גרום פאואל יור הפדרל ריזרב
צילום: צילום מסך, אתר הפד'

הבשורה האמיתית של פאוול: ההתייצבות לטובת המערכת הבנקאית

אחרי שיו"ר הפד' ושרת האוצר שלו לא יצאו להגנת הלקוחות מיד עם קריסת הבנקים, כעת מבהיר פאוול שהמערכת הפיננסית איתנה. זה אולי מסר מרגיע למשקיעים, לפחות כמו עצירת העלאת הריבית אותה הוא מתכנן
איציק יצחקי | (4)

עליית הריבית אתמול ברבע אחוז הייתה התשיעית במספר בתוך שנה. ג'רום פאוול, כך נראה לפי ההצהרות שלו, לוקח את הבנקים כפרוייקט. אתמול הוא התייחס לסערה במגזר הבנקאות וטרח לציין כי קריסת הבנקים מוגבלת וכי המערכת הפיננסית איתנה. זו כנראה הבשורה האמיתית מנאומו אתמול.

זו הייתה צפירת הרגעה, לאחר שרק לאחרונה פאוול ושרת האוצר שלו ג'נט ילן לא השמיעו מסר אופטימי ללקוחות הבנקים בעניין הצלת הפקדונות שלהם. הדבר הזה הבהיל את השווקים ויצר היסטריה. שוק המניות, שציפה לעלייה של רבע אחוז, ירד אחרי החלטת הריבית. אבל לפי נאום פאוול, הסיום להעלאות הריבית קרוב. הוא כבר לא מדבר על עליות מתמשכות, והתחזית מדברת כרגע על העלאה אחת נוספת עד תום השנה. במקביל, הכלכלנים צופים האטה בצמיחה בשנת 2023.

בחזרה למערכת הבנקאות, איתה החל פאוול את נאומו אתמול. הוא טען כי פעולות החירום של הפד והרגולטורים במהלך השבועות האחרונים היו אפקטיביות, וכי הבנק המרכזי עוקב מקרוב אחר המצב. הוא זרע מעט תקווה על עניהם של המשקיעים כאשר תיאר את המערכת הבנקאית כתקינה והסביר כי מוקדם מדי לקבוע האם המצב בבנקים ישפיע על זמינות האשראי בכלכלה האמריקאית. הוא אישר כי הדבר זה עשוי להכביד על הוצאות הצרכנים והצמיחה הכלכלית וכי ההשלכות יכולות להיות מקבילות להעלאת ריבית.

לגבי הסיליקון ואלי בנק אמר כי הבנק המרכזי יפקח בצורה הדוקה על הבנק. "ברמה הבסיסית, הנהלת הבנק נכשלה בצורה קשה", אמר, וביקר את העובדה שלא גידר סיכונים. יחד עם זאת, הוא ציין כי הקריסה של הבנק לא אמורה להעיד את המערכת כולה. הוא לא הסתיר את העובדה שהפד' הוא אחד הרגולטורים שמפקחים את הנעשה בבנק ולא מתחמק מאחריות - הוא אפילו ערך בדיקה מקיפה בנוגע לעניין הזה. "השאלה שכולנו שאלנו כל אחד במהלך אותו סוף שבוע הייתה 'איך זה קרה?'", אמר.

פאוול לא הסתיר את האמת גם לגבי הריבית. הוא סיפר כי הוא שקל לבצע העלאות חדות יותר בשיעור הריבית, אולם הסערה הבנקאית שינתה את דעתו. זו הסיבה לכך שהסתפק בהעלאה של רבע אחוז. כעת, השאלה היא מה יקרה בהחלטת הריבית הבאה - האם פאוול יעצור את ההעלאה ויספק הצהרה לשוק לגבי ההמשך, או שיעלה אותה בפעם האחרונה השנה?

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ינקי 23/03/2023 20:50
    הגב לתגובה זו
    העלאה קטנה שמסבה נזק גדול וכך נפסיד פעמיים גם קריסת השווקים והמון בתי אב מתמוטטים וגם האינפלציה לא ממש תרד בטח לא ברמה שהיה שווה להקריס את השווקים ולטלטל את השוק
  • 2.
    לילי 23/03/2023 09:05
    הגב לתגובה זו
    הפד מעלה את רווחי הבנקים ע"י העלאת ריבית והזרמת נזילות מהפד לבנקים . ע"פ החוזים , המפקידים ישלמו יותר ריבית אך הבנקים לא ישלמו יותר ריבית על הכסף שהם לווים . בנוסף לכך שעוצמים להם עין על היחס בין שווי נכסי להלוואות , בכך שמתייחסים לנכסים בערכם הנקוב .
  • 1.
    צח 23/03/2023 08:50
    הגב לתגובה זו
    אתה תעשה הכל כדי שהשווקים יקרסו. חלאה. לא הייתה שום הצדקה לעלות הפעם את הריבית שהיא ממילא גבוה מאד.
  • Jerry 23/03/2023 10:54
    הגב לתגובה זו
    הוא קורא הדוק של התגובות בביזפורטל, אני בטוח שהוא ייקח את זה לתשומת ליבו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.


אמזוןאמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.