התעשייה האווירית תספק לצה"ל רכבים קרביים אוטונומיים
התעשייה האווירית תספק לצה"ל באמצעות חטיבת אלתא שלה רכבים קרביים משוריינים (רק"מ) בעלי יישומים אוטונומיים מבוססי בינה מלאכותית. משרד הביטחון בחר במוצר שלה במכרז "הכרמל" לפיתוח מערכות עבור הכח המתמרן ביבשה, זאת לאחר שהיו מרוצים מהדגמת הטכנולוגיה שלה.
אם כיום רכבים אלה פתוחים בחלקם, כדי שהחיילים יוכלו לקלוט ולנתח באופן מלא את סביבת הלחימה, אזי שהרכבים של התעשייה האווירית הם סגורים, כך שיספקו מוגנות גבוהה יותר, כשהמערכות שמותקנות על הרכבים יהיו אלה שיאתרו את הסביבה - במקום זוג עיניים אנושיות. בין היישומים האוטונומיים גם הנהיגה עצמה בשטח, מה שחוסך עוד תפקיד ברכב, והוא הנהג.
בתעשייה האווירית אומרים כי מדובר בשלב אחד לפני אוטונומיה מלאה, שכן ברכב כאמור עדיין נמצאים שני חיילים - הם גם אמורים לפקח על הנעשה, וגם לבחור מבין ההמלצות שתעלה להם המערכת של התעשייה האווירית - שתאתר מטרות ותציג תרחישי התקפה שונים.
"יכולות אלו מאפשרות לצוות להגדיר, לפקח ולהתערב אך ורק במקומות בהם יידרש או ימצא לנכון, ובכך להשפיע על מרחב גדול יותר תוך מתן מענה אפקטיבי לאתגרים המורכבים בפניהם ניצב הכוח המתמרן. המערכת בעלת יכולת לאתר ולהשמיד מטרות בעלות חתימה נמוכה וזמן חיות קצר, על ידי רכישה מהירה וסגירת מעגלי אש אפקטיביים, זאת תוך צמצום מרבי של סיכון חיי אדם במערכה הקרקעית, צמצום נזק אגבי ולחימה יעילה יותר", מסבירים בתעשייה האווירית.
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- התעשייה האווירית: הצבר צמח ל-26.5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"הטכנולוגיות המרכזיות שמפתחת התעשייה האווירית לכוח המתמרן ביבשה כוללות כמה מערכות", מפרט על הפיתוח מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, "מערכת הפיקוד - המוח, אחראית על תכנון וניהול משימות צוות הקרב בצורה אוטונומית; מערכת המודעות המצבית - המשלבת יכולות מתקדמות בתחומי המכ"ם, הסיגינט והאלקטרואופטיקה, מאתרת בו זמנית את האיומים, על הקרקע, באוויר ובמרחב העניין של צוות הקרב, מסווגת אותם בזמן אמת ויודעת להבדיל בין כוחותינו לכוחות אויב בצורה מהירה ומדויקת;
- 3.מי מסוגל להטמיע כלכך הרבה חדשנות ... (ל"ת)שומי 01/02/2022 00:38הגב לתגובה זו
- 2.אפ 17/10/2021 10:05הגב לתגובה זובינתיים עדיין רוב המערך המתמרן והמסייע מבוסס על נגמשי M113 מיום כיפור
- 1.חיים 12/10/2021 11:40הגב לתגובה זוהאוייב שלנו מחזיק סכין, רקטה של 1000 שח, בלונים ואקדח. הוא מוריד אותנו על הברכיים ואנחנו עונים לו במערכות אוטומטיות, אוטונומיות, ממוחשבות, דיגיטליות, מוגנות סייבר ומעולמות המחר. הלו, אנחנו מאבדים את המדינה מבפנים. האוייב שלנו גר בתוכנו. תעשו חשיבה מחדש. מה הסיכון ואיך מתמודדים איתו. תשקיעו את הכסף איפה שצריך ואיפה שנדרש בשביל מלחמת הקיום היומית והעכשווית, ולא לפרוייקטים מגלומנים לעתיד.
- אפ 17/10/2021 10:07הגב לתגובה זואומנם חמאס וחיזבאללה מאיים עלינו, אבל צה"ל מתכונן לאיום רציני יותר מאירן, דרך סוריה. זה כמו שכיפת ברזל מגינה עלינו ביום יום אבל צה"ל מפעיל גם מערכות חץ ושרביט קסמים לאיומים רציניים יותר
הלמ"ס: 10 סיבות המוות המובילות בישראל - ממה נפטרו 11 אלף איש בשנה?
בשנת 2013 נפטרו בישראל 41,479 תושבים, שהם חצי אחוז מאוכלוסיית ישראל לאותה שנה. 49.4% מהנפטרים היו זכרים, ו-50.6% נקבות, כך עולה מסקר של הלשכה המרכזית לסטטסיטיקה.
80% מהנפטרים היו מעל גיל 65 (מתוכם 65% היו מעל גיל 75 ו-36% היו מעל גיל 85). 6% מהנפטרים היו מתחת לגיל 45, 1.3% מהנפטרים (539) היו תינוקות עד גיל שנה.
עשר סיבות המוות השכיחות ביותר לשנת 2013 גרמו ל-75% מכלל הפטירות באותה שנה. שתי סיבות המוות השכיחות ביותר היו סרטן (כ-10.7 אלף פטירות) ומחלות לב (כ-6,284 פטירות), 41% מכלל הפטירות בישראל נגרמו משתי סיבות אלה. כמו בשנים האחרונות סרטן הוא סיבת המוות השכיחה ביותר, והוא גורם לכרבע מכלל הפטירות.
סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הגברים היו סרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן הלבלב (24.7%, 11.9% ו-8.3% מכל הפטירות מסרטן, בהתאמה). סוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב הנשים היו: סרטן השד, סרטן המעי הגס החלחולת ופי הטבעת, וסרטן קנה הנשימה הסמפונות והריאה (21.8%, 11.6% ו-11.5% מכלל הפטירות מסרטן, בהתאמה). מחלות כלי דם במוח היו גורם המוות השלישי בשכיחותו בקרב נשים ובמקום השישי בקרב גברים.
גברים יותר מתאבדים מנשים
סיבות מוות חיצוניות היו במקום השלישי בקרב הגברים ובמקום השמיני בקרב הנשים. מכלל סיבות המוות החיצוניות הפער המגדרי הגדול ביותר בשכיחות הוא בהתאבדויות, בתאונות דרכים וברצח. שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל מהתאבדות, בקרב הגברים היה גבוה פי 4 מזה שבקרב הנשים (6.8 לעומת 1.7, בהתאמה). בתאונות דרכים היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 3.8 לעומת הנשים (6.6 לעומת 1.8, בהתאמה). ברצח, היה השיעור בקרב גברים גבוה פי 2.8 מזה שבקרב הנשים (2.3 לעומת 0.8, בהתאמה).
התפלגות סיבות המוות משתנה בהתאם לגיל. בקרב תינוקות ופעוטות (בני 4-0 שנים) סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות סב-לידתיות - סיבות הקשורות לתהליך ההיריון והלידה ומתייחסות לילוד (34.3% מכלל הפטירות) ומומים מולדים (30.9%). בגילאי הילדות (14-5 שנים) מרבית הפטירות נגרמות מסיבות חיצוניות (27.7%). בקבוצת הגיל 44-15 סיבות המוות השכיחות ביותר הן סיבות חיצוניות וסרטן (33.3% ו-24.8%, בהתאמה). בקבוצות הגיל 64-45 ו-84-65, סיבת המוות השכיחה ביותר היא סרטן (42.7% ו-30.7%, בהתאמה), בקבוצת הגיל 85 סיבת המוות השכיחה ביותר היא מחלות לב (20.2%).
התפלגות סיבות המוות שונה בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית בישראל. בעוד שסרטן גורם ל-26.2% מהפטירות בקרב יהודים, בקרב הערבים הוא גורם ל-20.5% ממקרי המוות. סוכרת, סיבת המוות השלישית בשכיחותה בקרב ערבים, מהווה 8% ממקרי המוות בקבוצת אוכלוסיה זו, לעומת 5.3% בקרב יהודים. חלק מההבדלים בהתפלגות סיבות המוות בין יהודים לערבים נובעים מהבדלים בהתפלגות הגילאים בין שתי האוכלוסיות – האוכלוסייה הערבית צעירה יותר.
שיעור הערבים הנפטרים ממחלות לב יותר גבוה
שיעור התמותה המתוקנן לפי גיל בקרב הערבים גבוה פי 1.4 מזה של היהודים. בהשוואת שיעורי התמותה המתוקננים לפי גיל בין יהודים וערבים בסיבות המוות המובילות, עולה כי שיעורי התמותה מסרטן דומים בין שתי האוכלוסיות (פי 1.1 אצל יהודים לעומת ערבים). ואולם שיעורי התמותה המתוקננים ממחלות לב ומחלות כלי דם במוח ומכל הסיבות החיצוניות גבוהים בקרב הערבים פי 1.6 לעומת היהודים. מכלל הסיבות החיצוניות ההבדלים הגדולים ביותר בין יהודים וערבים היו בתאונות דרכים, התאבדויות ורצח. שיעור התמותה המתוקנן לגיל מתאונות דרכים גבוה בקרב הערבים פי 2.7 לעומת היהודים וברצח - פי 3.3 לעומת יהודים. לעומת זאת, בהתאבדויות השיעור המתוקנן לגיל גבוה בקרב היהודים פי 2.3 לעומת הערבים. שיעור התמותה המתוקנן ממחלות מערכת הנשימה וממחלות כליה גבוה בקרב הערבים פי 1.8 לעומת היהודים. שיעור התמותה המתוקנן מסוכרת גבוה פי 2.4 בקרב ערבים לעומת היהודים.
סך כל שיעורי התמותה המתוקננים לגיל ירדו מאז 1970 ועד 2013 ב-58%. בשיעורי התמותה ממחלות לב איסכמיות (המהווים כ-70% מכלל התמותה ממחלות הלב) וממחלות כלי דם במוח חלה ירידה גדולה מאוד מ-1970 עד 2013 (87% ו-84%, בהתאמה), בדומה לירידה הנצפית בעולם המערבי (תרשים 3). לעומת זאת, בשיעורי התמותה מסרטן קיימת אמנם תנודתיות לאורך השנים, אך המגמה הכללית היא של ירידה מתונה.
בהשוואה בין-לאומית עם מדינות ה-OECD של שיעורי תמותה מתוקננים לגיל מסיבות המוות המובילות בישראל (2012), שיעורי התמותה מסרטן, ממחלת לב איסכמית וממחלות כלי דם במוח בישראל נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת בישראל גבוה מאוד יחסית למדינות ה-OECD ורק בטורקיה ובמקסיקו השיעור גבוה יותר.
גם שיעור התמותה ממחלות כליה וממחלות זיהומיות גבוה בישראל יחסית למדינות ה-OECD. שיעורי התמותה מסיבות חיצוניות נמוכים מאוד יחסית למדינות ה-OECD. מבין הסיבות החיצוניות, גם שיעור התמותה מהתאבדות נמוכים מאוד בישראל יחסית למדינות ה-OECD.
שיעור תמותה גבוה מסוכרת
עם זאת, קיימים הבדלים בין גברים ונשים בהשוואה הבין-לאומית של חלק מהמחלות.
בקרב גברים, שיעור התמותה מסרטן נמוך מאוד יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה שהוא השכיח ביותר בקרב הגברים הישראליים, נמוך יחסית לשיעור בקרב הגברים במרבית מדינות ה-OECD. גם שיעורי התמותה ממחלת לב איסכמית וממחלות של כלי הדם במוח נמוכים יחסית למרבית מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסוכרת גבוה מאוד ורק במקסיקו השיעור גבוה יותר.
בקרב נשים, שיעור התמותה המתוקנן לגיל מסרטן קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD. שיעור התמותה מסרטן השד הוא מהגבוהים בקרב מדינות ה-OECD, ואילו שיעור התמותה מסרטן קנה הנשימה, הסמפונות והריאה, נמוך יחסית. שיעור התמותה ממחלת לב איסכמית בקרב הנשים קרוב למרכז הדירוג של מדינות ה-OECD, ומיקום הנשים בדירוג גבוה יותר ממיקומם של הגברים.
