האם קרנית פלוג תשים מקלות בגלגלים של משה כחלון?

צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, על התוכנית הכלכלית של שר האוצר המיועד, משה כחלון, ועל הקשיים שצפויים לו בדרך

צחי קלמין | (2)

בימים אלו אנו מציינים 3 שנים למהפכת הסלולר בניצוחו של שר התקשורת דאז, משה כחלון. את השלכות הרפורמה בענף התקשורת והשפעתה על סוגיית יוקר המחייה אנו מרגישים עד היום: מצבו של הצרכן הישראלי השתפר בצורה משמעותית, קל יותר לעבור בין חברות הסלולר, המחירים נמוכים במאות אחוזים, היצע המסלולים והחברות גדול הרבה יותר וההכנסה הממוצעת של החברות מלקוח ירדה בצורה ניכרת.

מנגד, חברות הסלולר המובילות (פלאפון, סלקום ופרטנר) ממשיכות להציג "דימום מתמשך" בשורת ההכנסות וברווחים, בעלי השליטה שבחרו "למנף את עצמם לדעת", תוך הסתמכות של הרווחים העתידיים מענף הסלולר, נמצאו בצד המפוקפק של מפת אנשי העסקים הישראלים. בשבוע שעבר דווח על הצטרפותה של מפלגת כולנו לממשלת נתניהו והכנסת הרפורמה בענף הבנקאות אל ההסכם הקואליציוני.

התוכנית העתידית של כחלון מהווה העתקה של הרפורמות שביצע בענף הסלולר. כחלון מתכוון לפעול להכנסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות, בין היתר על ידי שימוש בתשתיות קיימות של הבנקים הקיימים. הוא מתכנן הקלות לשחקנים חדשים להיכנס לשוק הבנקאות, ומציע להפריד את הבעלות על חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

כעת ניצב ציבור המשקיעים בפני חוסר וודאות ותוהה, האם נשקפת סכנה ליציבות ענף הבנקאות? האם נוצר חשש למעמדם הבלתי מעורר של בעלי השליטה במערכת הבנקאית?  ובכן, נתחיל מהסוף, על אף נחיצותה של הרפורמה והרצון הכן מצד כחלון להגן על קהל הצרכנים, קשה לראות פגיעה מהותית בחוסנה של המערכת הבנקאית, שכן קיימים פערים והבדלים גדולים בין סקטור זה לסקטור התקשורת.

הגנה אוטומטית מצד הרגולטור להבדיל מסקטור התקשורת, לענף הבנקאות קיים "שומר ראש" רגולטורי בדמות נגידת בנק ישראל, אשר מופקדת, בין השאר, על שמירת יציבות המערכת הבנקאית. ניתן לצפות, כי זו תצא להגן על הבנקים במידה ותעריך שהרפורמות המתוכננות אינן מאוזנות ובעלות פוטנציאל לערער את חוסנה של המערכת הבנקאית.

איתנות פיננסית

הבנקים המקומיים אוחזים ביכולת גבוהה לגיוס מימון לצורך חיזוק מבנה ההון שלהם, דירוג האשראי הגבוה של הבנקים מסייע להם לגייס חוב בריבית נמוכה, דבר אשר תורם להקטנת עלויות המימון. מנגד, חברות התקשורת מאופיינות בפרופיל עסקי בעל רמת סיכון בינוני ותנודתיות גבוהה, דבר אשר מייקר את עלויות המימון לפעילותן העסקית. 

גמישות ניהולית והתייעלות יצירתית

בשנתיים האחרונות חוותה המערכת הבנקאית שינויים מרחיקי לכת, שעיקרם, נובע מיישום המלצות הצוות "לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית" שהוקם בראשית 2014 ופעל ללא לאות לחיזוק כוחם ומעמדם של משקי הבית והעסקים הקטנים. אמנם חמשת הבנקים המובילים סיימו את 2014 עם ירידה מצרפית של 9% ברווח הנקי לעומת הרווח בשנת 2013 והתשואה על ההון בבנקים עמדה בממוצע על 7% בלבד לעומת 8.3%. אך, ניסיון העבר מלמד כי הנהלות הבנקים יודעות לבצע את ההתאמות הנכונות, ולהפעיל תכניות התייעלות יצירתיות בכדי "לעכל" כל רפורמה מצד הרגולטור.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, אנו סבורים כי בטווח הקצר יאופיין המסחר במניות הבנקים בתנודתיות גבוהה, שר האוצר הנכנס, משה כחלון, ינסה להפעיל את מלוא השפעתו על המערכת הבנקאית מתוך רצון לרסן את חוזקה. מנגד, תעמוד בפניו משוכה גבוהה, בדמות נגידת בנק ישראל. להערכתנו, חוסר הוודאות הצפוי, מהווה הזדמנות פז עבור המשקיעים להגדיל את חשיפתם לסקטור הבנקאות. 

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שוקו 06/05/2015 22:15
    הגב לתגובה זו
    אדון כתב נכבד מחיר יכול לרדת עד 100 אחוז. מאחר ואתה טועה בדבר כל כך בסיסי בחשבון, שאר הכתבה שלך שווה כקליפת השום.
  • 1.
    אבג 06/05/2015 11:23
    הגב לתגובה זו
    קרנית פלוג תשים לכחלון מקלות בגלגלים. זה לא שתחרות תסכן את יציבות הבנקים כמו שאוהבים לטחון לנו , בכל העולם יש תחרות בין בנקים. קרנית פלוג פשוט שייכת למעגל החברתי של הבנקאים, היא דואגת לאינטרס שלהם וזהו.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה



עופר הבר |

ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.

מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).

הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.

המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית

בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.

האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.

איור: דפדפן אטלס של OpenAIאיור: דפדפן אטלס של OpenAI

המפלצת האווירית ששברה שיאים עד שהפכה לערמת גרוטאות

אנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול בעולם עם מוטת כנפיים שאורכה כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, שנולד בבריה"מ בשיא המרוץ לחלל מול ארה"ב והפך לסמל של הנדסת תעופה קיצונית, עד שנחרב ביום הפלישה של רוסיה לאוקראינה



עופר הבר |

ב-3 באוגוסט 2020, המטוס הענק בעולם, הגדול ביותר שנבנה אי פעם, אנטונוב 225 המריא ממדינת מיין בארה"ב ונחת אחר הצהריים בנתב"ג. המטוס הביא איתו משאיות צבאיות אמריקאיות מסוג Oshkosh. על המשאיות האלה הורכבו משגרי מערכת כיפת ברזל שנרכשה על ידי צבא ארה"ב בהסכם עם ישראל משנת 2019. מדובר על ציוד כבד וגדול שלא יכול להתאים למטוסים רגילים. המשאיות פורקו במהירות והמטוס המריא חזרה באותו ערב, מה שהפך את משך הביקור לשעות ספורות בלבד.

מאות חובבי תעופה התקבצו סביב נתב"ג לצפות בנחיתה ההיסטורית. רשות שדות התעופה ביצעה התאמות מיוחדות למסלול ולתשתיות, כולל סגירת חלקים משדה התעופה לצופים (מי שלא היה שם יכול להסתפק בצפייה בהמראה אחרת של המטוס כאן).

הם לא הגיעו לשם סתם. האנטונוב An-225 מריה, המכונה "חלום" באוקראינית, היה המטוס הגדול ביותר אי פעם שטס. הוא נבנה בברית המועצות כדי לשאת את מעבורת החלל בוראן והפך לסמל של הנדסה תעופתית קיצונית, עד שנחרב בשנת 2022 במלחמת רוסיה-אוקראינה.

המטוס שנולד מתוכנית החלל הסובייטית

בשנות ה-80 המוקדמות, כשברית המועצות התחרתה בארה"ב בתוכנית החלל, נדרש מטוס שיוכל לשאת את מעבורת הבוראן ששקלה 60 טון ואת רכיבי רקטת ההנעה. יצרנית המטוסים אנטונוב, שכבר פיתחה את המטוס An-124 רוסלאן, הרחיבה אותו. הוספו חלקי גוף ארוכים יותר, כנפיים מוגדלות וזנב כפול כדי להתמודד עם זרימה טורבולנטית ממטענים חיצוניים, והוספה מערכת נחיתה עם 32 גלגלים. הפיתוח החל ב-1984 והסתיים בטיסת הבכורה ב-21 בדצמבר 1988. אין ספק שתהליך הפיתוח והייצור בארבע שנים בלבד היו פאר היצירה ההנדסי הסובייטי-אוקראיני שגם בואינג ואיירבוס לא העזו לבנות.

האנטונוב An-225 מריה היה המטוס הגדול ביותר בעולם מבחינת מידות ומשקל, עם אורך 84 מטר, מוטת כנפיים 88.4 מטר - כפעמיים רוחב מגרש כדורגל, ומשקל המראה מקסימלי 640 טון, כמעט פי 2 ממטוס מטען סטנדרטי.