כחלון מיישם את מסקנות ועדת אנדורן לבחינת הסדרי חוב: פיגור של 45 יום בתשלומי האג"ח - יוביל לחדלות פירעון

כך אמר שר האוצר עם הפצת תזכיר חוק ליישום מסקנות הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל
לירן סהר | (4)

מנסים להסדיר את נושא הסדרי החוב - משרד האוצר הפיץ היום (ד') את תזכיר החוק ליישום מסקנות הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל.

 

הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל הוקמה על רקע ריבוי הסדרי החוב בישראל במהלך השנים האחרונות, ולאור מעורבותן של חברות גדולות במשק בהסדרי חוב. מטרת הוועדה הייתה לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל, ולגבש המלצות אשר יובילו לצמצום אותן השפעות שליליות הנלוות למקרים שבהם חברה נקלעת לקשיים וקיים סיכון ממשי להחזר החוב אותו נטלה.

 

בראש הוועדה עמדה מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, והיו חברים בה פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל; דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר; פרופ' שמואל האוזר, יו"ר ניירות ערך; דוד זקן, המפקח על הבנקים; עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; פרופ' ישי יפה, דיקן ביה"ס למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית; ויואל נוה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר.

 

הוועדה פרסמה את המלצותיה בחודש נובמבר 2014, אשר אומצו על ידי שר האוצר ונגידת בנק ישראל. הוועדה המליצה על יצירת כללים מנחים ברורים באשר לתהליכים הקשורים בהסדרי חוב  אשר  יגדילו את הוודאות בקרב השחקנים בשוק ויצרו שוק אשראי יעיל יותר, הו ברמת הקצאת האשראי במשק, והן בהסדרי חוב עתידיים.

 

התזכיר המופץ היום מגדיר מנגנון אשר יביא להגברת הוודאות במקרה של כשל חוב, וייצר תמריצים להקדמת כניסתה של חברה בקשיים להסדר.

להלן עיקרי התזכיר: 

1. קביעת שני שלבים שונים בהינתן חברה בקשיים פיננסיים:השלב הראשון חל על חברה שנמצאת בקשיים פיננסיים (על פי הגדרה באיגרת חוב או על פי החלטת החברה מיוזמתה) אך עדיין עומדת בתשלומים למחזיקי אגרות החוב. בשלב זה ימונה נציג מיוחד מטעם מחזיקי אגרות החוב. הנציג המיוחד ינהל את המשא ומתן, יישב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיו וימסור למחזיקי אגרות החוב מידע על צעדים שבהם החברה מתכוונת לנקוט העלולים לפגוע בנושים. בנוסף, ואם החליטה החברה להיכנס מיוזמתה לשלב זה, יינתנו לחברה הגנות מסוימות במהלך ניהול המשא ומתן להסדר החוב. השלב השני - כאשר חברה לא עמדה בתשלום חוב פיננסי לנושיה מעל 45 יום, חזקה  עליה שהיא חדלת פירעון, וימונה לה בעל תפקיד על ידי בית המשפט.

נושאים נוספים המטופלים בתזכיר הינם:

2. צמצום עילות לקיומם של ניגודי עניינים אצל מחזיקי אג"ח.

3 ביטול האפשרות לעצירת תשלום לנושים אלא אם החברה היא חדלת פירעון.

4. חובת קבלת החלטה של בעלי האג"ח בעקבות הפרה של תניה לפירעון מיידי.

5. אפשרות של נושה לכפות הסדר חוב על חברה בניגוד לרצונה.

6. מינוי נאמן מוביל אחד אשר ייצג את כל מחזיקי האג"ח השונים.

7. קביעת מגבלת אשראי לקבוצה עסקית. 

חלק נוסף מהמלצות הוועדה כבר יושם באמצעות פרסום חוזרים מחייבים שפורסמו על ידי המפקח על הבנקים ועל ידי הממונה על שוק ההון אשר התייחסו לנושאים הבאים:

1. כללים למתן הלוואות לרכישות ממונפות.

2. כללים למתן אשראי לפי מאפיינים ענפיים ואחרים.

3. חובות גילוי לגבי התנהלות עבר של בעל שליטה והיקף אשראי הנלקח למימון השליטה בתאגיד – בהלוואות מותאמות של גופים מוסדיים.

4. קביעת מדיניות גבייה של תאגיד בנקאי לגבי חובות בעייתיים, לרבות הסדרי חוב.

5. דיווח על הסדרי חוב בהם נטלו חלק תאגיד בנקאי או גוף מוסדי. 

שר האוצר, משה כחלון, אמר: "מטרת החוק לשים סוף לפגיעה הבלתי נסבלת בציבור בתחום הסדרי החוב בישראל בשנים האחרונות, ולהעניק הגנה טובה יותר לחוסכים. הכללים שקובעת הצעת החוק מטילים אחריות וחבות כלפי מי שאינם יכולים לעמוד בחובותיהם והתחייבויותיהם לציבור כנדרש. התופעה שבה בעלי השליטה נהנים מרווחים ודיבידנדים ולא עומדים במחויבויותיהם לציבור, אינה מקובלת. לכן יובטח שחברה תעמוד בחובותיה לציבור".

 

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    היה סמרטוט וישאר סמרטוט (ל"ת)
    avi 01/06/2015 09:48
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבישלום 27/05/2015 17:35
    הגב לתגובה זו
    ממשיכים במיליון תקנות וברגולציה מטומטמת? לא למדו שאולי כדאי להפחית במינון הפופוליזם ולהפסיק להרוס את המשק? הכלים הקיימים כיום הם ממש דיי והותר. גם כך הם גורמים לעלויות מטורפות. למשל לאומי יכל לקבל 200 מיליון ש"ח בחזרה ובשל הפופוליזם לא מחק חוב לדנקנר, התקשורת וה"חברתיים" חגגו אבל הבנק לא קיבל כלום, יש לו עוד 200 מיליון על הקרח.
  • 2.
    אני חושש מהשחיתות הגואה ומהנגע הרע הזה (ל"ת)
    חברים 27/05/2015 16:41
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    סתם אחד 27/05/2015 15:05
    הגב לתגובה זו
    הוועדות הקודמות.
אייל אלחינאי טריא
צילום: סטרוגו צילומים

טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים

לפי הודעת החברה, הכסף צפוי לזרום חזרה למשקיעים בפלטפורמת ה-P2P שלה


הדס ברטל |

חברת טריא (Tarya) מקבוצת לוזון, פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של כ-400 מיליוני שקלים, כאשר אותם היא מתכוונת להזרים חזרה למשקיעים בפלטפורמת ההשקעות המנוהלת על ידה. זאת באופן שיאפשר מענה ליתרת בקשות המשיכה, בתוספת תשואה, בתוך מספר שבועות. מדובר על מתן מענה ליתרת בקשות המשיכה שנותרו בפלטפורמה לאחר שבשנתיים האחרונות השיבה טריא למשקיעים כשני מיליארד שקלים בריבית מצטברת של כ- 220 מיליוני שקלים.  בטריא מציינים כי הכספים שיתקבלו בעסקה יאפשרו לה להשלים בתוך שבועות ספורים את המענה לכלל בקשות המשיכה הפתוחות בפלטפורמה (למעט הלוואות בפיגור, העומדות בממוצע רב שנתי על  כ 0.3% לשנה, ובהן תמשיך לנהל החברה את הליכי גבייה).

עם העברת יתרת תיק המשכנתאות, תסיים טריא את השקעותיה בהלוואות ארוכות טווח ותתמקד בהשקעות בנדל"ן איכותי למגורים בישראל לטווח קצר, כגון, קבוצות רכישה והלוואות גישור. המהלך יאפשר למשקיעי טריא ליהנות ממסלולים קצרים, מועד פרעון מוקדם, תשואה מותאמת לסביבת ריבית משתנה ותשואות גבוהות יותר. לפני כשנתיים  מספר חברות, ביניהן טריא, נקלעו לקושי משמעותי בהחזרת כספי המשקיעים שנוצר משילוב של עליית ריבית וגל משיכות מהקרן.

מטריא מוסרים כי למרות האתגרים בשוק ההשקעות האלטרנטיבי בשנים האחרונות, החברה הצליחה לאורך כל התקופה להשיב כספים למשקיעים באופן סדיר ובתשואות משמעותיות ,תוך שמירה על רציפות תפעולית מלאה וניהול סיכונים אחראי.

יו"ר טריא, עמוס לוזון: "טריא הוכיחה את עצמה כחברה אמינה, מקצועית ואיתנה גם בתנאים מאתגרים, והיום היא נכנסת לשלב חדש עם בסיס פיננסי חזק ואמון מחודש מצד המשקיעים".

עמוס לוזון
עמוס לוזון - קרדיט: קמליה

יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידייו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר, צילום: גיא סידי

רפורמה בדיווחי החברות: דוח הנהלה יחליף את דוח הדירקטוריון - איך זה ישפיע על המשקיעים?

גילוי נאות 2.0: את דו"ח הדירקטוריון יחליף דו"ח הנהלה, הדיווחים המיידיים יוארכו - יו"ר הרשות לני"ע, עו"ד ספי זינגר: " מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה"

מנדי הניג |

בכנס התאגידים ה-13 של הרשות לניירות ערך, שנערך היום, הציגו יו"ר הרשות עו"ד ספי זינגר, פרופ' אסף חמדני ומנהל מחלקת תאגידים אמיר הלמר את הבשורות המרכזיות הצפויות במסגרת המלצות "ועדת חמדני". ההמלצות, שיפורסמו בקרוב להערות הציבור, נועדו לשפר את איכות הגילוי של התאגידים הציבוריים למשקיעים, לצד הפחתת הנטל הרגולטורי על החברות. זה הולכת להיות רפורמה מקיפה שתשנה באופן מהותי את מבנה הדיווחים התקופתיים והמידע המיידי שמחויבים החברות לספק.

יו"ר הרשות לני"ע עו"ד ספי זינגר הסביר בכנס כי מאז פרסום דוח ועדת ברנע עברו יותר מ-25 שנה, והסביבה העסקית השתנתה בצורה משמעותית. מבני המימון השתכללו, נוספו פרקטיקות חדשות ודפוסי פעולה שלא היו קיימים בעבר, והרגולציה הנוכחית הפכה ללא עדכנית, "מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה, מבני המימון השתכללו ונוספו פרקטיקות ודפוסי פעולה שלא היו בעבר. הרגולציה "מזדקנת" ואגב כך סופחת אליה עודפים לאורך השנים. עודף מידע פוגע לא רק בחברות, שעליהן מוטלת רגולציה עודפת, אלא גם במשקיעים ובאנליסטים, שטובעים בים של נתונים שמקשים עליהם לברור את המוץ מהתבן. כמות אינה שוות ערך לאיכות, לפעמים להיפך. זאת המטרה שלשמה הוקמה הוועדה. למצוא מה חסר בדוחות אבל לא פחות מכך גם מה עודף ומיותר. זאת המחויבות שלנו כרגולטור להתאים את הרגולציה למציאות וכך גם קראנו לכנס הזה - מתקדמים לגילוי 2.0. במקום דוח הדירקטוריון, שהפך לרשימת מכולת של נושאים שמוזכרים בתקנות, יוצג דוח ההנהלה. מדובר בפרק ממוקד, מדויק וקצר, שישקף למשקיעים כיצד נראים ביצועי התאגיד וההתפתחויות הצפויות של התאגיד מנקודת המבט של ההנהלה, איך היא מסבירה אותם ומה חשוב בעיניה. הציפיה שלנו היא גם שההנהלה עצמה תכתוב אותו. זאת תהיה קפיצת מדרגה של ממש ביכולת המשקיעים להבין את 'אחרי הקלעים' של החברה".

המהלך המרכזי שממליצה הוועדה הוא החלפת דוח הדירקטוריון בדו"ח הנהלה קצר וממוקד. הדו"ח החדש יאפשר למשקיעים להבין את פעילות החברה מנקודת המבט של ההנהלה, כיצד מתקבלות החלטות, מהם מוקדי הסיכון וההזדמנות וכיצד מנוהלת החברה בפועל. הדו"ח יכלול פרקים מרכזיים: פרק תיאור עסקי מקוצר, המפרט מידע עובדתי וגורמי סיכון; פרק דוח הנהלה עם ניתוח והערכה ניהולית, תחזיות, KPI ונתוני Non GAAP; פרק מימון נפרד, המפרט את פעילות המימון של החברה; ופרק ממשל תאגידי, שאליו יועברו פריטים מדוח הדירקטוריון הקודם. הפרק "פרטים נוספים" יבוטל, ומידע שבו יפוזר בין הפרקים החדשים. מבנה זה נועד למקד את המשקיעים בליבה העסקית של החברה ולהפחית עומס מידע לא מהותי.

בעניין הדיווחים המיידיים, הוועדה ממליצה להאריך את פרק הזמן המקסימלי לפרסום דיווחים על אירועים מהותיים ב-24 שעות. כך, לדוגמה, אירוע שהתרחש ביום שלישי בשעה 16:00 - כיום מחויבת החברה לדווח עד יום רביעי ב-9:30; לפי ההמלצה, הדיווח יוכל להתפרסם עד יום חמישי ב-9:30. ההמלצה נועדה להבטיח דיווח מדויק ואמין תוך הפחתת טעויות והקלה על החברות, והיא כוללת גם חובת דיווח רק לאחר חתימה על הסכם מחייב ולא במהלך המשא ומתן, בדומה לנוהל המקובל בארצות הברית.

לצד המלצות ועדת חמדני, הרשות מתכננת ב-2026 צעדים נוספים לשיפור השקיפות ושדרוג שוק ההון המקומי. בין היתר, תתקדם רפורמת "חשבון ההשקעה", שתאגד את כל אפשרויות ההשקעה המפוקחות במקום אחד באופן שוויוני ופשוט, ותתבצע התאמה של שבוע המסחר בישראל לסטנדרטים בינלאומיים במטרה למשוך משקיעים זרים ולחזק את מעמדה של הבורסה בתל אביב בשווקים הגלובליים. עו"ד זינגר ציין כי ההתעניינות של משקיעים זרים בחברות ישראליות הולכת וגוברת, וכי הרשות מקדמת צעדים להקלת רישום כפול והבאת חברות ישראליות שנסחרות בחו"ל לרישום בישראל.