קריסת הבנקים מתארת את גל הכשלים במערכת הבנקאית האמריקאית שהתרחש לאחר עליית ריבית חדה, ובמרכזו נפילת בנקים אזוריים גדולים שהחזיקו תיקי אגרות חוב ארוכות שערכן נשחק. הבנק הראשון שקרס עורר בהלה ומשיכת פיקדונות מהירה, ובנקים נוספים הועברו לידי גופים גדולים
או נכנסו לתוכניות הצלה בגיבוי הרגולטור. אחד המקרים הבולטים הסתיים בהעברת נכסיו של בנק שקרס לידי ג'יי פי מורגן. גורם סיכון מרכזי בגל הזה היה החשיפה הגבוהה של הבנקים האזוריים לנדל"ן מסחרי, לצד תחרות על
פיקדונות מול מוצרי חיסכון שהשיקו חברות טכנולוגיה. האירועים השפיעו על תשואות אגרות החוב הממשלתיות ועל תמחור מניות הבנקים בעולם, והובילו לדיון על הידוק הפיקוח על בנקים בינוניים.
הבנקים האזוריים בארה"ב מאוד חשופים לנדל"ן, ובפרט נדל"ן מסחרי, והם קורסים אחד אחרי השני; פאוול אמר בעדותו לקונגרס שאין סכנה ממשבר אמיתי - אבל זה גם מה שברננקי אמר ב-2008, אז האם יש סיבה לדאגה?