משרדי נטפליקס
צילום: Istock
לקראת הדוחות

נטפליקס תפרסם היום את דוחותיה הכספיים - למה צריך לצפות?

מאז פרסום הדוח האחרון, זינקה מניית נטפליקס ב-35% - מה שמציב רף ציפיות גבוה לתוצאות הרבעון הרביעי; כמו בכל רבעון קודם של נטפליקס, המדד המרכזי יהיה התחזית לגבי צמיחת מנויים חדשים לרבעון הקרוב
דור עצמון |

חברת המדיה והסטרימינג נטפליקס NETFLIX תפרסם היום לאחר תום המסחר את דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי של 2022. הודות לדוחות הרבעון השלישי, ותקוות גדולות לגבי כמות המנויים החדשה של החברה במסלולים הנתמכים בפרסומות, המניה זינקה ב-35% מאז פרסומם, תקופה בה מדד נאסד"ק עלה ב-2% בלבד.

עלייה זו הציבה רף גבוה לתוצאות הרבעון הרביעי של החברה. נטפליקס חזתה הכנסות של 7.8 מיליארד דולר, עלייה של כ-1% לעומת שנה שעברה, עם רווח של 36 סנט למניה. נטפליקס צופה 4.5 מיליון מנויים חדשים נטו ברבעון, מה שיביא את הסכום הכולל לכ-226 מיליון. בשוק צופים לחברה הכנסות של 7.84 מיליארד דולר, עם רווח מתואם של 44 סנט למניה, ו-4.6 מיליון מנויים נוספים.

כמו בכל רבעון קודם של נטפליקס, המדד המרכזי יהיה התחזית לגבי צמיחת מנויים חדשים לרבעון הקרוב. אבל בפעם הקודמת, החברה הודיעה על החלטה להפסיק לספק נתונים על גידול מנויים. היא תיתן את מספרי המנויים לרבעון הרביעי אבל שום דבר נוסף מעבר לכך. בהתחשב ביוזמות חדשות הן לגבי פרסום והן במאבק בשיתוף הסיסמאות, הדעה בנטפליקס היא שצמיחה בהכנסות תהיה מדד צמיחה טוב יותר מכאן ולא הגידול במנויים. בינתיים, חברת המחקר YipitData טוענת שנתון צמיחת המנויים ברבעון הרביעי יהיה גבוה בהרבה מעל לצפי בשוק,הודות לתכנים חזקים וצמצום מנויים.

ההערכות של Current Street לרבעון מרץ צופות הכנסות של 8.1 מיליארד דולר, רווח של 2.99 דולר למניה ותוספת של 2.6 מיליון מנויים חדשים נטו. ככל הנראה, גם ללא כל מידע מנטפליקס לגבי קצב צמיחת המנויים בפועל, האנליסטים ימשיכו לכלול את הנתון במודלים שלהם. בפעם הקודמת, נטפליקס הזהירה כי תוצאות הרבעון של דצמבר עשויות להיות נמוכות בכמיליארד דולר עקב התחזקות הדולר (בגלל העלאות הריבית של הפד'), אך עליית הדולר התמתנה מאז. אנליסטים חושבים שהפגיעה בפועל תהיה קטנה יותר, מה שעלול להוביל לצמיחה חזקה מהצפוי בהכנסות בתקופה.

המשקיעים יחפשו בדוח עדכונים הן על התקדמות תוכנית הפרסום של החברה והן על הפעולות המתהוות להפחתת שיתוף הסיסמאות. ברבעון האחרון, נטפליקס מסרה כי היא מצפה לתרומה צנועה בלבד מפרסום ברבעון דצמבר.

אנליסט וולס פארגו WELLS FARGO & CO , סטיבן קהאל, מעריך שהחברה הוסיפה 4.8 מיליון מנויים חדשים נטו ברבעון דצמבר, אך הוא חושב שציפיות המכירות נעות באזור של 5-5.5 מיליון, ושכל מספר מתחת ל-5 מיליון ניתן לראות כהחמצה. קהאל גם טוען שהתקדמות במניעת שיתוף סיסמאות, במקום פרסום, עשויה להיות הזרז הגדול ביותר למניות נטפליקס בטווח הקצר. הוא שומר על דירוג עודף משקל ויעד של 400 דולר במניה.

האנליסט של אופנהיימר, ג'ייסון הלפשטיין, שומר גם הוא על מחיר יעד של 400 דולר על המניה לפני פרסום הדוחות. השקפתו היא שהמניה מציעה פרופיל סיכון/תגמול אטרקטיבי, הודות לשילוב של המהלכים החדשים בנושא פרסום ושיתוף סיסמאות, והוצאת תוכן איטית יותר של החברות המתחרות.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.