ניצחון או הפסד - מה הבורסה חושבת על המלחמה באיראן?

שוק ההון המקומי לא יודע להגדיר באופן מובהק אם המלחמה טובה לבורסה. אחרי שהמדדים זינקו מיד לאחר תחילת המלחמה בסוג של אופוריית ניצחון מהיר, המדדים התנדנדו עד שירדו ביום שישי האחרון מתחת לשערים שלפני המלחמה. כל הזינוק החד של יום המסחר הראשון - מעל 5%, התנדף. 

שערי המדדים רגע לפני המלחמה הם לא רק עניין טכני. זה אות ברור שהמשקיעים מעדכנים את ההערכות שלהם כלפי מטה ומתחילים לתמחר סיכונים ארוכי טווח - החל מפגיעה בצמיחה דרך לחצים אינפלציוניים ועד מרווחי סיכון גבוהים יותר. יותר מזה - הם חוששים מנרמול המצב על פני תקופה ממושכת יותר. זו כבר לא מלחמה של 4-3 שבועות. גם אין כאן וודאות או סיכויים מאוד גבוהים להשגת המטרות. המטרה הראשונה היתה הרחקת האיום האיראני. אז אולי יגידו לנו אחרי המלחמה שהאיום האיראני הורחק, אבל אמרו את זה גם לפני 8-9 חודשים. טראמפ, כך נראה, חותר לפתרון. יכול להיות שהוא יפתיע ויתקוף, אבל בינתיים נראה שדעת הקהל בארה"ב והעלייה במחירי הנפט הם נצחונות של האיראנים שמאלצים את טראמפ שלא לשבור את הכלים מולם. זאת גם הדעה הרווחת במערכת הביטחון בישראל - שיש חתירה להסכם.

בהסכם כזה, המטרה של הרחקת האיום הגרעיני אולי תושג חלקית, אבל כנראה שלא באופן מלא. ומה עם ההמטרה למוטט את השלטון? כנראה שזה לא יקרה כל כך מהר. כנראה שכמו תמיד יש הרבה שיושבים על הגדר ודווקא מלחמה נגד המולדת שלהם הופכת אותם למחוברים יותר. אולי זה ישתנה, יש לזה אפילו סיכוי לא קטן, איך אמר מומחה באולפנים - "ייקח אולי עוד שנה, עוד שנתיים, אולי עוד 5 שנים, אבל השלטון יוחלף". כן, הוא חושב שאנחנו יכולים ורוצים לחכות 5 שנים. 5 שנים זה נצח. בכל מקרה, המטרה הזו רחוקה כנראה, אם כי הכל יכול להיות.     

מעליות לירידות

ביום המסחר הראשון אחרי תחילת ההסלמה הבורסה זינקה ביותר מ-5%. השוק שידר אז ביטחון יחסי, כאילו מדובר באירוע קצר שיסתיים מהר והמשק יחזור לשגרה. אבל עם הזמן התמונה השתנתה. ההסלמה התארכה, ההוצאות הביטחוניות עלו והשוק התחיל לתמחר את המחיר האמיתי של הימשכות הלחימה.

• המטוס האמריקאי הישן שגנב את ההצגה במלחמה נגד איראן
• מלחמה בה אי-אפשר להאמין לאף אחד מן הצדדים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הירידה במדדים משקפת הערכה מחודשת גם של סיכוי הניצחון וגם של הנזק הכלכלי. הרכישות היומיות בכרטיסי אשראי מתחילת ההסלמה נפגעו במצטבר יותר מאשר בתקופה המקבילה של מבצע "עם כלביא". לעומת השבוע המקביל לפני פסח 2025 הרכישות נמוכות בכ-9%  יותר מ-10% במונחים ריאליים. לשם השוואה, בשבוע שלפני תחילת ההסלמה הרכישות היו גבוהות בכ-10% לעומת אותו שבוע ב-2025. בסך הכל מדובר בהפסד של כ-20% בצריכה הפרטית בתקופת הלחימה.

סביר להניח שהפגיעה דומה גם בתחומים אחרים של הכלכלה, גם אם חומרת המגבלות על הפעילות קלה יותר הפעם. על פי הערכות בנק ישראל, הפגיעה בצמיחה השנתית ב-2025 בגלל "עם כלביא" הסתכמה בכ-0.3%. סקר הלמ"ס מראה שהמגבלות במלחמה הנוכחית חמורות בכ-80% לעומת אלה של "עם כלביא". לכן ניתן להעריך שהפגיעה עד כה מההסלמה מול איראן עומדת על כ-0.6%.

המלחמה עדיין נמשכת. צריך להוסיף לזה את ההשפעה של הלחימה בלבנון ואת ההאטה בצמיחה העולמית כתוצאה מהמלחמה. ארגון ה-OECD כבר הוריד את תחזית הצמיחה של כלכלות אירופה ב-0.4% עד 0.8% בגלל ההשפעות האזוריות. בשלב זה מורידים הכלכלנים את תחזית הצמיחה של המשק ב-2026 ל-4.0%-4.5%. זה שינוי משמעותי שמתורגם ישירות לתמחורים נמוכים יותר בשוק המניות. זה היה קרוב ל-5% לפני חודש. 

• השכר של איילת שקד - והאם היא תממש את האופציות?
• "אם ה-AI יצליח מעבר למצופה, השיבוש שהוא יוביל עלול לגרום לקריסה של חברות ומקצועות שייעלמו"
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• "אירודרום נפלה בגללכם 50%, הפסדתי 50 אלף שקל, אני עומד לתבוע...

לחצים אינפלציוניים מתחזקים - האם השוק מגלם אותם?

מחיר הנפט עלה וצפוי לייקר את הדלק באפריל בכ-5% (היה עולה יותר אלמלא סבסוד דרך הפחתת מס בלו). גיוס המילואים מצמצם שוב את היצע העובדים ומוריד תפוקה במגזר הפרטי.  האבטלה כבר ירדה למתחת ל-35, היא צפויה לעלות כשבנוסף, ובלי קשר למלחמה, מתחילים לראות פיטורים בגלל כניסת AI. המחסור בעובדים והמגבלות בצד ההיצע מתרחשים על רקע הזרמות כספים מהממשלה שמחזקות את הביקושים, אבל הגדלת הוצאות ממשלתיות לאורך זמן זה לא פיתרון - זה מגדיל את הגירעון. 

כמו כן, מחסור בטיסות לחו"ל מייקר לא רק את הטיסות עצמן אלא גם את הנופש המקומי. המגבלות על פעילות עסקית בצפון מצמצמות היצע ומוסיפות לחץ ביקוש באזורים אחרים. בנוסף, הביקוש לדירות עם מיגון בכל הארץ צפוי להאיץ את עליית שכר הדירה. מחירי היבוא צפויים לעלות בהשפעת האינפלציה העולמית כשבממוצע צופים הכלכלנים לעלייה של 0.6%-0.8% באינפלציה במדינות אירופה השונות. בארה"ב האינפלציה צפויה לעלות במעל 1% למעל 45. 

הגירעון הגדל אצלנו מפחיד את הנגיד. גירעון נסגר במקרים רבים דרך עליית מחירים - אינפלציה. אינפלציה זה מס בדלת האחורית. הממשלה יכולה לשחק משחק כפול - להעלות את האינפלציה דרך גידול בביקושים ושיפור מצב המשק. אבל בפועל מדובר בעצם גם על העלאת מסים. הציבור מקבל באותה המנה - אינפלציה, מס, גירעון, וזה אומר - ריבית גבוהה. תשכחו מהורדת ריבית. כבר עכשיו תחזיות האינפלציה עלו מ-1.8% לכ-2.25, ויש כאלו שסבורים שהאינפלציה השנתית תגיע ל-2.4%. 

האיומים על הכלכלה מחלחלים לאיומים על הבורסה. היא רואה את העתיד ואם היא היתה רואה ניצחון במלחמה מול איראן היא היתה מתמחרת את זה בשערים. אנחנו כמובן לא מפסידים, אנחנו מנצחים, אבל בסיכום הכלכלי הכולל, דגש על כלכלי - המשקיעים בבורסה רואים בנקודת הזמן הזו הפסד. זה יכול להשתנות ברגע. 

חלק גדול מהסיכון נובע מגידול אדיר בהשקעות של מוסדיים בשוק המקומי. בשנה האחרונה  רכשו המוסדיים מניות בארץ בסכום של קרוב ל-50 מיליארד שקל. במקביל השיעור של הנכסים המושקע בת"א עלה - ישראל הפכה ל-IN, וול סטריט OUT. זה מצדיק את עצמו גם עכשיו, בזמן המלחמה, אבל החשש שהמוסדיים יגלמו תחזיות חלשות וימכרו. מנגד, צריך לזכור שאנחנו בסערה גדולה, ואנחנו לא באמת יודעים איך נצא ממנה. בכל האירועים גם הקשים ביותר שהיו מתחילת המלחמה, ניצחנו ובהתאמה הבורסה זינקה. יכול להיות שהאויב העיקש ימשיך להחזיק במחירי הנפט כקלף מיקוח וישפיע על  כלכלות העולם ועל המלחמה, עד שטראמפ יתחרט ויסגור עסקה רעה. יכול להיות שבדיוק ההיפך - טראמפ ינצל את הכוחות הגדולים שהגיעו ויגיעו למפרץ, כדי לתת מכת מחץ לאיראנים. הכל פתוח, בינתיים - הבורסה משדרת הפסד, אבל זה יכול להתברר כהפסד זמני.