כחלון מיישם את מסקנות ועדת אנדורן לבחינת הסדרי חוב: פיגור של 45 יום בתשלומי האג"ח - יוביל לחדלות פירעון
מנסים להסדיר את נושא הסדרי החוב - משרד האוצר הפיץ היום (ד') את תזכיר החוק ליישום מסקנות הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל.
הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל הוקמה על רקע ריבוי הסדרי החוב בישראל במהלך השנים האחרונות, ולאור מעורבותן של חברות גדולות במשק בהסדרי חוב. מטרת הוועדה הייתה לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל, ולגבש המלצות אשר יובילו לצמצום אותן השפעות שליליות הנלוות למקרים שבהם חברה נקלעת לקשיים וקיים סיכון ממשי להחזר החוב אותו נטלה.
בראש הוועדה עמדה מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, והיו חברים בה פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל; דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר; פרופ' שמואל האוזר, יו"ר ניירות ערך; דוד זקן, המפקח על הבנקים; עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; פרופ' ישי יפה, דיקן ביה"ס למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית; ויואל נוה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר.
הוועדה פרסמה את המלצותיה בחודש נובמבר 2014, אשר אומצו על ידי שר האוצר ונגידת בנק ישראל. הוועדה המליצה על יצירת כללים מנחים ברורים באשר לתהליכים הקשורים בהסדרי חוב אשר יגדילו את הוודאות בקרב השחקנים בשוק ויצרו שוק אשראי יעיל יותר, הו ברמת הקצאת האשראי במשק, והן בהסדרי חוב עתידיים.
התזכיר המופץ היום מגדיר מנגנון אשר יביא להגברת הוודאות במקרה של כשל חוב, וייצר תמריצים להקדמת כניסתה של חברה בקשיים להסדר.
להלן עיקרי התזכיר:
1. קביעת שני שלבים שונים בהינתן חברה בקשיים פיננסיים:השלב הראשון חל על חברה שנמצאת בקשיים פיננסיים (על פי הגדרה באיגרת חוב או על פי החלטת החברה מיוזמתה) אך עדיין עומדת בתשלומים למחזיקי אגרות החוב. בשלב זה ימונה נציג מיוחד מטעם מחזיקי אגרות החוב. הנציג המיוחד ינהל את המשא ומתן, יישב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיו וימסור למחזיקי אגרות החוב מידע על צעדים שבהם החברה מתכוונת לנקוט העלולים לפגוע בנושים. בנוסף, ואם החליטה החברה להיכנס מיוזמתה לשלב זה, יינתנו לחברה הגנות מסוימות במהלך ניהול המשא ומתן להסדר החוב. השלב השני - כאשר חברה לא עמדה בתשלום חוב פיננסי לנושיה מעל 45 יום, חזקה עליה שהיא חדלת פירעון, וימונה לה בעל תפקיד על ידי בית המשפט.
- מדאיג: 2015 נפתחת עם הסדרי חוב בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל
- הפחד מניע את המשקיעים בשוק איגרות החוב הקונצרניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נושאים נוספים המטופלים בתזכיר הינם:
2. צמצום עילות לקיומם של ניגודי עניינים אצל מחזיקי אג"ח.
3 ביטול האפשרות לעצירת תשלום לנושים אלא אם החברה היא חדלת פירעון.
4. חובת קבלת החלטה של בעלי האג"ח בעקבות הפרה של תניה לפירעון מיידי.
5. אפשרות של נושה לכפות הסדר חוב על חברה בניגוד לרצונה.
6. מינוי נאמן מוביל אחד אשר ייצג את כל מחזיקי האג"ח השונים.
7. קביעת מגבלת אשראי לקבוצה עסקית.
חלק נוסף מהמלצות הוועדה כבר יושם באמצעות פרסום חוזרים מחייבים שפורסמו על ידי המפקח על הבנקים ועל ידי הממונה על שוק ההון אשר התייחסו לנושאים הבאים:
1. כללים למתן הלוואות לרכישות ממונפות.
2. כללים למתן אשראי לפי מאפיינים ענפיים ואחרים.
3. חובות גילוי לגבי התנהלות עבר של בעל שליטה והיקף אשראי הנלקח למימון השליטה בתאגיד – בהלוואות מותאמות של גופים מוסדיים.
4. קביעת מדיניות גבייה של תאגיד בנקאי לגבי חובות בעייתיים, לרבות הסדרי חוב.
5. דיווח על הסדרי חוב בהם נטלו חלק תאגיד בנקאי או גוף מוסדי.
שר האוצר, משה כחלון, אמר: "מטרת החוק לשים סוף לפגיעה הבלתי נסבלת בציבור בתחום הסדרי החוב בישראל בשנים האחרונות, ולהעניק הגנה טובה יותר לחוסכים. הכללים שקובעת הצעת החוק מטילים אחריות וחבות כלפי מי שאינם יכולים לעמוד בחובותיהם והתחייבויותיהם לציבור כנדרש. התופעה שבה בעלי השליטה נהנים מרווחים ודיבידנדים ולא עומדים במחויבויותיהם לציבור, אינה מקובלת. לכן יובטח שחברה תעמוד בחובותיה לציבור".
- 4.היה סמרטוט וישאר סמרטוט (ל"ת)avi 01/06/2015 09:48הגב לתגובה זו
- 3.אבישלום 27/05/2015 17:35הגב לתגובה זוממשיכים במיליון תקנות וברגולציה מטומטמת? לא למדו שאולי כדאי להפחית במינון הפופוליזם ולהפסיק להרוס את המשק? הכלים הקיימים כיום הם ממש דיי והותר. גם כך הם גורמים לעלויות מטורפות. למשל לאומי יכל לקבל 200 מיליון ש"ח בחזרה ובשל הפופוליזם לא מחק חוב לדנקנר, התקשורת וה"חברתיים" חגגו אבל הבנק לא קיבל כלום, יש לו עוד 200 מיליון על הקרח.
- 2.אני חושש מהשחיתות הגואה ומהנגע הרע הזה (ל"ת)חברים 27/05/2015 16:41הגב לתגובה זו
- 1.סתם אחד 27/05/2015 15:05הגב לתגובה זוהוועדות הקודמות.

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז’ן עם הזמנת ענק של כ-77 מיליון דולר - עד כמה זה משמעותי ומי עשוי להיות הלקוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
בנקים קרדיט מערכתההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
בסקירה השנתית לידר מגדירים את הבנקים תחת המלצת "תשואת שוק" וצופים ירידה בתוצאות בשל ירידת הריבית והעלאת ההפרשות להפסדי אשראי, אבל כשמחשבים את מחיר היעד ביחס למחיר השוק - מבינים שזו המלצת מכירה בדלת האחורית - מחירי היעד נמוכים בכ-4% בממוצע מיום פרסום הסקירה ובכ-2%-3% מהשערים הנוכחיים וגם: מה חושבים בלידר על סקטור הביטוח?
למרות שיש לנו עוד 14 ימים לסיום אפשר כבר לסכם מבלי חולק ש-2025 הייתה שנה היסטורית לשוק הישראלי. מאחורי הראלי שראינו בבורסה יש הרבה "אשמים" ההישגים בזירה הביטחונית, שיבת החטופים הביתה, וגם העוצמה של הבורסה שהתבססה על רווחי החברות, למעשה אומרים בלידר שברבעון השלישי אנחנו כבר חזרנו לרמת התוצר לנפש של ערב המלחמה (התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025) סיומה של המתיחות הזמינה לשוק גם משקיעים זרים, הן למניות והן לאפיקי השקעה פרטיים, כמו ההייטק וסטארטאפים ביטחוניים. מעז יצא מתוק, דווקא החוסן שהפגינה הכלכלה והסקטור העסקי במשך השנתיים, הם אלו שהגבירו את אטרקטיביות ההשקעה בחברות ישראליות.
חוץ מצמיחת הרווחים, ראינו ב-2025 אירוע נוסף. התרחבות מכפילים. העליות שהציגה הבורסה המקומית בשנה האחרונה נבעו במידה ניכרת מהתרחבות מכפילים שהגיעו בגלל הסיבות שכבר מנינו וגם מנזילות גבוהה יותר בשוק, אבל בלידר לא חושבים שהאירוע הזה יימשך, "להוציא מספר ענפים בודדים, שעשויים להציג צמיחה משמעותית גם בשנים הבאות, אנו לא מעריכים שינוי מגמה משמעותי בשאר התחומים, ולא מזהים קטליזטורים להאצה בצמיחה. למדנו בעבר, כי מצבים מסוג זה, לרוב מעלים את סף הרגישות ואת רמת התנודתיות בשווקים" הם כותבים בסקירה השנתית שהוציאו.
זה דבר חריג היסטורית אבל כל הסקטורים בבורסה המקומית מסיימים את השנה בתשואה
חיובית, אם כי יש את מי שבלטו יותר מהאחרים. בראש, סקטור הביטוח וגם, כמבון התעשיות הביטחוניות שכבשו את ראש הטבלה, עם תשואות של כ-164% וכ-120% בהתאמה. העליות בחברות הביטוח נשענו על כמה גורמים, גידול בהיקף הנכסים המנוהלים בעקבות העליות בשוק, שיפור באיכות החיתום,
וגם יישום תקן IFRS 17 שהפך את הרווחיות לשקופה וקלה יותר להשוואה ומשכך הקלה גם על התמחורים, כמו גם זה שהרגולטור "שחרר" את חברות הביטוח בשנה האחרונה ולא הציב להם יותר מידי מחסומים.
גם תעשיית הביטחון נהנתה מרוח גבית יוצאת דופן. הביקושים למוצרים זינקו,
הן לצרכים מקומיים והן על רקע הרחבת תקציבי הביטחון בעולם, ובפרט במדינות נאט"ו. הייצוא הביטחוני ב-2025 צפוי לשבור שיאים, עם חתימה על עסקאות משמעותיות במהלך השנה (אלביט, נקסט ויז'ן וכדו' רק מהזמן האחרון) כשיש עדיין צפי שהמומנטום יימשך עמוק ל-2026-2027.
- איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
- הקונצנזוס מתייצב: הנתונים תומכים בהפחתת ריבית כבר ביולי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מניות הבנקים הציגו ביצועים מרשימים, עם עלייה של כ-71% מתחילת השנה. הבנקים נהנו מסביבה מאקרו-כלכלית תומכת, ריבית גבוהה, צמיחה בפעילות האשראי, ותשואה ממוצעת על ההון של כ-16%. זאת, למרות התנודתיות בשוק הדיור וצמצום חלק מהתמיכה הממשלתית, גם המלחמה, מסתבר, לא פגעה באופן מהותי באיכות תיקי האשראי של הבנקים. אבל האם זה ימשיך ככה? בלידר ממש לא אופטימיים.
