התחזו לחברות שמירה - והכריחו קבלנים להעסיקם באלימות, פגיעה ברכוש ואיומים

15 חשודים נעצרו בסחיטת חברות בנייה תוך ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה והלבנת הון
לירן סהר | (5)
נושאים בכתבה פשע

המשטרה עצרה הבוקר לחקירה 15 חשודים בפרשה שעניינה חברות אבטחה ושמירה של אתרי בנייה המתחזות לכאורה ללגיטימיות. החברות מגייסות תוך סחיטה ואיומים לקוחות/ קורבנות פוטנציאלים. בנוסף, החברות מציגות מצגי שווא לרשויות המדינה ובאמצעותן מבצעות לכאורה הונאה של הרשויות בהיקף של מיליוני שקלים.

 

החקירה מנוהלת ע"י משטרת ישראל בשיתוף פעולה עם חקירות מע"מ באר שבע, משרד הכלכלה, פרקליטות מחוז ת"א (פלילי ואזרחי) וביטוח לאומי. על פי החשד שליחי החברה פונים לקבלני בניין, מציעים שמירה לאתרי בניה, ואם הקבלן מחליט שלא לקבל את ההצעה, נפגע הציוד תוך פריצה לאתרי הבניה ואף מוצת רכוש בליווי איומים והודעות שלא מותירות לקבלנים ברירה אלא לקבל את ההצעות לשירותי השמירה. בנוסף, מיוחסות למעורבים עבירות של קבלת דבר במרמה, השמטת הכנסות, רישום כוזב במסמכי תאגיד והלבנת הון.

 

במסגרת האכיפה המשולבת, מתנהל לצד ההליך הפלילי ובתיאום עם פרקליטות מחוז ת"א (פלילי), הליך אזרחי בהובלת המחלקה לאכיפה משולבת בפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי) אשר במסגרתו תפעל המחלקה לשלילת רישיונן של החברות. המדינה רואה חשיבות רבה בטיפול בפעילות עבריינית במספר מישורים, באמצעות אכיפה משולבת, על מנת למנוע פעילות זו ולעקור אותה מהשורש, תוך פגיעה בכיסם של העבריינים.

 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אלמוני 23/12/2015 07:01
    הגב לתגובה זו
    אצלנו בראשון לציון פועלות מס קבוצות סחיטה . כל הקבלנים משלמים ושותקים. אחרת אותם שומרים גנבים שוברים הורסים וגונבים .ורשויות החוק לא עושות כלום
  • 4.
    יוסי 22/12/2015 11:10
    הגב לתגובה זו
    כנראה תפסו דג רקק
  • 3.
    מכיר כאלה 22/12/2015 10:43
    הגב לתגובה זו
    חבר שלי סיפר לי לפי שבוע בדיוק על אבא של חבר שלו שבונה בית בעומר וזה מה הבדואים עושים להם שם וזו תופעה ידוע כבר כמה שנים.
  • 2.
    אלכס 22/12/2015 10:37
    הגב לתגובה זו
    דנינו ברוך שפטרנו
  • 1.
    סבא אליעזר 22/12/2015 10:10
    הגב לתגובה זו
    עכשיו נשאר רק לסדר להם שופט מחמיר !!! אולי אפשר לקשור אותם לגדר בעזה או לשלוח אותם בכדור פורח לסוריה?
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.