בתחום ההשקעות אין מתנות חינם. כל מי שמספר לנו על תרנגולת שמטילה ביצי זהב, אלגוריתם שעושה כסף ללא סיכון, או שאר מתנות, כנראה מספר סיפור לא אמיתי. הכלל הבסיסי בהשקעות הוא שאין תשואה ללא סיכון. ולמרות זאת, יש כמה דברים שניתן לעשות על מנת שהכסף שלנו יעשה קצת יותר. בעולם של ריבית אפסית, הקצת הזה יכול להיות שווה הרבה. אז בואו נראה כמה טעויות שמשקיעים עושים בכספי החסכונות שלהם, ואיך אפשר למנוע אותן.

1. לא מתמקחים על דמי ניהול בעולם השקעות בו ריבית הבנק המרכזית היא סביב אפס, ואגרת חוב שקלית של מדינת ישראל לעשר שנים נושאת תשואה נטו נמוכה מאחוז. זה פשוט אבסורד לשלם דמי ניהול גבוהים. תיק אגרות חוב סולידי המורכב מאגרות חוב בדירוגים גבוהים ותקופה לפדיון בינונית, צפוי להניב תשואה לפדיון של 1.5% עד 2% צמוד. תחשבו שאתם משקיעים דרך קרן נאמנות בדמי ניהול של 0.9%. כמה נשאר לכם? אז על דמי ניהול של קרן נאמנות לא ניתן להתמקח. אבל על כל השאר כן.

שימו לכם יעד להוריד את דמי הניהול שלכם ל-0.8% ומטה אפקטיבי. למשל, אם יש לכם בבנק דמי שמירה של 0.5%, ובנוסף עמלות קניה מכירה של 0.2%, הרי שהעלות האפקטיבית שלכם גבוהה. כמו כן תתרגלו להתמקח על דמי הניהול בתיק המנוהל, בקרן ההשתלמות, בקרן הפנסיה, בקופת הגמל – ובעצם בכל מוצר שאמור לעשות לכם כסף. על פני זמן, זה עושה הבדל משמעותי.

2. לא מבינים את הבסיס. אם משהו בסעיף הקודם לא היה ברור, זה לא טוב. במדינת ישראל כמעט ואין השכלה פיננסית (או במינוח הנכון יותר: אוריינות פיננסית). הציבור הרחב לא מבין בנושאים הפיננסיים החשובים באמת.

• הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח
• הקרן המכניסה ביותר בישראל - הנה הסיבה (השלילית) שאף אחד לא עוזב אותה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

לא מזמן אמר השר יעקב ליצמן, שאם הוא היה צריך לקחת משכנתא, שהינה אחת מההחלטות הפיננסיות הגדולות שזוג לוקח, הוא היה רוצה להבין בתחום, או לפחות לשכור יועץ חיצוני שיעזור לו. ולמרות זאת, רוב הלווים במדינת ישראל לקחו משכנתא לבד (או במילים אחרות – נתנו לגוף שמרוויח מחוסר הידע שלהם להחליט בשבילם מה לקחת). גם בתחום ההשקעות זה דומה. יוצא לי להיפגש לא מעט עם משפחות שחסכו הון פיננסי רב, והוא מנוהל ללא הבנה מספקת, ואפילו מביא להפסדים. גם האדם הרגיל, שחוסך כמה מאות שקלים בכל חודש לעצמו או לילדים, לא מכיר את המוצרים שיש והיתרונות שבהם. והדבר שווה לו כסף עצום. 

3. לא דוחים מס. כשלקוח אומר לי שיש לו הרבה מס רווחי הון לשלם, אני מאחל לו שישלם מס רווחי הון כמה שיותר. על פי החוק במדינה יש לשלם 25% מס רווחי הון אבל זה לא אומר שצריך לשלם אותו כל הזמן. יש הבדל בין לשלם מס על כל פעולה, לבין לדחות אותו, ולשלם בסוף. למשל דרך קרנות נאמנות, פוליסות חסכון, גמל להשקעה, תיקון 190 ועוד. בנוסף לדחיית המס, ישנם משקיעים שיכולים לשלם פחות מס רווחי הון, או בכלל לא לשלם אותו – תלוי בגיל ובמוצר. תחשבו על לקוח שעשה 2% תשואה, שילם 1% דמי ניהול, ועל הרווח שנותר שילם 25% מס, האם הסיכון שבהשקעה בכלל שווה את המאמץ?

4. לא מתכננים נכון את הסיכון. אני בוגר של משבר 2008, בו הייתי חלק מצוות השקעות שניהל כמה מיליארדי שקלים. ראיתי אגרות חוב טובות ויציבות שאף אחד לא מוכן לרכוש, ומניות שיורדות עשרות אחוזים. עד היום אני מחזיק מולי במשרד את דוח המחקר של ליהמן ברדרס מה-12 לספטמבר 2008, בו הם מספרים ללקוחות שלהם שתנאי השוק משתפרים, וזה הזמן להשקיע. להזכירכם, הם קרסו למחרת.

• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

אם כך, ניתן להבין שאני אוהב לקחת סיכון. למרות זאת, מרבית האנשים לא מתכננים נכון את הסיכון. אי התכנון הזה פועל לשני הכיוונים. אם זה סיכון גבוה מדי, שלא מתאים לגיל או לאופק ההשקעה. או סיכון נמוך מדי. למשל הורים לילדים שחוסכים בתכניות חיסכון ללא תשואה בבנק. חלק מהתכנון הוא גם מה שנקרא "דלתא כפולה" – למשל עובדים של מקום מסוים, שחלק מהשכר שהם מקבלים הוא במניות או אופציות של אותו מקום עבודה. אפשר לחזור לדוגמא של ליהמן ברדרס, אבל יש לצערי, גם דוגמאות מישראל. שוב נדמיין מקרה של עובד טבע, שמקבל אופציות על מניית טבע כחלק משכרו, ועקב ירידת מחירי המניה, לא רק שלא יממש את האופציות, אלא גם עלול להיות מפוטר. גם זה תכנון לא נכון של הסיכון. 

5. חסרי סבלנות. זמן ההחזקה הממוצע של מניית דאו גונס היום, הינו קצר משנה. זהו שילוב של מסחר אלגוריתמי, עם קלות מדהימה של מסחר. אין שום מניעה ממישהו לשבת במסעדה בתחילת המסחר, לרכוש מניה דרך הסמארטפון, ולמכור אותה קבלת הקינוח. אבל המחקרים מראים, שלאורך זמן, חוסר הסבלנות הזה שווה לא מעט כסף. ראשית, עלויות. נחזור לדוגמא הראשונה של 0.2% עלות קניה מכירה. הגלגול הזה של קניה- מכירה תכופה, עולה לא מעט כסף.

שנית, ביצועים. זמן קצר לא יכול לאפשר לנו להעריך האם השקעה נכונה או לא. בטווח הקצר אנחנו מוטים מהטיות רבות, דבר שעלול להביא אותנו למכור דווקא מניות טובות ברווח נמוך. 

אפשר לכתוב עוד עשרות טיפים על איך ניתן לשפר את יעילות התשואה של הכסף שלנו. וזה עוד מבלי לדבר על פיזור סיכונים, מינוף, ומוצרי השקעה. האמת הכואבת היא שאנשים מפסידים אחוזים רבים מהתשואה שהם יכולים להניב על הכסף שלהם, בגלל עלויות, חוסר ידע, מוצרי השקעה לא נכונים ומיסוי לא מתאים. אין שום סיבה לא ליישם לפחות טיפ אחד מהחמישה שכתבתי לעיל, זה עשוי להיות שווה לכם כסף רב.