התחדשות עירונית אזור
צילום: יסקי מור סיון

אזור: במקום מפעל טקסטיל, יוקמו 730 דירות - מה המחירים באזור?

הוועדה המחוזית אישרו מתחם מעורב שימושים בגודל 50 דונם, עם מגדלים בגובה של עד 27 קומות. מחירי הדיור נעים סביב 29 אלף שקל למטר.
איציק יצחקי | (3)

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב אישרה למתן תוקף תוכנית להתחדשות עירונית בשטח מפעל אופיס טקסטיל באזור. התוכנית, שכוללת מתחם מעורב שימושים שישלב 730 יחידות דיור, שטחי מסחר ותעסוקה, מבני ציבור ושטחים פתוחים, הוגשה על ידי אמות השקעות, אפריקה ישראל מגורים, וריאליטי קרן השקעות בנדל"ן, היא על שטח כולל של כ-50 דונם, והיא ממוקמת בצפון מערב הישוב ותחום בין כביש 1 בצפון, רחוב משה שרת בדרום והגשר הירוק המחבר את המועצה לפארק אריאל שרון ממזרח. המחירים באזור נעים סביב 29 אלף שקל למטר. עדיין לא פורסמו מחירי הדירות באזור, אבל אם לשפוט לפי המחירים באזור, ההערכה היא שהם יהיה פחות מ-3 מיליון שקל עבור דירת 4 חדרים של יותר מ-100 מטר.

התחדשות עירונית באזור (יסקי מור סיון)

 במקום המפעל לטקסטיל: כך ייראה מתחם ההתחדשות העירונית באזור (יסקי מור סיון)

למתחם מיקום ייחודי בזכות היותו סמוך למרכז הישוב ולתחנת מטרו עתידית מחד ומאידך נהנה מהקרבה, נצפות לפארק אריאל שרון וגשר הולכי רגל עתידי שיוקם בסמיכות לו.

 

התוכנית כוללת מתחם מעורב שימושים במקום מפעל אופיס טקסטיל, המהווה חסם במרקם הבנוי של היישוב. המתחם הכולל 730 יחידות דיור במבני מגורים בין 16 ל-27 קומות. מתוך כלל יחידות הדיור, 100 יחידות דיור מיועדות לדיור בהישג יד במחיר מופחת. בנוסף, התוכנית מאפשרת להמיר חלק מזכויות הבנייה לתעסוקה לטובת דיור מוגן בהיקף מרבי של 230 יחידות דיור.

במבנים שיוקמו ברחוב משה שרת, ישולבו בחזית פעילה של מסחר ושטחי ציבור אל הרחוב אשר תייצר רחוב עירוני שוקק וכן תתאפשר חזיתות מסחריות נוספות ברחובות  הפנימיים החדשים. התוכנית קודמה בהתאם לתוכנית המתאר הכוללנית של אזור, המצויה לפני הפקדה ומהווה סנונית ראשונה לתכנון מפורט על פיה. כיום מוקדמים מספר מתחמים נוספים המצויים בשלבי תכנון שונים אשר יחדיו יממשו את יעדי התכנון הכוללני של הישוב.

 

מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון, אדר' ארז בן אליעזר: "מדובר בתוכנית אשר לוקחת מפגע מאוד משמעותי מלב תחום המועצה המקומית ומייצר סביבת מגורים ותעסוקה חדש במיקום משמעותי מול פארק מטרופוליני בהקמה".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    קרי 10/09/2023 15:33
    הגב לתגובה זו
    והכל יצא מתוך היישוב, בואו ליישוב בבוקר כשכולם יוצאים לביהס והעבודה - פקוק בטירוף בואו בשעה 17:00 לכיכר ברחוב המצודה ותיתקעו עם כל אלו שיוצאים מהמשרדים בישוב. זוועה!!! תתכננו לא רק כדי למכור!!!
  • דוד 11/09/2023 11:32
    הגב לתגובה זו
    פכטר נכנע לקבלנים !!! כלי כביש 1 הכל יהיה פקוק
  • 1.
    שולי 10/09/2023 15:10
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי ממליצה על דירה באזור צפיפות זיהום אויר ועוד …
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןבנייה. קרדיט: צלי אהרון

מס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס


צלי אהרון |
נושאים בכתבה מס רכוש קרקע

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.

אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.

רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל

החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן. 

מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור. 

המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.