על רקע התנודתיות: עד כמה כדאי להגביר חשיפה לכלכלת סין?

החששות מהאטה בסין הם בין הגורמים המובילים לתנודתיות והעצבנות של שוקי ניירות הערך העולמיים. אכן, קצב צמיחת התמ"ג של סין פחת בהתמדה מ-10.6% בשנת 2010 ל-6.6% אשתקד ולהערכת קרן המטבע הבינ"ל יפחת ל-6.0% בעוד 3 שנים. כשמדובר בכלכלה שתוצרה הנומינלי מהווה 16% מהתוצר העולמי – ההשלכות ברורות.

אלא שיש מספר סיבות להאטה האחרונה, שאינן קשורות למחלוקת הסחר המתוקשרת בין סין לארצות הברית. אינני מקל ראש בחשיבות התוצאות שתושגנה מהדיונים בעת ההפוגה שהוסכמה על ידי הצדדים מהמשך הטלה הדדית של מכסים ומכסות, אך יש להבין כי גם ללא הוויכוח בין המעצמות אמורה סין לעבור תהליך בלתי נמנע של האטה רב שנתית.

ראשית, יש לקחת בחשבון כי גם כאשר קצב ההתרחבות של סין פוחת ל-6%, עדיין מדובר בתוספת מוחלטת עצומה לכלכלת העולם. הידעתם? מבין 195 מדינות שמסוקרות על ידי קרן המטבע, ל-96 תוצר שנתי קטן מהתוצר המיוצר בסין ביום אחד! כולל מדינות אירופיות כמו איסלנד, אסטוניה ולטביה. התוצר ליום של סין מהווה 16.4% מהתוצר לשנה של יוון ו-9.4% מהתוצר לשנה של ישראל.

לפי מדידה במונחי שוויון כוח הקנייה (purchasing power parity), להבדיל מהמדידה הנומינלית, כלכלת סין גדולה יותר כיום ב-23% מכלכלת ארה"ב והפער בין השתיים יגדל ל-51% עד שנת 2023 לפי התחזית האחרונה של קרן המטבע.

שנית, כלכלת סין עוברת תהליך רב שנתי של עיור (אורבניזציה) ועליית רמת החיים: מכלכלה אגררית (חקלאית) ותעשייתית, המבוססת על צד ההיצע ולכן קצב צמיחתה מהיר, יחסית, לכלכלת-שוק בוגרת יותר, המבוססת על הוצאות משקי הבית לצריכה פרטית ומתאפיינת על ידי קצב התרחבות איטי יותר. כך, במהלך שני העשורים האחרונים התכווץ היחס בין התוצר החקלאי לתוצר ענפי השירותים של סין מכ-30% ל-15%!

מדינות מתפתחות רבות עברו בעבר שינויים דומים, אלא שגודלה של סין גורם לדבר להיות מתוקשר יותר והאירועים השוטפים מקשים על ההבחנה בין התפתחויות מחזוריות של התוצר, התלויות במחזורי עסקים רגילים, לבין ההתפתחויות ארוכות הטווח, הפועלות להאטה הדרגתית, תוך הסתגלות של קצב צמיחת התוצר לשינויים המבניים של כלכלת סין. למעשה, ניתן היה לדעת כי פניה של סין להאטה והכלה של קצב צמיחת התוצר מאז הצטרפה המדינה לארגון הסחר העולמי, בשנת 2001.

למזלה של סין, לממשלתה השפעה חזקה מאוד על הפעילות המשקית ובעבר השכילה פעמים רבות למלט את מגזרה העסקי ממשברים חובקי עולם, או מהתפתחויות מקומיות. אין תמה בכך, שהרי מדובר במדינה מושתתת מושלים ומחוזות, נטולי מנוס אלא לספק את צרכי הפרנסה, התעסוקה והרווחה של תושביהם ובלבד שלא תתעוררנה מחאות עממיות.

כך, לדוגמא, הודיעה סין בחודש יולי האחרון על אימוץ צעדים נוקשים כדי להתמודד עם ההשלכות המסיגות של מאבק הסחר עם ארה"ב, תוך הקטנה של שיעורי מסי החברות, הגדלה של היקף איגרות החוב שתונפקנה לטובת ממשלות מקומיות, הרחבת התמיכות בחברות טכנולוגיה קטנות לחברות נוספות ואמצעים אחרים, שיצטרפו לתכנית המקורית של הקטנת גביית המיסים ב-1.1 טריליון יואן בשנת 2018 כולה.

כמו כן, מקפידה הממשלה על רמת נזילות גבוהה של הבנקים במדינה, הנתונים להכוונתה, על ידי הקטנת הלימות ההון המחייבת אותם. במהלך השנה שעברה הפחיתה הממשלה את שיעור הלימות ההון לבנקים (הגדולים) 5 פעמים ל-13.5%.

יש להזכיר, כי סין לא בחלה בהפעלת צעדי הסדרה ופקוח על בורסת ניירות הערך שלה, כשסברה כי נרשמות בה ירידות יתר, או שתנודתיותה גבוהה מדי ונתונה לפעילות ספקולטיבית.

סין פועלת ליתרון תחרותי בסחר החוץ העולמי
מעבר לצעדים הללו, סין ערה כנראה למהלכים שנקטה, לרבות טפלולי מטבעות, על מנת להשיג יתרון תחרותי בסחר החוץ העולמי, ולהערכתי הדבר יקל עליה להיעתר, בסופו של יום, לחלק מתביעותיה של ארה"ב. הצעתה המתוקשרת לרכוש מוצרים ושירותים מארה"ב, כך שגירעון הסחר בין שתי המדינות יימחק עד שנת 2024, מצביעה על תחכום, נכונות ללכת לקראת ארה"ב וגם על היכולות הנרחבות העומדות לרשות מדינת הענק ותאפשרנה לה להתפשר לפי הצורך.

לכך מצטרף הבנק המרכזי של סין, the People's Bank of China, המחזיק זה שלוש שנים ריבית בת 4.35% (לאחר שזו ירדה מספר פעמים מ-6%, שיעורה באמצע שנת 2014) ומנצל לצורך כך את הפער בין קצב האינפלציה (מדד המחירים לצרכן עלה 1.9% במהלך 12 החודשים האחרונים) לבין יעד האינפלציה, שהקונגרס של סין קבע על "סביב 3%".

הגירעון התקציבי של ממשלת סין עומד על 3.5 אחוזים מהתוצר, אמנם גבוה יותר מהרף המקובל למדינות מפותחות ומהיעד שהציב ראש הממשלה בחודש מרץ אשתקד (3 אחוזים מהתוצר בשני המקרים), אך סין עודנה מדינה מתפתחת ומכל מקום, לנוכח היחס הנמוך בין גודל החוב הציבורי לבין תוצרה (כ-48%, בהשוואה לרף של 60% למדינות מפותחות), יכולה הממשלה לנקוט מדיניות פיסקלית מרחיבה קצובה ללא שהבנק המרכזי ייאלץ להגיב עם מדיניות מרסנת.

במאמר מוסגר, מדברים הרבה על אמינות ונכונות הנתונים ששלטונות סין מספקים. על כך אעיר כי זה המקור הקיים וכי גם לגבי מדינות אחרות, כולל כלכלתה המפותחת של יפן, מועלים, מעת לעת, סימני שאלה לגבי איכות הנתונים המסופקים על ידן.

בשורה התחתונה – סין, כלכלת ענק. גודלה העצום יחפה על כל האטה של תוצרה בשנים הבאות, כך שהתוספת המוחלטת שלה לכלכלת העולם תוסיף להיות דומיננטית. הכלכלה הופכת מודרנית, מתקדמת ומוטית-שוק יותר, מה שיגרום להאטה מבנית של קצב צמיחת התוצר. בתווך, תוכלנה הרשויות, כבעבר, לשכך תנודתיות מחזורית, או זעזועים חיצוניים, כגון השלכות עימות הסחר עם ארצות הברית.

לפיכך, מבחינה השקעתית, בלי הגבלת הכלליות, חשיפה לכלכלת סין הינה מהלך מושכל, ברייה אסטרטגית לטווח הארוך.

** אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. 
 
הכותב הוא רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, מזרחי-טפחות