הירשמו
  1. ראשי
  2. ניתוחים ודעות
רונן מנחם
צילום: יח"צ, Bizportal

על רקע התנודתיות: עד כמה כדאי להגביר חשיפה לכלכלת סין?

גם ללא הוויכוח בין המעצמות אמורה סין לעבור תהליך בלתי נמנע של האטה רב שנתית. האם תצליח כלכלת הענק לשמור על דומיננטיות בסחר החוץ העולמי?

רונן מנחם |
נושאים בכתבה ארה"ב מלחמת הסחר סין רונן מנחם

החששות מהאטה בסין הם בין הגורמים המובילים לתנודתיות והעצבנות של שוקי ניירות הערך העולמיים. אכן, קצב צמיחת התמ"ג של סין פחת בהתמדה מ-10.6% בשנת 2010 ל-6.6% אשתקד ולהערכת קרן המטבע הבינ"ל יפחת ל-6.0% בעוד 3 שנים. כשמדובר בכלכלה שתוצרה הנומינלי מהווה 16% מהתוצר העולמי – ההשלכות ברורות.

אלא שיש מספר סיבות להאטה האחרונה, שאינן קשורות למחלוקת הסחר המתוקשרת בין סין לארצות הברית. אינני מקל ראש בחשיבות התוצאות שתושגנה מהדיונים בעת ההפוגה שהוסכמה על ידי הצדדים מהמשך הטלה הדדית של מכסים ומכסות, אך יש להבין כי גם ללא הוויכוח בין המעצמות אמורה סין לעבור תהליך בלתי נמנע של האטה רב שנתית.

ראשית, יש לקחת בחשבון כי גם כאשר קצב ההתרחבות של סין פוחת ל-6%, עדיין מדובר בתוספת מוחלטת עצומה לכלכלת העולם. הידעתם? מבין 195 מדינות שמסוקרות על ידי קרן המטבע, ל-96 תוצר שנתי קטן מהתוצר המיוצר בסין ביום אחד! כולל מדינות אירופיות כמו איסלנד, אסטוניה ולטביה. התוצר ליום של סין מהווה 16.4% מהתוצר לשנה של יוון ו-9.4% מהתוצר לשנה של ישראל.

לפי מדידה במונחי שוויון כוח הקנייה (purchasing power parity), להבדיל מהמדידה הנומינלית, כלכלת סין גדולה יותר כיום ב-23% מכלכלת ארה"ב והפער בין השתיים יגדל ל-51% עד שנת 2023 לפי התחזית האחרונה של קרן המטבע.

שנית, כלכלת סין עוברת תהליך רב שנתי של עיור (אורבניזציה) ועליית רמת החיים: מכלכלה אגררית (חקלאית) ותעשייתית, המבוססת על צד ההיצע ולכן קצב צמיחתה מהיר, יחסית, לכלכלת-שוק בוגרת יותר, המבוססת על הוצאות משקי הבית לצריכה פרטית ומתאפיינת על ידי קצב התרחבות איטי יותר. כך, במהלך שני העשורים האחרונים התכווץ היחס בין התוצר החקלאי לתוצר ענפי השירותים של סין מכ-30% ל-15%!

מדינות מתפתחות רבות עברו בעבר שינויים דומים, אלא שגודלה של סין גורם לדבר להיות מתוקשר יותר והאירועים השוטפים מקשים על ההבחנה בין התפתחויות מחזוריות של התוצר, התלויות במחזורי עסקים רגילים, לבין ההתפתחויות ארוכות הטווח, הפועלות להאטה הדרגתית, תוך הסתגלות של קצב צמיחת התוצר לשינויים המבניים של כלכלת סין. למעשה, ניתן היה לדעת כי פניה של סין להאטה והכלה של קצב צמיחת התוצר מאז הצטרפה המדינה לארגון הסחר העולמי, בשנת 2001.

למזלה של סין, לממשלתה השפעה חזקה מאוד על הפעילות המשקית ובעבר השכילה פעמים רבות למלט את מגזרה העסקי ממשברים חובקי עולם, או מהתפתחויות מקומיות. אין תמה בכך, שהרי מדובר במדינה מושתתת מושלים ומחוזות, נטולי מנוס אלא לספק את צרכי הפרנסה, התעסוקה והרווחה של תושביהם ובלבד שלא תתעוררנה מחאות עממיות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

כך, לדוגמא, הודיעה סין בחודש יולי האחרון על אימוץ צעדים נוקשים כדי להתמודד עם ההשלכות המסיגות של מאבק הסחר עם ארה"ב, תוך הקטנה של שיעורי מסי החברות, הגדלה של היקף איגרות החוב שתונפקנה לטובת ממשלות מקומיות, הרחבת התמיכות בחברות טכנולוגיה קטנות לחברות נוספות ואמצעים אחרים, שיצטרפו לתכנית המקורית של הקטנת גביית המיסים ב-1.1 טריליון יואן בשנת 2018 כולה.

כמו כן, מקפידה הממשלה על רמת נזילות גבוהה של הבנקים במדינה, הנתונים להכוונתה, על ידי הקטנת הלימות ההון המחייבת אותם. במהלך השנה שעברה הפחיתה הממשלה את שיעור הלימות ההון לבנקים (הגדולים) 5 פעמים ל-13.5%.

יש להזכיר, כי סין לא בחלה בהפעלת צעדי הסדרה ופקוח על בורסת ניירות הערך שלה, כשסברה כי נרשמות בה ירידות יתר, או שתנודתיותה גבוהה מדי ונתונה לפעילות ספקולטיבית.

סין פועלת ליתרון תחרותי בסחר החוץ העולמי

מעבר לצעדים הללו, סין ערה כנראה למהלכים שנקטה, לרבות טפלולי מטבעות, על מנת להשיג יתרון תחרותי בסחר החוץ העולמי, ולהערכתי הדבר יקל עליה להיעתר, בסופו של יום, לחלק מתביעותיה של ארה"ב. הצעתה המתוקשרת לרכוש מוצרים ושירותים מארה"ב, כך שגירעון הסחר בין שתי המדינות יימחק עד שנת 2024, מצביעה על תחכום, נכונות ללכת לקראת ארה"ב וגם על היכולות הנרחבות העומדות לרשות מדינת הענק ותאפשרנה לה להתפשר לפי הצורך.

לכך מצטרף הבנק המרכזי של סין, the People's Bank of China, המחזיק זה שלוש שנים ריבית בת 4.35% (לאחר שזו ירדה מספר פעמים מ-6%, שיעורה באמצע שנת 2014) ומנצל לצורך כך את הפער בין קצב האינפלציה (מדד המחירים לצרכן עלה 1.9% במהלך 12 החודשים האחרונים) לבין יעד האינפלציה, שהקונגרס של סין קבע על "סביב 3%".

הגירעון התקציבי של ממשלת סין עומד על 3.5 אחוזים מהתוצר, אמנם גבוה יותר מהרף המקובל למדינות מפותחות ומהיעד שהציב ראש הממשלה בחודש מרץ אשתקד (3 אחוזים מהתוצר בשני המקרים), אך סין עודנה מדינה מתפתחת ומכל מקום, לנוכח היחס הנמוך בין גודל החוב הציבורי לבין תוצרה (כ-48%, בהשוואה לרף של 60% למדינות מפותחות), יכולה הממשלה לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה קצובה ללא שהבנק המרכזי ייאלץ להגיב עם מדיניות מרסנת.

במאמר מוסגר, מדברים הרבה על אמינות ונכונות הנתונים ששלטונות סין מספקים. על כך אעיר כי זה המקור הקיים וכי גם לגבי מדינות אחרות, כולל כלכלתה המפותחת של יפן, מועלים, מעת לעת, סימני שאלה לגבי איכות הנתונים המסופקים על ידן.

בשורה התחתונה – סין, כלכלת ענק. גודלה העצום יחפה על כל האטה של תוצרה בשנים הבאות, כך שהתוספת המוחלטת שלה לכלכלת העולם תוסיף להיות דומיננטית. הכלכלה הופכת מודרנית, מתקדמת ומוטית-שוק יותר, מה שיגרום להאטה מבנית של קצב צמיחת התוצר. בתווך, תוכלנה הרשויות, כבעבר, לשכך תנודתיות מחזורית, או זעזועים חיצוניים, כגון השלכות עימות הסחר עם ארצות הברית.

לפיכך, מבחינה השקעתית, בלי הגבלת הכלליות, חשיפה לכלכלת סין הינה מהלך מושכל, ברייה אסטרטגית לטווח הארוך.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית

כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם  




עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס בינה מלאכותית

 מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?

כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.

האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?

התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?

שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון 

המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר. 

להמשך הכתבה לחץ כאן
יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

להמשך הכתבה לחץ כאן