עיריית ת"א התרשלה בתכנון קרקע מ-1994 - ותשלם ליזמים הרבה כסף

בהליך גישור נקבע שעל העירייה לפצות 4 יזמים שרכשו קרקע בשנות ה-80 בקריית שלום וטרם זכו לקבל היתר בנייה
לירן סהר |

עיריית תל אביב התעכבה שנים במתן אישור בנייה - ושילמה - לאחר שנמצא שהעירייה והוועדה המקומית התרשלו בקידום תכנון קרקע בשכונת קריית שלום משנות השמונים, פסק השופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב פסק שעליהן לשלם ליזמים 6.6 מיליון שקל. כך נקבע במסגרת הסכם פשרה שנחתם בין הצדדים בסופו של הליך גישור שניהל השופט בדימוס יהודה זפט. בפסק הדין נקבע כי העירייה התרשלה בקידום הליכי התכנון למתחם הקרקע בקרית שלום אולם לא פסק את גובה הפיצויים.

היזמים, שלמה ועזרא חממי, משה מרום, נחמן כהן ושמואל קמינסקי, שיוצגו על ידי עוה"ד אביעד שוב וחיים דבוש ממשרד שוב ושות' רכשו מקרקעין בשנות ה-80 בצפון מערב קרית שלום בתל אביב במטרה להקים פרויקט מגורים. לאחר רכישת המקרקעין פנו היזמים לעירית תל-אביב בבקשה שתאשר את הבנייה על הקרקע. בישיבה שקיימה העירייה הוחלט כי ברצונה לתכנן מחדש את כל מתחם הקרקע ולכן סורבה בקשת היזמים לבנות על המקרקעין.

בשנת 1994 החלה העירייה לקדם תכנון במתחם ואף התקבלה החלטה של הוועדה המחוזית להגדיל את הצפיפות המוצעת. מאז המועד בו החלה עיריית תל-אביב לתכנן על המקרקעין פנו מידי פעם בפעם היזמים בבקשה לברר את התקדמות קצב התכנון ואפשרויות הבנייה העומדות בפניהם.

"אוטוטו יושלם התכנון"

במהלך כל השנים נמסר לתובעים כי הבנייה במקרקעין אסורה, התוכנית מקודמת ו"אוטוטו" יושלם התכנון וניתן יהיה לבנות על המקרקעין. והנה, בשנת 2001 נדהמו התובעים לקבל בתשובה למכתב מטעמם כי הטיפול בתוכנית הופסק לפני מספר שנים וכי בכוונת עיריית תל אביב לקדם תוכנית אחרת למתחם.

על כך הגישו התובעים תביעת פיצויים נגד העירייה, הוועדה המקומית והוועדה המחוזית בטענה כי אלו התרשלו בהתנהלותם והפרו חובה חקוקה עת מצד אחד אסרו על הבנייה במקרקעין משך שנים רבות ומצד שני לא פעלו בצורה סבירה לתכנון המתחם.

בפסק הדין שניתן נקבע כי אכן בין השנים 2001-1994 הציגו נציגי הוועדה המקומית בפני היזמים מצגים שאינם נכונים. כן נקבע כי, הוועדה המקומית חדלה בחוסר מעש ו/או פעלה בעצלתיים ובחוסר יעילות בשנים אלה ובתקופה זו לא ממש עסקה "בבחירה בין חלופות תכנוניות", כטענתה, ואף לא נקטה בפעולות תכנוניות ממשיות לקידום התכנית 2494 או כל תוכנית אחרת ובכך הפרה את חובת הזהירות כלפי היזמים.

"הוועדה המקומית אינה יכולה לשבת בחוסר מעש"

"הוועדה המקומית אינה יכולה לשבת בחוסר מעש או "רפיסות מעשה" ו"עצלות מחשבה" כאשר זכויותיהם של בעלי מקרקעין תלויות בתיקון תכנית", נכתב בפסק הדין, "במיוחד כך, כאשר היה ברור לנציגי הוועדה המקומית שבעלי המקרקעין הינם יזמים שרכשו את המקרקעין במטרה לממש עליהם תכנית בניה אותה יזמו".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

"דווקא בשל מורכבות השטח קמה הציפייה שהעוסקים במלאכה שהם עובדי ציבור ומצויים באותה מורכבות ייטלו על עצמם להקדיש לקידום התוכנית את המשאבים הנדרשים כדי לתת מענה למורכבות האמורה. פיסת קרקע שהיא "בעיתית" אינה פותרת את גורמי התכנון מטיפול, למצער היא יכולה להצדיק עיכובים בטיפול אבל צריך שיהא 'טיפול', שתהא עשייה".

כאמור בימים אלו הגיעו הצדדים להסכמה בדבר גובה הפיצוי שישולם על ידי העיריה לבעלי הקרקע בגין מחדלי העיריה.

עו"ד אביעד שוב מציין כי מדובר בפסק דין תקדימי המהווה נורת אזהרה לוועדות התכנון . ועדות התכנון צריכות לדעת כי כאשר הן מבצעות תכנון מחדש למתחם קרקע שלגביו יש זכויות בניה מאושרות עליהן לפעול במהירות וביעילות תוך שלנגד עניהם עומדת העובדה שמבעלי הקרקע בתחום התוכנית נמנעת בתקופת התכנון האפשרות לממש את זכויותיהם ולכן תקופת התכנון צריכה להיות קצרה ככל האפשר .

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות. קרדיט: רשתות חברתיותדירות. קרדיט: רשתות חברתיות

המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות

האם פריסת תשלומי הקרקע ליזמים תשנה את שוק הדיור או שזה מאמץ נוסף לבלימת הירידות? שינוי מדיניות ראשון מסוגו צפוי להקטין משמעותית את עלויות המימון והחיסכון עשוי להתגלגל לרוכשי הדירות

רן קידר |

לראשונה מזה שנים, המדינה מתקרבת לשינוי במנגנון תשלומי הקרקע בפרויקטים למגורים: יזמים וקבלנים שיזכו במכרזי קרקע לא יחויבו עוד להעביר את מלוא הסכום מראש, אלא יוכלו לפרוס את התשלום למספר שלבים. מאחורי המהלך עומדת הבנה הולכת ומעמיקה שההחזר המיידי על הקרקע, במיוחד בסביבת ריבית גבוהה, יוצר עומס תזרימי שמייקר את עלויות הבנייה ומוביל למחירים גבוהים יותר לרוכשים.

המודל החדש אמור לתת מענה לפער משמעותי: בפרויקטים רבים נאלצים היזמים להמתין שנים עד שהמדינה משלימה את עבודות הפיתוח בשטח, ורק אז ניתן להתחיל בבנייה בפועל. בזמן הזה, הכסף ששולם מראש על הקרקע "יושב" במימון בנקאי יקר, ובפרויקטים מסוימים הריבית המצטברת מצטרפת למחיר הסופי של הדירה במאות אלפי שקלים. מאחר שמדובר בעלות שאינה נובעת מבנייה עצמה, אלא מהמתנה ממושכת שנכפית על היזמים, מתבקשת רפורמה של המדינה.

בבדיקות שנערכו על עסקאות קרקע מהשנים האחרונות נצפו פערים משמעותיים בעליויות המימון. במתחמים מסוימים באזורים עם ביקוש גבוה, שבהם עלות הקרקע ליחידת דיור נמדדה במיליוני שקלים, הריבית המצטברת לתקופת המתנה של כשנתיים יכולה להגיע לכ-300 אלף שקם לדירה. פריסת התשלומים, לעומת זאת, מקטינה את הצורך במימון מיידי ובהלוואות גישור, ומפחיתה חלק ניכר מהעלות הזו כבר בשלבים הראשונים של הפרויקט.

הסיכונים הנלווים

אנשי מקצוע בתחום הכלכלה, המשפט והמימון מסבירים כי המהלך עשוי לשנות את אופי הסיכונים בענף. לדבריהם, המודל החדש מאפשר חלוקה מאוזנת יותר של נטל המימון בין המדינה ליזמים, מה שיכול לעודד השתתפות רחבה יותר במכרזי קרקע, בעיקר בתקופה שבה עלויות המימון וחוסר הוודאות גורמים ליזמים רבים להימנע מתחרויות כלל. עם זאת, יש המתריעים מפני תופעות לוואי אפשריות: האפשרות לשלם פחות בתחילת הדרך עשויה למשוך יזמים בעלי חוסן פיננסי נמוך, ליצור עיוותים במחירי הקרקע ולהגדיל את הסיכון לפרויקטים שלא יושלמו.

בגופים הפיננסיים מציינים שמערכת הבנקאות תידרש להתאים את מנגנוני האשראי למודל החדש. פריסת תשלומים דורשת הבהרות לגבי השעבודים, יכולתו של היזם להשלים את הרכישה בעתיד, ובמיוחד, התייחסות לתרחיש שבו הפרויקט נעצר באמצע. גורמים בתחום המימון מזהירים כי ללא תיאום מלא בין המדינה למערכת הבנקאית, הוזלת המימון לא תגיע לרוכשי הדירות אלא תיתקע בין המתווכים הפיננסיים.

יד אליהו. קרדיט: צלי אהרוןיד אליהו. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

מחירי הדירות ביד אליהו - מה צפוי בהמשך ומה אומרים תושבי השכונה?

התחדשות עירונית דוחפת את המחירים למעלה, האוכלוסייה מתחדשת - אבל עסקאות אחרונות, ירידה בביקושים ועלויות משכנתא כבדות מעלות סימני שאלה על עתיד מחירי הדירות באזור

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

יד אליהו הפכה בשנים האחרונות לאחת השכונות המדוברות בדרום תל אביב, מקום שכבר לא נחשב לשכונת פועלים כמו בעבר, אלא אזור שעובר תהליך משמעותי של שינוי חברתי וכלכלי. אחת הסיבות היא התחדשות עירונית. השאלה הגדולה היא האם המחירים מצדיקים את העלייה הגדולה בחמש השנים האחרונות בשיעור שעולה על 80%. מצד אחד, פרויקטים של פינוי-בינוי קמים כמעט בכל רחוב, האוכלוסייה מתחדשת, ורוכשים צעירים כן מגיעים לשכונה מחלקים יקרים יותר של העיר. 

מצד שני, הביקושים נחלשו בעקבות עליית הריבית שהחלה כבר במאי 2022, העלויות עלו, והפער בין תקבולי השכירות להחזר המשכנתא הפך לתזרים שלילי גדול שכבר מעלה תהיות לגבי כדאיות ההשקעה. גם לצורך מגורים - לא בטוח שכדאי לרכוש שם דירה ולא לשכור, התשואה עומדת על 2.7% בממוצע. על דירה ממוצעת של 4 חדרים בשטח של 100 מ״ר תשלמו 8.3 אלף שקל - אולי זה עדיף מלשלם על משכנתא גבוהה בסכום גדול יותר.




רוצים דירה בשכונה? תכינו לפחות 3 מיליון שקל

רוב הבניינים בשכונה הם בנייני רכבת שנבנו בשנות ה-50 וה-60, ורבים מהם נמצאים כיום בשלבים שונים של התחדשות עירונית. בשטח רואים היטב את המנופים, את המבנים שנהרסו, ואת הבלוקים שמתחילים להיבנות מחדש. חלק מהתוכניות נמצאות בחתימות, אחרות בהיתרים, ורבות כבר מבוצעות בפועל - תהליך שמייצר שינוי מורגש בנוף. ההיצע החדש שנכנס לשכונה, יחד עם הקרבה לצירי תחבורה מרכזיים, לרכבת הקלה ולמרכזי תעסוקה, העלו את רמת ההתעניינות של קונים ומשקיעים בעשור האחרון. 

חשוב לציין - התושבים מדגישים שוב ושוב את היתרונות שנולדו עם ההתחדשות: רחובות נקיים יותר, תחושה של סדר, שיפור במרחב הציבורי, ומרכזי מסחר מקומיים שהפכו פעילים יותר. מי שעבר לגור כאן בשלוש עד חמש השנים האחרונות מדבר על "בועה" נוחה ושקטה ששונה מאוד מהתדמית שלמדו להכיר לפני כעשור. לצד זאת, הם מציינים את האוכלוסייה החדשה שנכנסה: צעירים, משפחות בתחילת דרכן, ואנשי הייטק שחיפשו דירה במחיר נגיש יותר מאשר בצפון העיר. תושבת שרכשה דירה חדשה בשכונה מספרת כי בתחילה חשבה שתישאר בה זמנית, אך עם הזמן הבינה שהאזור מושך אותה בזכות תחושת הקהילה, הניקיון וההשקעה העירונית. עידן ישר מתווך נדל"ן אומר כי "חלה בשכונה תפנית, מדובר באחת מעשרת השכונות המבוקשות בישראל", והוא מוסיף: "בעשור האחרון הרוכשים ביד אליהו הם זוגות צעירים ממרכז העיר וצפון תל אביב - מחתך סוציו-אקונומי גבוה".