רשלנות תורמת של הולך רגל שנפגע בתאונה עשויה להקים אחריות לנזקי הרכב הפוגע

הרכב "הגנוב" חנה בחוץ - והתובע הגיע איתו לבית המשפט: פסק הדין היה חריג
סוכן הביטוח זייף חתימה והטעה את הלקוח - אבל המבוטח לא קיבל פיצוי על הרכב. מה קרה כאן?
בית משפט השלום בבאר שבע נתן פסק דין יוצא דופן בתביעת ביטוח שחושפת שרשרת כשלים חמורה בענף הביטוח. השופט ירון גולן קבע כי סוכן הביטוח טארק חורי זייף את חתימת הלקוח על טופס ויתור כיסוי גניבה והטעה אותו לאחר גניבת הרכב - ודחה את עיקר התביעה. הסיבה המפתיעה: התובע, ממדוב אבואלפוז, הגיע לדיון ההוכחות עם אותו רכב "גנוב" שבגינו תבע פיצוי של 108 אלף שקל.
"התהייה הראשונה והבסיסית בתביעה שלפניי היא בכך שממדוב עושה שימוש בימים אלה ברכב בגינו הוא הגיש תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין גניבה", כתב השופט גולן בפתח פסק דינו. "ממדוב אף הגיע עם הרכב לדיון ההוכחות".
הסיפור המלא: מה באמת קרה עם אישור המיגון?
דצמבר 2019. ממדוב רוכש רכב בסכום של 60,000 שקל, חלקו באמצעות הלוואה מחברת מימון ישיר. הוא פונה לסוכן הביטוח טארק חורי ומבקש פוליסת ביטוח מקיף הכוללת כיסוי גניבה. כאן מתחיל הסיפור להסתבך.
בחקירתו בבית המשפט הודה ממדוב, לראשונה, פרט קריטי שהעלים בכתב התביעה: "טארק, או מי מטעמו, שלח אותו להביא אישור מיגון והוא אמר, בשלב כלשהו, שאין לו מאיפה להביא". כשנשאל מדוע לא הביא אישור כזה, השיב: "החשמלאי שהוא פנה אליו אמר לו שהוא לא יכול לתת לו אישור כי יש לו קודנית ברכב".
- גידול של 37% בניסיונות גניבת רכב; למרות המלחמה - זינוק באזור הצפון
- כשחטיבת הטרייד אין משיבה רכב גנוב לחטיבת הליסינג - גם זה קרה בלובינסקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לשאלת בית המשפט "אדוני הבין כשהוא יצא מהמשרד שהוא צריך אישור להביא לה חזרה אישור קודנית? הוא הבין שהוא צריך? לכך הלכת לחפש?" השיב ממדוב בחיוב: "כן זה".

העליון קבע: המתנה של האבא לבת - תתחלק עם הגרוש
קרקע בנס ציונה הפכה ל-7 דירות שקיבל הזוג. האישה טענה שזה שלה בלבד, בית המשפט העליון בפסק דין תקדימי קבע שזה שייך גם לבעלה-גרושה
בפסק דין מקיף קבע בית המשפט העליון עיקרון חשוב ביחסי ממון בין בני זוג: כאשר אישה מקבלת קרקע במתנה לפני הנישואין, אך בני הזוג מפתחים אותה יחד לפרויקט נדל"ן במהלך הנישואין, האיש זכאי למחצית מהדירות שנבנו, כולל שווי הקרקע המקורית, ולא רק את ההשבחה שנוצרה.
המקרה עסק בזוג שנישא ב-1996 ונפרד ב-2019 לאחר 23 שנות נישואין. מספר שבועות לפני הנישואין, קיבלה האישה במתנה מאביה שתי חלקות קרקע חקלאיות בנס ציונה. בשנת 2002, לאחר שינוי ייעוד של אחת החלקות למגורים, חתמה האישה על עסקת קומבינציה עם קבלן שבמסגרתה קיבלה שבע דירות, כאשר חמש מהן נותרו בבעלותה.
בית המשפט לענייני משפחה, ואחריו בית המשפט המחוזי, קבעו כי האיש היה מעורב באופן אקטיבי בפרויקט מתחילתו ועד סופו. בין היתר נקבע כי האיש "הצליח להוכיח מעורבות פעילה, כמעט בלעדית, בטיפול בדירות לאורך הבניה וכן לאחר שנבנו". האיש היה זה שניהל את המשא ומתן מול הקבלנים, טיפל בענייני המיסים, ניהל את השכרת הדירות, ודמי השכירות הועברו לחשבון המשותף של בני הזוג.
עם זאת, הערכאות הקודמות קבעו כי יש להפריד בין הבעלות בדירות לבין שווי הקרקע החקלאית המקורית שהתקבלה במתנה, וקבעו כי על האיש לשלם לאישה את שווי הקרקע במצבה כקרקע חקלאית לפני שינוי הייעוד.
- האם משמורת כמעט שווה מצדיקה הפחתת מזונות?
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין של העליון: הפרדה מלאכותית
השופטת יעל וילנר, שכתבה את פסק הדין פה אחד יחד עם השופטים דוד מינץ וגילה כנפי שטיינץ, דחתה את הגישה הזו וקבעה כי לא ניתן להפריד בין הבעלות בדירות לבין שווי הקרקע המקורית.