עליבאבא מציגה צמיחה חזקה ויכולת יוצאת דופן לנצל את משבר הקורונה
עליבאבא הסינית פרסמה דוחות כספיים מצוינים לרבעון השלישי של 2020. החברה מציגה צמיחה מרשימה ויכולת יוצאת דופן לנצל את משבר הקורונה. היא נמצאת ביתרון ממשי להצליח בעידן של ממשל ביידן. אז למה המניה נמצאת בצניחה חופשית? האם היא עדיין השקעה טובה?
מיהי עליבאבא?
קבוצת עליבאבא (Alibaba) הינה תאגיד רב גווני בינלאומי, החולש על השוק הסיני בתחומי המסחר המקוון, שרותי מחשוב ענן, בידור, תקשורת, מערכות סליקה וכו'. נהוג לומר שעליבאבא היא המקבילה הסינית של אמאזון האמריקאית (Amazon). מדובר על חברה ענקית עם שווי שוק של כ- 800 מיליארד דולר (ארה"ב). ישנם כ- 1.4 מיליארד סינים בעולם, והשוק הסיני הינו מאוד מפותח ומודרני בתחום המכירות המקוונות. מניית החברה נסחרת בשוק ההון האמריקאי (NYSE) תחת הסימול BABA.
ניתוח בסיסי
כשמסתכלים על חברה בודדת, האסטרטגיה הטובה ביותר הינה לבצע ניתוח בסיסי (Fundamental Analysis) לזיהוי המודל העסקי, החולשות, החוזקות והנתונים הכלכליים של המיזם העסקי. שלב חשוב בעיני הוא הבחינה של "תעלת המגן" (Moat) של העסק. וורן באפט טבע את המונח, והוא מתייחס ליכולת של מתחרים פוטנציאליים להיכנס לתחום ולהזיק לחברה. ככל שתעלת המגן עמוקה יותר, או ככל שחומות המגן גבוהות יותר, כך מדובר על עסק עם סיכוי גבוה יותר להצלחה לטווח הארוך יותר.
חלק גדול מהמידע על תאגיד ציבורי, גלוי לעיני כל - בדוחות הכספיים המפורסמים באינטרנט. עיון בדוחות הרבעוניים של עליבאבא שפורסמו בשבוע האחרון, נותן תמונה מאוד ורודה לענקית הסינית.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מכירות ורווחים
מבחינה הסטורית, עליבאבא מכה את תחזיות האנליסטים כבר תקופה ארוכה. מדובר על סממן ראשוני וחשוב לחברה טובה שיודעת לנהל ציפיות עם מומחים פיננסיים, ולצאת ברוב המקרים עם ידם על העליונה. הצמיחה העקבית והמתמשכת של עליבאבא מרשימה ביותר. בשנת 2017 עליבאבא דיווחה על מכירות של כ- 160 מיליארד יואן (CNY - המטבע הסיני; הרנמינבי) ורווחים של קצת פחות משליש מסכום זה. נכון להיום, בשנת 2020 הם צפויים להגיע למכירות של כ- 500 מיליארד יואן, עם רווחים של כ- 150 מיליארד יואן.
הדיווח הכספי מגלה כי ברבעון האחרון, המכירות של עליבאבא עלו בכ- 30% בתחומי המסחר המקוון, ובכ- 60% בתחום שרותי מחשוב הענן. מדובר על שיעורי צמיחה אימתניים עבור חברת הענק. הנתונים הפיננסיים של החברה הם ברובם הגדול, מאוד חיוביים.
תזרים מזומנים חופשי
תזרים מזומנים חופשי (Free Cash Flow) הינו תזרים מזומנים שהחברה מייצרת נטו, אחרי מימון כל פעולות השימור וההרחבה הטבעית של נכסיה. מדובר על נתון חשוב שמבטא את יכולת החברה להיכנס בקלות להשקעות הוניות, לנצל הזדמנויות עסקיות ולהתפתח בעתיד - ללא הצורך בגיוס הון או חוב מהציבור. עליבאבא דיווחה כי ברבעון השלישי של 2020 היא הפיקה סכום השווה לכ- 6 מיליארד דולר (ארה"ב), בתזרים מזומנים חופשי. הנתון הזה הינו מפתיע בגודלו ויאפשר לחברה להתפתח בעתיד במהירות וביעילות רבה.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
קורונה ומכירות מקוונות
באם נתוני הבסיס לא היו טובים מספיק, הגיעה מגפת הקורונה והגדילה בכל רחבי העולם את הקניות המקוונות, את השימוש בשרותי תקשורת מתקדמים, מחשוב ענן וצריכת בידור באינטרנט. המגמה לא פסחה על סין, ועליבאבא צפויה בשנים הקרובות להמשיך במסע ההתרחבות שלה. עליבאבא נהנית מיתרונות לגודל, מחדשנות טכנולוגית, ומיכולת מוכחת לספק את הסחורה ללקוחותיה.
ביידן וסין
להערכתי, הנשיא הנבחר ביידן ימשיך לדבר קשות על סין ומדיניותה הכלכלית (לפחות במסיבות העיתונאים), אבל בפועל הוא ימסמס את רוב, אם לא כל, המכסים שהוטלו על הסחורות הסיניות. אולי זה ייקח כמה שנים, אבל זה הכיוון הכללי של ממשל ביידן. השינוי הצפוי במדיניות הכלכלית האמריקאית - צפוי לתת לעליבאבא רוח גבית ממשית, שתחזק את נוכחותה, מכירותיה ורווחיותה גם בצפון אמריקה. אמאזון - ראי הוזהרת!
עליבאבא והשודדים?
אם מצבה של עליבאבא כל כך טוב, למה המניה שלה קורסת בימים האחרונים? התשובה תמונה בנמלה קטנה בשם Ant... על מנת להבין את הדברים, צריך קצת רקע: שוק התשלומים המקוונים והסליקה הסינית נשלטים על ידי שני ענקים טכנולוגיים: Alipay (במקור - מבית עליבאבא) ו- WeChat Pay (מבית TenCents). המקבילה המערבית הקרובה ביותר לחברות אלו היא חברת PayPal המוכרת, אלא שבסין השירותים הם הרבה יותר רחבים ומפותחים, ולא רק סליקה של עסקאות באינטרנט. מדובר על שוק ענק, שכן הסינים משלמים, מלווים וחוסכים בצורה מקוונת וטכנולוגית, הרבה יותר מהמקובל במערב.
אנט
חברת האחזקות הסינית אנט (Ant), שנמצאת בבעלות חלקית של עליבאבא (כ- 33%), מחזיקה (בין השאר) את חברת Alipay. אנט היא חברת הפינטק (Fintech) הגדולה בעולם, ובראשה עומד ג'ק מא (Jack Ma) היזם האגדי שייסד, פיתח וניהל במשך שנים את עליבאבא. אנט נחשבת מהחברות החדשניות ביותר בתחום הפיננסי, והיא מפתחת ומיישמת את הדור הבא של מערכות מתקדמות - המקבילות לכרטיסי אשראי, בנקים ובעתיד – בתי השקעות. כולם כבר מבינים שהקשר העסקי, ובעיקר התדמיתי בין אנט לעליבאבא הוא משמעותי וקרוב.
הנפקה ראשונית לציבור
כשחברה רוצה לצמוח ולגדול משלב החברה הפרטית הגדולה, לתאגיד ציבורי עוד יותר גדול, היא נדרשת למכור את מניותיה לציבור בבורסה (למשקיעים). מדובר על הנפקה ראשונית לציבור (IPO). החברה מפרסמת דוחות כספיים מבוקרים ועדכניים, ומידע מלא אודות הפעילות העסקית שלה בעבר, בהווה ובתכנון העתידי. המסמך שמרכז את המידע אודות מניית החברה שתימכר לציבור המשקיעים בבורסה נקרא תשקיף. המשקיעים קוראים בעיון את התשקיף ומחליטים האם מוכנים לקנות את המניה, במחיר שבו הוא מוצע.
החגיגה של אנט
אנט (Ant) תכננה לצאת להנפקה ראשונית לציבור (IPO) בבורסה בשנחאי (סין) ובהונג קונג. הביקוש לחברת הטכנולוגיה הענקית הרקיע שחקים והגיעה לכ- 2.8 טריליון דולר (ארה"ב). רק שנבין את סדרי הגודל; התוצר השנתי של אנגליה (הכלכלה הששית בגודלה בעולם) הינו סכום דומה! אנט רצתה לגייס "רק" כ- 34 מיליארד דולר (ארה"ב) עבור מניותיה.
הברבור השחור
אבל אז קרה הבלתי צפוי (הברבור השחור) - ההנפקה בוטלה הרבה אחרי הדקה ה-99, בעקבות התערבות רגולטורית סינית, שטענה שאנט לא עומדת בקריטריונים הנדרשים של חברות פיננסיות גדלות. כמובן, תגובת המשקיעים בעולם לא אחרה, ומיד לאחר פרסום הדברים אודות הביטול המפתיע של ההנפקה של אנט, מניית עליבאבא צנחה בצורה חדה.
אפשר לדון בסיבות למהלך הסיני המעט מוזר; החשש מאיבוד שליטה לתאגיד טכנולוגי גדול, תגובה להערות אנטי-ממסדיות של ג'ק מא, או כל סיבה אחרת. לא משנה מה הסיבה, ההנפקה נדחתה לשלב מאוחר יותר. אנט – Alipay – עליבאבא פרסמו הודעות לעיתונות הסינית והעולמית, שהם מתכוונים לשתף פעולה בצורה מלאה עם ממשלת סין, ולמצוא את הדרך לקבל את כל האישורים הנדרשים (כאילו שיש להם ברירה אחרת).
עליבאבא לאן?
למרות האפיזודה הפחות נעימה של אנט (Ant), לדעתי עליבאבא עדיין מחזיקה ביתרונות תחרותיים וטכנולוגיים ממשיים בשוק הסיני. אני מעריך כי הירידות החדות של הימים האחרונים הינן תגובה קיצונית במיוחד של משקיעים שלא אוהבים חדשות לא צפויות (ברבורים שחורים). ייתכן אפילו כי ירידות אלו מהוות הזדמנות ספקולטיבית לכניסה במחיר מציאה של מניה טובה.
מניה בודדת?
כפי שהבהרתי בטורים קודמים, אין הצדקה לרכוש מניה בודדת בסכום מהותי מהעושר הכולל של המשקיע. להשקעות מסוכנות ומרוכזות שכאלה ראוי להקצות לא יותר מ- 5% מהתיק הכולל. מדובר על השקעה מסוכנת שיכולה, במקרה הקיצוני ליצור הפסדים ניכרים למשקיעים. זה מצב קלאסי של הרבה תשואה פוטנציאלית, הכוללת גם הרבה סיכון ממשי.
יחד עם זאת, ראוי לציין כי השקעה בעליבאבא בעת הזאת, יכולה להיות פיזור סיכונים ממשי, בהיותה חברה סינית שרוב עסקאותיה במטבע היואן.
למרות הירידות האחרונות, ולמרות מערכת היחסים המורכבת עם ממשלת סין, אני מאמין כי חברת עליבאבא הינה מיזם עסקי טוב, עם תעלת מגן עמוקה, תזרים מזומנים ענק ונתונים פיננסים מצוינים. היא נמצאת בתהליך צמיחה מואץ, ונראה כי הסביבה הכלכלית העולמית (קורונה וביידן) יאירו לה פנים בשנים הקרובות.
הכותב הינו הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס בע"מ, מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.
- 5.דורון 14/11/2020 15:55הגב לתגובה זואין ספק שעלי באבא היא חברה עם שיעורי צמיחה מרשימים כבר מספר שנים , והשנה היא שוברת שיאים חדשים במכירות . השאלה היא איך היא תתמודד מול ההגבלות שהממשל הסיני מטיל עליה?
- 4.ארי 11/11/2020 12:39הגב לתגובה זוזבל סיני קורונה סינית
- תגובה מעליבה ועלובה (ל"ת)א 12/11/2020 08:42הגב לתגובה זו
- 3.מישהו 11/11/2020 12:12הגב לתגובה זועכשיו המניה בצלילה חופשית בגלל רגולוציה סינית חדשה בשוק האינטרנט להגבלת הענקיות.
- 2.[email protected] 11/11/2020 11:08הגב לתגובה זושמדבר על רגולציה חדשה למניעת אי-תחרות. זו היתה הסיבה לירידות החזקות אתמול ועובדה המעידה על כך שעצירת ההנפקה זה לא משהו נקודתי אלא שינוי מגנה ברגולציה הסינית, מה שיכול להשפיע לרע על מחיר המניה (ועל צמיחתה כמובן)
- 1.סיני קטן 11/11/2020 11:00הגב לתגובה זובהנחה שאדון גק מא הבין שבסין רק המדינה קובעת.אנט עוד תנפיק בקרוב.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
