כחלון מיישם את מסקנות ועדת אנדורן לבחינת הסדרי חוב: פיגור של 45 יום בתשלומי האג"ח - יוביל לחדלות פירעון
מנסים להסדיר את נושא הסדרי החוב - משרד האוצר הפיץ היום (ד') את תזכיר החוק ליישום מסקנות הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל.
הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל הוקמה על רקע ריבוי הסדרי החוב בישראל במהלך השנים האחרונות, ולאור מעורבותן של חברות גדולות במשק בהסדרי חוב. מטרת הוועדה הייתה לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל, ולגבש המלצות אשר יובילו לצמצום אותן השפעות שליליות הנלוות למקרים שבהם חברה נקלעת לקשיים וקיים סיכון ממשי להחזר החוב אותו נטלה.
בראש הוועדה עמדה מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, והיו חברים בה פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל; דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר; פרופ' שמואל האוזר, יו"ר ניירות ערך; דוד זקן, המפקח על הבנקים; עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; פרופ' ישי יפה, דיקן ביה"ס למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית; ויואל נוה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר.
הוועדה פרסמה את המלצותיה בחודש נובמבר 2014, אשר אומצו על ידי שר האוצר ונגידת בנק ישראל. הוועדה המליצה על יצירת כללים מנחים ברורים באשר לתהליכים הקשורים בהסדרי חוב אשר יגדילו את הוודאות בקרב השחקנים בשוק ויצרו שוק אשראי יעיל יותר, הו ברמת הקצאת האשראי במשק, והן בהסדרי חוב עתידיים.
התזכיר המופץ היום מגדיר מנגנון אשר יביא להגברת הוודאות במקרה של כשל חוב, וייצר תמריצים להקדמת כניסתה של חברה בקשיים להסדר.
להלן עיקרי התזכיר:
1. קביעת שני שלבים שונים בהינתן חברה בקשיים פיננסיים:השלב הראשון חל על חברה שנמצאת בקשיים פיננסיים (על פי הגדרה באיגרת חוב או על פי החלטת החברה מיוזמתה) אך עדיין עומדת בתשלומים למחזיקי אגרות החוב. בשלב זה ימונה נציג מיוחד מטעם מחזיקי אגרות החוב. הנציג המיוחד ינהל את המשא ומתן, יישב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיו וימסור למחזיקי אגרות החוב מידע על צעדים שבהם החברה מתכוונת לנקוט העלולים לפגוע בנושים. בנוסף, ואם החליטה החברה להיכנס מיוזמתה לשלב זה, יינתנו לחברה הגנות מסוימות במהלך ניהול המשא ומתן להסדר החוב. השלב השני - כאשר חברה לא עמדה בתשלום חוב פיננסי לנושיה מעל 45 יום, חזקה עליה שהיא חדלת פירעון, וימונה לה בעל תפקיד על ידי בית המשפט.
- מדאיג: 2015 נפתחת עם הסדרי חוב בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל
- הפחד מניע את המשקיעים בשוק איגרות החוב הקונצרניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נושאים נוספים המטופלים בתזכיר הינם:
2. צמצום עילות לקיומם של ניגודי עניינים אצל מחזיקי אג"ח.
3 ביטול האפשרות לעצירת תשלום לנושים אלא אם החברה היא חדלת פירעון.
4. חובת קבלת החלטה של בעלי האג"ח בעקבות הפרה של תניה לפירעון מיידי.
5. אפשרות של נושה לכפות הסדר חוב על חברה בניגוד לרצונה.
6. מינוי נאמן מוביל אחד אשר ייצג את כל מחזיקי האג"ח השונים.
7. קביעת מגבלת אשראי לקבוצה עסקית.
חלק נוסף מהמלצות הוועדה כבר יושם באמצעות פרסום חוזרים מחייבים שפורסמו על ידי המפקח על הבנקים ועל ידי הממונה על שוק ההון אשר התייחסו לנושאים הבאים:
1. כללים למתן הלוואות לרכישות ממונפות.
2. כללים למתן אשראי לפי מאפיינים ענפיים ואחרים.
3. חובות גילוי לגבי התנהלות עבר של בעל שליטה והיקף אשראי הנלקח למימון השליטה בתאגיד – בהלוואות מותאמות של גופים מוסדיים.
4. קביעת מדיניות גבייה של תאגיד בנקאי לגבי חובות בעייתיים, לרבות הסדרי חוב.
5. דיווח על הסדרי חוב בהם נטלו חלק תאגיד בנקאי או גוף מוסדי.
שר האוצר, משה כחלון, אמר: "מטרת החוק לשים סוף לפגיעה הבלתי נסבלת בציבור בתחום הסדרי החוב בישראל בשנים האחרונות, ולהעניק הגנה טובה יותר לחוסכים. הכללים שקובעת הצעת החוק מטילים אחריות וחבות כלפי מי שאינם יכולים לעמוד בחובותיהם והתחייבויותיהם לציבור כנדרש. התופעה שבה בעלי השליטה נהנים מרווחים ודיבידנדים ולא עומדים במחויבויותיהם לציבור, אינה מקובלת. לכן יובטח שחברה תעמוד בחובותיה לציבור".
- 4.היה סמרטוט וישאר סמרטוט (ל"ת)avi 01/06/2015 09:48הגב לתגובה זו
- 3.אבישלום 27/05/2015 17:35הגב לתגובה זוממשיכים במיליון תקנות וברגולציה מטומטמת? לא למדו שאולי כדאי להפחית במינון הפופוליזם ולהפסיק להרוס את המשק? הכלים הקיימים כיום הם ממש דיי והותר. גם כך הם גורמים לעלויות מטורפות. למשל לאומי יכל לקבל 200 מיליון ש"ח בחזרה ובשל הפופוליזם לא מחק חוב לדנקנר, התקשורת וה"חברתיים" חגגו אבל הבנק לא קיבל כלום, יש לו עוד 200 מיליון על הקרח.
- 2.אני חושש מהשחיתות הגואה ומהנגע הרע הזה (ל"ת)חברים 27/05/2015 16:41הגב לתגובה זו
- 1.סתם אחד 27/05/2015 15:05הגב לתגובה זוהוועדות הקודמות.
ישי דוידי, מייסד ויו”ר קרן פימי צילום:שלומי יוסףקרן פימי החלה בגיוס ל"קרן פימי 8", בהיקף של עד 1.5 מיליארד דולר
קרן פימי, המציינת 30 שנה להיווסדה, הינה קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל, מהמובילות בתשואות בעולם ומנהלת כיום נכסים בשווי 8 מיליארד דולר; עד היום גייסה הקרן 4.5 מיליארד דולר, 50% ממשקיעים זרים ו-50% ממשקיעים ישראלים. עם השלמת גיוס "קרן פימי 8" יעמוד סך ההון המגויס על 6 מיליארד דולר
קרן פימי הודיעה היום על תחילת הגיוס של "קרן פימי 8", ארבע שנים לאחר סיום הגיוס של "קרן פימי 7", בה גייסה 1.25 מיליארד דולר עם עודפי ביקוש של למעלה מ- 2 מיליארד דולר. השלמת הגיוס מתוכננת עד יוני 2026. קרן פימי 8 תמשיך לפעול על פי האסטרטגיה של הקרן עד כה. הקרן תבצע השקעות ותהליכי השבחה משמעותיים בחברות ישראליות בעלות פוטנציאל צמיחה גבוה.
ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: " אני שמח להודיע היום על תחילת הגיוס לקרן 8. קרן פימי תמשיך לפעול על פי האסטרטגיה שלה, רכישת חברות והשבחתן. השנים האחרונות היו מאתגרות במיוחד למשק הישראלי והעולמי, עם אירועים חסרי תקדים כגון מגפת הקורונה ומלחמת 7 באוקטובר, אך גם בתקופה זו המשכנו להשקיע באופן עקבי ואף הגברנו משמעותית את פעילותנו. עובדה זו משקפת את האמון העמוק שלנו בחברות הישראליות ובפוטנציאל הכלכלי שלהן בארץ ובעולם. מאז הקמתה השקיעה פימי ב-108 חברות והביאה לישראל הון של מיליארדי דולרים ממשקיעים מובילים בעולם. הניסיון, היציבות והאיתנות הפיננסית שלנו מאפשרים לנו להמשיך ולהוביל את השוק, לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולייצר תשואה למשקיעים המקומיים והבינלאומיים כאחד. לקרן פימי תרומה משמעותית למשק הישראלי. חברות הקרן יצרו אלפי משרות חדשות, וחיזקו את מעמדה של הכלכלה הישראלית. תהליכי ההשבחה והשקעות של מיליארדי שקלים בחברות הגדילו את פעילויות החברות בישראל ובעולם."
קרן פימי נוסדה בשנת 1996 והיא קרן ההשקעות הפרטית הראשונה, הגדולה והמובילה בישראל עם נכסים מנוהלים של מעל 8 מיליארד דולר. הקרן נמצאת באופן עקבי בין הקרנות הטובות בעולם המשיאות למשקיעיהן את התשואות הגבוהות ביותר, בשוק המנהל השקעות בסך של למעלה מ-
5 טריליון דולר
השותפים בקרן פימי הם: המייסד והמנכ"ל ישי דוידי, השותפים הבכירים- גילון בק, לילך אשר טופילסקי, עמית בן צבי ואמיר וידמן. השותפים-אורי בוצר, רועי גזית ועידו ענפי.
- פימי ממשיכה לממש בעשות: מכרה 240 מיליון שקל למוסדיים
- אקזיט נוסף לפימי - מוכרת את השליטה ביוניטרוניקס לחברת AMBER ההודית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המשקיעים בקרנות פימי הם 50% זרים, הכוללים את הגופים המוסדיים והפרטיים מהגדולים בעולם, בין היתר, בנקים, קרנות בבעלות מדינות, חברות ביטוח, קרנות פנסיה, אוניברסיטאות, משקיעים פרטיים מהמובילים בעולם, חברות ענק בינלאומיות ועוד ו- 50% ישראלים, הכוללים בנקים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים גדולים ומובילים בישראל, אוניברסיטאות, משקיעים פרטיים ועוד.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגגילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
הבורסה נסגרה במגמה חיובית; גילת עלתה אחרי דוח חיובי והעלאת תחזית; אנלייט זינקה בעוד אנרג׳יקס ירדה בעקבות התוצאות; הקמעונאיות זינקו; במקביל הדולר נפל אל מתחת ל-3.2 שקל
הבורסה נעלה במגמה חיובית כשבמדדים נרשמו עליות - ת״א 35 עלה 1.3%, ת״א 90 זינק 1.5%.
בסקטור הפיננסי התמונה חיובית - מדד הבנקים זינק 2%, ת״א ביטוח עלה 1.1%.
מדד הביטחוניות סגר ביציבות, מדד הנדל״ן עלה 1.1%, מדד ת״א נפט וגז ירד 0.2%.
במקביל השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נופל מתחת ל-3.2 שקל דולר שקל רציף 0.08% אלו הרמות הנמוכות ביותר בשנים האחרונות. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה - ״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
ראיון מיוחד עם מנכ״ל בלייד ריינג׳ר - בלייד ריינג’ר בלייד ריינג'ר 45.7% לוהטת היום, היא מזנקת בעשרות אחוזים, זה מגיע אחרי שדיווחה על מזכר הבנות למכירת מלוא פעילות סולאר דרון החברה הבת שלה שבאמצעותה פיתחה טכנולוגיית רחפנים לניקוי פאנלים סולאריים - לידי VisionWave האמריקאית, חברה קטנה יחסית בשווי של כ-190 מיליון דולר שמציגה עצמה כחברת AI ביטחונית. העסקה, אם תצא לפועל, תתבצע לפי שווי של כ-23 מיליון דולר במניות VisionWave שזה סכום גבוה בהרבה משווי השוק של בלייד ריינג’ר כולה, שעמד על כ-15 מיליון שקל לפני פתיחת המסחר והזינוק היום.
יש הרבה סימני שאלה סביב העסקה הזאת. מי עשה את ה"שידוך" בין החברות? מה ראתה VisionWave - חברה ביטחונית קטנה (והפסדית) במוצר של בלייד ריינג’ר, עד כדי כך שהיא מוכנה לשלם עליו פרמיה כל כך גבוהה? וגם אם הם כל כך מאמינים במוצר אז למה זה קורה במניות ולא במזומן? האם זה באמת מהלך אסטרטגי אמיתי שמבוסס על פוטנציאל טכנולוגי, או בעסקת נייר כדי ״לנפח את החלום״? ובכלל האם מזכר ההבנות יבשיל להסכם מחייב? וגם - לאן זה לוקח את בלייד ריינג’ר. חברה שאם מסתכלים על המחצית ששורפת כ-300-400 אלף שקל ברבעון, עם תזרים שלילי ואזהרת "עסק חי" - ומה הם יעשו עם המניות - יממשו מיד?
ישבנו לשיחה עם שמוליק ינאי שהוא גם בעל השליטה וגם המנכ"ל הטרי של בלייד ריינג’ר הוא סיפר על איך נולדה העסקה, על האכזבה מהשוק הישראלי, חשף שהם בדרך לרישום כפול בנאסד״ק וגם התאפק מאוד לא לגלות שתיכף תצא הודעת יח״צ מהחברה VisionWave על התפתחות משמעותית וגם - איך השם ״עופר ינאי״ - ״פותח דלתות״ מנכ״ל בלייד ריינג׳ר: ״השם עופר ינאי פותח דלתות״
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנהלת שברון החליטה על פרויקט ראשון - אספקת חשמל לעולמות הדאטה והבינה המלאכותית. החברה בחרה באזור מערב טקסס כאתר ראשון לפרויקט חדשני: תחנת כוח מבוססת גז טבעי שתוכננה במיוחד עבור מרכז נתונים.
זה מהלך ראשון מסוגו עבור חברת האנרגיה, שבמשך שנים התמחתה בעיקר בקידוחי נפט וגז. זה פרויקט הנדסי גדול, וגם תזוזה אסטרטגית לתחום אספקת החשמל למרכזי נתונים ולשימושי בינה מלאכותית - שברון
נכנסת לתחום חדש, האם זה ישפיע על לוויתן ותמר?
