אמיר פוסטר
צילום: יח"צ

קטאר מטלטלת את שוק הגז הבינלאומי

אמיר פוסטר | (3)
נושאים בכתבה גז קטאר

החלטת המדיניות הערביות בראשות מצרים וערב הסעודית לנתק את יחסיהן הדיפלומטים עם קטאר הרעידה את הזירה הגאופוליטית העולמית וגרמה לטלטלה עזה במזרח התיכון. מעבר להיבטים הדיפלומטיים הברורים, קטאר היא משחקניות הגז הטבעי הגדולות והחשובות בעולם, והחרפת המשבר עשויה לעורר סערה גם במשק הגז הטבעי העולמי.

קצת נתונים שיבהירו לנו מדוע החרם הערבי על קטאר יכול להשפיע גם במרחק רב מהמזרח התיכון. קטאר היא מפיקת הגז הטבעי הרביעית בגדולה בעולם, כאשר לפניה ברשימה נמצאות רק ארה"ב, רוסיה ואיראן. אם זה לא מספיק, קרוב ל-80% מהגז המופק בקטאר מיועד ליצוא מה שהופך את קטאר ליצואנית הגז הטבעי השנייה הגדולה בעולם, שרק רוסיה מייצאת יותר ממנה.

קטאר גם הצליחה לבסס מומחיות מיוחדת במשק האנרגיה העולמי והמדינה הקטנה (רק 2.2 מיליון תושבים!) היא יצואנית הגז הנוזלי (LNG) הגדולה בעולם. עד כמה קטאר דומיננטית בשוק זה? מאוד. נכון לשנת 2016 קטאר שלטה בכ-0 משוק ה- LNG העולמי עם ייצוא גז של 104 BCM, נכון לשנת 2016. המדינה השנייה ברשימת יצואניות ה- LNG בעולם, אוסטרליה, מייצאת רק כחצי מהכמות אותה מייצאת קטאר. קטאר גם מייצאת גז טבעי באמצעות צנרת, בעיקר לאיחוד האמירויות, ובשנת 2016 ייצאה קטאר לאיחוד האמירויות עוד  18 BCM של גז טבעי.

לגז הקטארי יתרונות דיפלומטיים רבים, עם רשת של 27 לקוחות ברחבי העולם. הלקוחה הגדולה ביותר של הגז הנוזלי מקטאר היא יפן, שרכשה בשנת 2016 כ-16 BCM של גז נוזלי, והיא גם מספקת גז לשורה של מדינות נוספות במזרח אסיה. בנוסף, קטאר מספקת גז גם לירדן, עומן, כווית וטורקיה. מפתיע לגלות שקטאר היא ספקית חשובה של גז טבעי עבור מצרים ואיחוד האמירויות, אותן מדינות שניתקו את היחסים הדיפלומטיים עם המדינה תוך טענה שזו משתפת פעולה עם טרוריסטים ופועלת כגורם שמערער את היציבות במזרח התיכון.

מאז תחילת 2016 כמעט 70% מהגז הטבעי הנוזלי שיובא למצרים הגיע מקטאר, ועכשיו על מצרים לבחון אופציות נוספות לגיוון מקורות האנרגיה של המדינה.

במשק הגז הטבעי העולמי מנסים עדיין להעריך האם ואילו השפעות יכולות להיות למשבר זה. מצד אחד יש הסבורים שהמשבר הנוכחי מעלה את החשש בקרב צרכני ה- LNG בעולם מאפשרות שאספקת LNG תיפגע, ומכאן נובעת הזדמנות לספקי LNG אחרים. חלק ניכר מהחוזים שבידי קטאר, עתידים להיפתח בשנים 2020-2025, כך שאם יתגבר החשש בנושא אמינות האספקה מקטאר, הדבר עלול להשפיע על פרוייקטי LNG נוספים המתוכננים כיום בקטאר.

מצד שני, קטאר מיהרה להרגיע את הלקוחות והשווקים והודיע כי המצב הוא של 'עסקים כרגיל', ושהיא ממשיכה בפעילות הפקת ואספקת הגז, יחד עם השותפות הבינ"ל שלה, בהם ניתן למנות את ענקית האנרגיה הבינ"ל אקסון מובייל.  

מאז פרסום החדשות הראשוניות על הפסקת הטיסות לקטאר והחרם הערבי יש ניסיונות להוביל לפשרה שתרגיע את השטח, אבל גם אם המשבר הנוכחי יסתיים בקרוב אין וודאות כי ערב הסעודית ואיחוד האמירויות לא יחזרו שוב על מהלכים דומים אם לא יהיו משוכנעות שקאטר מתיישרת בהתאם לעמדותיהן. בינתיים במשק הגז הנוזלי העולמי שומרים על עירנות.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

מאת: אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מוטקה הדר 23/12/2017 18:37
    הגב לתגובה זו
    חזרתי מקטאר לאחר ביקור מדהים לפני מספר ימים. עצרתי ברחוב רכב חלוקה של בלוני גז ביתיים. ובכן. בלון גז של 12 ק"ג (כמו אצלינו) עולה........12 שקלים. שבוע טוב
  • 1.
    גזיאל 19/06/2017 09:34
    הגב לתגובה זו
    יום אחד נגלה כי כסף קטארי עמד מאחורי העמותות שמימנו את ה"מאבק בגז" בישראל.
  • רעיון נחמד אבל כאן זה טמטום שמאלני של המפלגה האבודה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 21/06/2017 06:41
    הגב לתגובה זו
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית

התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר להשקיע בהן

עופר הבר |
נושאים בכתבה איירבוס בואינג

בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.

התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.

פילוסופיה מול פילוסופיה

בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית:
שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.

איירבוס מייצגת גישה מהפכנית:
הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.

איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.