סטיקספיי מ-80 דולר ל-2 דולר - הזהרנו מהנפילה, אבל האם היא לא חדה מדי?
סטיקספיי שהתמזגה לפני 3 חודשים עם ספאק וזינקה פי 8, נופלת היום 80% ומשלימה צניחה מצטברת של 98% מ-80 דולר למתחת ל-2 דולר.
החברה נכנסה בסוף חודש אוקטובר לספאק בשם אנדורנס לפי שווי של כ-650 מיליון דולר. השווי עלה למעל 4 מיליארד דולר. עכשיו הוא 158 מיליון דולר. הנפילה של היום היא במחזור ענק - בינתיים 17 מיליון מניות החליפו ידיים שזה פי 50 מהממוצע. אין הודעה רשמית, אבל בהינתן המחזור, קיימת אפשרות שמדובר במשקיעים שמוכרים כעת את המניות אחרי שהיו חסומים 3 חודשים מאז ההנפקה.
ואיך בכלל מלכתחילה המניה זינקה, במיוחד בהינתן שבעלי המניות של הספאק לא הזרימו כספים והעדיפו להיפגש עם 10 דולר למניה ולא להצטרף למיזוג? ובכן, זה סוג של הפוך על הפוך. מיזוגים עם ספאקים הן כישלון. הגיוסים נמוכים, בעלי המניות של הספאק מוכרים את המניות, אבל הבעלי שליטה-ספונסרים שיזמו את הקמת הספאק הם החזקים בספאק והם מצליחים לאשר את המיזוג. כך שרגע אחרי האישור, אין כמעט בעלי מניות שנותרו מקרב הציבור, יש את הספונסרים ומקורבים וכאלו שהזרימו כספים בהנפקת פייפ. רוב המניות הן מניות חדשות שניתנו לבעלי המניות של החברה שנקלטה - במקרה הזה, סטיקספיי ובגלל שאין כמות מניות צפה, זה פתח למשחקים-תמרונים - תבחרו אתם את ההגדרה המתאימה.
מי זאת סטיקספיי?
החברה הוקמה ב-2012 ומייצרת מעגלים משולבים תלויי-יישום (Application-Specific Integrated Circuit, או ASIC) ללוויינים במסלול נמוך מסביב לכדור הארץ (LEO). מעגלים משולבים תלויי-יישום מאפשרים לדחוס אלקטרוניקה לקופסה זעירה. סטיקספיי מייצרת מודמים חזקים יותר ללוויינים. היא גם מייצרת את התקשורת על הלוויינים על הקרקע.
סטיקספיי דיווחה על צניחה של 70% בהכנסות ל-3.3 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה בשל עיכוב בהטמעה של השבבים אצל לקוח גדול. הפוטנציאל שלה גדול, היא מספקת שבבים לתעשייה שהולכת וגדלה ובין לקוחתיה גופים ממשלתיים וחברות ענק שמשגרות לווינים לחלל. אבל הפוטנציאל הזה לא החזיק שווי של מיליארדים. נזכיר שהיא רצתה לגייס בתל אביב לפני כשנתיים לפי שווי של כ-300-350 מיליון דולר. כעת היא בחצי מחיר.
- סוגת בדרך לבורסה לפי שווי של 1.2-1.3 מיליארד שקל
- המניה של האחים וינקלבוס צונחת מתחת למחיר ההנפקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל החברה עד לפני כמה שבועות דוד ריפשטיין, שידר אופטימיות לגבי החברה. ריפשטיין שהחזיק זמן קצר במיוחד בחברה, עזב-הועזב ועידו גור מונה למנכ"ל, אבל מעניין לקרוא שוב את מה שהוא אמר. הוא שידר אופטימיות (תזהרו מהאופטימיות של ריפשטיין זה עלול לתעתע אתכם - אזהרה מיני רבות), והנה תזכורת למה שאמר "הפוטנציאל של סטיקספיי הוא ענק ונוגע כמעט לכל אחד מאיתנו....יש כאן פלטפורמה; אם החברה תצליח היא תדע לתת ערך לבעלי המניות, מה שלא תמיד מצליח בחברה פרטית. ברגע שמגיעה ההצלחה, הפלטפורמה הציבורית יודעת לתגמל את בעלי המניות, לכן אנחנו רוצים להיות שם".
וכשנשאל איפה תהיה החברה בעוד שנתיים, ענה: "אני רוצה לממש לפחות חלק מהתוכניות שיש כרגע עם שחקנים גדולים. כשחברה 'תופסת' שחקן גדול זה מרים אותה לשנים קדימה. הטכנולוגיה שלנו חייבת להיות בתוך החברות הגדולות, שיש בהן פוטנציאל הכנסות של עשרות ומאות מיליוני דולרים. אני מאמין שכשהשם שלנו יופיע כספק של אחת מהן, שוק ההון יתגמל אותנו וקיים סיכוי שנשיג שחקן גדול כזה, ואפילו יותר מאחד".
החברה אולי עוד תתברר כטובה, אבל מיליארדים היא לא שווה. "זו מניה שזינקה ב-250% בגלל סוג של הונאה. תתרחקו", כתב תומר אמן כתב ביזפורטל והתברר שצדק בגדול.
- החוזים על וול סטריט עולים עד 1.2% - מתקרבים לסיום השביתה הגדולה במגזר הציבורי
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
בקרוב גם האב סקיוריטי צפויה להתמזג לספאק, על פי שווי של 1.28 מיליארד דולר, וכמובן שמעניין לראות אם נראה את אותו הדפוס חוזר על עצמו. בהאב המצב מעניין מאחר שהמחיר שלה בארץ מבטא 2 דולר למניה והיא תימחק מהמסחר רגע לפני שהמסחר בוול סטריט יתחיל. אולי יש כאלו שחושבים שהם יעשו רווחים עצומים, אם כי, המחיר בוול סטריט עשוי לצלול בחדות עם הפתיחה. אלא שבספאקים מתברר שהכלכלה אומנם מנצחת, אבל זה יכול לקחת זמן. הל יכול להיות, זו לא השקעה זה הימור, עד שהכלכלה מנצחת והמחיר בסוף צונח.
- 3.עייפתי 25/01/2023 07:39הגב לתגובה זוכל הכתבות שלכם זה רק אנטי תמיד לחפש מי נפל מי ירד מי צלל מי הפסיד. ממש גיא פינס של המניות. יאללה אתם מזהמים את הסביבה.
- אבאל'ה יודע הכי טוב 27/01/2023 13:23הגב לתגובה זוכתבים אובססיבים בקטע אחר
- 2.ישאראבלוף הבלופים 25/01/2023 00:42הגב לתגובה זואו צבי קרן.קונים רק כאשר יש דיבידנד
- 1.הזוי 24/01/2023 21:26הגב לתגובה זוכאילו הבייסיק בכתבה כזאת זה להוסיף את הסימבול של הנייר . חובבנים
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
