ג'ק מא, מייסד עליבאבא
צילום: צילום מסך, יוטיוב

לראשונה מאז ההנפקה: עליבאבא מפרסמת הפסד של 850 מיליון דולר

הסיבה להפסד הוא הקנס של 2.8 מיליארד דולר שהושת על החברה על ידי הרגולטורים הסיניים, בשל פגיעתה בתחרות. עם זאת, בניקוי הקנס, הרווח הנקי עלה ב-48% ביחס תקופה המקבילה אשתקד. המניה נופלת ב-5%
ארז ליבנה | (1)
נושאים בכתבה אינטר גלובל

לראשונה מאז שהפכה לחברה ציבורית, ענקית הקמעונאות המקוונת הסינית, עליבאבא (BABA), הציגה הפסד נקי של 850 מיליון דולר בעקבות קנס בהיקף של 2.8 מיליארד דולר שהושת על החברה על ידי רשות התחרות הסינית, בשל היותה מונופול.

 

עם זאת, החברה הכניסה למעלה מ-28.5 מיליארד דולר, 4% מעל הצפי בשוק ועלייה של 64% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. בשורת הרווח למניה (EPS), החברה הציגה נתון של 1.58 דולר ופספסה מעט את הקונצנזוס, אבל עדיין עלתה ב-12% ביחס לאשתקד. הרווח הסתכם בהפסד של 850 מיליון דולר בשל הקנס, לעומת צפי של כמעט 1.1 מיליארד דולר רווח.

 

מאז חודש נובמבר האחרון, אז החלו הבעיות של החברה עם הרגולטורים הסיניים בעקבות עצירת הנפקת קבוצת ANT, מחטיבת התשלומים עליפיי, שהייתה אמורה להיות ההנפקה הפרטית הגדולה בהיסטוריה בשווי מוערך של 35 מיליארד דולר, החברה מחקה לא פחות מ-240 מיליארד דולר משוויה.

 

מנכ"ל החברה, דניאל זאנג, אמר היום כי לולא הקנס הרווח הנקי היה עולה ב-48% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. עם זאת, בניגוד לאופטימיות שמנסים לשדר בחברה, שהודיעה כי בכוונתה להשקיע במו"פ כדי לעודד צמיחה פנימית, לא ברור עד כמה הרגולטורים הסיניים יורידו את הרגל מהדוושה שלוחצת את כלל ענקי האינטרנט הסיניים.

 

"אנחנו מקבלים את הקנס ונעמוד בהגדרות החוק", אמר זאנג. "במהלך השנה הפיסקלית האחרונה עברנו כל מיני אתגרים, כולל המגפה, תחרות קשה וגם חקירת מונופולין וההחלטה על הקנס. אנחנו מאמינים שהדרך הטובה ביותר להתגבר על הבעיות היא להסתכל לעתיד ולהשקיע לטווח הארוך", הוסיף.

 

עם זאת, המניה נופלת ביום המסחר בכמעט 5%, מה שאומר שהמשקיעים לא קונים את ההסברים של זאנג. "עדיין יש רמה גבוהה של חוסר ודאות במניית BABA", אמר האנליסט אנדי האליוול לבלומברג. "אין ספק שהחברה הצליחה להרוויח על האסטרטגיה הדיגיטלית והטכנולוגית שלה בשנה האחרונה, אבל עדיין לא ברור איך ההתנהגות של ג'ק מא אשתקד תשפיע על המותג וביטחון המשקיעים", הוסיף.

 

תחזית החברה לשנה הפיסקלית של 2022 – החברה סופרת שנה כספית מסוף מארס – מראה כי ההכנסות צפויות לעלות ב-30% ביחס לשנה האחרונה, עם כ-930 מיליארד יואן. עם זאת, מדובר בירידה ביחס לצמיחה של 41% שחזתה החברה אשתקד.

קיראו עוד ב"גלובל"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אוהד 13/05/2021 23:10
    הגב לתגובה זו
    אפילו לא חולמים עליה. הפסימיות על אליבאבא חוגגת , יחסי ארהב / סין, יחסי סין/מא. ובשורה התחתונה חברה רווחית וצומחת שנסחרת במחיר זול
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.