האם קרנית פלוג תשים מקלות בגלגלים של משה כחלון?

צחי קלמין, מנהל פעילות קרנות הגידור, MORE בית השקעות, על התוכנית הכלכלית של שר האוצר המיועד, משה כחלון, ועל הקשיים שצפויים לו בדרך

צחי קלמין | (2)

בימים אלו אנו מציינים 3 שנים למהפכת הסלולר בניצוחו של שר התקשורת דאז, משה כחלון. את השלכות הרפורמה בענף התקשורת והשפעתה על סוגיית יוקר המחייה אנו מרגישים עד היום: מצבו של הצרכן הישראלי השתפר בצורה משמעותית, קל יותר לעבור בין חברות הסלולר, המחירים נמוכים במאות אחוזים, היצע המסלולים והחברות גדול הרבה יותר וההכנסה הממוצעת של החברות מלקוח ירדה בצורה ניכרת.

מנגד, חברות הסלולר המובילות (פלאפון, סלקום ופרטנר) ממשיכות להציג "דימום מתמשך" בשורת ההכנסות וברווחים, בעלי השליטה שבחרו "למנף את עצמם לדעת", תוך הסתמכות של הרווחים העתידיים מענף הסלולר, נמצאו בצד המפוקפק של מפת אנשי העסקים הישראלים. בשבוע שעבר דווח על הצטרפותה של מפלגת כולנו לממשלת נתניהו והכנסת הרפורמה בענף הבנקאות אל ההסכם הקואליציוני.

התוכנית העתידית של כחלון מהווה העתקה של הרפורמות שביצע בענף הסלולר. כחלון מתכוון לפעול להכנסת שחקנים חדשים לשוק הבנקאות, בין היתר על ידי שימוש בתשתיות קיימות של הבנקים הקיימים. הוא מתכנן הקלות לשחקנים חדשים להיכנס לשוק הבנקאות, ומציע להפריד את הבעלות על חברות כרטיסי האשראי מהבנקים.

כעת ניצב ציבור המשקיעים בפני חוסר וודאות ותוהה, האם נשקפת סכנה ליציבות ענף הבנקאות? האם נוצר חשש למעמדם הבלתי מעורר של בעלי השליטה במערכת הבנקאית?  ובכן, נתחיל מהסוף, על אף נחיצותה של הרפורמה והרצון הכן מצד כחלון להגן על קהל הצרכנים, קשה לראות פגיעה מהותית בחוסנה של המערכת הבנקאית, שכן קיימים פערים והבדלים גדולים בין סקטור זה לסקטור התקשורת.

הגנה אוטומטית מצד הרגולטור להבדיל מסקטור התקשורת, לענף הבנקאות קיים "שומר ראש" רגולטורי בדמות נגידת בנק ישראל, אשר מופקדת, בין השאר, על שמירת יציבות המערכת הבנקאית. ניתן לצפות, כי זו תצא להגן על הבנקים במידה ותעריך שהרפורמות המתוכננות אינן מאוזנות ובעלות פוטנציאל לערער את חוסנה של המערכת הבנקאית.

איתנות פיננסית

הבנקים המקומיים אוחזים ביכולת גבוהה לגיוס מימון לצורך חיזוק מבנה ההון שלהם, דירוג האשראי הגבוה של הבנקים מסייע להם לגייס חוב בריבית נמוכה, דבר אשר תורם להקטנת עלויות המימון. מנגד, חברות התקשורת מאופיינות בפרופיל עסקי בעל רמת סיכון בינוני ותנודתיות גבוהה, דבר אשר מייקר את עלויות המימון לפעילותן העסקית. 

גמישות ניהולית והתייעלות יצירתית

בשנתיים האחרונות חוותה המערכת הבנקאית שינויים מרחיקי לכת, שעיקרם, נובע מיישום המלצות הצוות "לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאית" שהוקם בראשית 2014 ופעל ללא לאות לחיזוק כוחם ומעמדם של משקי הבית והעסקים הקטנים. אמנם חמשת הבנקים המובילים סיימו את 2014 עם ירידה מצרפית של 9% ברווח הנקי לעומת הרווח בשנת 2013 והתשואה על ההון בבנקים עמדה בממוצע על 7% בלבד לעומת 8.3%. אך, ניסיון העבר מלמד כי הנהלות הבנקים יודעות לבצע את ההתאמות הנכונות, ולהפעיל תכניות התייעלות יצירתיות בכדי "לעכל" כל רפורמה מצד הרגולטור.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לסיכום, אנו סבורים כי בטווח הקצר יאופיין המסחר במניות הבנקים בתנודתיות גבוהה, שר האוצר הנכנס, משה כחלון, ינסה להפעיל את מלוא השפעתו על המערכת הבנקאית מתוך רצון לרסן את חוזקה. מנגד, תעמוד בפניו משוכה גבוהה, בדמות נגידת בנק ישראל. להערכתנו, חוסר הוודאות הצפוי, מהווה הזדמנות פז עבור המשקיעים להגדיל את חשיפתם לסקטור הבנקאות. 

***אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שוקו 06/05/2015 22:15
    הגב לתגובה זו
    אדון כתב נכבד מחיר יכול לרדת עד 100 אחוז. מאחר ואתה טועה בדבר כל כך בסיסי בחשבון, שאר הכתבה שלך שווה כקליפת השום.
  • 1.
    אבג 06/05/2015 11:23
    הגב לתגובה זו
    קרנית פלוג תשים לכחלון מקלות בגלגלים. זה לא שתחרות תסכן את יציבות הבנקים כמו שאוהבים לטחון לנו , בכל העולם יש תחרות בין בנקים. קרנית פלוג פשוט שייכת למעגל החברתי של הבנקאים, היא דואגת לאינטרס שלהם וזהו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?

על נבואות הזעם, על המשק הישראלי ועל הישראלים - הכלכלה הישראלית מפגינה עוצמה

ד"ר אדם רויטר |

בסוף ינואר 2023 יצא נייר עמדה שהתפרסם בכל כותרות העיתונים ותפס את הבמה המרכזית גם בערוצי הטלוויזיה ובו אזהרה חריפה "קיים חשש כבד שהחלשת מערכת המשפט תביא לפגיעה ארוכת טווח בתוואי הצמיחה של המשק, ובאיכות החיים של תושבי ישראל". 

 החותמים, קבוצה של 270 פרופסורים ודוקטורים לכלכלה ומנהל עסקים שמהווים את רוב האקדמיה הישראלית בתחומים אלו.

מה יגרום לפגיעה הזו בצמיחה? "הפגיעה ביכולת הממשלה והחברות לממן את עצמם, תביא לירידה בהיקף ההשקעות, והירידה תפגע בענף ההייטק הישראלי המהווה את הקטר של המשק ... וחברות ההייטק יעתיקו את מרכזיהן אל מחוץ למדינה". 


מה קרה בפועל?

חלפו שנתיים וחצי. זמן מספק לבחון את הדברים. רבים מאמינים שמעשי הממשלה גרמו לכך שמערכת המשפט נפגעה באופן חסר תקנה (נקווה שהם טועים ובכל מקרה דברים ניתנים לתיקון במהלך הזמן). אין כל ספק שרוטמן ולוין שהובילו את הקו ולאחריהם מספר שרי ממשלה, פעלו בשחצנות, בדורסנות ועשו כמיטב יכולתם על מנת לצמצם ולדחוק את כוחה של מערכת המשפט. 

 התקיפות משולחות הרסן, ההתעלמות החמורה מפסיקות בג"ץ, הניסיון לפוליטיזציה של המערכת והחשש העצום מלא פחות מאשר פירוק המדינה שחשים ציבורים מסוימים - נראה שכל אלו לא ממש הטרידו את מנוחתם של לוין, רוטמן ונוספים.

נראה שהחששות של הכלכלנים הבכירים בנוגע לפגיעה במערכת המשפט התממשו. אך מה קרה למשק הישראלי - תחום מומחיותם שבגינו התריעו?

תבלינים. צילום: Marta Branco, Pexelsתבלינים. צילום: Marta Branco, Pexels
בלוגסטריט

הרווחתם על מתכות נדירות? מה עם משאבי מזון נדירים?

יצרנית התבלינים הגדולה בעולם, יצרנית שוקולד, ספקית אגוזים ומגדלת אבוקדו - הכירו את חברות המזון המעניינות שמשקפות פוטנציאל עלייה 

זיו סגל |

לפני שנגיע להזדמנויות נדירות נתחיל עם גרף תוך יומי של האס אנד פי 500. הוא מראה את הקפיצה החדה בתחילת המסחר ביום שישי, את הירידה החדה בהמשך ואת העובדה שהמדד סגר בסופו של יום בירידה קלה. ללמדנו שאנחנו עדיין נמצאים באזור שיווי משקל. לחודש ספטמבר שיווי משקל זו תוצאה טובה והשאלה אם זה ימשיך כך.

בתרשים המוכר לנו מהשבועות האחרונים אנחנו רואים את הקו המחזיר העולה שבולם ולמעשה גורם לאס אנד פי להתכנס לתנודתיות צרה מאד. זאת מכיוון שמתחתיו מתקרב אליו הממוצע ל-21 יום שלמעט חריגה קטנה תומך ב-S&P500  מאז סוף חודש אפריל. 


מדד S&P תוך יומי
מדד S&P תוך יומי


דבר אחד בטוח. התנודתיות הצרה הזו לא תימשך עוד הרבה זמן ואנחנו צריכים להיערך לפריצה. השאלה לאיזה כיוון. אם אני צריך להעריך לפי האינדיקטורים הטכניים אז יש סיכון שהלחץ כלפי מטה יימשך. 

בכל מקרה יש לכם קווים ברורים לקבלת החלטות. סגירה משמעותית בזמן ובמחיר מעל 6532, הגבוה היומי של יום שישי, תיחשב פריצה למעלה וסימן למהלך עלייה מהותי בהמשך. סגירה מתחת ל-6360, שתהיה גם מתחת לממוצע הנע ל-21 יום וגם מתחת לפקודת ההיפוך הפרבולית, תהיה סימן לתחילתו של תיקון שבשלב הראשון שלו יגיע ל-6100-6200. 

אפשר עוד להצטרף לזינוק של הליתיום?

התשובה היא כן. אומנם הצגתי כאן את קרן הסל ILIT  לפני זמן מה והיא אכן בנתה מהלך עלייה יפה אבל יש לו פוטנציאל להימשך. ניתן לצפות שהקרן תעלה ל-13 דולר בשלב ראשון. אפשר להצטרף למגמה כל עוד מעל 10 דולר.