הדולר היציג ירד מתחת ל-3.80: "פישר כנראה ישוב לפעול אם החולשה תימשך"

כך אומר גדעון בן נון, מנכ"ל חברת שקל אג'יו, בשיחה עם Bizportal. הדולר היציג נקבע בירידה של 0.4% לרמה של 3.796 שקלים והאירו רשם ירידה של 0.18% ל-5.43 שקלים
קובי ישעיהו |

הדולר ממשיך לאבד גובה בפתיחת יום המסחר המקומי במטבעות, ונחלש כעת ב-0.44% לרמה של 3.794 שקלים ואילו האירו עבר לירידה של 0.13% ל-5.43 שקלים. זאת, על רקע מגמה חיובית בבורסות אסיה ולפני פרסום נתוני מאקרו חשובים בהמשך היום.

בעולם נחלש הדולר ב-0.2% לרמה של 1.4366 דולרים לאירו וביציבות מול היין היפני, ברמה של 93.10 יין לדולר.

איתן אדמוני, מנהל חדר מסחר במט"ח בבנק ירושלים, פרסם הבוקר סקירה על שוק המט"ח בה הוא מעריך כי "בשבועות הקרובים צפוי הדולר להתחזק מול השקל במתינות, בהתאם לעלייתו הצפויה בעולם וזאת בכפוף לקיטון בתיאבון לסיכון שהתבטא עד היום בעליות בשווי ההון בעולם.

"בתסריט זה אנו דוגלים זה זמן רב, אך הוא ממאן מלהגיע. אך היה ומצב זה יקרום עור וגידים, הוא יקל מאד על מלאכת בנק ישראל באשר להתערבותו בשוק המט"ח. התחזקות הדולר אם בכלל תהיה קצרה והוא ישוב להיחלש בטווח הבינוני והארוך".

גדעון בן נון, מנכ"ל חברת שקל אג'יו, אומר כי "נוצרה איזשהי נקודת איזון סביב 3.80 שקלים. פישר כנראה יכנס לפעולה אם השקל יתרחק מה-3.80. השוק הזה קל להתערבות באופן יחסי, הוא שוק שנשלט על ידי מעטים ולכן קל יחסית להשפיע עליו ולכן בנק ישראל מצליח להתערב".

"אבל, הדולר יפול בעולם אז בנק ישראל לא יצליח להחזיק את השוק באופן מלאכותי. יש לו גם כלים נוספים שהוא יוכל להפעיל. אני חושב שבחודשים הקרובים וגם בשנים הקרובות הדולר יתחזק בעולם ואז בנק ישראל יוכל להפסיק להתערב לגמרי".

בנק ישראל פרסם היום (ג') עדכון כלפי מעלה את תחזיות הצמיחה של המשק הישראלי לשנים 2009 ו-2010, זאת בהמשך להתאוששות שנרשמה בכלכלה הישראלית בחודשים האחרונים. תחזית הצמיחה לשנת 2009 עודכנה כלפי מעלה ממינוס 1% ל-0%. תחזית הצמיחה ל-2010 עודכנה מעלייה של 1% לעלייה של 2.5%.

ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של קבוצת הראל פיננסים, אומר בשיחה עם Bizportal כי "לפחות לגבי 2009 אנחנו די מסכימים עם בנק ישראל. לא היתה כאן הפתעה. לגבי 2010 נראה שבבנק ישראל אולי אופטימיים מידי. צמיחה של 2.5% היא אפשרית אבל סביר להניח שבאירופה וארה"ב הצמיחה תהיה איטית הרבה יותר ולכן ישראל תתקשה לצמוח בקצב כזה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדל"ן, תל אביב, תמא תמ"א 38, אקו-סיטי
צילום: Bizportal

פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל

מכה לרשויות המקומיות: עיריות תל אביב וירושלים לא יגבו היטלי השבחה מתוכניות מכוח תמ"א 38; העליון קובע פה אחד: אישור תמ"א 38 אינו מהווה השבחה המזכה בהיטל וזאת למרות תמיכת היועמ"שית בעמדתן; השופטים קבעו כי אין קשר סיבתי בין אישור התוכנית לבין השבחה בפועל - ולכן אין עילה להטלת היטל

צלי אהרון |
נושאים בכתבה תמ"א 38 היטל השבחה

פסק דין תקדימי בבית המשפט העליון משנה את כללי המשחק בנוגע להיטלי ההשבחה בערים הגדולות: הרכב של שלושה שופטים דחה פה אחד את ערעוריהן של עיריות תל אביב-יפו וירושלים, וקבע כי תוכניות מתאר שהוכנו מכוח תמ"א 38 אינן מזכות את העיריות בהיטלי השבחה. ההחלטה עלולה לעלות לעיריות אלו,  ובעתיד גם לאחרות, באובדן מיליארדים. פוטנציאל הרווח שנעלם לעיריות בגלל פסק הדין הוא עד 50 מיליארד שקל. 

הפסיקה, שניתנה בעקבות ערעור שהגישה עיריית תל אביב על חיוב בגין שתי דירות בתיק של תושב חוץ בסכום כולל של כמיליון שקל, הפכה לפסק דין בעל השלכות רוחב עצומות. מי שייצג את המוכר הוא עו"ד בנימין קריתי, שכיהן בעבר כראש העיר טבריה  והחליט להילחם בתופעה: "פסק הדין הזה לא היה בא לעולם לולא החלטנו לצאת למלחמה מול העירייה, למרות התמיכה שקיבלה גם מהיועמ"שית וגם ממרכז השלטון המקומי."

לדבריו של קריתי, "מדובר בהפסד מוערך של כ-50 מיליארד שקל לעיריית תל אביב בלבד". ההשפעה רחבה הרבה יותר, שכן לפי הערכות, למעלה מ-2,000 תיקים משפטיים המתינו להכרעה בנושא, ורבים מהם ייסגרו עתה על בסיס ההלכה שנקבעה.

פסק דין שמציב גבול ברור לעיריות

במוקד המחלוקת עמדה השאלה: האם ניתן לכלול את השפעת תמ"א 38 במסגרת "המצב הקודם" של הנכס, כאשר מחשבים את ההשבחה שנובעת מתוכנית מתאר חדשה. אם מנוטרלת ההשפעה של התמ"א, ההשבחה תיראה כגבוהה יותר, והיטל ההשבחה יתייקר בהתאם. לעומת זאת, אם התמ"א כלולה כבר בערך הנכסים, אין בסיס לתשלום נוסף.

השופטים קיבלו את הגישה שלפיה יש להתחשב בערך השוק הכולל של המקרקעין במועד הקודם, לרבות השפעות תכנוניות קיימות. המשמעות: אין להטיל היטלי השבחה על בסיס מה שמכונה "התעשרות וירטואלית" של בעל הנכס.