הקריה תל אביב
צילום: צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור משרד הביטחון

איך תראה הקריה בת"א בעוד 10 שנים ואיפה יהרסו בסיסים ויקימו מגדלים?

התכנית של המדינה להעתקת בסיסי צה"ל לטובת מגורים, תקועה כבר מספר שנים. מתי תתפנה הקריה, אילו בסיסים אחרים יפונו בהמשך ולאן והאם מדינת ישראל תבנה עוד 70 אלף דירות על מאות הדונמים האלה?
איציק יצחקי | (7)

משרד הביטחון פינה לאחרונה שטח ממחנה הקריה לטובת תושבי תל אביב - הוא העביר את רצועת בגין במחנה הקריה לעירייה ומה ששימש בעבר כמתחם מפקדת מחנה קריה וכמפקדת יחידה 1024 הועתק למתחם אחר בקריה. המטרה הייתה פשוטה: להרחיב את המדרכה בדרך בגין, להקים שבילי אופניים ולאפשר נגישות לרכבת.

מטרה חשובה, אבל היא רק אחת בדרך למטרה הכוללת: פינוי בסיסים לטובת מגורים. ייתכן ובעתיד הקריה כבר לא תהיה בסיס בתל אביב ובמקומו יקימו מגדלים - שכונה חדשה. בכלל, עושה רושם כי הקריה הוא ממש לא הבסיס היחיד שיעבור למקום אחר. בסיסים רבים בצה"ל יושבים היום על שטחי ענק בהם ניתן להקים מגדלי מגורים, בעוד שהם עצמם יכולים לעבור למקומות אחרים, לא פחות אסטרטגים.

שוה"ם 3 - עיכוב של שש שנים

כיום, קיים עיכוב של מספר שנים בתוכנית הכוללת של פינוי מחנות צה"ל, שעליהם אמורים לקום בערך בין 15-20 אלף דירות. מדוח מבקר המדינה האחרון שפורסם אפשר ללמוד כי המטרה היא לקדם את תכנית שוה"ם 3 - לפינוי בסיסים והקמת מגורים. רמ"י מממנת את העתקת המחנות וההכנסות מגיעות משיווק הקרקע ליזמים. גם משרד הביטחון, כך על פי התכנית, אמור להתחלק עם רמ"י בשלל. בתכנית מופיעים המחנות שדה דב, צריפין, תל השומר, סירקין, גנים וטירה - כולם החלו להתפנות או בתכנית לפינוי.

התכנית להעתקת בסיסי צה

התכנית להעתקת בסיסי צה"ל (מתוך דוח מבקר המדינה)

אז מה קרה בינתיים? התכנית התעכבה, מבקר המדינה מצא שלמרות שהממשלה החליטה לפנות הבסיס, רמ"י שיווקה רק 16% מהקרקעות, והחלה בניית רק 10% מהדירות. כמו כן, מערכת הביטחון פינתה שני שליש מהשטח. בשל מחלוקת בין אגפי משרד האוצר, לגבי המנגנון שכך תעביר רמ"י את התמונה למשרד הביטחון, חל עיכוב נוסף. העברות יחידות זרוע היבשה ואגף כוח העבודה לא יצאה בזמן בגלל ביורוקרטיה והבלאגן חוגג. מבקר המדינה מצא שהממשלה ומועצת רמ"י לא דנו בעיכובים כראוי.

כשתוכנית שוה"ם 3 תסתיים, אם אכן תסתיים, ישראל תגדיל את ההיצע שלה בעוד 69,185 יח"ד - כלומר, יוכפל מספר הדירות הלא מכורות כיום. המטרה היא להעביר את המחנות שהוזכרו קודם למחנות קולטים, לאחר השלמה של עשרות פרויקטים של בינוי ותשתיות. שוה"ם 3 נחתם כבר במרץ 2015 על ידי רמ"י, משרד הביטחון (משהב"ט) ומשרד האוצר, כשבינואר 2023 הייתה התכנית אמורה להסתיים, אבל התכנית נדחתה בכמעט שש שנים - לנובמבר 2028.

"תקציב התוכנית מסתכם בכ-18.5 מיליארד ש"ח שרמ"י משלמת למשהב"ט ושממומנים מהכנסות משיווק הקרקעות במחנות המפונים", נכתב בדוח מבקר המדינה. "לתוכנית שוה"ם 3 חשיבות ברמה הלאומית וברמה הביטחונית. ברמה הלאומית מטרתה להקל את משבר הדיור כיוון שהמחסור ביח"ד, ובפרט באזור המרכז, הוא אחד הסיבות המרכזיות לעלייה במחירי הדיור בכ-51.2% מינואר 2015 - אז התקבלה החלטת הממשלה למימוש התוכנית - עד מאי 2022. ברמה הביטחונית מטרתה לאפשר את התעצמותו של צה"ל ואת שיפור התשתיות במחנותיו".

איזה בסיסים צה"ל כבר פינה לטובת מגורים?

בחודש דצמבר האחרון רשות מקרקעי ישראל יזמה תכנית להקמת שכונת מגורים חדשה, שגובלת עם המחנה הצבאי רחבעם. היא לקחה חלק מהבסיס הצבאי לטובת הרחבת שכונת קריית האומנים. כך, מוקמת שכונה חדשה ברמלה, עם יותר מ-2,500 דירות, על חשבון חלק מהבסיס.

הקריה (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור, משרד הביטחון)

קיראו עוד ב"נדל"ן"

הקריה בתל אביב (צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור, משרד הביטחון)

הפינוי המשמעותי הראשון של בסיס צבאי החל ב-2019 (עוד לפני צריפין, אגב, פונה בעבר מחנה אלנבי שפונה בשנות ה-90 ובמקומו נבנו בתי מגורים ומשרדים). מדובר היה במחנה צריפין הנוסטלגי, שצה"ל ומשרד הביטחון הרסו ופינו ממנו אלפי חיילים כדי לייעל שטח של יותר מ-200 דונם רשות מקרקעי ישראל (הבסיס עצמו חולש על 3,200 דונם), כדי שזו תשווק קרקעות להקמת שכונה בראשון לציון (תחילה השטח היה שייך, עוד בשנות ה-60, לבאר יעקב, אך הוא גבל גם בראשון לציון). במסגרת תכנית "עיר הבה"דים" הוחלט לפנות חלק גדול של הבסיס ובכסף שיתקבל יקימו חלק מהעיר.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    ת"אביבית 12/05/2024 06:44
    הגב לתגובה זו
    פינוי הבסיסים לנגב הוביל להרחבת הפערים בין הנגב למרכז הארץ. התוכנית הציונית של התיישבות בנגב הצליחה. תושביו לעולם לא יוכלו להגר לת"א כי מגרש חנייה למכונית הפרטית משתווה למחיר דירה בבאר-שבע.
  • 6.
    ערן 11/05/2024 20:34
    הגב לתגובה זו
    הצבא יגדל. הבסיסים צריכים להיות מפוזרים. התקציב לביטחון יגדל. ההייטק יצטמצם, אחרי שגם יתחילו סנקציות. לא יהיה מי שיגור במגדלים בתל אביב. אם רוצים לשרוד, נצטרך לחזור לשנות השישים במובנים מסויימים. אם לא, לא נהיה בכל מקרה.
  • 5.
    אזרח מודאג 11/05/2024 18:20
    הגב לתגובה זו
    קציני צהל בטלנים שחיים על חשבון המדינה.לא מאמינים, בואו לרח תירוש 31 בשוהם ותראו את רסן יוני עושה כל יום מסיבות במרפסת בלילה.ביום הוא עושה עבודה נוספת ובלילה מסיבות.וזה רסן בצהל.בושה למדינה ולצבא.קציני צהל בטלנים שחיים על חשבון המדינה.לא מאמינים, בואו לרח תירוש 31 בשוהם ותראו את רסן יוני עושה כל יום מסיבות במרפסת בלילה.ביום הוא עושה עבודה נוספת ובלילה מסיבות.וזה רסן בצהל.בושה למדינה ולצבא.בואו לתירוש 31 בשוהם ותראו בכל לילה רסן בצהל עושה מסיבות.ביום עבודה נוספת ובלילה מסיבות.וכמובן משכורת נוספת ורכב תש עח משלם המסים.בושה לצבא
  • 4.
    מיקי 11/05/2024 16:12
    הגב לתגובה זו
    למה לא מקימים להם חניון מרוחק עם אוטובוס ישיר?
  • 3.
    טמטום מוחלט 11/05/2024 14:59
    הגב לתגובה זו
    רוצה לרכז את כל בסיסי צהל במקום אחד שיהיה קל לאוייב לחסל אותם ברבע שעה . זה קורה בצפון שם המחבלים עוברים מישוב לישוב ובסיסי צהל והורסים . הצפון כבר נחרב לגמריי. והכי גרוע כל יום יצאו חיילי צהל ברכבות באוטובוסים ל5 בבוקר לבסיסים ואם לא אז יצטרכו לישון בלי תנאים ואוכל נורמלי או שהמדינה תדאג להם גם לאוכל 3 ארוחות ביום לפחות. יש לכם את זה ביותר מטומטם? הכל כדי להעשיר עוד קבלן שיבנה מגדל פח עם ליקויי בניה. איפה שביבי דורך לא יצמח דשא
  • 2.
    גדעון 11/05/2024 14:13
    הגב לתגובה זו
    למבאנומשרדי הממשלה יש זמן, כאילו אין כלכלה, אין מחסור בדירות הגורם להתייקרות, כאילו אין חסרי דיור. ככה זה שהממשלה מתייחסת לאזרחים כאל שבויים ולא לקוחות שעליה לשרתם.
  • 1.
    Muda 11/05/2024 13:41
    הגב לתגובה זו
    האם כל הג'ובניקים שזה רוב הקריה, שישנים בבית כל יום יצטרכו לנסוע כל יום עד הדרום ולחזור? לא נשמע סביר. האם יוכלו לשרוד אזעקות בלתי פוסקות כל פעם שיש מתיחות? מאוד מאוד לא סביר. האם בכלל אנו רוצים בסיסים קריטים לביטחון ישראל חשופים בטווח טילים? אני חושב שעדיף שלא.
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי
שכר הדירה - לאן?

שמאי המקרקעין שמדגיש: "שכר הדירה קפץ בכ-10% - על כל דירה פנויה יש 6-7 שוכרים פוטנציאליים"

ניב כרמי מסביר כי צניחת התחלות הבנייה לצד גל פרויקטי התחדשות עירונית שמוציא מאות אם לא אלפי משפחות לשוק השכירות, יוצרים לחץ גדול. וכתוצאה מכך בעלי דירות מעלים מחירים; "על כל דירה פנויה מתחרים כיום פי שניים שוכרים מאשר בעבר"

צלי אהרון |
נושאים בכתבה שכר דירה

שוק השכירות במרכז הארץ נמצא בתקופה גועשת. בשנה האחרונה נרשמה עלייה חדה במחירי השכירות, ובשטח מספרים מתווכים ובעלי דירות על מציאות שבה הרבה יותר קשה למצוא דירה להשכרה שתהיה מתאימה - בטח שלא באותו אזור בו הם גרו. בעקבות ההיצע המצומצם לעומת הביקוש שגדל עם הפינוי של דיירים ותיקים לקראת הבנייה שבדרך כלל תיארך כ- 3-4 שנים ובמקרים מסוימים אף יותר מכך. התוצאה, קרב על כל נכס, ותמחור מחדש כמעט בכל עסקה. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ בשוק היא ההתחדשות העירונית. 

מדובר על דיירים בבניינים ישנים שנכנסים להליך פינוי-בינוי, נדרשים לפנות את דירתם ולעבור לשכירות לתקופה די ארוכה - עד לסיום הבנייה. הגל הזה, של המשפחות שמחפשות דירות חלופיות מצטרף לשוק שכבר מתמודד עם מחסור בהיצע, ומעצים את הלחץ על שוכרים קיימים. במקביל, התחלות הבנייה החדשות נמצאות בירידה חדה. הריבית הגבוהה ועלויות המימון לצורך הבנייה מקשות על יזמים לצאת לפרויקטים חדשים, וכתוצאה מכך מלאי הדירות קטן. במציאות כזו, גם שוק היד השנייה וגם הדירות החדשות הקיימות הופכים יקרים יותר, והשוכרים מוצאים עצמם מתמודדים עם עליות מחירים כמעט בכל אספקט.

התוצאה מהמצב הזה ברורה: שוק השכירות הפך לזירת תחרות גדולה. ובה משפחות שמפונות מבת ים או חולון מחפשות קודם כל דירה במעגל הקרוב. כלומר באותו אזור. אבל מה שקורה אז זה מצב שבו הם לרוב מגלים כי אין כמעט דירות פנויות ובמקרה שיש כאלה - בעלי הדירות ראו שהביקוש עלה עבורם והם מעלים דה פקטו את המחיר. מספר דיירים באותם פרויקטים מדווחים כי הם נאלצו לעבור לערים שכנות. בין אם לתל אביב או גבעתיים ורמת גן - תוך שהן מוסיפות כסף כי המחירים בערים אלו גבוהים בהרבה. בהערכה גסה - דירה בחולון שעליה תשלמו כ-6 אלף שקל בחודש. תעלה כ-8.5 אלף שקל בתל אביב (כמובן שלאור מיקום וסוג הדירה המחיר ישתנה - אבל אלו הן גבולות הגזרה באופן כללי). כמובן שאם אותן משפחות יעברו דרומה ויעברו לראשון לציון - המצב אמנם יהיה אולי מחירי שכירות נמוכים במעט - אבל עדיין יקרים ממה שהתרגלו לשלם עד עתה. 

 עבור בעלי הדירות, מדובר בהזדמנות פז להעלות מחירים. תוך שהם מגדילים את התשואה שהיא גם ככה נמוכה ברמה השוטפת ועומדת באותם אזורים כמו חולון ובת ים על כ- 2.3%-2.7%. מצד שני, עבור השוכרים. ובעיקר זוגות צעירים ומשפחות - מדובר על עלויות לדיור בסיסי שמהוות נטל כלכלי הולך ומכביד. לצורך כך, שוחחנו עם שמאי המקרקעין - ניב כרמי שניסה לשפוך אור על הסוגייה המדוברת.

ניב, מה בעצם דוחף את מחירי השכירות כלפי מעלה?

"יש כאן שילוב של שני כוחות שפועלים במקביל. מצד אחד, התחלות הבנייה החדשות צנחו בצורה דרמטית - הריבית הגבוהה ועלויות המימון והבנייה מקשות על יזמים להתחיל פרויקטים, ולכן ההיצע של דירות חדשות הולך ומצטמצם. מצד שני, ההתחדשות העירונית מתקדמת בקצב מהיר: אלפי משפחות מתפנות מבניינים ישנים ונכנסות לשוק השכירות לתקופה ארוכה יחסית של 3-4 שנים. זה יוצר גל עצום של ביקוש נוסף בשוק שגם ככה לוקה במחסור. התוצאה היא תחרות חריפה על כל דירה פנויה, והמחירים מטפסים בהתאם."

עד כמה באמת התייקרו מחירי השכירות ב-12 החודשים האחרונים?

שחר אושרי נאוי
צילום: יחצ
ראיון

תחרות בתחום המשכנתאות - שחר אושרי יו"ר Now-On בראיון על השוק, הלקוחות, והפוטנציאל

שיחה עם שחר אושרי, יו"ר נאוי ו-Now-On, של נאוי וטריא מקבוצת לוזון, "שוק המשכנתאות ענק, אנחנו מכוונים לנישה של 10-15 מיליארד שקל. נישה של משפרי דיור, משקיעים ותושבי חוץ שלא מקבלים מענה מלא מהבנקים"; על המודל העסקי, התכניות של החברה ואיך היא מתכוונת להגיע לנתח שוק של 20% ומעלה בשוק שלה?

צלי אהרון |

בשנה שעברה ענף המשכנתאות בישראל העמיד אשראי של כ-94 מיליארד שקל. הבנקים הגדולים מחזיקים בנתח שוק של כ-95%. שאר השחקנים הם מימון ישיר, חברת קרדיטו וגמא (שנשלטת בידי הפניקס) ונוספים. מצטרפת אליהם Now-On הנשלטת בידי לוזון קבוצה לוזון קבוצה , ודורי נאוי נאוי 1.5%   כשלשחר אושרי  היו"ר של האחים נאוי יש 10% מהחברה. אושרי יכהן גם כיו"ר החברה החדשה. 

החברה החדשה קיבלה אישור מרשות שוק ההון והיא תתבסס על חברת טריא שמזנקת היום בבורסה על רקע הפוטנציאל שהשוק מעריך לפעילות. טריא היא פלטפורמה של P2P שבגדול מאפשרת למשקיעים להשקיע בהלוואות. במקום שיהיה בנק באמצע שייקח קופון גדול, הפלטפורמות האלו נועדו לספק למשקיעים תשואה סבירה, וללווים ריבית סבירה. זה עבד עד שהריבית עלתה ואז המשקיעים מצאו את ההשקעה שלהם מניבה תשואה נמוכה מאוד ביחס לאפשרויות. כעת, הכספים האלו ישמשו למשכנתאות והמשמעות שהתשואה עליהן תעלה. 

מעבר לכך, החברה החדשה משתמשת בתשתיות של טריא,  כך שהיא בעצם לא ממש מתחילה מאפס. כמו כן היא משתמשת ונעזרת בפעילות של נאוי. נאוי היא שחקנית מרכזית בשוק המימון ליזמים-קבלנים. ניתן יהיה לחבר בין התחומים - קבלן שצריך הלוואה ובמקביל הרוכשים הפוטנציאלים מקבלים משכנתא. זה טוב לשני הצדדים וזה מצוין לספקי האשראי. 


בחברה החדשה מתכוונים למקד את הפעילות בפלחי שוק שבהם המערכת הבנקאית אינה מספקת מענה מלא. כמו למשל - משפרי דיור, משקיעים בדירה שנייה ושלישית, תושבי חוץ ובעלי עסקים קטנים ועצמאיים. 

אלה הם קהלים לרוב מבוססים, שלעיתים נתקלים בחסם רגולטורי בבנק - למשל מימון מוגבל של עד 50% בדירה שנייה, ודה פקטו הם נדרשים לפתרונות גמישים יותר. דוגמא נוספת: עצמאי שמכניס סכומים שונים לאורך השנים האחרונות וכעת יש לו את הכסף - אבל הבנק ירצה לראות סכומים יציבים שנכנסים באופן קבוע והוא לא יכול כעת להציג זאת.  אלה דוגמאות קלאסיות שאליהם Now-On מכוונת. בנוסף, החברה מתכננת להציע גם מסלולים של איחוד הלוואות כנגד בטוחה נדל"נית. לצד ההעמדה הישירה של משכנתאות, המודל העסקי נשען גם על מכירת תיקי הלוואות לגופים מוסדיים ועל איגוח עתידי בשוק ההון.