ג'נט יילן
צילום: AFP

ג'נט יילן דיברה על עלייה בריבית והורידה את השווקים; מה ניתן ללמוד מהאמירה שלה?

למה לממשל האמריקאי אין אינטרס להעלות את הריבית, איך הממשל יממן את הגירעון - בגיוס חוב או בהעלאת מסים והאם יילן צודקת והריבית תעלה?
דר' אביחי שניר | (8)
נושאים בכתבה ג'נט יילן

השבוע ג'נט יילן, שרת האוצר האמריקאית, אמרה שלדעתה ייתכן שיהיה צורך בעליית ריבית מתונה כדי למנוע התחממות יתר בכלכלה. בעקבות ההודעה הזאת, המדדים נפלו, ופרופסור יילן מיהרה להסביר שהאמירה שלה לא הייתה בגדר המלצה וגם לא תחזית.

אז למרות שפרופסור יילן התנערה מהאמירה שלה, אני חושב שיש משהו מעניין שבכל זאת אפשר ללמוד מהאמירה הזאת. חלק גדול מהביקורת כלפי פרופסור יילן התמקדה בכך שהיא נכנסה, לכאורה, לתחום של הבנק המרכזי. ההיסטוריה מלמדת שכשממשלות מנסות להתערב בניהול המדיניות המוניטרית, זה מסתיים לעתים קרובות באינפלציה.

האמריקאים למדו את השיעור הזה בשנות ה-1970, כשהנשיא ניקסון מינה את ארתור ברנס לנגיד, ובאותה הזדמנות הודיע שלמרות שהוא וברנס ידידים, הם יצטרכו להפסיק לדבר ישירות. מעכשיו, ברנס לא יתקשר אליו, אלא לאחד העוזרים שלו. זה נגמר עם אינפלציה של למעלה מ-10%.

מהסיבה הזאת, מאז ניקסון הנשיאים האמריקאים די נזהרו עם התערבות במדיניות של הבנק המרכזי. הנשיא טרמפ חרג מהמסורת הזאת באופן בוטה, כשהתבטא בכל הזדמנות בעד הורדת ריבית. ההצלחה שלו הייתה די מוגבלת, הרבה בגלל שהיכולת של נשיא להשפיע על מדיניות הפד היא קטנה, ובכירי הפד שייכים לעידן שלא חושב שציוצים בטוויטר זאת מדיניות.

פרופסור יילן, לעומת זאת, נמצאת בעמדה הרבה יותר טובה להשפיע על המדיניות של הבנק המרכזי. היא פרופסור לכלכלה, היא הייתה הנגידה האמריקאית עד לפני מספר שנים, והיא מכירה את האנשים שעובדים בבנק המרכזי מצוין. אם היא תרצה להשפיע עליהם, היא מכירה את מספרי הטלפון שלהם.

לכן, אפשר להבין למה קיים חשש שפרופסור יילן תנסה להשפיע על המדיניות של הבנק המרכזי. אבל אני לא חושב שהאמירה שלה לגבי עלייה בריבית היא ניסיון להשפיע על קובעי המדיניות שם. לממשל האמריקאי אין שום סיבה לרצות עלייה בריבית – להיפך. החוב של הממשל הוא כמעט 130 אחוזי תוצר, ועלייה בריבית משמעה גידול משמעותי בעלויות המימון של החוב הזה, מה שמאוד יגביל את היכולת של הממשל להוציא כסף.

אני חושד לכן שפרופסור יילן בסך הכל אמרה את מה שיודע כל מי שלמד פעם כלכלה. אם המשק חוזר לרמה די גבוהה של תעסוקה והממשל מוציא עוד טריליונים על תוכניות השקעה, הממשל יהיה חייב לדחוק החוצה פרויקטים של השוק הפרטי. מישהו יצטרך לייצר את תשתיות התחבורה והטכנולוגיה שהממשל מתכוון להקים, וזה אומר שיצטרכו לייצר באמריקה פחות דברים אחרים. תהליך של דחיקה, בדרך כלל מלווה בעלייה בריבית.

קיראו עוד ב"גלובל"

לכן, מה שיילן אמרה, זאת לא הנחייה לבנק המרכזי. זאת פשוט מסקנה מקורס מקרו-כלכלה של שנה ב' בתואר ראשון. אבל, יש כאן סוג של מסר חבוי. זאת עשויה כן להיות מעין הנחייה לשוק. כי מהדברים של יילן אפשר להבין שהממשל לוקח בחשבון עלייה בריבית, ולא חושש שהעלייה בריבית תפריע לו לממש את תוכנית ההשקעות שהוא מתכנן.

זה אומר שהממשל לא מתכוון להגדיל את החוב בשביל לממן את התוכניות שלו. אז המסקנה שלי מהאמירה של יילן זה לא שהממשל מתכוון להתערב במדיניות המוניטרית. המסקנה שלי היא שהממשל רציני מאוד בתוכניות שלו להעלות את המיסים. אחרי הכל, צריך כסף והכסף יכול להגיע מחוב או ממסים. אם הגדלת החוב ירדה מהפרק, אז נשאר - הגדלת מסים. הממשל כבר עובד על זה ויצא בתוכנית שרבים ביקרו את האפקטיביות שלה. יכול להיות שהם צודקים, אבל לא יהיה מנוס - המס האפקטיבי בארה"ב יעלה. 

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 06/05/2021 23:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מפריחה בלון ניסוי 06/05/2021 17:09
    הגב לתגובה זו
    תשובת השוק: כל העלאת ריבית הגדלת מיסוי או פעולה אחרת יביאו לצניחה של עשרות אחוזים במדדים .לא מאמינה ? תהיי גבר ונסי אותנו !
  • כצפוי ... 06/05/2021 20:02
    הגב לתגובה זו
    ומזרימה כסף כמו ילדה טובה.
  • 5.
    לילי 06/05/2021 16:17
    הגב לתגובה זו
    מדפיסים דולרים וכל יתר המטבעות כולל ויטואלים . לכן ברור שתהייה אינפלציה . בנוסף גידול האוכלוסיה לא נעצר
  • 4.
    היום עליות חדות שלא נראו אפילו ב-19.8.1987 (ל"ת)
    צרנוחה 06/05/2021 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ילן לידיעתך היא לא הנגידה אתה שכחת ואולי גם היא 06/05/2021 14:44
    הגב לתגובה זו
    ילן לידיעתך היא לא הנגידה אתה שכחת ואולי גם היא
  • 2.
    בני 06/05/2021 13:20
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד יעלו ריבית יפילו בורסה יאבדו פנסיות של כל מי שמצביע להם והופס הם יסיימו 4 שנים עם קלון ולא יחזרו. מצד שני לא יעלו ריבית, אינפלציה תשתולל והספקולציות ימשיכו והחוב יגדל אבל בעצם זה כי יהיה שפל כלכלי ולא אינפלציה. אוי איזה שח מט עצוב לMMT. כולנו נסבול.
  • 1.
    ואף מילה על אינפלציה??... (ל"ת)
    שי 06/05/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
צילום: Brett Sayles, Pexelsצילום: Brett Sayles, Pexels
הטור של גרינברג

לא רק AI: הנישה החדשה והצומחת שמתפתחת במקביל לתחום הלוהט

כשהבינה המלאכותית והאוטומציה הם שני המגזרים הטכנולוגיים הכי צומחים בעולם, הם זקוקים לצדם לתשתיות מתאימות. Equinix, אחת החברות המובילות בעולם בהקמת מרכזי נתונים, היא רק דוגמה אחת לחברות שנהנות מהטרנד. וגם: למה למרות העלייה של מניית סופטבנק, וול סטריט ממשיכה לאהוב אותה  



שלמה גרינברג |


בפברואר 2024 עדכנתי כתבות עבר שעשיתי על ענקית האחזקות-השקעות היפנית סופטבנק (סימול:SFTBY) תחת הכותרת "הקונגלומרט היפני שוול סטריט לא אוהבת משקף פוטנציאל גדול". היתה זו כתבה שלישית או רביעית על החברה מאז תחילת המאה. מאז הכתבה המניה עלתה בקרוב ל-200%, אלא שבמהלך השנה האחרונה ולמרות העלייה במחיר וול סטריט מחבבת יותר ויותר את הקונגלומרט היפני הגדול שהקים ב-1981 היזם מסאיושי סאן, אז בן 24. מאז, סאן ללא ספק מצליח להוכיח שהוא קורא נכון את התפתחות מהפכת האינפורמציה ופועל בהתאם, וזאת למרות אישיות מוזרה ולקיחת סיכונים אדירים שלמעשה גרמו לאנליסטים להגדירו כ"ספקולנט". 

סאן התחיל את דרכו כמפיץ תוכנות ומשחקי וידאו, אבל אז פגש בזכיין מקדונלד'ס ביפן ששכנע אותו לעבור וללמוד בארה"ב. סאן אכן עשה זאת, למד מחשבים ב-UCLA, חזר ליפן והקים את סופטבנק שאותה הוא מוביל מאז כיו"ר, נשיא ומנכ"ל.  


סופטבנק
מסאיושי סאן, סופטבנק - קרדיט: טוויטר


קבוצת סופטבנק מוגדרת כחברת אחזקות-השקעות יפנית רב-לאומית שמתמחה בהשקעות בחברות טכנולוגיה שמקדמות את מהפכת המידע, תוך התמקדות בשבבים, בבינה מלאכותית, רובוטיקה חכמה, האינטרנט של הדברים, טלקומוניקציה, שירותי אינטרנט ואנרגיה נקייה. החזקות מרכזיות של הקבוצה כוללות את חברת הקניין הרוחני המובילה של מוליכים למחצה Arm Holdings (סימול:ARM) שבה סופטבנק שולטת ב-90%. שווי החזקה זו לבדה מגיע כיום לכ-80% משווייה הכולל של סופטבנק. החחזקה השנייה בגודלה היא בקרן ההון סיכון הגדולה בעולם SoftBank Vision, אשר משקיעה בגל הבא של טרנספורמציה טכנולוגית, ושם סופטבנק שותפה עם ממשלת ערב הסעודית. 

השאיפה המוצהרת של סאן היא להפוך את הקונצרן לקבוצת התאגידים החיונית ביותר לכלכלה הגלובלית. אגב, החברה היא גם ממנהלי הכספים המובילות גלובלית ומנהלת נכסים של רוב חברות הטכנולוגיה המובילות, ביניהן אפל (סימול:AAPL) וקוואלקום (סימול:QCOM). החברה השקיעה הון סיכון ראשוני בחברות כמו  אנבידיה, אובר, T-Mobile, עליבאבא וספרינט, ובכולן מכרה את רוב ההחזקות ברווחי שיא (את ARM רכשה בהצעת רכש). היו לה גם כישלונות בדרך כמו WeWork הישראלית. סופטבנק היא גם המשקיעה הגדולה בעולם בסטארטאפים בתחומי הטכנולוגיה שהזכרתי למעלה, במיוחד בתחום ה-AI.  

המיליארד ריי דליו
צילום: Harry Murphy / Web Summit via Sportsfile

ריי דאליו: "הסדר המוניטרי העולמי בסכנה - ארה"ב נקלעה למלכודת חוב של 37.5 טריליון דולר"

מייסד ברידג'ווטר מזהיר מ"משבר פיננסי" בתוך 3 שנים: "12 טריליון דולר חוב חדש בשנה - והעולם לא רוצה לקנות"

עמית בר |

ריי דאליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר אסושייטס ואחד המשקיעים המשפיעים בעולם, מזהיר כי ארה"ב עומדת בפני סיכון חמור ליציבות הסדר המוניטרי הגלובלי. לדבריו, החוב הפדרלי  שמגיע כיום ל-37.5 טריליון דולר, מתנפח בקצב שאינו בר-שליטה, והמערכת הפיננסית מתקשה לעכל את גיוסי החוב בהיקפים חסרי תקדים. בנוסף, תשלומי הריבית על החוב צפויים להגיע ל-1.13 טריליון דולר בשנת הכספים 2025, מה שמגביר את הלחץ על התקציב הפדרלי.

ריי דאליו מזהיר: "משבר חוב חמור בארה"ב עשוי לפרוץ תוך שלוש שנים"

ריי דאליו משנה גישה: "אני מתרחק מאגרות חוב, ורוכש זהב וביטקוין"

בפאנל בפורום Future China הגלובלי בסינגפור, אמר דליו: "אתם רואים את האיום על הסדר המוניטרי. מכלול הגורמים הללו יחד יקבע האם אנחנו עדים לסוף של האימפריה האמריקאית". הציטוט הזה משקף את חששותיו העמוקים, שמבוססים על ניתוח היסטורי של אימפריות קודמות, כמו האימפריה הבריטית, שקרסו תחת עול חוב כבד ומאבקי כוח פנימיים.


גירעון מתמשך, חוב מתנפח: נתונים מדאיגים


דאליו הסביר כי קיים פער קבוע ומתמשך בין ההכנסות וההוצאות בתקציב האמריקאי. הפער הזה מחייב את ארה"ב לגייס חוב חדש בהיקף כולל של 12 טריליון דולר - שילוב של מימון הגירעון, תשלומי ריבית וגלגול חוב קיים. "לשוק העולמי אין את אותה רמת ביקוש לאג"ח אמריקאי, וזה יוצר חוסר איזון חריף בין היצע לביקוש," הדגיש דאליו.