שדרות רוטשילד במודיעין: כיצד יראה מרכז העיר העתידי? צפו בהדמיות
עיריית מודיעין מכבים רעות הציגה היום (ד') את מרכז העיר העתידי של העיר המונה 85 אלף תושבים. התכנית כוללת בנייה של יחידות דיור חדשות, חנויות ושטחי מסחר, מקומות בילוי ופיתוח שטחי ציבור חדשים במרכז העיר. התכנית כוללת גם הסדרה של בניית מבני ציבור עתידיים והיא תחל בתהליכי אישור בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. ראש העיר ציין כי בכוונת העירייה לשווק את התכנית ליזמים עד סוף שנת 2013 כאשר בניית הפרויקט צפויה להסתיים בעוד כשלוש שנים.
השדרה המרכזית החדשה של העיר מהווה המשך של רחוב דם המכבים, מאזור בניין העירייה ועד לרחוב פיקוס הסמוך לקניון עזריאלי. הקומות הראשונות של הבניינים מיועדות למסחר והן פונות אל עבר השדרה. השדרה כוללת מדרכות, מרחב מסחרי ומדרכה להולכי רגל מכל צד, חנייה לאורך השדרה, כביש נסיעה, שדרה מרכזית בגודל 19 מטרים הכוללת גינון, שבילים, ספסלים, מזרקות, מתקני משחק וקיוסקים ושביל אופניים.
לאורך השדרה, משני צדיה, ייבנו כ-470 יחידות דיור בבניינים בני 5 קומות. קומה ראשונה של מסחר הכולל חנויות, מסעדות, פאבים ובתי קפה. מעליהן ייבנו 4 קומות מגורים על פי תמהיל: 30% יחידות דיור בנות 2 חדרים, 30% דירות בנות 3 חדרים והיתר 4-5 חדרים. ניתן דגש על בניית כמות גדולה של דירות קטנות המיועדות לזוגות צעירים וסטודנטים בתחילת דרכם. על מנת לשמור על חזית אסטטית, יפה ואחידה כל החניות, מזגנים ומרפסות שירות יוסתרו במסגרת מתחם המגורים בשדרה. בנוסף תבחן אפשרות להקמת פרויקט דירות להשכרה במודל דומה לקניון עזריאלי בעיר. חלק מהבניינים יהיו גם בנייני משרדים שייבנו מעל הקומה המסחרית.
בקצה התחתון של השדרה תבנה רחבת מרכז העיר, סוג של פיאצה המשלבת שטחים פתוחים או מבנה מסחרי מקורה ובנייני מגורים. מסביב ייבנו מבנים של שתי קומות המיועדות למסחר ומשרדים ומעליהן שלוש קומות נוספות למגורים הפונות להמשך רחוב דם המכבים ורחוב ערער. במרכז הרחבה יהיה שטח ציבורי פתוח עבור הולכי רגל ויתאפשר בו פיתוח סביבתי וחיבור בין השדרה המרכזית לבין קניון עזריאלי.
התכנית מסדירה גם את שטחי מבני הציבור העתידיים של העיר שייבנו במרכזה: ספריה מרכזית, מרכז תרבות, בית כנסת ובניין ממשל, מרכז שירותי חירום והצלה הכולל את המשטרה, מד"א וכב"א. התכנית כוללת אפשרות נוספת לבניית מבנה לדיור מוגן, 100 יחידות דיור עד 55 מ"ר לסטודנטים ואפשרות עתידית להקמת מלון בוטיק.
תכנית השדרה המרכזית ורחבת המע"ר יצרו רצף אורבני עירוני עבור הולכי רגל כולל מעברים תת קרקעיים, מדרכות, שבילי אופניים ופיתוח סביבי המחברים בין כל האלמנטים של מרכז העיר: כיכר העיר המרכזית הכוללת תחנת אוטובוסים מרכזית והפרדה מפלסית המוקמים בעיר כיום בעלות של 70 מיליון שקלים, גשר נופי וכניסה לפארק ענבה- הפארק המרכזי של העיר, תחנת הרכבת 'מודיעין מרכז', קניון עזריאלי ובניין העירייה העתידי.
ראש העיר חיים ביבס: "התכנית הולכת לשנות את פניה של העיר ולהפוך את מרכזה לאחד ממרכזי העיר היפים בישראל. התכנית כולה נותנת מענה לתחומי המסחר, התעסוקה, הבילוי, הפנאי ותוספת דיור בתמהיל שלא קיים כיום בעיר. אנחנו עובדים על התוכניות למעלה משנתיים, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אשרה את התכנית כבר לפני כחצי שנה ועתה תתחיל הוועדה המחוזית את תהליך האישור. אני מקווה לאשר את התכניות עד סוף שנת 2013 ואז לצאת לשיווק כאשר ההערכה היא כי הבנייה תיקח לפחות שלוש שנים. היעד הבא הוא למצוא חברה או יזם רציניים להיכנס לפרויקט, בדיוק כפי שעזריאלי הגיע לבנות את הקניון. אנחנו נבצע עבודת הכנה מקיפה כדי לעניין את היזמים הבכירים ביותר בארץ שכבר בנו פרויקטים דומים על מנת להביא אותם אל העיר ולבנות פרויקט איכותי ויפה המתאים לעיר".
- 2.יצחק 27/08/2013 03:19הגב לתגובה זומדוע בכתבה זו לא מצוין שם האדריכל?
- 1.דני 22/08/2013 08:48הגב לתגובה זוכי בישראל אין כבוד לכלום.
- רוכבי אופנים אהבלים נוסעים בכל מקרה באמצע הכביש (ל"ת)מה זה משנה? 22/08/2013 11:01הגב לתגובה זו

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
