הירשמו
  1. ראשי
  2. נדל"ן

עיריית ת"א התרשלה בתכנון קרקע מ-1994 - ותשלם ליזמים הרבה כסף

בהליך גישור נקבע שעל העירייה לפצות 4 יזמים שרכשו קרקע בשנות ה-80 בקריית שלום וטרם זכו לקבל היתר בנייה
לירן סהר |
נושאים בכתבה קריית שלום תכנון ובנייה תל אביב

עיריית תל אביב התעכבה שנים במתן אישור בנייה - ושילמה - לאחר שנמצא שהעירייה והוועדה המקומית התרשלו בקידום תכנון קרקע בשכונת קריית שלום משנות השמונים, פסק השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק שעליהן לשלם ליזמים 6.6 מיליון שקל. כך נקבע במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בסופו של הליך גישור שניהל השופט בדימוס יהודה זפט. בפסק הדין נקבע כי העירייה התרשלה בקידום הליכי התכנון למתחם הקרקע בקרית שלום אולם לא פסק את גובה הפיצויים.

היזמים, שלמה ועזרא חממי, משה מרום, נחמן כהן ושמואל קמינסקי, שיוצגו על ידי עוה"ד אביעד שוב וחיים דבוש ממשרד שוב ושות' רכשו מקרקעין בשנות ה-80 בצפון מערב קרית שלום בתל אביב במטרה להקים פרויקט מגורים. לאחר רכישת המקרקעין פנו היזמים לעירית תל-אביב בבקשה שתאשר את הבנייה על הקרקע. בישיבה שקיימה העירייה הוחלט כי ברצונה לתכנן מחדש את כל מתחם הקרקע ולכן סורבה בקשת היזמים לבנות על המקרקעין.

בשנת 1994 החלה העירייה לקדם תכנון במתחם ואף התקבלה החלטה של הוועדה המחוזית להגדיל את הצפיפות המוצעת. מאז המועד בו החלה עיריית תל-אביב לתכנן על המקרקעין פנו מידי פעם בפעם היזמים בבקשה לברר את התקדמות קצב התכנון ואפשרויות הבנייה העומדות בפניהם.

"אוטוטו יושלם התכנון"

במהלך כל השנים נמסר לתובעים כי הבנייה במקרקעין אסורה, התוכנית מקודמת ו"אוטוטו" יושלם התכנון וניתן יהיה לבנות על המקרקעין. והנה, בשנת 2001 נדהמו התובעים לקבל בתשובה למכתב מטעמם כי הטיפול בתוכנית הופסק לפני מספר שנים וכי בכוונת עיריית תל אביב לקדם תוכנית אחרת למתחם.

על כך הגישו התובעים תביעת פיצויים נגד העירייה, הוועדה המקומית והוועדה המחוזית בטענה כי אלו התרשלו בהתנהלותם והפרו חובה חקוקה עת מצד אחד אסרו על הבנייה במקרקעין משך שנים רבות ומצד שני לא פעלו בצורה סבירה לתכנון המתחם.

בפסק הדין שניתן נקבע כי אכן בין השנים 2001-1994 הציגו נציגי הוועדה המקומית בפני היזמים מצגים שאינם נכונים. כן נקבע כי, הוועדה המקומית חדלה בחוסר מעש ו/או פעלה בעצלתיים ובחוסר יעילות בשנים אלה ובתקופה זו לא ממש עסקה "בבחירה בין חלופות תכנוניות", כטענתה, ואף לא נקטה בפעולות תכנוניות ממשיות לקידום התכנית 2494 או כל תוכנית אחרת ובכך הפרה את חובת הזהירות כלפי היזמים.

"הוועדה המקומית אינה יכולה לשבת בחוסר מעש"

"הוועדה המקומית אינה יכולה לשבת בחוסר מעש או "רפיסות מעשה" ו"עצלות מחשבה" כאשר זכויותיהם של בעלי מקרקעין תלויות בתיקון תכנית", נכתב בפסק הדין, "במיוחד כך, כאשר היה ברור לנציגי הוועדה המקומית שבעלי המקרקעין הינם יזמים שרכשו את המקרקעין במטרה לממש עליהם תכנית בניה אותה יזמו".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"דווקא בשל מורכבות השטח קמה הציפייה שהעוסקים במלאכה שהם עובדי ציבור ומצויים באותה מורכבות ייטלו על עצמם להקדיש לקידום התוכנית את המשאבים הנדרשים כדי לתת מענה למורכבות האמורה. פיסת קרקע שהיא "בעיתית" אינה פותרת את גורמי התכנון מטיפול, למצער היא יכולה להצדיק עיכובים בטיפול אבל צריך שיהא 'טיפול', שתהא עשייה".

כאמור בימים אלו הגיעו הצדדים להסכמה בדבר גובה הפיצוי שישולם על ידי העיריה לבעלי הקרקע בגין מחדלי העיריה.

עו"ד אביעד שוב מציין כי מדובר בפסק דין תקדימי המהווה נורת אזהרה לוועדות התכנון . ועדות התכנון צריכות לדעת כי כאשר הן מבצעות תכנון מחדש למתחם קרקע שלגביו יש זכויות בניה מאושרות עליהן לפעול במהירות וביעילות תוך שלנגד עניהם עומדת העובדה שמבעלי הקרקע בתחום התוכנית נמנעת בתקופת התכנון האפשרות לממש את זכויותיהם ולכן תקופת התכנון צריכה להיות קצרה ככל האפשר .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.

להמשך הכתבה לחץ כאן