מה הקשר בין הלוואות הסטודנטים העצומות בארה"ב למחירי הדיור?
לימודי ההשכלה הגבוהה בארה"ב הפכו כבר מזמן לעסק של ממש המגלגל עשרות ומאות מיליארדי דולרים בשנה. שכר הלימוד ברוב המוסדות (בעיקר הנחשבים) הוא גבוה גם ככה, אך כאשר משלבים את הביקושים הגבוהים של הציבור האמריקאי להשכלה גבוהה מגיעים למחירים שעבורנו בארץ קשה אפילו לדמיין שנצטרך להוציא. שכר הלימוד הממוצע נע בין 10 ל-36 אלף דולר לשנה (בין 34 ל-126 אלף שקל), תלוי בסוג המוסד וסוג התואר - פי 3 ממה שהיה בתחילת שנות ה-80.
חוב שהוא 7% מהתוצר האמריקאי
הסכומים האסטרונומיים האלו כמובן לא סבירים גם עבור האוזן האמריקאית ובסופו של דבר רוב הסטודנטים נאלצים לקחת הלוואות גדולות בכדי לממן את הלימודים שלהם. החוב הממוצע לסטודנט בגין הלוואה ללימודים עומד על 40 אלף דולר, כ-135 אלף שקל. מרבית הסטודנטים גוררים את ההלוואות במשך עשורים רק בכדי לעמוד בשאר ההוצאות שלהם. סך החוב על הלוואות סטודנטים בארה"ב עומד כיום על יותר מ-1.75 טריליון דולר, כמעט 7% מסך התוצר של המדינה ויותר מ-400 מיליארד דולר יותר מאשר החוב על מכוניות. סך החוב מתחלק בין 48 מיליון אזרחים (שישית מתושבי ארה"ב) עם החזר ממוצע של 300 דולר בחודש על החוב שלהם.
איך בעצם התחיל החוב העצום הזה?
בשנת 1944, לאחר מלחמת העולם השנייה החליטה הממשלה על צו שיממן את הלימודים עבור יוצאי המלחמה, בנוסף להלוואת עסקיות ומשכנתאות בריביות נמוכות. לאחר יותר מעשור, בסוף שנת 1957 שיגרה רוסיה את הלווין ספוטניק אל החלל. שיגור הלווין הלחיץ את האמריקאים ופתח בעצם את "המירוץ לחלל". בכדי לתת "תשובה אמריקאית הולמת" לפעולות הסובייטים, העבירה הממשלה האמריקאית בשנת 1958 צו שמטרתו הייתה להגדיל את כמות בוגרי הלימודים בתחומי המדעים, מתמטיקה ושפות זרות, כל זאת בכדי "לייצר כמה שיותר מוחות" שיוכלו לעזור לאמריקאים להביא את האדם הראשון אל הירח.
הצו איפשר מענק של אלף דולר לשנה בריביות נמוכות מאוד וניתן היה לפרוס את התשלומים על פני שנים. בצו הלימודים הגבוהים בשנת 1965 נפתחה תעשיית ההלוואות ללימודים גבוהים בארצות הברית, כאשר גוף מטעם הממשלה פיקח על העניין (הופרט בשנת 2004). כל אלו הובילו את המצב של שכר הלימוד ובעיקר את הנורמה של לקיחת הלוואה גדולה לצורך מימון הלימודים לאיפה שהם היום - תעשייה תחרותית של מוסדות וגופים שמרוויחים סכומי עתק על חשבון האזרחים הקטנים, שנאלצים לשלם סכומים כסף לא סבירים לאורך עשרות שנים בכדי להישאר "אטרקטיביים" בשוק העבודה.
- כשליש מהלוואות סטודנטים בארה"ב בפיגור תשלומים
- פצצה ושמה הלוואות סטודנטים: 1.8 טריליון דולר של חובות; איך טראמפ מתכוון לטפל בזה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לקראת בחירות האמצע בארה"ב - כצפוי מפוליטיקאים - החליט הנשיא ג'ו ביידן לבטל בצו נשיאותי חובות סטודנטים בסך של עד 10 אלף דולר, או אפילו 20 אלף דולר בתנאים מסוימים. בנוסף לביטול החובות, הכריז הנשיא על המשך השעיית תשלומי ההלוואות עד סוף השנה. לפי הבית הלבן, המהלך צפוי למחוק לגמרי את החוב עבור 20 מיליון אזרחים. במהלך חודש אוגוסט טען הנשיא כי המהלך צפוי לעזור לאזרחים רבים לצאת מהר מהחוב שלהם ואף יאפשר להם להתחיל לחשוב על רכישה של דירה. איפה הבעיה? מה ששכח לציין הנשיא הוא שאמנם החוב למוסדות ההשכלה יצטמצם או אפילו יעלם, אך החובות בכללי - כנראה שלא.
מה יקרה לחוב אם כן?
כמו שציין ביידן, כאשר החובות למוסדות ההשכלה ייעלמו, כסף רב "ישוחרר" עבור אזרחים רבים, אשר סביר להניח כי לא מעט מהם ישתמשו בו אכן כדי לרכוש דירה. הבעיה היא שגם כאשר ירכשו דירה, ככל הנראה יצטרכו לקחת משכנתא והסיכוי שיממנו את כל הדירה מכיסם הפרטי הוא לא גבוה במיוחד. כשישתמשו בכסף אותו היו חייבים ובעזרתו יקחו משכנתא, האזרחים הללו פשוט מאוד יגלגלו את החוב ויפרסו אותו ככל הנראה ליותר זמן וכמובן שגם יגדילו אותו, שכן הסכום הדרוש ללקיחת משכנתא עולה על כמה אלפי דולרים אותם חייבים האזרחים למוסדות ההשכלה. בסקר שנערך בשנה שעברה על ידי איגוד המתווכים הלאומי של ארה"ב, מחצית מהמשיבים אשר היו ללא דירה טענו כי מה שמנע מהם לרכוש דירה היה החוב הסטודנטיאלי שלהם.
למה בעצם הצו של הנשיא לא יקרב את מרבית האנשים לדירה אלא להפך?
התשובה היא כמובן מאוד פשוטה - ביקוש והיצע. כאשר למיליוני אזרחים "יתפנו" אלפי או אפילו עשרות אלפי דולרים, כנראה שהרבה מהם יחשבו כאמור על רכישת דירה. ישנם אנליסטים הצופים כי 2.5 מיליון רוכשי דירות חדשים יכנסו לשוק בעקבות ביטול החובות.
- "פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
- מכה בכנף למונית האווירית: ארצ'ר אוויאיישן צנחה לאחר הפסד רבעוני
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
כאשר יותר אנשים רוצים לקנות בית - הביקוש עולה, וכל עוד אין תוכנית בנייה מאסיבית כך גם עולה המחיר. מצד אחד יהיה לאותם האזרחים יותר קל לקבל משכנתא היות והם חייבים פחות כסף, מה שמגיע לעזרתם בעת הבקשה לקבלת משכנתא, אך מצד שני מחירי הדיור פשוט מאוד יעלו ולא יאפשרו להם בכלל לרכוש אחת מהדירות.
ומי ישלם את ביטול החובות הללו? כל הציבור האמריקאי
- 1.8 12/09/2022 18:24הגב לתגובה זוכדי להתמודד עם אינפלציה מעלים ריבית, שמטרתה לגרום לכך שלא יוציאו כספים, לא יירכשו מוצרים וחומרי גלם, וכך האינפלציה תרד. הבעיה היא שהממשל החליט שהוא יכול להיכנס לחוב אינסופי והכל יהיה בסדר. לכן הריבית לא משפיעה על הממשל, כלומר על 6 טריליון דולר בשנה (שרק גדלו עכשיו ל 6.3 טריליון בשנה עקב מחיקת החוב). מה שיקרה הוא שהאינפלציה תחזור, ושוב יהיה צורך להעלות ריבית, מה שבסופו של דבר יביא לסטגפלציה, שבה העלאת ריבית רק גורמת למיתון, אך לא אפקטיבית אל מול האינפלציה. מחיקת החוב משמעה עלייה בשכר הלימוד בשנה הבאה (זה האפקט של כל סובסידיה, בתנאי ביקוש קשיח), כלומר הדפסת כסף שייכנס למוסדות האקדמאיים, שיוציאו אותו על רכישות מוצרים, מה שרק יגביר את האינפלציה. כאמור, הריבית לא יכולה לגעת בזה (כי זה חוב של הממשל ״שיכול להיות אינסופי״), ולכן התוצאה היא הדרדרות לסטגפלציה.
אתר לייצור גז טבעי במפרץ הפרסי קרדיט: גרוקלא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם
דירוג עשרת הגדולים למדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם אולי לא יכיל את המדינות בעלות העוצמה הרבה ביותר או ההשפעה הרחבה ביותר אבל הוא ישקף את המדינות העשירות שאיכות החיים בהן היא הגבוהה בעולם- מקטאר ועד ברוניי, ריכזנו לכם את הרשימה המלאה
תוצר לנפש הדירוג העולמי של התוצר לנפש משקף לא רק את עוצמת הכלכלה אלא גם את איכות החיים והמדיניות הכלכלית של כל מדינה. התוצר לנפש לא בהכרח מייצג את הכלכלות הכי חזקות עם התעשיות הכי חכמות, אלא בעיקר איך התוצר במדינה מתחלק עבור כלל האוכלוסיה בה, מה שמעיד על רמת החיים במדינה. מדינות עם כלכלות חזקות כמו גרמניה לא נמצאת כאן וגם מעצמות על עם כוח והשפעה כמו רוסיה או סין לא יהיו פה. ברשימה לשנת 2025 ניתן למצוא בעיקר מדינות קטנות, עשירות במשאבים או כאלה שהשכילו לבנות כלכלה חכמה ומגוונת.
1 # סינגפור
סינגפור מדורגת בראש הרשימה עם תוצר לנפש של כ־156 אלף דולר, אוכלוסייה של כשישה מיליון תושבים ותמ"ג כולל של כ־547 מיליארד דולר. שיעור האבטלה במדינה עומד על כ־3.2% בלבד, והיא נחשבת לאחת הכלכלות החדשניות והפתוחות בעולם. כלכלת סינגפור מבוססת על שירותים פיננסיים, לוגיסטיקה, מסחר חוץ, ייצור אלקטרוניקה ותחומי פארמה וביוטכנולוגיה. הצלחתה נובעת מתכנון כלכלי מוקפד, מיסוי תחרותי וניהול ציבורי יעיל, אך אתגרי יוקר המחיה ותלות בשווקים חיצוניים ממשיכים להציב לממשלה משימות לא פשוטות. ענף השירותים הפיננסיים הוא אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של סינגפור, לצד היותה מהנמלים הגדולים בעולם. חברות ענק כמו DBS Bank, SingTel, ו־Singapore Airlines מייצגות את עוצמת המגזר העסקי המקומי. המדינה נחשבת גם לאחת המובילות בעולם ביצוא שבבים וציוד אלקטרוני מתקדם, והיא מרכז אזורי של חברות טכנולוגיה בינלאומיות כמו Google, Meta ו־Microsoft. התלות הגבוהה בסחר העולמי הופכת אותה לרגישה לתנודות גלובליות, אך הגיוון הענפי והניהול הקפדני מעניקים לה עמידות יוצאת דופן.
2 # לוקסמבורג
מדינה אירופאית קטנה שלה תוצר לנפש של כ־152 אלף דולר. במדינה מתגוררים כ־678 אלף איש בלבד, התמ"ג שלה נאמד בכ־93 מיליארד דולר עם שיעור האבטלה שעומד על כ־5.9%. לוקסמבורג ביססה את מעמדה כאחת מהמדינות העשירות בעולם בזכות היותה מרכז פיננסי ובנקאי חשוב באירופה, בו פועלות מאות קרנות השקעה בינלאומיות. לצד זאת היא משקיעה רבות בתשתיות טכנולוגיות ובתחום הלוגיסטיקה. עם זאת, גודלה המצומצם והיעדר משאבי טבע מגבילים את פוטנציאל הצמיחה העתידי ומחייבים גיוון כלכלי רחב יותר. נמצאות בתחומה חברות בינלאומיות רבות, בהן Amazon Europe, PayPal ו־Ferrero, הקימו את המטות האירופיים שלהן במדינה בזכות תנאי המס האטרקטיביים. בנוסף, המדינה מובילה בתחום הלוויינים והחלל באמצעות החברה SES Global, מהגדולות בעולם בתחום התקשורת הלוויינית. היא מתמחה גם ביצוא שירותים פיננסיים ופתרונות דיגיטליים, שמחזקים את מעמדה כמרכז עסקי מתוחכם.
- עלייה של 3.7% בתמ"ג ברבעון הראשון
- סיכום 2024: צמיחה אטית והוצאות בטחוניות תופחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 # איחוד האמירויות הערביות
לאיחוד האמירויות יש תוצר לנפש של כ־132 אלף דולר. באמירויות חיים כ־10.9 מיליון תושבים, התמ"ג עומד על כ־537 מיליארד דולר ושיעור האבטלה הוא מהנמוכים בעולם, כ־2.1%. במשך עשורים נשענה הכלכלה המקומית בעיקר על נפט וגז, אך בשנים האחרונות ביצעה האמירויות מהפך מרשים לכלכלה מגוונת יותר, כאשר היא מרחיבה את מקורות ההכנסה שלה לתחומי מסחר לא־נפטי, תיירות, פיננסים, לוגיסטיקה, נדל״ן וטכנולוגיה. דובאי ואבו דאבי הפכו למוקדי עסקים בינלאומיים, אך המדינה מתמודדת עם הצורך לשמר את הצמיחה תוך צמצום התלות באנרגיה מסורתית. חברות ענק ממשלתיות כמו Emirates, Etihad Airways, ADNOC, ו־DP World הן מהגדולות בעולם בתחומן. איחוד האמירויות הפכה למרכז סחר חופשי אזורי, שבו נחתמים הסכמי סחר עם עשרות מדינות. דובאי היא כיום מוקד עולמי לסטארט־אפים בתחום הפינטק, האנרגיה הירוקה וה-AI. המדינה גם אחת המובילות בעולם ביצוא זהב, יהלומים ושירותים לוגיסטיים, וממשיכה לשמש גשר בין מזרח למערב.
נשיא קזחסטן, קאסים-ז'ומארט טוקאייב (יוטיוב)הכלכלה של קזחסטן - המדינה שהצטרפה להסכמי אברהם
קזחסטן קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. בפועל יש כבר עשרות שנים הסכמים עם קזחסטן, צפוי שההצטרפות תרחיב את שיתופי הפעולה בכמה מישורים. אבל מיהי בעצם קזחסטן? ועל מה מבוססת הכלכלה שלה?
קזחסטן היא אחת הכלכלות הצומחות באירואסיה, עם מיקום גאוגרפי שממצב אותה כגשר בין סין לאירופה ובין רוסיה למזרח התיכון. שטחה הוא כ- 2.72 מיליון קמ"ר, והיא התשיעית בגודלה בעולם. אין לה מוצא לים פתוח\ יש לה גבולות ארוכים שהופכים אותה לצומת דרכים חשוב בסחר העולמי.
היקף. אוכלוסייה 20.6 מיליון תושבים. זו מדינה עם אוכלוסייה צעירה יחסית שמספקת כוח עבודה זול ואיכותי. הנשיא הוא קאסים-ז'ומארט טוקאייב זה שש שנים. קזחסטן היא רפובליקה נשיאותית: ראש המדינה הוא נשיא הנבחר ולו סמכויות רבות, לרבות כמפקד עליון של הכוחות המזוינים. קיים ריכוז של כוח בידי הנשיא וההנהגה.
התמ"ג הנומינלי מתקרב ל-300 מיליארד דולר בסוף 2025, בעוד במונחי PPP הוא חוצה את ה-900 מיליארד. התמ"ג לנפש במונחי PPP עומד על כ-36,000 דולר, רמה דומה לטורקיה, אך נמוכה במקצת מרוסיה. המעבר ממשק מבוסס מחצבים בלבד למשק מגוון יותר נמצא בעיצומו, עם דגש על לוגיסטיקה, דיגיטל ותעשייה קלה.
צמיחה של 6%
כלכלת המדינה מבוססת על נפט. ברבעונים הראשונים של השנה נרשמה צמיחה שנתית של 6.1%-6.3%, כאשר התחזיות השנתיות נעות בין 5.5% מהבנק העולמי ל-5.9% מקרן המטבע. הגורם המרכזי: הרחבת שדה טנגיז, שהושקה רשמית בינואר 2025 והוסיפה 260 אלף חביות ליום בתפוקה מלאה. תפוקת הנפט הכוללת עברה את ה-100 מיליון טון בשנה, שיא היסטורי עם 75.7 מיליון טון בינואר-ספטמבר ו-8 מיליון טון באוקטובר לבדו. טנגיז לבדו תורם כשליש, עם תפוקה יומית שהגיעה ל-953 אלף חביות ביוני.
