אמיר פוסטר
צילום: יח"צ

קטאר מטלטלת את שוק הגז הבינלאומי

אמיר פוסטר | (3)
נושאים בכתבה גז קטאר

החלטת המדיניות הערביות בראשות מצרים וערב הסעודית לנתק את יחסיהן הדיפלומטים עם קטאר הרעידה את הזירה הגאופוליטית העולמית וגרמה לטלטלה עזה במזרח התיכון. מעבר להיבטים הדיפלומטיים הברורים, קטאר היא משחקניות הגז הטבעי הגדולות והחשובות בעולם, והחרפת המשבר עשויה לעורר סערה גם במשק הגז הטבעי העולמי.

קצת נתונים שיבהירו לנו מדוע החרם הערבי על קטאר יכול להשפיע גם במרחק רב מהמזרח התיכון. קטאר היא מפיקת הגז הטבעי הרביעית בגדולה בעולם, כאשר לפניה ברשימה נמצאות רק ארה"ב, רוסיה ואיראן. אם זה לא מספיק, קרוב ל-80% מהגז המופק בקטאר מיועד ליצוא מה שהופך את קטאר ליצואנית הגז הטבעי השנייה הגדולה בעולם, שרק רוסיה מייצאת יותר ממנה.

קטאר גם הצליחה לבסס מומחיות מיוחדת במשק האנרגיה העולמי והמדינה הקטנה (רק 2.2 מיליון תושבים!) היא יצואנית הגז הנוזלי (LNG) הגדולה בעולם. עד כמה קטאר דומיננטית בשוק זה? מאוד. נכון לשנת 2016 קטאר שלטה בכ-0 משוק ה- LNG העולמי עם ייצוא גז של 104 BCM, נכון לשנת 2016. המדינה השנייה ברשימת יצואניות ה- LNG בעולם, אוסטרליה, מייצאת רק כחצי מהכמות אותה מייצאת קטאר. קטאר גם מייצאת גז טבעי באמצעות צנרת, בעיקר לאיחוד האמירויות, ובשנת 2016 ייצאה קטאר לאיחוד האמירויות עוד  18 BCM של גז טבעי.

לגז הקטארי יתרונות דיפלומטיים רבים, עם רשת של 27 לקוחות ברחבי העולם. הלקוחה הגדולה ביותר של הגז הנוזלי מקטאר היא יפן, שרכשה בשנת 2016 כ-16 BCM של גז נוזלי, והיא גם מספקת גז לשורה של מדינות נוספות במזרח אסיה. בנוסף, קטאר מספקת גז גם לירדן, עומן, כווית וטורקיה. מפתיע לגלות שקטאר היא ספקית חשובה של גז טבעי עבור מצרים ואיחוד האמירויות, אותן מדינות שניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם המדינה תוך טענה שזו משתפת פעולה עם טרוריסטים ופועלת כגורם שמערער את היציבות במזרח התיכון.

מאז תחילת 2016 כמעט 70% מהגז הטבעי הנוזלי שיובא למצרים הגיע מקטאר, ועכשיו על מצרים לבחון אופציות נוספות לגיוון מקורות האנרגיה של המדינה.

במשק הגז הטבעי העולמי מנסים עדיין להעריך האם ואילו השפעות יכולות להיות למשבר זה. מצד אחד יש הסבורים שהמשבר הנוכחי מעלה את החשש בקרב צרכני ה- LNG בעולם מאפשרות שאספקת LNG תיפגע, ומכאן נובעת הזדמנות לספקי LNG אחרים. חלק ניכר מהחוזים שבידי קטאר, עתידים להיפתח בשנים 2020-2025, כך שאם יתגבר החשש בנושא אמינות האספקה מקטאר, הדבר עלול להשפיע על פרוייקטי LNG נוספים המתוכננים כיום בקטאר.

מצד שני, קטאר מיהרה להרגיע את הלקוחות והשווקים והודיע כי המצב הוא של 'עסקים כרגיל', ושהיא ממשיכה בפעילות הפקת ואספקת הגז, יחד עם השותפות הבינ"ל שלה, בהם ניתן למנות את ענקית האנרגיה הבינ"ל אקסון מובייל.  

מאז פרסום החדשות הראשוניות על הפסקת הטיסות לקטאר והחרם הערבי יש ניסיונות להוביל לפשרה שתרגיע את השטח, אבל גם אם המשבר הנוכחי יסתיים בקרוב אין וודאות כי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לא יחזרו שוב על מהלכים דומים אם לא יהיו משוכנעות שקאטר מתיישרת בהתאם לעמדותיהן. בינתיים במשק הגז הנוזלי העולמי שומרים על עירנות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מאת: אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מוטקה הדר 23/12/2017 18:37
    הגב לתגובה זו
    חזרתי מקטאר לאחר ביקור מדהים לפני מספר ימים. עצרתי ברחוב רכב חלוקה של בלוני גז ביתיים. ובכן. בלון גז של 12 ק"ג (כמו אצלינו) עולה........12 שקלים. שבוע טוב
  • 1.
    גזיאל 19/06/2017 09:34
    הגב לתגובה זו
    יום אחד נגלה כי כסף קטארי עמד מאחורי העמותות שמימנו את ה"מאבק בגז" בישראל.
  • רעיון נחמד אבל כאן זה טמטום שמאלני של המפלגה האבודה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 21/06/2017 06:41
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).