עליבאבא ו-40 הרגולטורים: צפי לצמיחה של 50% בהכנסות, אבל...
עליבאבא לפני חודשיים וחצי, ענקית הקמעונאות הסינית, עליבאבא (BABA) פרסמה דוח עם הפסד של 850 מיליון דולר ברבעון, לאחר שהרגולטור הסיני השית על החברה קנס של 2.8 מיליארד דולר, בעקבות מעבר על חוקי התחרות בסין. זה היה ההפסד הראשון שהציגה החברה של ג'ק מא, מאז שהונפקה בנאסד"ק ב-2014.
השוק מצפה לדוחות של באבא, שאותם תציג ביום שלישי לפני המסחר, העניין הוא שיש לחברה כמה מכשלות שמעיקות עליה. הראשונה והברורה מאליה זה הרגולטור הסיני, שממשיך להשית רגולציות על תחום ההייטק ואף המשיך את הלחץ בסוף השבוע האחרון. זאת לאחר ביום שישי הוזמנו ראשי החברות הגדולות במדינה, בהם גם בכירי באבא וטנסנט (TCEHY), לפגישה ובה הוזהרו על המשך הידוק הרגולציות בנושאי דאטה ושמירה על זכויות הצרכנים, כמו גם פיקוח מוגבר על הנפקות בחו"ל.
השוק רואה עלייה בפעילות בכל הסאב סקטורים של הקבוצה בעולם, כשבמקביל גם חטיבת הענן של החברה צפויה לתרום לשורה העליונה ובאופן כללי היא צפויה ליהנות מעלייה של 23% ברכישה המקוונת בסין בחצי הראשון של השנה. עם זאת, החברה החלה להשקיע באופן מסיבי במספר חטיבות, בהן הקמעונאות המקוונת והפיזית, בבינה מלאכותית, בידור מקוון וגם בענן וזה צפוי להשתקף בדוחות וברווחים.
לפי שקלול הקונצנזוס, הרווח למניה (EPS) צפוי לעמוד 2.24 דולר, שמהווה צמיחה של 3.8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. הצפי להכנסות של החברה הוא 32.7 מיליארד דולר, שמהווים 50% צמיחה ביחס לאשתקד. בשנה שעברה החברה הציגה EPS של 2.21 על 22.3 מיליארד דולר. זה פער משמעותי. הצפי השנתי ל-EPS הוא 9.76 דולר למניה והכנסות של 143.5 מיליארד דולר, המהווים עלייה של 31% ביחס ל-2020.
- ההשקעה של עליבאבא ב-AI מתחילה להניב פירות
- עליבאבא חוזרת לחיים: השנה הכי טובה מזה כמעט עשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מאז סוף אוקטובר אשתקד, אז עמדה המניה על קצת יותר מ-317 דולר, היא איבדה קרוב ל-38% ומחירה נסגר ביום שישי האחרון על 197.5 דולר למניה. מתחילת השנה היא בתשואה שלילית של יותר מ-13%.
הקונצנזוס של האנליסטים שסוקרים את המניה הוא שורי ומעניק לה מחיר יעד של כמעט 286 דולר, שהם קרוב ל-45% אפסייד על מחיר השוק. דוטישה בנק לדוגמה מעניקים למניה מחיר יעד של 281 דולר, בעוד בנק אוף אמריקה (BAC) מעניקים לה מחיר מטרה של 285 דולר.
עם זאת, לא בטוח שהנתונים, טובים ככל שיהיו, ישנו את האווירה הציבורית וסנטימנט המשקיעים הגדולים. בכל מקרה, כמו מרבית ענקיות הטק הסיניות, גם אם – ודגש על אם – הדוחות יהיו שלא מהעולם הזה ויעניקו לחברה עלייה נאה בימים הקרובים, עד שהרגולציה הסינית לא תניח את השוט שבו היא אוחזת נגד הסקטור כולו, המניה נמצאת בטריטוריה סוערת.
- שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
- איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות...
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”
הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי".
לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית.
הדיון מסתכל אחורה
הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב".
שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה.
תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות”
יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.”
- שינוי חד בחוקי ההגירה וההתאזרחות בגרמניה
- גרמניה חותמת על הסכם הגנה נגד רחפנים עם סטארט-אפ מקומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית
הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות.
בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”.
אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה
בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו
לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68% להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.
מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.
הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.
האסטרטגיה היא לב הסיפור
הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.
- מילד שקט שסובל מבריונות ל"מלך העולם" וזה לא טראמפ
- הדרך לטריליון דולר: האם אילון מאסק יגיע ליעד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.
