הירשמו
  1. ראשי
  2. גלובל

מה הקשר בין הלוואות הסטודנטים העצומות בארה"ב למחירי הדיור?

החוב על הלוואות הסטודנטים בארה"ב אפילו יותר גדול מהחוב על כרטיסי האשראי. מה גובה החוב עבור לימודים, למה הנשיא ביידן מבטל את החובות הללו, מדוע זה לא ממש פתרון, וגם - מי ישלם את המחיר?
מתן קובי | (1)
נושאים בכתבה הלוואות סטודנטים חובות מחירי הדירות נדל"ן בארה"ב

לימודי ההשכלה הגבוהה בארה"ב הפכו כבר מזמן לעסק של ממש המגלגל עשרות ומאות מיליארדי דולרים בשנה. שכר הלימוד ברוב המוסדות (בעיקר הנחשבים) הוא גבוה גם ככה, אך כאשר משלבים את הביקושים הגבוהים של הציבור האמריקאי להשכלה גבוהה מגיעים למחירים שעבורנו בארץ קשה אפילו לדמיין שנצטרך להוציא. שכר הלימוד הממוצע נע בין 10 ל-36 אלף דולר לשנה (בין 34 ל-126 אלף שקל), תלוי בסוג המוסד וסוג התואר - פי 3 ממה שהיה בתחילת שנות ה-80.

חוב שהוא 7% מהתוצר האמריקאי

הסכומים האסטרונומיים האלו כמובן לא סבירים גם עבור האוזן האמריקאית ובסופו של דבר רוב הסטודנטים נאלצים לקחת הלוואות גדולות בכדי לממן את הלימודים שלהם. החוב הממוצע לסטודנט בגין הלוואה ללימודים עומד על 40 אלף דולר, כ-135 אלף שקל. מרבית הסטודנטים גוררים את ההלוואות במשך עשורים רק בכדי לעמוד בשאר ההוצאות שלהם. סך החוב על הלוואות סטודנטים בארה"ב עומד כיום על יותר מ-1.75 טריליון דולר, כמעט 7% מסך התוצר של המדינה ויותר מ-400 מיליארד דולר יותר מאשר החוב על מכוניות. סך החוב מתחלק בין 48 מיליון אזרחים (שישית מתושבי ארה"ב) עם החזר ממוצע של 300 דולר בחודש על החוב שלהם.

איך בעצם התחיל החוב העצום הזה?

בשנת 1944, לאחר מלחמת העולם השנייה החליטה הממשלה על צו שיממן את הלימודים עבור יוצאי המלחמה, בנוסף להלוואת עסקיות ומשכנתאות בריביות נמוכות. לאחר יותר מעשור, בסוף שנת 1957 שיגרה רוסיה את הלווין ספוטניק אל החלל. שיגור הלווין הלחיץ את האמריקאים ופתח בעצם את "המירוץ לחלל". בכדי לתת "תשובה אמריקאית הולמת" לפעולות הסובייטים, העבירה הממשלה האמריקאית בשנת 1958 צו שמטרתו הייתה להגדיל את כמות בוגרי הלימודים בתחומי המדעים, מתמטיקה ושפות זרות, כל זאת בכדי "לייצר כמה שיותר מוחות" שיוכלו לעזור לאמריקאים להביא את האדם הראשון אל הירח.

הצו איפשר מענק של אלף דולר לשנה בריביות נמוכות מאוד וניתן היה לפרוס את התשלומים על פני שנים. בצו הלימודים הגבוהים בשנת 1965 נפתחה תעשיית ההלוואות ללימודים גבוהים בארצות הברית, כאשר גוף מטעם הממשלה פיקח על העניין (הופרט בשנת 2004). כל אלו הובילו את המצב של שכר הלימוד ובעיקר את הנורמה של לקיחת הלוואה גדולה לצורך מימון הלימודים לאיפה שהם היום - תעשייה תחרותית של מוסדות וגופים שמרוויחים סכומי עתק על חשבון האזרחים הקטנים, שנאלצים לשלם סכומים כסף לא סבירים לאורך עשרות שנים בכדי להישאר "אטרקטיביים" בשוק העבודה.

לקראת בחירות האמצע בארה"ב - כצפוי מפוליטיקאים - החליט הנשיא ג'ו ביידן לבטל בצו נשיאותי חובות סטודנטים בסך של עד 10 אלף דולר, או אפילו 20 אלף דולר בתנאים מסוימים. בנוסף לביטול החובות, הכריז הנשיא על המשך השעיית תשלומי ההלוואות עד סוף השנה. לפי הבית הלבן, המהלך צפוי למחוק לגמרי את החוב עבור 20 מיליון אזרחים. במהלך חודש אוגוסט טען הנשיא כי המהלך צפוי לעזור לאזרחים רבים לצאת מהר מהחוב שלהם ואף יאפשר להם להתחיל לחשוב על רכישה של דירה. איפה הבעיה? מה ששכח לציין הנשיא הוא שאמנם החוב למוסדות ההשכלה יצטמצם או אפילו יעלם, אך החובות בכללי - כנראה שלא. 

מה יקרה לחוב אם כן?

כמו שציין ביידן, כאשר החובות למוסדות ההשכלה ייעלמו, כסף רב "ישוחרר" עבור אזרחים רבים, אשר סביר להניח כי לא מעט מהם ישתמשו בו אכן כדי לרכוש דירה. הבעיה היא שגם כאשר ירכשו דירה, ככל הנראה יצטרכו לקחת משכנתא והסיכוי שיממנו את כל הדירה מכיסם הפרטי הוא לא גבוה במיוחד. כשישתמשו בכסף אותו היו חייבים ובעזרתו יקחו משכנתא, האזרחים הללו פשוט מאוד יגלגלו את החוב ויפרסו אותו ככל הנראה ליותר זמן וכמובן שגם יגדילו אותו, שכן הסכום הדרוש ללקיחת משכנתא עולה על כמה אלפי דולרים אותם חייבים האזרחים למוסדות ההשכלה. בסקר שנערך בשנה שעברה על ידי איגוד המתווכים הלאומי של ארה"ב, מחצית מהמשיבים אשר היו ללא דירה טענו כי מה שמנע מהם לרכוש דירה היה החוב הסטודנטיאלי שלהם.

למה בעצם הצו של הנשיא לא יקרב את מרבית האנשים לדירה אלא להפך?

התשובה היא כמובן מאוד פשוטה - ביקוש והיצע. כאשר למיליוני אזרחים "יתפנו" אלפי או אפילו עשרות אלפי דולרים, כנראה שהרבה מהם יחשבו כאמור על רכישת דירה. ישנם אנליסטים הצופים כי 2.5 מיליון רוכשי דירות חדשים יכנסו לשוק בעקבות ביטול החובות.

קיראו עוד ב"גלובל"

כאשר יותר אנשים רוצים לקנות בית - הביקוש עולה, וכל עוד אין תוכנית בנייה מאסיבית כך גם עולה המחיר. מצד אחד יהיה לאותם האזרחים יותר קל לקבל משכנתא היות והם חייבים פחות כסף, מה שמגיע לעזרתם בעת הבקשה לקבלת משכנתא, אך מצד שני מחירי הדיור פשוט מאוד יעלו ולא יאפשרו להם בכלל לרכוש אחת מהדירות.

ומי ישלם את ביטול החובות הללו? כל הציבור האמריקאי

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    8 12/09/2022 18:24
    הגב לתגובה זו
    כדי להתמודד עם אינפלציה מעלים ריבית, שמטרתה לגרום לכך שלא יוציאו כספים, לא יירכשו מוצרים וחומרי גלם, וכך האינפלציה תרד. הבעיה היא שהממשל החליט שהוא יכול להיכנס לחוב אינסופי והכל יהיה בסדר. לכן הריבית לא משפיעה על הממשל, כלומר על 6 טריליון דולר בשנה (שרק גדלו עכשיו ל 6.3 טריליון בשנה עקב מחיקת החוב). מה שיקרה הוא שהאינפלציה תחזור, ושוב יהיה צורך להעלות ריבית, מה שבסופו של דבר יביא לסטגפלציה, שבה העלאת ריבית רק גורמת למיתון, אך לא אפקטיבית אל מול האינפלציה. מחיקת החוב משמעה עלייה בשכר הלימוד בשנה הבאה (זה האפקט של כל סובסידיה, בתנאי ביקוש קשיח), כלומר הדפסת כסף שייכנס למוסדות האקדמאיים, שיוציאו אותו על רכישות מוצרים, מה שרק יגביר את האינפלציה. כאמור, הריבית לא יכולה לגעת בזה (כי זה חוב של הממשל ״שיכול להיות אינסופי״), ולכן התוצאה היא הדרדרות לסטגפלציה.
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


להמשך הכתבה לחץ כאן
וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

וול-סטריט ננעלה בעליות מתונות; נייקי קפצה ב-5%, מיקרון עלתה ב-4%

צוות גלובל |
נושאים בכתבה טסלה

המסחר בוול סטריט ננעל בעליות מתונות. המגמה החיובית מציבה את השווקים האמריקאיים בכניסה לחופשת חג המולד באווירה אופטימית יחסית, גם על רקע מחזורי מסחר קטנים ופעילות חלקית הצפויה בימים הקרובים.

מדד דאו ג’ונס הוביל את העליות עם התחזקות של 0.6%, והתקרב אף הוא לרמות שיא חדשות. מדד S&P 500 הוסיף כ־0.3%, בעוד שמדד נאסד”ק, שבו משקל גבוה למניות טכנולוגיה, רשם עלייה מתונה יותר של 0.2%. המסחר התקיים במתכונת מקוצרת לקראת חג המולד, כאשר ביום חמישי לא יתקיים מסחר כלל.

המשך העליות מגיע למרות נתוני מאקרו חזקים יחסית, שמיתנו את הציפיות להורדות ריבית מהירות מצד הפדרל ריזרב. נתון התמ”ג לרבעון השלישי הצביע על קצב צמיחה שנתי של 4.3%, גבוה מהתחזיות, בעיקר בזכות צריכה פרטית חזקה. בעקבות זאת ירדו ההסתברויות להורדת ריבית כבר בינואר, אם כי השוק עדיין מתמחר שתי הורדות ריבית עד סוף השנה הבאה.

נתונים נוספים סיפקו תמונה מעורבת של הכלכלה האמריקאית. מספר דורשי האבטלה החדשים ירד זה השבוע השני ברציפות, נתון המעיד על שוק עבודה יציב, אך במקביל נמשכת היחלשות במדדי אמון הצרכנים. התמונה הכוללת מצביעה על כלכלה שממשיכה לצמוח, אך בקצב שעלול להקשות על הבנק המרכזי להקל במדיניות המוניטרית.

בשווקים אחרים נרשמה תנודתיות חדה יותר. מחירי הזהב והכסף טיפסו לשיאים חדשים, לפני שהתמתנו, בעוד שמחיר הנפט התייצב לאחר עליות בימים האחרונים. במניות בלטה אינטל בירידה מתונה, לאחר דיווחים כי אנבידיה עצרה ניסוי בתהליך ייצור מתקדם של החברה. בסך הכול, השווקים מסיימים את התקופה שלפני החג במגמה חיובית, אך עם רגישות גבוהה לנתוני מאקרו ולציפיות הריבית לשנה הקרובה.


להמשך הכתבה לחץ כאן