לקראת הכרעה: בית המשפט המחוזי דחה לשבוע הבא את הדיון בבקשת קרן הגשמה לעיכוב הליכים
מאות משקיעים הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, התנגדויות לבקשה של קרן הגשמה למתן צו לעיכוב הליכים וזימון אסיפות נושים במסגרת תקנה 4 לחוק חדלות פירעון, לאור הגעתה למשבר תזרימי. שופטת בית המשפט המחוזי עירית וינברג נוטוביץ אפשרה להגיש התנגדויות עד אמש, ומאות משקיעים בחרו לנצל את האפשרות ולהגיש התנגדות למהלך.
הדיון שהיה אמור להיערך מחר וגורר אחריו התעניינות רבה מצד הנושים הפוטנציאליים הרבים של החברה, נדחה לשבוע הבא ביום שני בשעה 13:00.
המתנגדים לכניסתה של החברה להליך טוענים כי החברה בסך הכל מנסה לגרום לעיכוב בתביעות המתנהלות כנגדה בהם הפסידה כסף רב למשקיעים.
המשמעות של כניסתה של החברה להליך הוא בעצם דרך נוספת של כניסה לעולם של חדלות פירעון בדלת של תקנה 4 שאושרה בתקופת הקורונה, ואשר מאפשרת לה להגיש הצעות לנושים בשביל לקבל רק חלק מהכסף כאשר היא תהיה מוגנת בעיכוב הליכים.
המשקיעים מצדם זועמים ובצדק. קרן הגשמה שקיבלה במהלך השנים מעל 3 מיליארד שקל מכספי המשקיעים, לשם ניהול של השקעות בנדל"ן בחו"ל עבורם פנתה כבר בחודש שעבר לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב הליכים לפי תקנה 4. החברה טענה כי ניהלה, עבור קבוצות המשקיעים כ-245 פרויקטים בישראל, וברחבי העולם, כאשר השווי המוערך של הפרויקטים בהם השקיעה החברה לטענתה עומד על מעל 13.5 מיליארד שקל.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני 4 שנים כשהתחילו הבעיות, מכרו המייסדים אבי כץ וחנן שמש 51% מהחברה לפי שווי של 90 מיליון שקל, וכיום בעלי השליטה באמצעות בסד אחזקות הם איש העסקים האמריקאי יוג'ין מנדלוביץ, מוטי פלד ואליהו קנפלר.
מעל 350 משקיעים הגישו התנגדות למהלך, ביניהם גם משקיעים אשר נמצאים כיום בהליך תביעה כנגד החברה. המשקיעים טענו בבקשות ההתנגדות כי הגשמה מתמודדת, נכון להיום, עם תביעות לפיצוי של מעל ל-300 מיליון שקל.
טרם זמנה
בשבוע האחרון לקראת הדיון שהיה אמור להיערך מחר ונדחה לשבוע הבא, הגיש הממונה על חדלות פירעון את עמדתו בנוגע לבקשת קרן הגשמה וטען כי ישנם קשיים בקבלת הבקשה. נזכיר כי מדובר בבקשה שהוגשה טרם זמנה ומבקשת להכניס את קרן הגשמה למסלול של עיכוב הליכים וזימון של אסיפות נושים עוד טרם יצירת חובות. במקרים רבים בית המשפט שולל בקשות מעין אלו ומבקש להגישם כאשר הן יהיו רלוונטיות.
בקרן הגשמה הגיבו לבית המשפט וטענו כי הגשתה של הבקשה נועדה להקדים את השלב "בו החברה לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות ולהיקלע לכדי חדלות פירעון תזרימית שתגרום לשיתוק פעילותה באופן מידי, פיטורי כל עובדיה ולאיבוד יכולותיה לנהל את ההשקעות של המשקיעים, עובדה שתגרום לפגיעה אנושה בהשקעות הפעילות, שמהן צפויים לחזור לידי המשקיעים כ-180 מיליון שקל".
- ניסתה לעקוף איסור פיטורים בהריון - ותפצה עובדת
- השותפים הסתכסכו - ואז נחשפה התמונה האמיתית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
בקרן הגשמה אף טענו כי התקיימו התנאים למתן צו עיכוב לצורך הליכי אישור ההסדר המוצע וכי "סגירת דלתות בית משפט תביא בוודאות להפסקת פעילותה של החברה בטווח הזמן המידי ולפגיעה קשה ביכולת המימוש וההחזר מהפרויקטים הפעילים".
- 3.?????? 24/09/2023 09:50הגב לתגובה זותלוי עם התובעים בצד הנכון
- 2.בן יהודה 08/08/2023 08:28הגב לתגובה זובושה וחרפה. לקחו כספים בהבטחות ללא כיסוי. שישלמו מכספם הפרטים, שימכרו את דירותיהם
- 1.דבר אחד מגיע לשניים האלו. מקווה שיתבעו להם את הצורה (ל"ת)ב 07/06/2023 17:41הגב לתגובה זו

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.

המשפחה מכפר טרומן הפסידה שוב - הפינוי ייצא לדרך
לאחר מאבק משפטי ממושך שנמשך יותר מעשור, בית משפט השלום דחה את תביעתן של בנות משפחת קלקודה, שביקשו לשמור על אחיזתן בשתי נחלות במושב, שנוצלו במשך שנים לשימושים מסחריים אסורים. פסק הדין מהווה חוליה נוספת במאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל נגד שימושים לא חוקיים
בקרקע חקלאית, ומעביר מסר ברור: הקרקע הציבורית שייכת למדינה, ולא למי שעושה בה שימוש פרטי או עסקי
בצהרי יום סתווי שקט במושב כפר טרומן, בסמוך לשדות הירוקים שמתמזגים עם שובל המטוסים של נתב"ג, נחתם עוד פרק ארוך במאבק מתוקשר על אדמות המדינה. אחרי שנים של הליכים משפטיים, פסקי דין, ערעורים ועתירות חוזרות, בית משפט השלום ברחובות דחה על הסף את תביעתן של בנות משפחת קלקודה - ליהי, טל ומעין, שביקשו לעצור את פינוי משפחתן מהנחלות שעליהן נבנו מבנים מסחריים וחניון "חנה וטוס" לא חוקי.
מדובר באחד התיקים הבולטים בשנים האחרונות במסגרת המאבק שמנהלת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) נגד שימושים חורגים וניצול עסקי של נחלות חקלאיות. פסק הדין החדש, שניתן על ידי השופטת אושרית הובר היימן, מאשר סופית כי גם הניסיון של הדור הצעיר במשפחת קלקודה לא הצליח לעקוף את קביעות בתי המשפט הקודמות, שהורו על השבת הקרקע למדינה. "ניכר כי בני משפחת קלקודה מסרבים להשלים עם התוצאה המשפטית הקובעת כי הם נדרשים לסלק ידם מן המקרקעין", כתבה השופטת בפסק הדין בהכרעתה, וקבעה כי מדובר ב"גלגול משפטי נוסף" שנועד להאריך את האחיזה בקרקע תוך הטרדת המדינה בהליכים חוזרים ונשנים.
שורשיה של הפרשה נעוצים עוד בשנות ה-90, אך הקונפליקט התלקח מחדש בראשית העשור הקודם. משפחת קלקודה, שחכרה שתי נחלות חקלאיות - נחלה 33 ונחלה 34 - מהמושב כפר טרומן, הפכה את האדמות החקלאיות לעסק משגשג. במקום לגדל גידולים חקלאיים, הוקמו שם חניונים מסחריים מסוג חנה וטוס, לצד מבנים מושכרים לעסקים פרטיים. על פי הערכות רמ"י, השימושים האלה גלגלו עשרות מיליוני שקלים בשנה.
"רמ"י זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים"
המדינה, באמצעות רמ"י, פתחה בשורת הליכים אזרחיים ופליליים נגד המשפחה, בטענה לשימוש חורג ולבנייה בלתי חוקית. ב-2019 ניתן פסק דין תקדימי בבית המשפט המחוזי מרכז־לוד, שבו נקבע כי יש להשיב את הנחלות למדינה. השופטת דפנה בלטמן קדראי קבעה אז כי, "בני הזוג קלקודה עשו שימוש חורג במקרקעין למטרות שאינן חקלאיות, בניגוד להסכם המשבצת ובהיקף נרחב ולאורך שנים רבות". בית המשפט חייב אותם גם בתשלום דמי שימוש ראויים בסכום כולל של כ-7 מיליון שקל. בערעור שהוגש לעליון נדחתה טענת המשפחה, ובית המשפט העליון חיזק את עמדת המדינה וקבע כי, "התנהלותם הקיצונית של המערערים עמדה בסתירה חזיתית לתכלית החקלאית של ההקצאה", וכי "המשיבה רשות מקרקעי ישראל - זכאית להשבה מלאה של הנחלות, לרבות חלקות המגורים".
- האח יוכל לקבל את המשק - וזה מה שיידרש לעשות
- ועד של מושב יפצה במאות אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחרי שההורים הפסידו בכל הערכאות, ניסו הבנות לפתוח דף חדש, משפטית לפחות. בתביעתן החדשה, שהוגשה ב-2021, טענו ליהי, טל ומעין קלקודה כי יש להכיר בהן כבעלות "זכויות עצמאיות" במקרקעין, נפרדות מזכויות הוריהן. הן ביקשו מבית המשפט להורות כי הנחלות יוקצו להן מחדש, או לחלופין שיוכרו כ"ברות רשות" שיכולות להמשיך להתגורר בבתים שבשטח. במקרה הגרוע, כך הן טענו, מגיע להן לפחות דיור חלופי או פיצוי הולם.
