מבלי להרגיש, ירדה במהלך החודשים האחרונים הריבית על המשכנתאות, ובמיוחד הריבית הקבועה לטווח הארוך, שירדה בכ-0.5 אחוזים. בזמנים כתיקונם זו היתה עשויה להיות בשורה מרנינה לרוכשי הדירות, אולם לא בעתות קשות אלה.

ריבית המשכנתא בשפל והציבור מעלה הילוך: המשכנתאות בשיא, מחירי הדירות עולים

הנתון הזה, לכאורה, הינו דרמטי למדי, זאת משום שהוא עשוי לחסוך לנוטלי המשכנתאות רבבות שקלים החזר, ובמקרים קיצוניים, של נוטלי משכנתאות גדולות במיוחד, הסכום הנחסך אף עשוי להרקיע לכ-100 אלף שקלים בקירוב.

אבל כל זה לכאורה. ההיסטוריה הנדל"נית של מדינת ישראל מלמדת שדווקא כשהריבית יורדת, ויותר ויותר ישראלים רוצים לקחת משכנתאות ענק, נוצרת בעיה כפולה ומכופלת: ראשית, רבבות בתי אב נוטלים משכנתא הרבה מעבר ליכולתם ומשלמים עליה בריבית דריבית לטווח הארוך, מה שמביא לפגיעה ממשית ברמת ואיכות החיים לצד חוסר יכולת, למשל, להעניק לילדים חינוך משלים, לצאת לחו"ל, לקנות ולבלות ובמקרים קיצוניים גם חיסכון בסל הקניות החודשי.

• ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
• מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

שנית, הירידה בריבית הופכת בפועל ל"חרב דמוקלס". ככל שהריבית נמוכה יותר ועוד ישראלים רוכשים דירות, כך גם הסיכוי ששוק הדיור "יתודלק" ורמות המחירים יעלו באופן מלאכותי, הינו גבוה יותר. כך, למשל, קרה בסוף העשור הקודם (2007-2010) ובתחילת העשור הנוכחי (2011-2015) כשריבית נמוכה היוותה גורם ראשון במעלה לנסיקת מחירי הדיור כלפי מעלה.

שלישית, המצב דהיום חמור שבעתיים לעומת העשור הקודם: אם לפני שנים אחדות עדיין היתה תקווה שמספר התחלות הבנייה יעלה, ומקבלי ההחלטות דוגמת שרי השיכון המתחלפים, דיברו על הקמת 80-90 אלף התחלות לשנה, הרי שכיום המספר הזה נשמע דמיוני לחלוטין לאור העובדה שמספר התחלות הבנייה אינו מצליח כלל לחצות את תקרת הזכוכית" של כ-45 אלף לשנה.

רביעית, תכנית מחיר למשתכן, מעבר לחסרונותיה הידועים לכל, ועלותה העצומה למשק, כ-7 מיליארד שקלים עד כה, "תורמת" ללא ספק, יחד עם הריבית הנמוכה יחסית, לפיתוי רבבות ישראלים לקחת משכנתאות ענק, שספק אם יצליחו לעמוד בהן גם בתנאים הנוכחיים של הריבית, קל וחומר כאשר הריבית תתחיל לזחול כלפי מעלה. וזה יקרה ללא ספק מתישהו.

• הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?
• חרם אירופאי על סחורה ישראלית - עד כמה זה משמעותי ומה אפשר לעשות?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• בטיחות או נוחות - איך בוחרים את המושב המושלם בטיסה?

על כן, וכנשיא לשכת הקבלנים החדשה, ומתוך אחריות של "אבא" לכל רבבות רוכשי הדירות, אני קורא לכל מקבלי ההחלטות בממשלה ובכלל, ללכת על תכנית ארוכת טווח שתגן על הרוכשים, ובמיוחד על הקהלים העממיים שביניהם. הגנה שכזו יכולה להתבצע בדרכים שונות:

1. קיבוע הריבית הנוכחית, ובאופן כזה שהרוכשים לא יצטרכו להתעורר בוקר אחד מופתעים, ולגלות שסכום ההחזר החודשי הרקיע במאות שקלים כלפי מעלה.

2. הוזלה אפקטיבית(!) של מחירי הדיור. אין זה סוד שכ-85 אחוזים בקירוב ממחירי הדירות, מורכב ממרכיב הקרקע ועוד תקורות ותשומות בנייה. בידי הממשלה להוזיל תקורות אלה, ובכך והוזיל את מחירי הדיור.

3. לבטל לאלתר את "חזון העוועים" המכונה מחיר למשתכן ולחזור ולהעניק סיוע דיפרנציאלי לרוכשי הדירות הנזקקים, מה שיבטל את העיוות הקיים כיום ויעניק דיור מוזל בדיוק לאותה אוכלוסייה שזקוקה לו, כמו גם מעטפת הגנה לאותה אוכלוסייה לטווח הארוך.

4. לשקול לקבע ריבית דיפרנציאלית(!) לרוכשי הדירות, כלומר ריבית שאיננה קשורה לריבית הכללית במשק הישראלי, ובכך למנוע זעזועים מיותרים לשוק הדיור בעיקר ולרוכשי הדירות בשוק העממי בפרט.

לסיכום, השילוב של ריבית נמוכה עם מיעוט התחלות בנייה ושוק דיור מקרטע ומתאפיין באי וודאות, הינו חבית חומר נפץ דליקה, וטוב יעשו מקבלי ההחלטות אם ישיתו את ליבם לכך.

הכותב הוא נשיא לשכת הקבלנים החדשה ובעלי קבוצת מזרחי ובניו