הביקוש משתולל בבני ברק; הרשות זימנה דמויות מרכזיות לחקירה בשל בנייה לא חוקית

בני ברק מוצאת את עצמה בלב מאבק חריג - והפעם, לא על תחבורה ציבורית, תקציבי חינוך או חרם על גוף מסוים, אלא סביב אחד האירועים הלא נעימים שחוותה הקהילה החרדתית בעיר: זימון דרמטי של רבנים בכירים לחקירה פלילית בגין מעורבות בפרשיות בנייה בלתי חוקית.הזימון, שבוצע על ידי הרשות לאכיפה במקרקעין, שהיא תחת סמכותו של השר - איתמר בן גביר, חוותה ביקורת רבה מצד מנהיגים בקהילה וביניהם חבר הכנסת משה גפני שטען כי מדובר בהליך דיקטטורי של רדיפה אחרי חרדים.

התגובה החריפה של גפני מגיעה לאחר האשמות שנשמעו מכיוון העירייה על אכיפה בררנית - ושלא ייתכן שיוציאו צווים להריסה של בתי כנסת ובנוסף יזמנו רבנים לחקירות - בזמן שלמסגדים ולכנסיות לא מתבצעות שום הפרעות.

מצד אחד, הביקושים לדיור בבני ברק הם אדירים - וכיום מתגוררים בה יותר מ-230 אלף תושבים. מצד שני, הביקושים אולי יוכלו להיענות בצורה אחרת? אולי הגיע הזמן לבנות לגובה או למצוא פתרונות חליפיים לבנייה שלא מתוכננת שיכולה לגרום לאסונות כבדים.

בנייה ללא גבולות

זימנו רבנים לחדרי החקירות

החקירה נגד עיריית בני ברק נפתחה כבר בקיץ 2023, לאחר שברשות לאכיפה במקרקעין הצטברו תלונות רבות על עבירות בנייה חמורות בעיר - ובעיקר על השתלטות שיטתית על שטחי ציבור. בין היתר, התגלו מקרים שבהם הוקמו בתי כנסת ומוסדות תורניים ללא היתר, לעיתים על גבי שטחים שיועדו מראש לתשתיות תחבורה.

 במשך זמן רב התמקדה האכיפה בבכירים לשעבר בעירייה - מהנדסים, מתכננים, ואחראים על אישורי הבנייה.

 כעת, לראשונה מזה זמן רב, צומצם הפער בין מה שקורה בשטח לבין מי שנחשב מורה הדרך הרוחני של הקהילה. זימון לחקירה של דמויות רבניות אינו דבר שקורה בדרך כלל.

שאלה נוספת

מאחורי העיסוק בבנייה הלא חוקית בבני ברק עולה שאלה רחבה יותר: האם המודלים הקיימים של תכנון עירוני בכלל מתאימים לעיר כמו בני ברק? מדובר בעיר עם אופי ייחודי וצפיפות מהגבוהות בארץ, קצב ילודה מהיר מאוד, ואוכלוסייה שמעדיפה להישאר יחד גם במחיר של עומס פיזי ותשתיתי.

במציאות כזו, קשה ליישם פתרונות תכנוניים רגילים, והדרישה ל"לעשות סדר" באמצעים משפטיים בלבד עלולה להחמיץ את הסיפור.

קיימת גם האופציה שבמקום להילחם בעובדות הקיימות, צריך לחשוב מחדש על המודל: לבחון אפשרות לתכנון מותאם לקהילה, עם פתרונות שמכירים במבנה החברתי והתרבותי של העיר. תכנון שיאפשר להסדיר שימושים קיימים במקום רק להרוס, לקדם בינוי צפוף אבל נגיש יותר, ולעודד מודלים של מגורים קהילתיים.

• דוכן הפלאפל פעל בשטח של בניין - "הבעלים מהלך אימים על הדיירים"
• בדיקה: איזו עיר מעניקה את ההנחה הכי גדולה בארנונה לחברות הייטק?

ומה הפתרון?

עיר שאין לה תכנית מתאר עדכנית, שלא מצליחה לקדם פינוי־בינוי משמעותי, ושבה אין מענה לצרכים של משפחות צעירות שמתרבות בקצב כפול מהממוצע הארצי - תמצא דרכים לא פורמליות כדי להתקיים. כעת, יהיה מעניין לראות איך יתפתחו הדברים ולאן ילכו מכאן - אולי הסכמה מסוימת של רבנים להכיר במעלית השבת תגרום לכך שיוכלו לבנות יותר לגובה בעיר ולכך שגם יכנסו פרויקטים של פינוי בינוי - מה שהיום לא מתאפשר בשל מגבלת המעליות.

ומה לגבי המשקיעים?

מחירי הדירות בעיר

בני ברק חוותה עליית מחירים בשנה האחרונה של כ-4.2%, נמוך מהעלייה הארצית. דירת 5 חדרים עולה כ-3.2 מיליון שקל, 4 חדרים כ-2.5 מיליון שקל ו-3 חדרים כ-2 מיליון שקל. התשואה השנתית למשכירים עומדת על כ-2.4%. המחיר הממוצע למטר על 29 אלף שקל.

ב-5 השנים האחרונות - מחירי הדירות בה עלתה ב-37%, כך לפי נתוני האתרים הממשלתיים.

• באר יעקב: היתר ראשון להתחדשות עירונית – פרויקט של 1,880 דירות יוצא לדרך
• פסיקה נגד עיריית תל אביב: עמותות לא ישלמו ארנונה של משרדים
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

עסקאות אחרונות

דירה נמכרה לאחרונה ברחוב יהודה הלוי 23 בסכום של 2.35 מיליון שקל, מדובר על דירת 3 חדרים בשטח של כ-77 מ"ר בקומה השנייה מתוך 3 קומות.

דירה נמכרה לאחרונה ברחוב פנחס אפשטיין 5 בסכום של 2.02 מיליון שקל, מדובר על דירת 2 חדרים בשטח של כ-45 מ"ר בקומה השלישית והאחרונה.

דירה נמכרה לאחרונה ברחוב נויפלד 7 בסכום של 1.86 מיליון שקל, מדובר על דירת 3 חדרים בשטח של כ-66 מ"ר בקומה השלישית והאחרונה.

דירה נמכרה לאחרונה ברחוב הרב קוק 47 בסכום של 3.11 מיליון שקל, מדובר על דירת 4 חדרים בשטח של כ-88 מ"ר בקומה השנייה מתוך 3 קומות.

דירה נמכרה לאחרונה ברחוב חיד"א 10 בסכום של 1.69 מיליון שקל, מדובר על דירת 2 חדרים בשטח של כ-38 מ"ר בקומה השנייה מתוך 3 קומות.