר ושכבת החוב הרגיל באיגרת תסחרנה ברצף המוסדי. מדובר באג"ח שיקלית בריבית משתנה לא צמודה.
- דירוג מעלה 2025 מראה עלייה חדה בהיקף התרומות ומעורבות גוברת בשיקום חברתי ותעסוקתי
- הערים שייעלמו: איך שינויי אקלים משנים את שוק הנדל"ן העולמי ומה צפוי לקרות בת"א?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוגן השקיעה 26.25 מיליון שקל מהונה העצמי, אשר מקורו פילנתרופי ע"מ להעניק למחזיקי האג"ח כרית לספיגת הפסדי אשראי. חברת החיתום רוסריו ליוותה את עוגן בהנפקה פרו בונו. עוגן מחזיקה ברישיון נותן אשראי מורחב וברישיון למתן שירות מידע פיננסי "בנקאות פתוחה" מרשות שוק ההון והנה גוף מדווח ומקבל מידע ממאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. מיום היווסדה בשנת 1990 ועד היום העניקה עוגן כ-75,000 הלוואות בגובה של כ 2 מיליארד שקל. הונה עומד כיום על כ-530 מיליון שקל, ומקורותיו מכספי תורמים, משקיעי אימפקט וקווי אשראי בנקאיים.
שגיא בלשה, מנכ"ל עוגן: "ההצלחה לגייס חוב בעת הנוכחית ממשקיעים מהשורה הראשונה במשק היא הוכחה שניתן לקדם פעילות חברתית חשובה על בסיס מודל כלכלי נושא תשואה. מודל האג"ח החדשני מהווה עידן חדש בעולם ההשקעות האחראיות בישראל. בזכותו בשנים הקרובות יוכלו אלפי אנשים, עסקים ועמותות לזכות בנגישות לאשראי, להקים עסקים ולהשתלב בכלכלה הישראלית. מאז פרוץ משבר הקורונה לפני כשנתיים הצלחנו לגייס כ-300 מיליון שקל, שאפשרו לנו לסייע לעסקים, משקי בית ומלכ"רים, לצלוח משברים כלכליים ואף לצמוח מהם. השותפים שלנו במודל ההשקעה שייסדנו יזכו ברווח כפול. הן בתשואה על השקעתם והן, באימפקט חברתי המאפשר להעניק סיוע לעסקים קטנים ועמותות, המהווים מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית, ביציאה מהמשבר המתמשך".

השקעה סולידית לטווח ארוך - 4.4% בשנה, מתאים?
באג"ח הארוכות הממשלתיות נרשמת כיום תשואה של כ-4.4% באפיק השקלי לעומת כ-1.9% באפיק הצמוד. מדובר על פער המשקף אינפלציה צפויה של כ-2.45% לשנה ל-17 השנים הקרובות. מי שמאמין שהמדד בפועל יהיה נמוך מכך, יכול לבנות אסטרטגיית לונג-שורט בין האפיקים וליהנות מההפרש לאורך התקופה
אגרות חוב זה הלב הפועם של הבורסה. מניות זה יותר מלהיב כי הן עשויות לזנק וגם לרדת בחדות. השקעתם במניה טובה, אתם גם תרוויחו 50%, ואפילו 100% בשנה. אם נפלתם עם מניה, אתם יכולים להפסיד 50% וגם 80%. הסיכון במניות גדול. מנגד, שוק האג"ח נתפס יותר סולידי. רוב הזמן זה נכון, אבל יש מצבים ששוק האג"ח מסוכן אפילו ממניות.
תתפלאו - באגרות חוב אפשר להפסיד והרבה. כשהריבית עלתה לפני כשלוש שנים, אגרות החוב נפלו. אגרות החוב נסחרות לפי תשואה אפקטיבית מסוימת שיש לה זיקה לרייבת בנק ישראל. כאשר הרייבת במשק עולה, אז גם התשואה האפקטיבית עולה. כלומר מחזיקי האג"ח מבקשים-דורשים תשואה טובה יותר. כדי שהאג"ח שנסחרה בתשואה נמוכה, תעבור לתשואה אפקטיבית גבוה יותר היא צריכה להיסחר נמוך יותר - כלומר שער האג"ח יורד. זה לפעמים עשוי לבלב, הנה דוגמה מאוד פשוטה.
נניח שיש אג"ח שקלי לשנה אחת בדיוק שנסחר בשער של 100 אגורות בתשואה אפקטיבית של 3%. עוד שנה האג"ח יספק קופון של 3 אגורות וקרן של 100 אגורות. מחזיק האג"ח (יחידה אחת = ערך נקוב אחד) יקבל 1.03 שקלים. נניח שהריבית במשק עולה בהפתעה ב-2%, וכל שוק האג"ח מתיישר לריבית החדשה. כלומר החזקה של אג"ח בתשואה של 3% לא כלכלית, כי יש השקעות מקבילות-זהות בתשואה של 5%, מחזיק האג"ח אולי ינסה למכור, כשהאג"ח תרד ברגע לשער שיבטא תשואה אפקטיבית של 5%. בפועל היא תרד לאזור 98 אגורות, כלומר כ-2%. זה השער שמבטא תשואה לפדיון של 5%.
כלומר, כשהריבית עולה, שערי האג"ח יורדים. עכשיו דמיינו שאגרת החוב האמורה היא לא לשנה אחת אלא ל-10 שנים, בכמה היא תרד? יש תחשיב מדויק, אבל אם הערכתם שכ-20%, אתם קרובים, קצת פחות מ-20%.
- זה לא רק עזה – זו בעיקר אמריקה: למה תשואות האג"ח מזנקות?
- שוק האג"ח יקר: "התשואות הארוכות בישראל נמוכות מדי"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה תקבלו באג"ח ל-24 שנים?
מסקנה - אומרים לכם שאגרות חוב בטוחות ממניות, אבל גם אגרות חוב של המדינה עצמה שאין לה סיכון של חדלות פירעון עלול להסב הפסדים כבדים. נזכיר כי אגרות החוב הקונצרניות בהגדרה עם סיכון שתלוי בגוף עצמו, פעילות עסקית, יכולת החסר חוב ועוד, ולכן גם הקונצרניות (אג"ח חברות) נסחרות בתשואה אפקטיבית שעולה על התשואה של האג"ח הממשלתיות - ככל שהסיכון גדול יותר התשואה גבוהה יותר וככל שהמח"מ (משך חיים ממוצע) ארוך יותר כך התשואה גבוהה יותר.
