ארדואן ממשיך לפגוע בטורקיה: הורדת ריבית למרות אינפלציה של 80%

הבנק המרכזי בטורקיה וארדואן מורידים שוב את הריבית ומחזירים את הלירה הטורקית קרוב אל השפל שלה, כאשר דולר אחד נסחר בתמורה ליותר מ-18 לירות. כך לא נלחמים באינפלציה מר ארדואן. הבעיה שהוא חי בקונספירציות שהמערב מנסה לרסק לו את המדינה, בזמן שהוא עושה את זה בעצמו
מתן קובי | (3)

אמנם ארדואן לא עומד בראש הבנק המרכזי, אבל כנראה שנגיד הבנק יודע מי מקבל את ההחלטות - הבנק המרכזי מוריד שוב את הריבית ב-1 נקודת אחוז, לרמה של 13%, לאחר שעמדה במשך יותר מחצי שנה על 14% (לפני כן היא עמדה על 18% ואף יותר). ארדואן טוען כבר תקופה ארוכה שמדינות המערב, וארה"ב בפרט מנסות למוטט את טורקיה מבפנים ומאשים אותן באינפלציה הגואה במדינתו. זו כמובן תיאוריית קונספירציה מופרכת ביותר, אבל ארדואן הוא דיקטטור, אין לו באמת מטרה לעזור לציבור שלו, אלא רק לנסות להסיט את האש החוצה, כדרכם של דיקטטורים.

ברור לחלוטין לכל הכלכלנים בעולם, כולל לכלכלנים בטורקיה, שמדובר במהלך לא כלכלי בשום צורה. הסיבה היא פשוטה, ירידת ריבית מעודדת ביקושים, מעודדת אנשים לקחת הלוואות ובאופן כללי מעודדת פעילות כלכלית, שבתוכה יוצרת אינפלציה. אינפלציה נובעת מעודף כסף בכלכלה והדרך של בנקים מרכזיים לצנן אינפלציה ולמתן אותה היא להעלות ריבית, להקשות על הפעילות הכלכלית במדינה ולתמרץ חיסכון במקום בזבזנות. 

אם כן, למה בעצם הבנק המרכזי בטורקיה נכנע לארדואן ומוריד, שוב, את הריבית, כאשר האינפלציה במקביל רק מזנקת עוד ועוד? פשוט - לא מדובר במדינה מתוקנת. 

אבל נתחיל מההתחלה - מאז תחילת השנה, חווה העולם רמות אינפלציה שהעולם  שכח מהן, עם שיאי אינפלציה במדינות רבות, כמו ארה"ב עם שיאי אינפלציה של 40 שנה. בדומה לשאר העולם, טורקיה חוותה (ועדיין חווה) גם היא עליות חדות באינפלציה אך עם כמה הבדלים מהותיים לעומת שאר מדינות העולם, בעיקר העולם המערבי. ראשית נקודת הפתיחה של הטורקים הייתה הרבה פחות טובה משל רוב העולם- רמת האינפלציה בה נמצאה המדינה בסוף שנת 2021, לפני כל העליות החדות, עמדה על כ-20%, רמת אינפלציה לא סבירה בקנה מדינה של מדינה מפותחת. מאז עלתה האינפלציה לרמה של 80% כיום- רמת אינפלציה בלתי נסבלת עבור אזרחי המדינה, אשר לא ברור כמה עוד יוכלו לעמוד בה. 

שנית, וכאן אנחנו מגיעים למה שבאמת ייחודי בטורקיה: במדינה הזו, בניגוד לשאר מדינות העולם, "יש את הזכות" להיות תחת מרותו של רג'פ טאיפ ארדואן. נראה כי ארדואן לא כל כך מחבב את אזרחי טורקיה לאחר שבשנים האחרונות פיטר כמה פעמים את נגידי הבנק המרכזי במדינה והוביל את הלירה הטורקית לשפל. ברור לכל כי ארדואן הוא זה שמכתיב את דרך הפעולה של הבנק המרכזי, ללא ידע כלכלי וללא כל היגיון. הורדת הריבית עליה הכריז הבנק המרכזי ממחישה זאת בבירור- בזמן שבנקים מרכזיים בכל העולם מעלים את הריבית במטרה להילחם באינפלציה הגועשת דווקא הבנק המרכזי של טורקיה, עם שיא אינפלציה של 24 שנים, בוחר להוריד את הריבית. 

 

עליות המחירים הן חלק מהמשבר הכלכלי ממנו סובלת טורקיה מאז פרוץ מגיפת הקורונה, כשבינתיים הן מוחמרות על ידי עליית מחירי האנרגיה העולמית עקב המשבר באוקראינה. האינפלציה ברוב מדינות המפותחות בשנה האחרונה סבבה בממוצע סביב 10% ונראה כי לא רק שהמצב של טורקיה הרבה יותר גרוע, הוא עתיד רק להחמיר.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    שועלי 18/08/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
    לא יודע מה אתה רוצה מהבחור זה מה שהוא יודע וזה מה שהוא עושה טוב
  • 2.
    אין שכל, אין דאגות (ל"ת)
    בן 18/08/2022 17:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בחרו בדיקטטור מובהק - קיבלו, והם משלמים וישלמו. (ל"ת)
    פרי 18/08/2022 17:38
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

תנודתיות, מסחר, בורסה, עליות, ירידות, שוק ההון, וול סטריט
צילום: Istock

המשקיעים בוול-סטריט נערכים לתקופה תנודתית במיוחד

לאחר עלייה חדה במדד התנודתיות וירידות במדדים, המשקיעים מתמודדים עם שוק רגיש במיוחד. שילוב של דוחות, מדיניות ממשלתית לא צפויה וחשש מהאטה מעמיק את חוסר הוודאות

אדיר בן עמי |

מדד S&P 500 סיים שבוע של ירידות לאחר שלושה שבועות של עליות רצופות, ומדד התנודתיות VIX עלה מעל 20 נקודות לפני שירד ל-19, רמות שמסמנות פחד בשוק. המשקיעים מתמודדים עם סביבה שבה תנועות המחירים נעשות פחות צפויות וחדות יותר. אחת התופעות הבולטות בתקופה האחרונה היא העלייה במספר ימי ה"עלייה הכפולה" - ימים שבהם גם ה-S&P 500 וגם מדד התנודתיות עולים יחד. מצב כזה מנוגד לדפוס הרגיל שבו שני המדדים נעים בכיוונים הפוכים, והוא מצביע על שינוי בהתנהגות המשקיעים ובדפוסי המסחר.


כמה גורמים עומדים מאחורי העלייה בתנודתיות

מניות בודדות מגיבות בתנודות חדות במיוחד לאחר פרסום דוחות כספיים, מה שמראה עד כמה השוק רגיש לכל מידע חדש. במקביל, הפסקת פרסום חלק מהנתונים הכלכליים על ידי הממשל האמריקני מקשה על אנליסטים להבין מה באמת קורה בכלכלה. לכך מתווספת גם אי־הוודאות סביב המדיניות הכלכלית של הממשל החדש, שמגבירה את תחושת חוסר היציבות בשווקים.


מקסוול גרינקוף, ראש מחקר נגזרים על מניות ב־UBS, הסביר כי המשקיעים מודעים היטב לשבריריות השוק. לדבריו, תנועה קטנה יחסית יכולה להביא לירידה של שלושה אחוזים במדד או לעלייה של חמש נקודות ב־VIX - כפי שנצפה ב־16 בחודש.


התנהגות מעניינת נרשמה במדד הפחד כאשר הוא מתקשה לרדת מתחת לרמות של 16–17 נקודות, גם כשה־S&P 500 נמצא בשיאים היסטוריים. בקיץ נרשמו רמות נמוכות בהרבה, והעובדה שהמדד שומר כעת על "רצפה" גבוהה יותר מעוררת שאלות על הגורמים לכך. לדברי גרינקוף, הסיבה נעוצה באסטרטגיה הדו־כיוונית של המשקיעים - הם רודפים אחרי הראלי אך במקביל מגדרים את עצמם מפני ירידות. המשקיעים ממשיכים לרכוש אופציות קול במקביל לרכישת ביטוחים מפני הפסדים, מה שיוצר ביקוש מעורב בשוק האופציות.


בבנק אוף אמריקה מזהירים

אסטרטגים בבנק אוף אמריקה הזהירו כי עלייה בתנודתיות לצד עלייה במחירי נכסים עשויה להעיד על היווצרות בועה. כשהשווקים נעים על בסיס מומנטום ולא על נתונים כלכליים ממשיים, נוצר ניתוק מהיסודות - תופעה המזכירה את בועת ההייטק של תחילת שנות ה־2000. התנודות הגדולות במניות בודדות השפיעו על שוק האופציות, במיוחד בחברות טכנולוגיה. ההשוואות לבועת הטכנולוגיה גורמות למשקיעים לקנות אופציות שירוויחו מזינוקים פתאומיים של מניות כלפי מעלה. המומחים לנגזרים קוראים לתופעה הזו "up-crash".