photos

שדרות רוטשילד במודיעין: כיצד יראה מרכז העיר העתידי? צפו בהדמיות

עיריית מודיעין חשפה היום את תוכנית מרכז העיר שתכלול שדרה מרכזית רחבה שתכלול שטחי מסחר, מסלולי אופניים, תחנה מרכזית עתידית ו-470 יח"ד - צפו בתמונות
לירן סהר | (3)

עיריית מודיעין מכבים רעות הציגה היום (ד') את מרכז העיר העתידי של העיר המונה 85 אלף תושבים. התכנית כוללת בנייה של יחידות דיור חדשות, חנויות ושטחי מסחר, מקומות בילוי ופיתוח שטחי ציבור חדשים במרכז העיר. התכנית כוללת גם הסדרה של בניית מבני ציבור עתידיים והיא תחל בתהליכי אישור בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. ראש העיר ציין כי בכוונת העירייה לשווק את התכנית ליזמים עד סוף שנת 2013 כאשר בניית הפרויקט צפויה להסתיים בעוד כשלוש שנים.

השדרה המרכזית החדשה של העיר מהווה המשך של רחוב דם המכבים, מאזור בניין העירייה ועד לרחוב פיקוס הסמוך לקניון עזריאלי. הקומות הראשונות של הבניינים מיועדות למסחר והן פונות אל עבר השדרה. השדרה כוללת מדרכות, מרחב מסחרי ומדרכה להולכי רגל מכל צד, חנייה לאורך השדרה, כביש נסיעה, שדרה מרכזית בגודל 19 מטרים הכוללת גינון, שבילים, ספסלים, מזרקות, מתקני משחק וקיוסקים ושביל אופניים.

לאורך השדרה, משני צדיה, ייבנו כ-470 יחידות דיור בבניינים בני 5 קומות. קומה ראשונה של מסחר הכולל חנויות, מסעדות, פאבים ובתי קפה. מעליהן ייבנו 4 קומות מגורים על פי תמהיל: 30% יחידות דיור בנות 2 חדרים, 30% דירות בנות 3 חדרים והיתר 4-5 חדרים. ניתן דגש על בניית כמות גדולה של דירות קטנות המיועדות לזוגות צעירים וסטודנטים בתחילת דרכם. על מנת לשמור על חזית אסטטית, יפה ואחידה כל החניות, מזגנים ומרפסות שירות יוסתרו במסגרת מתחם המגורים בשדרה. בנוסף תבחן אפשרות להקמת פרויקט דירות להשכרה במודל דומה לקניון עזריאלי בעיר. חלק מהבניינים יהיו גם בנייני משרדים שייבנו מעל הקומה המסחרית.

בקצה התחתון של השדרה תבנה רחבת מרכז העיר, סוג של פיאצה המשלבת שטחים פתוחים או מבנה מסחרי מקורה ובנייני מגורים. מסביב ייבנו מבנים של שתי קומות המיועדות למסחר ומשרדים ומעליהן שלוש קומות נוספות למגורים הפונות להמשך רחוב דם המכבים ורחוב ערער. במרכז הרחבה יהיה שטח ציבורי פתוח עבור הולכי רגל ויתאפשר בו פיתוח סביבתי וחיבור בין השדרה המרכזית לבין קניון עזריאלי.

התכנית מסדירה גם את שטחי מבני הציבור העתידיים של העיר שייבנו במרכזה: ספריה מרכזית, מרכז תרבות, בית כנסת ובניין ממשל, מרכז שירותי חירום והצלה הכולל את המשטרה, מד"א וכב"א. התכנית כוללת אפשרות נוספת לבניית מבנה לדיור מוגן, 100 יחידות דיור עד 55 מ"ר לסטודנטים ואפשרות עתידית להקמת מלון בוטיק.

תכנית השדרה המרכזית ורחבת המע"ר יצרו רצף אורבני עירוני עבור הולכי רגל כולל מעברים תת קרקעיים, מדרכות, שבילי אופניים ופיתוח סביבי המחברים בין כל האלמנטים של מרכז העיר: כיכר העיר המרכזית הכוללת תחנת אוטובוסים מרכזית והפרדה מפלסית המוקמים בעיר כיום בעלות של 70 מיליון שקלים, גשר נופי וכניסה לפארק ענבה- הפארק המרכזי של העיר, תחנת הרכבת 'מודיעין מרכז', קניון עזריאלי ובניין העירייה העתידי.

ראש העיר חיים ביבס: "התכנית הולכת לשנות את פניה של העיר ולהפוך את מרכזה לאחד ממרכזי העיר היפים בישראל. התכנית כולה נותנת מענה לתחומי המסחר, התעסוקה, הבילוי, הפנאי ותוספת דיור בתמהיל שלא קיים כיום בעיר. אנחנו עובדים על התוכניות למעלה משנתיים, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשרה את התכנית כבר לפני כחצי שנה ועתה תתחיל הוועדה המחוזית את תהליך האישור. אני מקווה לאשר את התכניות עד סוף שנת 2013 ואז לצאת לשיווק כאשר ההערכה היא כי הבנייה תיקח לפחות שלוש שנים. היעד הבא הוא למצוא חברה או יזם רציניים להיכנס לפרויקט, בדיוק כפי שעזריאלי הגיע לבנות את הקניון. אנחנו נבצע עבודת הכנה מקיפה כדי לעניין את היזמים הבכירים ביותר בארץ שכבר בנו פרויקטים דומים על מנת להביא אותם אל העיר ולבנות פרויקט איכותי ויפה המתאים לעיר".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    יצחק 27/08/2013 03:19
    הגב לתגובה זו
    מדוע בכתבה זו לא מצוין שם האדריכל?
  • 1.
    דני 22/08/2013 08:48
    הגב לתגובה זו
    כי בישראל אין כבוד לכלום.
  • רוכבי אופנים אהבלים נוסעים בכל מקרה באמצע הכביש (ל"ת)
    מה זה משנה? 22/08/2013 11:01
    הגב לתגובה זו
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.