קטאר מטלטלת את שוק הגז הבינלאומי
החלטת המדיניות הערביות בראשות מצרים וערב הסעודית לנתק את יחסיהן הדיפלומטים עם קטאר הרעידה את הזירה הגאופוליטית העולמית וגרמה לטלטלה עזה במזרח התיכון. מעבר להיבטים הדיפלומטיים הברורים, קטאר היא משחקניות הגז הטבעי הגדולות והחשובות בעולם, והחרפת המשבר עשויה לעורר סערה גם במשק הגז הטבעי העולמי. קצת נתונים שיבהירו לנו מדוע החרם הערבי על קטאר יכול להשפיע גם במרחק רב מהמזרח התיכון. קטאר היא מפיקת הגז הטבעי הרביעית בגדולה בעולם, כאשר לפניה ברשימה נמצאות רק ארה"ב, רוסיה ואיראן. אם זה לא מספיק, קרוב ל-80% מהגז המופק בקטאר מיועד ליצוא מה שהופך את קטאר ליצואנית הגז הטבעי השנייה הגדולה בעולם, שרק רוסיה מייצאת יותר ממנה. קטאר גם הצליחה לבסס מומחיות מיוחדת במשק האנרגיה העולמי והמדינה הקטנה (רק 2.2 מיליון תושבים!) היא יצואנית הגז הנוזלי (LNG) הגדולה בעולם. עד כמה קטאר דומיננטית בשוק זה? מאוד. נכון לשנת 2016 קטאר שלטה בכ-0 משוק ה- LNG העולמי עם ייצוא גז של 104 BCM, נכון לשנת 2016. המדינה השנייה ברשימת יצואניות ה- LNG בעולם, אוסטרליה, מייצאת רק כחצי מהכמות אותה מייצאת קטאר. קטאר גם מייצאת גז טבעי באמצעות צנרת, בעיקר לאיחוד האמירויות, ובשנת 2016 ייצאה קטאר לאיחוד האמירויות עוד 18 BCM של גז טבעי. לגז הקטארי יתרונות דיפלומטיים רבים, עם רשת של 27 לקוחות ברחבי העולם. הלקוחה הגדולה ביותר של הגז הנוזלי מקטאר היא יפן, שרכשה בשנת 2016 כ-16 BCM של גז נוזלי, והיא גם מספקת גז לשורה של מדינות נוספות במזרח אסיה. בנוסף, קטאר מספקת גז גם לירדן, עומן, כווית וטורקיה. מפתיע לגלות שקטאר היא ספקית חשובה של גז טבעי עבור מצרים ואיחוד האמירויות, אותן מדינות שניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם המדינה תוך טענה שזו משתפת פעולה עם טרוריסטים ופועלת כגורם שמערער את היציבות במזרח התיכון. מאז תחילת 2016 כמעט 70% מהגז הטבעי הנוזלי שיובא למצרים הגיע מקטאר, ועכשיו על מצרים לבחון אופציות נוספות לגיוון מקורות האנרגיה של המדינה. במשק הגז הטבעי העולמי מנסים עדיין להעריך האם ואילו השפעות יכולות להיות למשבר זה. מצד אחד יש הסבורים שהמשבר הנוכחי מעלה את החשש בקרב צרכני ה- LNG בעולם מאפשרות שאספקת LNG תיפגע, ומכאן נובעת הזדמנות לספקי LNG אחרים. חלק ניכר מהחוזים שבידי קטאר, עתידים להיפתח בשנים 2020-2025, כך שאם יתגבר החשש בנושא אמינות האספקה מקטאר, הדבר עלול להשפיע על פרוייקטי LNG נוספים המתוכננים כיום בקטאר. מצד שני, קטאר מיהרה להרגיע את הלקוחות והשווקים והודיע כי המצב הוא של 'עסקים כרגיל', ושהיא ממשיכה בפעילות הפקת ואספקת הגז, יחד עם השותפות הבינ"ל שלה, בהם ניתן למנות את ענקית האנרגיה הבינ"ל אקסון מובייל. מאז פרסום החדשות הראשוניות על הפסקת הטיסות לקטאר והחרם הערבי יש ניסיונות להוביל לפשרה שתרגיע את השטח, אבל גם אם המשבר הנוכחי יסתיים בקרוב אין וודאות כי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לא יחזרו שוב על מהלכים דומים אם לא יהיו משוכנעות שקאטר מתיישרת בהתאם לעמדותיהן. בינתיים במשק הגז הנוזלי העולמי שומרים על עירנות. מאת: אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז
- 2.מוטקה הדר 23/12/2017 18:37הגב לתגובה זוחזרתי מקטאר לאחר ביקור מדהים לפני מספר ימים. עצרתי ברחוב רכב חלוקה של בלוני גז ביתיים. ובכן. בלון גז של 12 ק"ג (כמו אצלינו) עולה........12 שקלים. שבוע טוב
- 1.גזיאל 19/06/2017 09:34הגב לתגובה זויום אחד נגלה כי כסף קטארי עמד מאחורי העמותות שמימנו את ה"מאבק בגז" בישראל.
- רעיון נחמד אבל כאן זה טמטום שמאלני של המפלגה האבודה (ל"ת)משה ראשל"צ 21/06/2017 06:41הגב לתגובה זו
עדר (X)העדר הדיגיטלי ואפליקציות ההשקעה: האם כולנו הופכים למשקיעי המונים?
איך משקיעים היום בבורסה, מהם אפליקציות השקעה והאם אנחנו חלק מעדר ענק?
בורסה והשקעות הפכו למשחק ילדים - כהורים תמיד תהינו איך לחנך את ילדינו לחסוך ולהשקיע נכון. חשבנו להיעזר בספר ״השקעות לעצלנים, הדרך הפשוטה להשקעה ארוכת טווח בשוק ההון״ אך העצלנים נשארו עצלנים. קראנו את הספר של רוברט קיוסאקי ״אבא עשיר אבא עני, שיעורים על כסף שהורים עשירים מלמדים את ילדיהם״, אך ההורים קראו ואת הילדים לא לימדו!
בשנים האחרונות, עולם ההשקעות עבר מהפכה של ממש, מהפכה שהובלה על ידי טכנולוגיה ונגישות חסרות תקדים. המסחר בבורסה, שהיה בעבר נחלתם הבלעדית של אנשי מקצוע בבנקים ובבתי השקעות, נפתח בפני כל ילד עם סמארטפון וחיבור לאינטרנט. אפליקציות השקעה ידידותיות למשתמש כמו eToro, Robinhood, ובישראל גם Pepper Invest, הפכו את המסחר לקל, מודעות מפתות בסגנון ״יש לכם 50 ש״ח? – תשקיעו!״, מחסום גודל ההשקעה נפרץ לילדים אך גם למבוגרים ביננו שלא העזו להשקיע בשוק ההון, תמיד מקנן בנו החשש מסיכון, חוסר ידיעה ולרוב גם חוסר הבנה. תורת ההשקעות הינה מקצוע, אך המהפכה הטכנולוגית הפכה את ההשקעה לנגישה לכל גם בסכומים קטנים המאפשרים טעימה ולימוד תוך כדי.
עדר ההשקעות הדיגיטלי
המסחר הפך למהיר ולעתים קרובות גם לממכר. אלא שהנגישות המהירה הזו יצרה תופעה חדשה: "העדר הדיגיטלי" – התנהגות עדר שבה משקיעים רבים פועלים במקביל, לאו דווקא על בסיס ניתוח יסודי, אלא על בסיס טרנדים, המלצות ברשתות חברתיות והייפ וירטואלי.
התופעה הזו אינה מקרית. היא מוזנת מכמה מנועים מרכזיים: ראשית, הפיכתו של שוק ההון ל"משחק" חברתי. פלטפורמות כמו eToro בנו את המודל העסקי שלהן על Social Trading, שבו משתמשים יכולים לראות את הפעולות של משקיעים אחרים, ואף להעתיק אותן באופן אוטומטי. בפורומים כמו Reddit, ובמיוחד תת-הפורום המפורסם WallStreetBets, משקיעים חובבים מחליפים המלצות (או ליתר דיוק, "טיפים" עם נימה של קריאה לפעולה) ויוצרים קהילה תוססת שמניעה מהלכים דרמטיים.
העלייה והנפילה של גיימסטופ
דוגמה בולטת לכוחו של "העדר הדיגיטלי" הייתה פרשת GameStop בשנת 2021. משקיעים קטנים בפורום WallStreetBets התאחדו והחלו לרכוש במאסיביות את מניות החברה, כדי להעלות את מחירן ולגרום להפסדים אדירים לקרנות גידור שהימרו נגד המניה. באמצעות אפליקציות כמו Robinhood, שהציעה עמלות מסחר אפסיות ואפילו אפס עמלה על חלק מהמניות, הם הצליחו ליצור תנודתיות קיצונית שלא נראתה כמותה בשוק. רובין-הוד עצמה, שצמחה על גב המשקיעים הקטנים, מצאה את עצמה במרכז סערה ציבורית כשבשלב מסוים הגבילה את המסחר במניות מסוימות, מה שעורר זעם בקרב הקהילה וגרר חקירות רגולטוריות.
כלכלת ישראל (X)איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה
בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל".
החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.
מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה".
מה קרה בפועל?
חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט.
התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- מודי'ס: הסכם הפסקת האש מקטין את הסיכונים לכלכלה הישראלית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?
