אמיר פוסטר
צילום: יח"צ

קטאר מטלטלת את שוק הגז הבינלאומי

אמיר פוסטר | (3)
נושאים בכתבה גז קטאר

החלטת המדיניות הערביות בראשות מצרים וערב הסעודית לנתק את יחסיהן הדיפלומטים עם קטאר הרעידה את הזירה הגאופוליטית העולמית וגרמה לטלטלה עזה במזרח התיכון. מעבר להיבטים הדיפלומטיים הברורים, קטאר היא משחקניות הגז הטבעי הגדולות והחשובות בעולם, והחרפת המשבר עשויה לעורר סערה גם במשק הגז הטבעי העולמי.

קצת נתונים שיבהירו לנו מדוע החרם הערבי על קטאר יכול להשפיע גם במרחק רב מהמזרח התיכון. קטאר היא מפיקת הגז הטבעי הרביעית בגדולה בעולם, כאשר לפניה ברשימה נמצאות רק ארה"ב, רוסיה ואיראן. אם זה לא מספיק, קרוב ל-80% מהגז המופק בקטאר מיועד ליצוא מה שהופך את קטאר ליצואנית הגז הטבעי השנייה הגדולה בעולם, שרק רוסיה מייצאת יותר ממנה.

קטאר גם הצליחה לבסס מומחיות מיוחדת במשק האנרגיה העולמי והמדינה הקטנה (רק 2.2 מיליון תושבים!) היא יצואנית הגז הנוזלי (LNG) הגדולה בעולם. עד כמה קטאר דומיננטית בשוק זה? מאוד. נכון לשנת 2016 קטאר שלטה בכ-0 משוק ה- LNG העולמי עם ייצוא גז של 104 BCM, נכון לשנת 2016. המדינה השנייה ברשימת יצואניות ה- LNG בעולם, אוסטרליה, מייצאת רק כחצי מהכמות אותה מייצאת קטאר. קטאר גם מייצאת גז טבעי באמצעות צנרת, בעיקר לאיחוד האמירויות, ובשנת 2016 ייצאה קטאר לאיחוד האמירויות עוד  18 BCM של גז טבעי.

לגז הקטארי יתרונות דיפלומטיים רבים, עם רשת של 27 לקוחות ברחבי העולם. הלקוחה הגדולה ביותר של הגז הנוזלי מקטאר היא יפן, שרכשה בשנת 2016 כ-16 BCM של גז נוזלי, והיא גם מספקת גז לשורה של מדינות נוספות במזרח אסיה. בנוסף, קטאר מספקת גז גם לירדן, עומן, כווית וטורקיה. מפתיע לגלות שקטאר היא ספקית חשובה של גז טבעי עבור מצרים ואיחוד האמירויות, אותן מדינות שניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם המדינה תוך טענה שזו משתפת פעולה עם טרוריסטים ופועלת כגורם שמערער את היציבות במזרח התיכון.

מאז תחילת 2016 כמעט 70% מהגז הטבעי הנוזלי שיובא למצרים הגיע מקטאר, ועכשיו על מצרים לבחון אופציות נוספות לגיוון מקורות האנרגיה של המדינה.

במשק הגז הטבעי העולמי מנסים עדיין להעריך האם ואילו השפעות יכולות להיות למשבר זה. מצד אחד יש הסבורים שהמשבר הנוכחי מעלה את החשש בקרב צרכני ה- LNG בעולם מאפשרות שאספקת LNG תיפגע, ומכאן נובעת הזדמנות לספקי LNG אחרים. חלק ניכר מהחוזים שבידי קטאר, עתידים להיפתח בשנים 2020-2025, כך שאם יתגבר החשש בנושא אמינות האספקה מקטאר, הדבר עלול להשפיע על פרוייקטי LNG נוספים המתוכננים כיום בקטאר.

מצד שני, קטאר מיהרה להרגיע את הלקוחות והשווקים והודיע כי המצב הוא של 'עסקים כרגיל', ושהיא ממשיכה בפעילות הפקת ואספקת הגז, יחד עם השותפות הבינ"ל שלה, בהם ניתן למנות את ענקית האנרגיה הבינ"ל אקסון מובייל.  

מאז פרסום החדשות הראשוניות על הפסקת הטיסות לקטאר והחרם הערבי יש ניסיונות להוביל לפשרה שתרגיע את השטח, אבל גם אם המשבר הנוכחי יסתיים בקרוב אין וודאות כי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לא יחזרו שוב על מהלכים דומים אם לא יהיו משוכנעות שקאטר מתיישרת בהתאם לעמדותיהן. בינתיים במשק הגז הנוזלי העולמי שומרים על עירנות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מאת: אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מוטקה הדר 23/12/2017 18:37
    הגב לתגובה זו
    חזרתי מקטאר לאחר ביקור מדהים לפני מספר ימים. עצרתי ברחוב רכב חלוקה של בלוני גז ביתיים. ובכן. בלון גז של 12 ק"ג (כמו אצלינו) עולה........12 שקלים. שבוע טוב
  • 1.
    גזיאל 19/06/2017 09:34
    הגב לתגובה זו
    יום אחד נגלה כי כסף קטארי עמד מאחורי העמותות שמימנו את ה"מאבק בגז" בישראל.
  • רעיון נחמד אבל כאן זה טמטום שמאלני של המפלגה האבודה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 21/06/2017 06:41
    הגב לתגובה זו
מטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexelsמטוס. צילום: Jimmy Chan, Pexels

מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס

חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר. במרכז הזירה - שתי הענקיות המסורתיות. אבל בצד מתחמם סטארט-אפ שיכול להיות הראשון שיפעיל מטוס חשמלי מסחרי לטיסות קצרות 


עופר הבר |
נושאים בכתבה בואינג איירבוס


כשהנשיא ביל קלינטון אמר בתחילת שנות ה־2000 כי "המאבק על האקלים יהיה מבחן המנהיגות של דורנו", הוא לא העלה בדעתו עד כמה דבריו ינבאו את העתיד של עולם התעופה. הוא לא יכול היה לחזות שעשרים שנה מאוחר יותר הקרב בין ענקיות התעופה יתפתח לזירה חדשה לחלוטין - המרוץ אחר תעופה ירוקה, שבו גם סטארט-אפ קטן משבדיה מנסה לחטוף חלק מהשוק עם טכנולוגיות מהפכניות. 

תעופה ירוקה אינה רק חזון סביבתי, היא הזדמנות כלכלית ואסטרטגית. בעולם שבו תחבורה בת־קיימא הופכת לדרישה רגולטורית ולא רק מוסרית, מדינות וחברות שלא יאיצו את ההסתגלות יישארו על הקרקע בעוד האחרים ממריאים קדימה.

הקרב המסורתי בין בואינג לאיירבוס על שליטה בשמיים הפך כיום למרוץ מורכב יותר שבו יעילות הדלק, הפחתת פליטות פחמן וחדשנות סביבתית הן השדות החדשים שעליהם נחרץ עתיד התעופה האזרחית.

בעולם שבו שינויי האקלים הפכו לאיום גלובלי, גם השמיים נדרשים לעבור מהפכה. תעשיית התעופה, שאחראית לכ־3% מפליטת הפחמן הדו־חמצני בעולם, ניצבת בעשור האחרון בראש סדר היום הסביבתי. חברות תעופה, יצרניות מטוסים ואפילו גורמי ממשל החלו להשקיע מיליארדים בטכנולוגיות שיאפשרו טיסה נקייה, שקטה ויעילה יותר.

דלקים חדשים - הלב של השינוי

המעבר לדלקי תעופה בני־קיימא (SAF - Sustainable Aviation Fuels) הוא המפתח המיידי ביותר להפחתת פליטות פחמן דו חמצני. דלקים אלה מופקים משמנים צמחיים, פסולת אורגנית או אפילו מימן ירוק, ומאפשרים ירידה של עד 80% בפליטות הפחמן לעומת דלק סילוני מסורתי. חברות כמו בואינג, איירבוס ורולס רויס כבר ביצעו טיסות ניסוי מוצלחות בדלק "ירוק", ומדינות באירופה אף החלו לחייב ערבוב שלו בדלקים המסחריים.