הפחד מניע את המשקיעים בשוק איגרות החוב הקונצרניות
לאחרונה אנו עדים להמלצות מרבית הגורמים בשוק, בכללם הבנקים, בתי השקעות, יועצי השקעות ומנהלי השקעות, כי יש להחזיק אחוז גבוה מאוד של אג"ח מדינה על חשבון אג"ח קונצרניות, כאשר אווירת "העליהום" המרחפת מעל האג"ח הקונצרניות היא שהן מסוכנות להשקעה. האמנם?
הבעיה היא כי נוטים לחשב את הפרש התשואה בין אג"ח מדינה לאג"ח קונצרנית ביחס למה שהיה מקובל היסטורית. לדוגמא, אג"ח מדינה לא צמודה במח"מ 5-6 שנים וכן סדרה 122 שקלית לא צמודה נסחרות בתשואה של 2.39% במח"מ של 6.42 שנים. נהוג היה לחשוב שבמידה והקונצרנית בדירוגים גבוהים (A ,A+,AA) נסחרות בתוספת תשואה של 1% ויותר - זה סביר בהחלט. באותה מידה נהוג היה לחשוב כי אם הדירוג נמוך יותר (A- ,BBB+ ,BBB), סביר לקבל תשואה עודפת מעל ל-2%-3% לעומת אג"ח מדינת ישראל במח"מ מקביל.
אם נסתכל על תחילת שנות ה-2000 המוקדמות, כאשר לא האמינו ביכולתה של מדינת ישראל לפרוע את חובותיה על רקע אינפלציה גבוהה של אותם ימים, הרי שאג"ח מדינה הניבה תשואה של 11%-12.5% במח"מ של 8-10 שנים, לעומת אג"ח קונצרניות מסוג A- או BBB+, שהניבו תשואה של 15%- 16%. יחס זה בין התשואות היה נחשב לסביר לתקופה דאז.
כשמסתכלים על תשואת האג"ח כבסיס 100, תוספת התשואה בגין אג"ח קונצרנית הסתכם ב-30-40%. אולם, המצב כיום הוא שונה ואינו ריאלי, כיוון שתוספת הסיכון בגין השקעה באג"ח קונצרנית גבוהה במונחי בסיס מהאג"ח הממשלתית ב-200%-300%, ואף יותר במונחי תשואה.
- כחלון מיישם את מסקנות ועדת אנדורן לבחינת הסדרי חוב: פיגור של 45 יום בתשלומי האג"ח - יוביל לחדלות פירעון
- מדאיג: 2015 נפתחת עם הסדרי חוב בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בימים אלה, אג"ח מדינה במח"מ של 3-4 שנים מספקות תשואה שנעה סביב 1% בלבד ואג"חים שקליות במח"מ ארוך יותר מניבות תשואה של 2.8%. אג"חים צמודות במח"מ דומה, דוגמת אג"ח מדינת ישראל צמוד מסוג גליל סדרה 5904 במח"מ 8.5 שנים, מניבות תשואה צמודה של 0.72% בלבד.
במצב דברים זה, כאשר הבנקים אוהבים להפגין ממלכתיות ולהמליץ על אג"ח מדינה, איך תסביר למשקיע רציני לטווח ארוך יחסית או לפנסיונר שרוצה לקבל תשואה סבירה לכספו להסתפק בתשואה של אג"ח מדינה?
כדי לרוויח 72 אלף ש' בשנה, דהיינו כ-6000 שקל לחודש, הוא יצטרך להשקיע 10 מיליון שקלים טבין ותקילין. האם זה הגיוני בשוק אג"ח שכזה? וגרוע אף יותר, שגם אם אותו פנסיונר ישקיע 10 מיליון שקל באג"ח מדינה גליל 5903 במח"מ 6.23 התשואה תהיה 0.29% צמוד מדד קרי, תמורה של 29 אלף ש' צמוד בשנה המתבטאת ב-2500 ש' לחודש בלבד, היא מציאות לא הגיונית בעליל.
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
כל זאת כתוצאה מבהלה מיותרת של תגובת יתר בשוק, הגורמת לתוספת סיכון לאג"ח קונצרניות, ואף מעבר לכך בפרמיית הסיכון שנעה בטווח של 100%-300% ומעלה. זאת האנומליה השוררת כיום בשוק האג"חים שאינה תורמת לטובת המשקיע הקטן.
ניקח לדוגמא את נייר חדרה אגח 6 דירוג A מח"מ 6.07 שנים, הנסחרת בתשואה של 5% לא צמודה, דהיינו 100% יותר מהתשואה שמספקת אג"ח מדינה במח"מ ארוך יותר. נדגיש כי באג"חים קונצרניות במח"מ ארוך בדירוגים A ,A- ,BBB+ ישנה תוספת הסיכון שעשויה להגיע ל-200% ואף יותר.
האם הפחד מ-default של החברות כדוגמת נייר חדרה, אינטרנט זהב, חברת אדמה (מכתשים אגן לשעבר) ושיכון ובינוי כה גדול, שנדרשת תוספת סיכון כה גבוהה על מנת לקבל תשואה גבוהה פי 2 או 3 מזו של אג"ח מדינה במח"מ ובדירוג דומה?
ההתייחסות היא לאג"חים של חברות גדולות ויציבות במשק, אשר מעולם לא פספסו את תשלומי האג"חים והריבית שהן מחויבות בהם. אווירת "העליהום" הקולקטיבית על חברות יציבות במשק הישראלי נוצרה אמנם מהבהלה אחרי המקרים המפורסמים של אלביט הדמיה, אידיבי אחזקות וכדומה, שהיו שייכים לתקופה אחרת של בזבוז ולקיחת סיכונים מיותרים אשר פגעו בציבור המשקיעים.
כיום, האווירה שונה בתכלית ואינה משקפת את המציאות של החברות הגדולות במשק הישראלי. בשנה האחרונה השוק עובר התייעלות, חסכון, הורדת שכר לבכירים ובעיקר פחד מצד בעלי העניין בחברות אשר כל טעות קטנה, כגון אי תשלום קרן או ריבית במועד, עלולה לעלות להם באיבוד החברה שבבעלותם.
בלתי סביר שבעלי אותן חברות יסכנו הון עתק שהשקיעו משך שנים רבות ולכן תוספת הסיכון המשתקפת באג"חים הקונצרנים כפי שהם באים לידי ביטוי מוגזמת ביסודה.
על מנת להקטין את הסיכון בהשקעה באג"ח קונצרניות יש לפזר את ההשקעה באמצעות תיק מנוהל או קרן נאמנות עם מרכיב מנייתי בטווח של 10%-30% עפ"י רמת הסיכון שהמשקיע מוכן לקחת על עצמו. סביבת הריבית הנמוכה וסביבת תשואה נמוכה באג"ח מדינה שהתקיימה בשנים האחרונות וצפויה להימשך גם במהלך שנת 2015, הביאה לכך ששוק המניות לאורך השנים האחרונות סיפק תשואה של 6%-10% בשנה.
***הכותב הינו מנהל השקעות בבית ההשקעות כוון בית השקעות, העוסק בניהול השקעות והוא עשוי להחזיק בני"ע המוזכרים בכתבה זו. אין לראות במאמר זה משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או הצעה לרכישת יחידות הקרן ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד, ואין לראות במידע ייעוץ ואין הוא מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק את הניירות המוזכרים לעיל.
- 4.אנונימי 09/11/2014 11:36הגב לתגובה זובדרך להסדר חוב. איך היא תפרע 1.5 מליארד ש"ח חוב ???? בשביל משלמים גם 1000%..... כתבה שיטחית.
- 3.אלון 21/10/2014 11:51הגב לתגובה זוגם אי די בי לא פספסה אף תשלום עד שפיספסה.. כך גם אפריקה, דלק נדלן ואחרות.שוק האגח הקונצרני הוא בועה ענקית, ענקית.
- 2.יוסי 03/07/2014 09:34הגב לתגובה זוברור שאין בועה
- 1.אשרי המאמין (ל"ת)אנונימי 02/07/2014 23:36הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
