תאונות עבודה הם נושא  בו עוסקים בתי הדין לעבודה לא מעט. אך מה קורה כאשר לא מדובר בתאונה ספציפית אלא בנזק מצטבר של שנים רבות של עבודה פיזית, אשר כתוצאה ממנה העובד נותר עם פגיעות פיזיות ושברים בגוף.  בית הדין האזורי לעבודה בת"א דן לאחרונה בתביעה של עובד שהתפטר מעבודתו לאחר שלא יכל יותר להמשיך בעבודתו הפיזית, לטענתו, לאור הנזקים הגופניים שנגרמו לו כתוצאה מעבודתו.

תחילתו של הסיפור, בשנת 1985, אז החל התובע לעבוד כמחסנאי בחברה שמייבאת ומשווקת חלפים לרכב, בהיותו בן 22. בשנת 2019 התפטר מעבודתו לאחר 34 שנות עבודה.

התובע טען כי במהלך שנות עבודתו הוא התכופף והרים חלקי חילוף מעגלות שבחלקן עמוקות ובחלקן מונחות על הרצפה לשולחן בדיקה לצורך בדיקת הפריטים מול חשבונית והתאמתם לחשבונית. לפי עדותו, לאחר מכן, הוא היה מכניס את הפריטים לתוך קרטון על מנת לאורזם לחבילה. את החבילה היה מעביר למכונת קשירה על ידי הרמת החבילה למכונת הקשירה וממכונת קשירת הקרטון היה מוריד את החבילה חזרה למשטח ההובלה.

התובע ציין כי ביצע פעולות אלו בכל יום במשך מספר פעמים בכל שנות עבודתו. לטענתו, הקרטונים הללו כללו פריטים שונים במשקלים שונים וחבילות המשלוח במשקלים שונים 

 מומחה חיצוני מוסכם

במהלך דיון הוכחות בחודש מרץ 2023 הגיעו הצדדים להסכמות באשר למינוי מומחה אורתופד כיועץ רפואי מטעם בית הדין תוך שהצדדים הגיע לתשתית עובדתית מוסכמת. ד"ר איל ריבלין מונה כמומחה יועץ לבית הדין.

• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
• ביה"ד לרן ארז: לברר מחלוקות במנגנונים המוסכמים - אין מקום לעיצומים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בית הדין העביר למומחה מספר שאלות בכדי שיכין את חוות דעתו. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי ממנו הוא סובל. בית הדין ציין בהנחייה למומחה כי על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי.

בנוסף על המומחה היה לקבוע אם קבע קשר סיבתי מהו היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמים אחרים. שיעור של 20% לפחות.

המומחה קבע כי על סמך בדיקת CT עמוד שידרה מותני, הליקוי בגבו של התובע הינו: "אוסטאופורוזיס כללי ושברי דחיסה אוסטאופורוטיים בחוליות 2,3,4,5L עם אובדן גובה מינימלי". בנוסף, בבדיקת MRI עמוד שידרה גבי נמצא כי התובע סובל מ-תמט (שברי דחיסה) של חוליות 6,7T, יתכן עקב אוסטאופורוזיס קשה. המומחה קבע כי לתובע נמצאו שברי דחיסה (תמט) של מספר חוליות בעמוד השידרה הגבי והמותני, ואוסטאופורוזיס (ירידה בצפיפות וחוזק העצם).

 מעל 50%

המומחה ד"ר ריבלין קבע כי "ניתן לקבוע בסבירות העולה על 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי שבגבו, או להחמרתו". המומחה ציין כי "על סמך העובדות המוסכמות עבודתו של התובע שנמשכה 34 שנים הייתה פיזית, וכללה הרמת משאות מספר רב של פעמים ביום, בחלק מהפריטים נדרשה התכופפות לגובה הרצפה, כאשר משקל המשאות נע בין 5 ל 23 ק"ג".

• הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
• פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מסקנת המומחה היא כי "התובע נחשף בעבודתו לעומס פיזי מוגבר על עמוד השידרה במידה בינונית. לתובע אובחן אוסטאופורוזיס, דלדול וחולשת עצם, אומנם מצב זה אינו תוצאה של תנאי עבודתו. אך קיום אוסטאופורוזיס יוצר נקודת תורפה וסיכון מוגבר משמעותית לפגיעה בחוליות עמוד השידרה, כתוצאה מחשיפה לתנאי עבודה המלווים בעומס פיזי על עמוד השידרה.

המומחה הוסיף כי "שבר דחיסה אוסטאופורוטי בחוליה מתרחש משילוב של – חולשת העצם ושל מידת העומס הפיזי המופעל על החוליה. ככל שהעצם חלשה, כך נדרש כוח מופחת על מנת שיתרחש שבר. מכיוון שלא היה אירוע דרמטי חד פעמי שניתן לייחס לו את השברים בחוליות, יש לראות בתנאי עבודתו כגורם סיכון משמעותי ביותר להיווצרות השברים בחוליות או להחמרתם".

עד 2018 לא התלונן יותר מפעם בשנה

המומחה ציין כי על סמך התיעוד הרפואי, עד לשנת 2018 היו תלונות לכאב גב תחתון בתדירות של עד פעם בשנה, ללא התמשכות תלונות מעבר לביקור רופא יחיד. תלונות אלו אינן אופייניות לשברי דחיסה אוסטאופורוטיים אשר בהם הכאב נמשך שבועות וחודשים.

לעומת זאת, משנת 2018 ישנו שינוי באופי הכאב ופגיעה ביכולת התפקוד. המומחה מציין כי סביר מאוד להניח שכאבי התובע משנת 2018 ואילך קשורים לשברים שתוארו כליקוי.

המומחה ציין כי השתלשלות תלונותיו של התובע שהובילו להתפטרותו משקפים את הנזק שנגרם לו. לפי הראיות בתיק, בחודש יולי 2018 התלונן התובע על כאב גב לאחר הרמת משא. בסוף חודש ינואר 2019 התלונן התובע על backache, לטענתו סבל תקופה ארוכה כאבי גב תחתון. בחודש יוני באותה שנה התלונן על החמרה פתאומית של כאבי הגב ללא הקרנה. מספר ימים לאחר מכן נפל מסולם בעבודה ונחבל קלות בראשו, גב ועצם הזנב. לאחר שלושה חודשים בחודש ספטמבר בשנת 2019 הודע כי בשל  כאבי גב תחתון הוא מתפטר מעבודתו.

מסקנת המומחה לבסוף היא כי "הליקוי נגרם בעיקר במנגנון של נזק מצטבר, ויתכן שהושפע גם מנפילה מסולם בעבודה ביוני 2019.

המומה קבע כי מכיוון שהדיווח על הנפילה מסולם שלושה חודשים לפני התלונה הבאה מסקנתו היא כי הנפילה לא גרמה לנזק משמעותי, ולכן עיקר הליקוי מיוחס לשילוב של תנאי עבודה וחולשת העצם, במנגנון של נזק מצטבר.

האם לעבודתו הייתה השפעה של מעל 20%?

המומחה קבע כי לעבודת התובע הייתה השפעה משמעותית על הליקוי, מעל 20%. לפי חוות דעתו, "אוסטאופורוזיס אשר גורמת לחולשת העצם הינה הסיבה העיקרית לשברי החוליות. העומס הפיזי אליו נחשף התובע בעבודתו במשך 34 שנים, הינו סיבה משמעותית ביותר לגרימת שברים בעצם חלשה. ריבוי החוליות הפגועות – 2 חוליות טורקליות ו 4 חוליות מותניות, מתאים לעומס פיזי מתמשך ולא לאירוע חד פעמי חריג".

בביטוח לאומי לא נואשו מעמדת המומחה וניסו לשאול שאלות שיערערו את חוות דעתו. השאלה אותה הגישו למומחה הייתה "לפי הספרות הרפואית, ספק רב אם לעבודה תרומה לגרימת נזקים ספונדילוטיים בעמוד שדרה, או גם אם כן הדבר, כיצד תסביר העדר שינויים ניווניים שמקורם לכאורה באותה עבודה?

בביטוח לאומי תמהו על עמדת המומחה ושאלו גם מדוע בחוות דעתו כתב כי האוסטאופורוזיס אינו תוצאה של תנאי עבודתו של התובע. אך למרות זאת בתשובות לשאלות בית הדין ציין כי "ניתן לקבוע בסבירות העולה על 50% קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי שבגבו, או להחמרתו".

 לא מסכים עם הביטוח הלאומי

המומחה השיב לשאלות וטען כי אינו מסכים עם טענות הביטוח הלאומי. לדבריו" קיימת אסכולה מקובלת בספרות הרפואית אשר קושרת סיבתית בין גורמי סיכון ארגונומיים, כפי שתוארו אצל התובע, לבין התפתחות שינויים ספונדילוטיים בעמוד השידרה. היעדר דיווח על שינויים ניווניים אינו מבטל את חשיפת התובע לגורמי סיכון ארגונומיים".

בנוסף קבע כי "לא כל אדם הנחשף לאותם גורמי סיכון, יפתח ליקוי כתוצאה מאותה חשיפה. זאת אומרת שישנו סיכון מוגבר להתפתחות ליקויים בחשיפה לגורמי הסיכון הארגונומיים, אך הסיכון הוא יחסי וסטטיסטי, ואינו מוחלט וודאי".

התובע טען בסיכומיו כי יש לקבל את תביעתו בהתאם לחוות דעתו הברורה של המומחה, מנגד טענו בביטוח לאומי כי המומחה קבע כי רק שברי הדחיסה הינה תוצאה של תנאי העבודה , בדרך של גרימה או החמרה. עם זאת המומחה לא ציין אם מדובר בפגיעה זעירה או בתהליך תחלואתי מתמשך. 

 משקל רב לדעת המומחה

השופטת אסנת רובוביץ ברכש ציינה כי "הלכה פסוקה היא כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מדי בעלי הדין".

השופטת הוסיפה כי "בהתאם להלכה הפסוקה, חוות דעתו של המומחה הרפואי אשר מונה על ידי בית הדין היא בבחינת "אורים ותומים" בתחום הרפואי, ובית הדין יסמוך ידו עליה אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן שלא לעשות כן".

השופטת קבעה כי המומחה בחן את נתוניו הרפואיים של התובע, כפי שהם עולים מהמסמכים הרפואיים שהועברו לעיונו והגיע למסקנה כי יש קשר סיבתי בסבירות העולה על 50% בין עבודת התובע לליקוי או להחמרתו. השופטת גם ציינה כי המומחה קבע כי על סמך העובדות המוסכמות עבודתו של התובע שנמשכה 34 שנים הייתה פיזית, וכללה הרמת משאות מספר רב של פעמים ביום, בחלק מהפריטים נדרשה התכופפות לגובה הרצפה.

חוות הדעת מתקבלת

השופטת אסנת רובוביץ ברכש  הוסיפה כי המומחה אכן ציין כי התובע סובל גם מאוסטאופורוזיס, דלדול וחולשת עצם וזאת לא כתוצאה מתנאי עבודתו. עם זאת הסביר המומחה כי קיום אוסטאופורוזיס יוצר נקודת תורפה וסיכון מוגבר משמעותית לפגיעה בחוליות עמוד השידרה, כתוצאה מחשיפה לתנאי עבודה המלווים בעומס פיזי על עמוד השידרה, בנוסף ציינה כי המומחה קבע כי מכיוון שלא היה אירוע דרמטי חד פעמי שניתן לייחס לו את השברים בחוליות, יש לראות בתנאי עבודתו כגורם סיכון משמעותי ביותר להיווצרות השברים בחוליות או להחמרתם.

השופטת רובוביץ ברכש קבעה כי המומחה ציין כי ישנו קשר סיבתי של יותר מ50% בין עבודתו של התובע לליקוי בגבו. וכן כי לעבודתו הייתה השפעה משמעותית על הליקוי, של מעל 20%.