משבר הדיור מחריף: "הממשלה טומנת את ראשה בחול"
בכנס שנערך לאחרונה בנושא השפעות המלחמה על ענף הנדל"ן, הביעו בכירים בתעשייה ובמגזר הפיננסי דאגה עמוקה לגבי המצב הנוכחי של שוק הדיור בישראל. הכנס, שציין שנה למבצע "חרבות ברזל", שם דגש על האתגרים המתמשכים בענף הבנייה והשלכותיהם על הכלכלה הישראלית.
איילת שקד, יו"ר קרדן נדל"ן ושרה לשעבר, מתחה ביקורת חריפה על הממשלה בנוגע לטיפול במשבר העובדים הזרים. הכנס, שאורגן על ידי הוועדה המרחבית לתכנון 'זמורה' בשיתוף עם מנהל התכנון ומשרד הפנים, שימש כבמה להעלאת סוגיות קריטיות בענף.
שקד הדגישה את חומרת המצב באומרה: "הממשלה טומנת את ראשה בחול. שנה מתחילת המלחמה ואין עובדים לענף הבנייה." שקד קוראת לפעולה מיידית ומציעה פתרונות כמו הבאת עובדים סינים או מתן אישורים לעובדים פלסטינים מבוגרים לאחר בדיקות ביטחוניות קפדניות.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי, הוסיף משנה תוקף לדבריה של שקד. הוא הזהיר מפני ההשלכות ארוכות הטווח של המשבר, במיוחד על הדור הצעיר. "אם לא יבוצעו שינויים משמעותיים, לא מן הנמנע שנחזה בעליות נוספות במחירי הדיור שיהפכו את החלום של בעלות על בית לבלתי-מושג עבור חלקים נרחבים מדי באוכלוסייה," אמר פרידמן.
- איילת שקד הרוויחה 3.3 מיליון שקל בשנה; תעריף של 2,500 שקל לשעה
- הפוליטיקאית הכי מצליחה בעסקים - ועד כמה היא מעל איילת שקד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל בנק לאומי הדגיש את הסכנה של הגברת הירידה מהארץ בקרב זוגות צעירים, ואמר: "נתוני הלמ"ס על היקפי הירידה מהארץ חייבים להדליק נורה אדומה." פרידמן הציע מספר פתרונות, כולל השקעה בתשתיות לאומיות, בדגש על תחבורה ציבורית, והקמת מרכזי תעסוקה משמעותיים מחוץ לגוש דן.
בכנס השתתפו גם בכירים נוספים מתחום התכנון, הבנייה והממשל, ביניהם יו"ר מנהלת 'תקומה' אלוף (מיל') יפתח רון-טל, המשנה ליועמ"ש עו"ד כרמית יולס, וח"כ יעקב אשר. כולם הסכימו כי נדרשת פעולה מיידית ומקיפה כדי להתמודד עם משבר הדיור המחריף.
- 11.משה כחלון 06/10/2024 06:41הגב לתגובה זוכאילו לא היית בממשלה את כול אותם הסמרטוטים שעדיין שם. מי שבוחר בבחירות צריך אישפוז בכפייה
- 10.לרון 02/10/2024 14:03הגב לתגובה זוכדי להגדיל הכנסה,מה רע? שלח לחמך...
- 9.ג'ק 01/10/2024 14:24הגב לתגובה זוגלי שלנו שרתנו לשעבר דבר אחד שמנוהל כמו שצריך מאז הבחירות האחרונות . הדברים הכי אלמנטרים לא מטופלים לא בלוחמים ומשפחותיהם לא במפונים , לא בישובים נטושים ולא בכלכלה ולא בשום דבר כמו משרדי ממשלה מיותרים .....
- 8.שגית 01/10/2024 06:08הגב לתגובה זומי שקונה דירה במעל 4 מיליון שקל שלא יתפלא אם יקבל תיק במס הכנסה.
- 7.פחחחחחחח 01/10/2024 00:22הגב לתגובה זואני חושב שהקבלנים כעת בבעיה גדול... הציבור כבר לא מאמין למה שמנגנים בתקשורת... רחמיי על גיבורי ה7-93... שימו לב מה הולך לקרות בקרוב...
- 6.יוסי 30/09/2024 22:52הגב לתגובה זומלחמה גרעון שכר ממוצע עלוב מחירים של 200% יותר ממה שצריך נכון.. בלון! וסופו של כל בלון ? נכון. להתפוצץ. אז.. ילודה, גירושין, משקיעי חוץ ... וסיפורים - ויש מעל 70 אלף דירות לא מכורות כעת! אז... שלא יעבדו עלכם
- 5.לא מאמין למילה 30/09/2024 22:22הגב לתגובה זושימו לב שבאף אחד מהפתרונות לכאורה שמציעים הטינופות האלה, שבעצמם אחראים לניפוח בועת נדל"ן מופרעת שיוצאת משליטה, אין את הפתרון הפשוט של הורדת מחיר....חנן פרידמן... איזה איש חמוד שדואג לצעירים... אבל רגע-- הרי הבנק שלו כמו בנקים אחרים מונע בכל הכוח שיש לו ירידות מחיר. אותו בנק, כמו בנקים אחרים משתף פעולה עם הקבלנים במבצעי האשליה 90-10 בדיוק כדי שלא יראו ירידות במחיר, שהרי אז המגמה רק תתחזק.....
- 4.לא רוצה לבאס- בקרוב קריסה ענקית בנדלן (ל"ת)Zubi 30/09/2024 21:21הגב לתגובה זו
- 3.חואל 30/09/2024 20:59הגב לתגובה זולעם מטומטם מגיע ממשלה ואופוזיציה מושחתים. פשוט לזרוק את כל ה 120 ח"כים וראש הממשלה לזבל ולמנות אנשים אחרים ישרים איכותיים שבאים לעשות ולעבוד בשביל העם והמדינה ולא בשביל חברי המרכז והמקורבים. אחת מהמדינות הכי יקרות בעולם בכל תחום בגלל אינטרסים אישיים כל אחד שם יש לו נכסים אז דואג שלא יהיו ירידות מחירים שצריכות לרדת בחצי ולא סיפורי סבתא של אחוזים בודדים.
- 2.פחחח. אנשים לא קונים דירות והקבלנים מבקשים סיוע לרוכשים (ל"ת)הסאב-טקסט 30/09/2024 20:37הגב לתגובה זו
- 1.בחייאת עוד דמות ששייכת למגזר שהרס את המדינה שצריכה לעוף (ל"ת)וואלה ? 30/09/2024 20:25הגב לתגובה זו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
