ג'נט יילן
צילום: AFP

ג'נט יילן דיברה על עלייה בריבית והורידה את השווקים; מה ניתן ללמוד מהאמירה שלה?

למה לממשל האמריקאי אין אינטרס להעלות את הריבית, איך הממשל יממן את הגירעון - בגיוס חוב או בהעלאת מסים והאם יילן צודקת והריבית תעלה?
דר' אביחי שניר | (8)
נושאים בכתבה ג'נט יילן

השבוע ג'נט יילן, שרת האוצר האמריקאית, אמרה שלדעתה ייתכן שיהיה צורך בעליית ריבית מתונה כדי למנוע התחממות יתר בכלכלה. בעקבות ההודעה הזאת, המדדים נפלו, ופרופסור יילן מיהרה להסביר שהאמירה שלה לא הייתה בגדר המלצה וגם לא תחזית.

אז למרות שפרופסור יילן התנערה מהאמירה שלה, אני חושב שיש משהו מעניין שבכל זאת אפשר ללמוד מהאמירה הזאת. חלק גדול מהביקורת כלפי פרופסור יילן התמקדה בכך שהיא נכנסה, לכאורה, לתחום של הבנק המרכזי. ההיסטוריה מלמדת שכשממשלות מנסות להתערב בניהול המדיניות המוניטרית, זה מסתיים לעתים קרובות באינפלציה.

האמריקאים למדו את השיעור הזה בשנות ה-1970, כשהנשיא ניקסון מינה את ארתור ברנס לנגיד, ובאותה הזדמנות הודיע שלמרות שהוא וברנס ידידים, הם יצטרכו להפסיק לדבר ישירות. מעכשיו, ברנס לא יתקשר אליו, אלא לאחד העוזרים שלו. זה נגמר עם אינפלציה של למעלה מ-10%.

מהסיבה הזאת, מאז ניקסון הנשיאים האמריקאים די נזהרו עם התערבות במדיניות של הבנק המרכזי. הנשיא טרמפ חרג מהמסורת הזאת באופן בוטה, כשהתבטא בכל הזדמנות בעד הורדת ריבית. ההצלחה שלו הייתה די מוגבלת, הרבה בגלל שהיכולת של נשיא להשפיע על מדיניות הפד היא קטנה, ובכירי הפד שייכים לעידן שלא חושב שציוצים בטוויטר זאת מדיניות.

פרופסור יילן, לעומת זאת, נמצאת בעמדה הרבה יותר טובה להשפיע על המדיניות של הבנק המרכזי. היא פרופסור לכלכלה, היא הייתה הנגידה האמריקאית עד לפני מספר שנים, והיא מכירה את האנשים שעובדים בבנק המרכזי מצוין. אם היא תרצה להשפיע עליהם, היא מכירה את מספרי הטלפון שלהם.

לכן, אפשר להבין למה קיים חשש שפרופסור יילן תנסה להשפיע על המדיניות של הבנק המרכזי. אבל אני לא חושב שהאמירה שלה לגבי עלייה בריבית היא ניסיון להשפיע על קובעי המדיניות שם. לממשל האמריקאי אין שום סיבה לרצות עלייה בריבית – להיפך. החוב של הממשל הוא כמעט 130 אחוזי תוצר, ועלייה בריבית משמעה גידול משמעותי בעלויות המימון של החוב הזה, מה שמאוד יגביל את היכולת של הממשל להוציא כסף.

אני חושד לכן שפרופסור יילן בסך הכל אמרה את מה שיודע כל מי שלמד פעם כלכלה. אם המשק חוזר לרמה די גבוהה של תעסוקה והממשל מוציא עוד טריליונים על תוכניות השקעה, הממשל יהיה חייב לדחוק החוצה פרויקטים של השוק הפרטי. מישהו יצטרך לייצר את תשתיות התחבורה והטכנולוגיה שהממשל מתכוון להקים, וזה אומר שיצטרכו לייצר באמריקה פחות דברים אחרים. תהליך של דחיקה, בדרך כלל מלווה בעלייה בריבית.

קיראו עוד ב"גלובל"

לכן, מה שיילן אמרה, זאת לא הנחייה לבנק המרכזי. זאת פשוט מסקנה מקורס מקרו-כלכלה של שנה ב' בתואר ראשון. אבל, יש כאן סוג של מסר חבוי. זאת עשויה כן להיות מעין הנחייה לשוק. כי מהדברים של יילן אפשר להבין שהממשל לוקח בחשבון עלייה בריבית, ולא חושש שהעלייה בריבית תפריע לו לממש את תוכנית ההשקעות שהוא מתכנן.

זה אומר שהממשל לא מתכוון להגדיל את החוב בשביל לממן את התוכניות שלו. אז המסקנה שלי מהאמירה של יילן זה לא שהממשל מתכוון להתערב במדיניות המוניטרית. המסקנה שלי היא שהממשל רציני מאוד בתוכניות שלו להעלות את המיסים. אחרי הכל, צריך כסף והכסף יכול להגיע מחוב או ממסים. אם הגדלת החוב ירדה מהפרק, אז נשאר - הגדלת מסים. הממשל כבר עובד על זה ויצא בתוכנית שרבים ביקרו את האפקטיביות שלה. יכול להיות שהם צודקים, אבל לא יהיה מנוס - המס האפקטיבי בארה"ב יעלה. 

 

ד"ר אביחי שניר

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 06/05/2021 23:17
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מפריחה בלון ניסוי 06/05/2021 17:09
    הגב לתגובה זו
    תשובת השוק: כל העלאת ריבית הגדלת מיסוי או פעולה אחרת יביאו לצניחה של עשרות אחוזים במדדים .לא מאמינה ? תהיי גבר ונסי אותנו !
  • כצפוי ... 06/05/2021 20:02
    הגב לתגובה זו
    ומזרימה כסף כמו ילדה טובה.
  • 5.
    לילי 06/05/2021 16:17
    הגב לתגובה זו
    מדפיסים דולרים וכל יתר המטבעות כולל ויטואלים . לכן ברור שתהייה אינפלציה . בנוסף גידול האוכלוסיה לא נעצר
  • 4.
    היום עליות חדות שלא נראו אפילו ב-19.8.1987 (ל"ת)
    צרנוחה 06/05/2021 14:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    ילן לידיעתך היא לא הנגידה אתה שכחת ואולי גם היא 06/05/2021 14:44
    הגב לתגובה זו
    ילן לידיעתך היא לא הנגידה אתה שכחת ואולי גם היא
  • 2.
    בני 06/05/2021 13:20
    הגב לתגובה זו
    מצד אחד יעלו ריבית יפילו בורסה יאבדו פנסיות של כל מי שמצביע להם והופס הם יסיימו 4 שנים עם קלון ולא יחזרו. מצד שני לא יעלו ריבית, אינפלציה תשתולל והספקולציות ימשיכו והחוב יגדל אבל בעצם זה כי יהיה שפל כלכלי ולא אינפלציה. אוי איזה שח מט עצוב לMMT. כולנו נסבול.
  • 1.
    ואף מילה על אינפלציה??... (ל"ת)
    שי 06/05/2021 13:15
    הגב לתגובה זו
מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיותמוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל. קרדיט: רשתות חברתיות

"פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס לא ישרדו במתכונת הנוכחית עד סוף העשור"

מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל, טוען כי פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור; לדבריו, גרמניה תקועה בדיון “מופנה אחורה” במקום להשקיע בדור הבא של התחבורה: הרכב החשמלי והאוטונומי, ואומר כי “העתיד הוא נהיגה אוטונומית, לא נוסטלגיה”

רן קידר |

הסערה האחרונה בתעשיית הרכב הגרמנית התפרצה בעקבות ראיון טלוויזיוני שבו הזהיר פרופ’ מוריץ שולאריק, נשיא מכון הכלכלה העולמית בקיל ואחד מהקולות המשפיעים בכלכלה האירופית, כי ייתכן ששלושת יצרניות הרכב הגדולות בגרמניה, פולקסווגן, ב.מ.וו ומרצדס-בנץ, לא ישרדו במתכונתן הנוכחית עד סוף העשור. "אני לא רואה סיכוי ממשי לכך שבשנת 2030 הן ייראו כפי שהן נראות היום", אמר שולאריק. "אם התעשייה הזו לא תשנה כיוון, היא תחדל להתקיים במבנה הנוכחי". 

לדבריו, ייתכן שגרמניה תצטרך לאמץ "פתרון בסגנון וולוו", כלומר, כניסת משקיע אסטרטגי זר, אולי סיני, שיביא עמו טכנולוגיה, הון ושווקים חדשים. שולאריק הזכיר כי וולוו השוודית שייכת מאז 2010 לקבוצת ג'ילי הסינית, מהלך שהציל את החברה ממשבר והחזיר אותה לקדמת הבמה העולמית. 

הדיון מסתכל אחורה 

הביקורת של שולאריק אינה כלפי החברות בלבד, אלא גם כלפי השיח הציבורי והפוליטי בגרמניה. לדבריו, המדינה עסוקה בויכוחים מיושנים על תעשיית הדיזל והאנרגיה במקום להתמודד עם האתגר הבא: הרכב האוטונומי. "יש לי חשש אמיתי שאנחנו שוכחים את המהפכה הבאה", אמר. "בזמן שאנחנו מתווכחים על מה שהיה, סין וארה”ב כבר משקיעות הון עתק במערכות נהיגה אוטונומיות ובינה מלאכותית לרכב". 

שולאריק טען כי אם גרמניה לא תבצע שינוי מיקוד טכנולוגי אמיתי, היא תמצא עצמה מאחור בעידן שאחרי המנוע החשמלי, עידן הנהיגה החכמה. 

תגובות נגד: “תחזית מנותקת מהמציאות” 

יו״ר התאחדות תעשיית הרכב הגרמנית (VDA) דחתה את תחזיתו של שולאריק וכינתה אותה “אבסורדית”. לדבריה, היצרניות הגרמניות הן עדיין “חברות מצליחות ובעלות עתיד,” אך הן סובלות ממדיניות אנרגיה לא עקבית, עלויות ייצור גבוהות ומיסוי מכביד. פוליטיקאי בכיר מהמפלגה הירוקה, שהינו המועמד לתפקיד ראש ממשלת באדן-וירטמברג, לב תעשיית הרכב, הביע אופטימיות זהירה: “דיימלר לא תהיה בידיים סיניות כל עוד נעשה את העבודה שלנו,” אמר. “אם כולנו, החל בממשלה וכלה במהנדסים, ניקח אחריות, נוכל לשמור על המובילות של גרמניה בתחום התחבורה.” 

המשבר בתעשיית הרכב הגרמנית 

הפסדי עתק וירידות חדות ברווחיות מציבים את תעשיית הרכב הגרמנית בנקודת מפנה. פולקסווגן ופורשה דיווחו על הפסדים של מיליארדי יורו, ומרצדס-בנץ רשמה ירידה של 50% ברווח הנקי ברבעון האחרון. במקביל, הייצור הסיני הזול של רכבים חשמליים, לצד מכסים אמריקניים גבוהים ומדיניות אירופית מסורבלת, חונקים את כושר התחרות של היצרניות האירופיות. 

בנוסף, שערוריית הדיזל-גייט ממשיכה לפגוע באמון הצרכנים ובמיתוג “Made in Germany”. 

טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

טראמפ מבטיח "דיבידנד מכסים" של 2,000 דולר לכל אמריקאי

בציוץ ברשת החברתית שלו טראמפ מציג יוזמה לחלק "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח, שימומן מההכנסות המיסוי על יבוא; את המתנגדים לתכנית טראמפ מכנה "טיפשים"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה טראמפ

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, פרסם פוסט חריג ברשת Truth Social, שבו הוא מגן על מדיניות המכסים האגרסיבית שלו וכינה את מתנגדיה "טיפשים". לדבריו, מדיניות זו חיזקה את הכלכלה האמריקאית, הפכה את ארצות הברית ל"מדינה העשירה והמכובדת ביותר בעולם" והביאה לשווקים פיננסיים בשיא של כל הזמנים.

"אנשים שמתנגדים למכסים הם שוטים!", כתב טראמפ, כשהוא מייחס את מצבה הכלכלי של ארצות הברית להטלת המכסים על יבוא. הוא טען כי ארצו נהנית כיום מ"אינפלציה כמעט אפסית" ומ"שוק מניות בשיא היסטורי", והוסיף כי תוכניות הפנסיה האמריקאיות (401(k)) נמצאות ברמות הגבוהות ביותר אי פעם.

טראמפ הוסיף כי הכנסות המדינה ממסים על יבוא עומדות על "טריליוני דולרים", שלדבריו יסייעו להתחיל לצמצם את החוב הלאומי, העומד כיום על כ-37 טריליון דולר. לדבריו, המדיניות מביאה לראשונה מזה שנים לזרימת הכנסות ישירה לקופת המדינה ממדינות זרות, במקום הסתמכות על חוב או גירעון.

דבריו מגיעים על רקע המשך הוויכוח הציבורי סביב מדיניות המכסים התמוכים רואים במכסים כלי לשיקום התעשייה האמריקאית ולחיזוק עצמאותה הכלכלית, בעוד כלכלנים מזהירים כי מדובר בצעד שמעלה את יוקר המחיה ומכביד על הצרכן המקומי.

לצד ההתבטאויות התקיפות, טראמפ ממשיך לרמוז כי בכוונתו להשתמש בהכנסות מהמכסים למימון תשלומים ישירים לציבור מהלך שכינה בעבר "דיבידנד מכסים" של עד 2,000 דולר לאזרח אבל בשלב זה מדובר ברעיון בלבד שטרם עוגן בתוכנית כלכלית רשמית.


הציוץ שפרסם הנשיא טראמפ ברשת  Truth Social