כחלון מיישם את מסקנות ועדת אנדורן לבחינת הסדרי חוב: פיגור של 45 יום בתשלומי האג"ח - יוביל לחדלות פירעון
מנסים להסדיר את נושא הסדרי החוב - משרד האוצר הפיץ היום (ד') את תזכיר החוק ליישום מסקנות הוועדה לבחינת הסדרי החוב בישראל.
הוועדה לבחינת הסדרי חוב בישראל הוקמה על רקע ריבוי הסדרי החוב בישראל במהלך השנים האחרונות, ולאור מעורבותן של חברות גדולות במשק בהסדרי חוב. מטרת הוועדה הייתה לבחון את תחום הסדרי החוב בישראל, ולגבש המלצות אשר יובילו לצמצום אותן השפעות שליליות הנלוות למקרים שבהם חברה נקלעת לקשיים וקיים סיכון ממשי להחזר החוב אותו נטלה.
בראש הוועדה עמדה מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, והיו חברים בה פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה; פרופ' נתן זוסמן, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל; דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון במשרד האוצר; פרופ' שמואל האוזר, יו"ר ניירות ערך; דוד זקן, המפקח על הבנקים; עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה; פרופ' ישי יפה, דיקן ביה"ס למנהל עסקים של האוניברסיטה העברית; ויואל נוה, הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר.
הוועדה פרסמה את המלצותיה בחודש נובמבר 2014, אשר אומצו על ידי שר האוצר ונגידת בנק ישראל. הוועדה המליצה על יצירת כללים מנחים ברורים באשר לתהליכים הקשורים בהסדרי חוב אשר יגדילו את הוודאות בקרב השחקנים בשוק ויצרו שוק אשראי יעיל יותר, הו ברמת הקצאת האשראי במשק, והן בהסדרי חוב עתידיים.
התזכיר המופץ היום מגדיר מנגנון אשר יביא להגברת הוודאות במקרה של כשל חוב, וייצר תמריצים להקדמת כניסתה של חברה בקשיים להסדר.
להלן עיקרי התזכיר:
1. קביעת שני שלבים שונים בהינתן חברה בקשיים פיננסיים:השלב הראשון חל על חברה שנמצאת בקשיים פיננסיים (על פי הגדרה באיגרת חוב או על פי החלטת החברה מיוזמתה) אך עדיין עומדת בתשלומים למחזיקי אגרות החוב. בשלב זה ימונה נציג מיוחד מטעם מחזיקי אגרות החוב. הנציג המיוחד ינהל את המשא ומתן, יישב כמשקיף בדירקטוריון החברה ובוועדותיו וימסור למחזיקי אגרות החוב מידע על צעדים שבהם החברה מתכוונת לנקוט העלולים לפגוע בנושים. בנוסף, ואם החליטה החברה להיכנס מיוזמתה לשלב זה, יינתנו לחברה הגנות מסוימות במהלך ניהול המשא ומתן להסדר החוב. השלב השני - כאשר חברה לא עמדה בתשלום חוב פיננסי לנושיה מעל 45 יום, חזקה עליה שהיא חדלת פירעון, וימונה לה בעל תפקיד על ידי בית המשפט.
- מדאיג: 2015 נפתחת עם הסדרי חוב בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל
- הפחד מניע את המשקיעים בשוק איגרות החוב הקונצרניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נושאים נוספים המטופלים בתזכיר הינם:
2. צמצום עילות לקיומם של ניגודי עניינים אצל מחזיקי אג"ח.
3 ביטול האפשרות לעצירת תשלום לנושים אלא אם החברה היא חדלת פירעון.
4. חובת קבלת החלטה של בעלי האג"ח בעקבות הפרה של תניה לפירעון מיידי.
5. אפשרות של נושה לכפות הסדר חוב על חברה בניגוד לרצונה.
6. מינוי נאמן מוביל אחד אשר ייצג את כל מחזיקי האג"ח השונים.
7. קביעת מגבלת אשראי לקבוצה עסקית.
חלק נוסף מהמלצות הוועדה כבר יושם באמצעות פרסום חוזרים מחייבים שפורסמו על ידי המפקח על הבנקים ועל ידי הממונה על שוק ההון אשר התייחסו לנושאים הבאים:
1. כללים למתן הלוואות לרכישות ממונפות.
2. כללים למתן אשראי לפי מאפיינים ענפיים ואחרים.
3. חובות גילוי לגבי התנהלות עבר של בעל שליטה והיקף אשראי הנלקח למימון השליטה בתאגיד – בהלוואות מותאמות של גופים מוסדיים.
4. קביעת מדיניות גבייה של תאגיד בנקאי לגבי חובות בעייתיים, לרבות הסדרי חוב.
5. דיווח על הסדרי חוב בהם נטלו חלק תאגיד בנקאי או גוף מוסדי.
שר האוצר, משה כחלון, אמר: "מטרת החוק לשים סוף לפגיעה הבלתי נסבלת בציבור בתחום הסדרי החוב בישראל בשנים האחרונות, ולהעניק הגנה טובה יותר לחוסכים. הכללים שקובעת הצעת החוק מטילים אחריות וחבות כלפי מי שאינם יכולים לעמוד בחובותיהם והתחייבויותיהם לציבור כנדרש. התופעה שבה בעלי השליטה נהנים מרווחים ודיבידנדים ולא עומדים במחויבויותיהם לציבור, אינה מקובלת. לכן יובטח שחברה תעמוד בחובותיה לציבור".
- 4.היה סמרטוט וישאר סמרטוט (ל"ת)avi 01/06/2015 09:48הגב לתגובה זו
- 3.אבישלום 27/05/2015 17:35הגב לתגובה זוממשיכים במיליון תקנות וברגולציה מטומטמת? לא למדו שאולי כדאי להפחית במינון הפופוליזם ולהפסיק להרוס את המשק? הכלים הקיימים כיום הם ממש דיי והותר. גם כך הם גורמים לעלויות מטורפות. למשל לאומי יכל לקבל 200 מיליון ש"ח בחזרה ובשל הפופוליזם לא מחק חוב לדנקנר, התקשורת וה"חברתיים" חגגו אבל הבנק לא קיבל כלום, יש לו עוד 200 מיליון על הקרח.
- 2.אני חושש מהשחיתות הגואה ומהנגע הרע הזה (ל"ת)חברים 27/05/2015 16:41הגב לתגובה זו
- 1.סתם אחד 27/05/2015 15:05הגב לתגובה זוהוועדות הקודמות.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמגדל מתחזקת 3.3%, מנורה 1.7% - ת"א ביטוח מתאושש ב-1.2% הבנקים ב-1.3% - ת"א 90 יורד 0.4%
אחרי רצף שלילי של 4 ימים מגדל ומנורה בולטות לחיוב. תחושה די שלילית בדיסקונט על השוק המקומי, נגמר עידן ה״שגר ושכח״.
ת"א ביטוח קוטע היום רצף שלילי של 4 ימים בהם איבד במצטבר 11.3%. בולטות לחיוב מגדל ביטוח 3.43% ו-מנורה מב החז . לא שבאמת צריכים למצוא תירוץ להתממשות של המדד שהצליח לזנק מתחילת השנה יותר מ-160%, הגיוני שסוף השנה מזמנת איתה מימושים כמו אולי זרים שגם יצאו מהמניות. הטון החריף של סמוטריץ' נגד הבנקים שאיים להכפיל את המיסוי במידה והם יגלגלו את המיסוי לצרכנים, הבהיל את השוק שהשליך מכך שהגישה כלפי חברות הביטוח, שגם הן נהנו מרווחיות חריגה, עשויה להיות דומה.
בדיסקונט די שליליים על השוק המקומי. אתם יכולים כמעט לקרוא לזה המלצת מכירה. הם חושבים שנגמר העידן של "שגר ושכח" בשנה הבאה צריכים להיות הרבה יותר סלקטיבים, אפילו אקטיביים עם הפעילות שלכם בשוק. "השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026" הנה רשימת ההמלצות שלהם ומחירי היעד -
- נעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסקטור הדשנים ההמלצה לאייסיאל איי.סי.אל 1.24% נשארת בתשואת שוק, זה על רקע המשך
אי הוודאות הרגולטורית סביב הזיכיון בים המלח, גם אם חלק מהסיכונים ממותנים דרך מזכר ההבנות עם המדינה ופעילויות שאינן תלויות בזיכיון אייסיאל מקבלת מחיר יעד של 18.5 שקל אפסייד של כ-3.3% מול מחירה בשוק היום. דיסקונט מעדיפים את חברה לישראל חברה
לישראל על פני ICL בשל פערי ה-NAV (השווי הנכסי) שמתומחר בשווי נמוך מההחזקות שלה בפועל ולכן זו חשיפה עדיפה לענף על פניי ICL.
