לקראת הכרעה: בית המשפט המחוזי דחה לשבוע הבא את הדיון בבקשת קרן הגשמה לעיכוב הליכים
מאות משקיעים הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, התנגדויות לבקשה של קרן הגשמה למתן צו לעיכוב הליכים וזימון אסיפות נושים במסגרת תקנה 4 לחוק חדלות פירעון, לאור הגעתה למשבר תזרימי. שופטת בית המשפט המחוזי עירית וינברג נוטוביץ אפשרה להגיש התנגדויות עד אמש, ומאות משקיעים בחרו לנצל את האפשרות ולהגיש התנגדות למהלך.
הדיון שהיה אמור להיערך מחר וגורר אחריו התעניינות רבה מצד הנושים הפוטנציאליים הרבים של החברה, נדחה לשבוע הבא ביום שני בשעה 13:00.
המתנגדים לכניסתה של החברה להליך טוענים כי החברה בסך הכל מנסה לגרום לעיכוב בתביעות המתנהלות כנגדה בהם הפסידה כסף רב למשקיעים.
המשמעות של כניסתה של החברה להליך הוא בעצם דרך נוספת של כניסה לעולם של חדלות פירעון בדלת של תקנה 4 שאושרה בתקופת הקורונה, ואשר מאפשרת לה להגיש הצעות לנושים בשביל לקבל רק חלק מהכסף כאשר היא תהיה מוגנת בעיכוב הליכים.
המשקיעים מצדם זועמים ובצדק. קרן הגשמה שקיבלה במהלך השנים מעל 3 מיליארד שקל מכספי המשקיעים, לשם ניהול של השקעות בנדל"ן בחו"ל עבורם פנתה כבר בחודש שעבר לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב הליכים לפי תקנה 4. החברה טענה כי ניהלה, עבור קבוצות המשקיעים כ-245 פרויקטים בישראל, וברחבי העולם, כאשר השווי המוערך של הפרויקטים בהם השקיעה החברה לטענתה עומד על מעל 13.5 מיליארד שקל.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני 4 שנים כשהתחילו הבעיות, מכרו המייסדים אבי כץ וחנן שמש 51% מהחברה לפי שווי של 90 מיליון שקל, וכיום בעלי השליטה באמצעות בסד אחזקות הם איש העסקים האמריקאי יוג'ין מנדלוביץ, מוטי פלד ואליהו קנפלר.
מעל 350 משקיעים הגישו התנגדות למהלך, ביניהם גם משקיעים אשר נמצאים כיום בהליך תביעה כנגד החברה. המשקיעים טענו בבקשות ההתנגדות כי הגשמה מתמודדת, נכון להיום, עם תביעות לפיצוי של מעל ל-300 מיליון שקל.
טרם זמנה
בשבוע האחרון לקראת הדיון שהיה אמור להיערך מחר ונדחה לשבוע הבא, הגיש הממונה על חדלות פירעון את עמדתו בנוגע לבקשת קרן הגשמה וטען כי ישנם קשיים בקבלת הבקשה. נזכיר כי מדובר בבקשה שהוגשה טרם זמנה ומבקשת להכניס את קרן הגשמה למסלול של עיכוב הליכים וזימון של אסיפות נושים עוד טרם יצירת חובות. במקרים רבים בית המשפט שולל בקשות מעין אלו ומבקש להגישם כאשר הן יהיו רלוונטיות.
בקרן הגשמה הגיבו לבית המשפט וטענו כי הגשתה של הבקשה נועדה להקדים את השלב "בו החברה לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות ולהיקלע לכדי חדלות פירעון תזרימית שתגרום לשיתוק פעילותה באופן מידי, פיטורי כל עובדיה ולאיבוד יכולותיה לנהל את ההשקעות של המשקיעים, עובדה שתגרום לפגיעה אנושה בהשקעות הפעילות, שמהן צפויים לחזור לידי המשקיעים כ-180 מיליון שקל".
- עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
- מתווך יזכה בפיצוי המוסכם אף שלא היה גורם יעיל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
בקרן הגשמה אף טענו כי התקיימו התנאים למתן צו עיכוב לצורך הליכי אישור ההסדר המוצע וכי "סגירת דלתות בית משפט תביא בוודאות להפסקת פעילותה של החברה בטווח הזמן המידי ולפגיעה קשה ביכולת המימוש וההחזר מהפרויקטים הפעילים".
- 3.?????? 24/09/2023 09:50הגב לתגובה זותלוי עם התובעים בצד הנכון
- 2.בן יהודה 08/08/2023 08:28הגב לתגובה זובושה וחרפה. לקחו כספים בהבטחות ללא כיסוי. שישלמו מכספם הפרטים, שימכרו את דירותיהם
- 1.דבר אחד מגיע לשניים האלו. מקווה שיתבעו להם את הצורה (ל"ת)ב 07/06/2023 17:41הגב לתגובה זו
עו"ד חלה לאחר ששמע על פיטוריו - ודרש הכרה מביטוח לאומי
הבחור שעבד בחברת נדל"ן, בדיוק כשלקח משכנתה והקים בית עם אשתו וילדיו, הבין משיחה עם היועץ המשפטי כי הוא בדרך החוצה. כשבוע לאחר שנמסר לו מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ואובחן כחולה בסוכרת נעורים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי התקיימה שיחה ששימשה "אירוע
מיוחד" לפי ההגדרה בחוק, וכי יש למנות מומחה רפואי כדי שזה יבחן אם קיים קשר סיבתי בין הלחץ שחווה לבין פרוץ המחלה
בתחילת דרכו המקצועית, חש עורך דין צעיר, נשוי ואב לילדים, שהקרקע נשמטת תחת רגליו. הוא זה עתה התחיל לשלם משכנתה על בית חדש, כשבמקביל הבוס שלו החל לשדר לו מסרים מטרידים על עתידו המקצועי. שורת אירועים שהחלה בשיחות בעבודה והסתיימה בפיטורים הביאה אותו לתחושות קשות וללחץ עצום. כשבוע בלבד לאחר שקיבל את מכתב הפיטורים הוא החל לחוש כאבים, ובבדיקות רפואיות אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך לבית הדין לעבודה היתה קצרה - שם הוא ביקש כי המחלה תוכר כפגיעה בעבודה. בפסק דין ארוך ומפורט שניתן באחרונה, קבעה השופטת מירב קליימן כי התובע עמד בנטל להוכיח קיומו של "אירוע מיוחד" בעבודתו, המצדיק מינוי מומחה רפואי שיבחן את הקשר בין אותו אירוע לפרוץ המחלה.
על פי פסק הדין, התובע, עורך דין יליד 1987, החל לעבוד באוגוסט 2021 במחלקה המשפטית של חברת נדל"ן העוסקת בהתחדשות עירונית. עד פברואר 2022, היחסים עם ממוניו היו טובים וחבריים, אבל באותו חודש חל שינוי ביחס הממונה הישיר כלפיו. התובע יצא לחופשה שאושרה מראש, אך הובהר לו על ידי מנהלו כי אחד מבעלי החברה לא ראה בעין יפה את יציאתו. במקביל, הצטרפה עובדת חדשה שקיבלה משימות רבות, בעוד שהתובע כמעט שלא קיבל עבודה.
האירוע המרכזי התרחש ב-27 או 28 במרץ 2022, כשהתובע נכח במשרד יחד עם היועץ המשפטי של החברה, עו"ד רפאל גלילוב. בשיחה ביניהם, סיפר גלילוב על כוונה לפטר את אחד מעובדי המחלקה, וציין כי עורכי דין צעירים יוכלו למצוא עבודה בקלות. התובע העיד כי באותו רגע הבין כי גם הוא הבא בתור וכי עתידו בחברה מוטל בספק. לדבריו, "נפל לי האסימון... התחברו לי כל חלקי הפאזל - ההתרחקות של הממונה, אי קבלת משימות, הגעת עובדת חדשה - וחשתי דחק עצום". לאחר השיחה, סיפר התובע, הוא נכנס ללחץ כבד. הוא חשש שלא ימצא עבודה חדשה, ראה בכך כישלון אישי, ושיתף את אשתו והוריו במצבו. התמונה הקשה קיבלה משנה תוקף כשהוזמן לשימוע ב-1 במאי 2022, וב-3 במאי קיבל את מכתב הפיטורים.
הבטוח הלאומי טען שאין פה אירוע תאונתי לפי החוק
כעבור ימים ספורים מהפיטורים, ב-12 במאי 2022, החל התובע לחוש כאבים חריפים בעת מתן שתן. בבדיקות שנערכו התברר כי רמת הסוכר בדמו גבוהה במיוחד, והוא נשלח למיון, שם אובחן כחולה בסוכרת נעורים. מכאן הדרך להגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי היתה קצרה: התובע ביקש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה. ואולם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, בנימוק שמתח מתמשך אינו נחשב "אירוע תאונתי" לפי החוק.
- כבאי שנפגע ממפגע בתחנה יפוצה בסכום אסטרונומי
- חקירת המשטרה נגד עו"ד תיחשב "אירוע מיוחד בעבודה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפני בית הדין טען התובע כי רצף האירועים, ובעיקר השיחה הדרמטית שהתרחשה במרץ, גרמו לו לדחק נפשי חריג שהוביל להתפרצות המחלה. הנתבע, המוסד לביטוח לאומי, טען מנגד כי מדובר לכל היותר במתח מתמשך שאינו מוכר כפגיעה בעבודה, וכי השיחה עם היועץ המשפטי לא עסקה בפיטורי התובע אלא בפיטורי עובד אחר. עוד טען המוסד כי התובע עצמו דיווח לרופא כי הוא מתמודד עם מתח מזה זמן, ואף נמנע מלזמן לעדות את ממוניו, שהיו יכולים לשפוך אור על השתלשלות האירועים.
