מלונות פתאל חופשה נסיעה טיול נופש
צילום: יח"צ

פתאל תשכור 4 מלונות בלונדון תמורת 55 מיליון פאונד בשנה

הסכמי השכירות הם לתקופה של 25 שנים עם אופציה להארכה ב-5 שנים נוספות. בעלי המלונות התחייב להעמיד 34.5 מיליון ליש"ט לטובת שיפוץ כולל של בתי המלון
נועם בראל |

פתאל החזקות 0.02% פרסמה בסוף השבוע כי חברה נכדה שלה חתמה על 4 הסכמי שכירות ל-4 בתי מלון בלונדון, בתמורה לדמי שכירות שנתיים בסך של כ-55 מיליון ליש"ט לשנה.

על פי הדיווח, הסכמי השכירות הם לתקופה של 25 שנים עם אופציה להארכה ב-5 שנים נוספות, כשבמסגרת ההסכם התחייב בעלי המלונות להעמיד 34.5 מיליון ליש"ט לטובת שיפוץ כולל של בתי המלון ולהפקיד של דמי השלמה לשכירות שלא יפחתו מ- 34.5 מיליון ליש"ט בחמש שנים הראשונות, כך שלמעשה, פתאל הבטיחה בחוזה שלא תזדקק לממן ממקורותיה את דמי השכירות  בזמן זה.

בתי המלון הנרכשים מדורגים 4 ו-5 כוכבים וכוללים את Grange St. Paul’s Hotel הכולל 433 חדרים, Grange City Hotel הכולל 307 חדרים, Grange Holborn Hotel הכולל 201 חדרים ו-Grange Tower Bridge Hotel הכולל 370 חדרים. עם השלמת העסקה תחזיק פתאל ב-51 בתי מלון בבריטניה ובאירלנד הכוללים יחד למעלה מ-11,300 חדרים מתוכם 7 בתי מלון באזור לונדון הכוללים כ- 2,000 חדרים.

דוד פתאל, מנכ"ל פתאל החזקות: "העסקה הנוכחית תציב את פתאל כשחקנית מרכזית בלונדון, הנחשבת לאחת מערי התיירות המובילות בעולם.  אחד הפרמטרים החשובים בניהול בית מלון, הוא ללא ספק המיקום שלו והיום אנחנו שוכרים ארבעה בתי מלון ברמה גבוהה, שיושבים במיקומים אסטרטגיים בעיר. מדובר בעסקה יוצאת מן הכלל, בה פתאל מתחייבת לדמי שכירות שנתיים בלבד. בעלי המלון התחייבו לשלם על השיפוץ וכן ערבים להכנסות בתקופת ההבשלה של בתי המלון" .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארוחת בוקר (X)ארוחת בוקר (X)

גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים



הדס ברטל |

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

 

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.