סימן מדאיג: 2015 נפתחת עם הסדרי חוב בהיקף של יותר מ-6 מיליארד שקל
בשנת 2014 הצליחו חברות לגייס כ-58 מיליארד שקל בבורסה. במקביל נרשמו בשנה החולפת פדיונות ענק בסך כ-40 מיליארד שקל. 2015 נפתחת ברגל שמאל, עם הסדרי חוב שמתנהלים בכמעט 20 חוב. תמונת מצב מדאיגה.
בשוק המניות נרשם אמנם יובש בבורסה, בטח שבאפיק של הנפקות ראשוניות, אך בשוק האג"ח, יש פריחה משתי סיבות: הראשונה - הריבית הכמעט אפסית (0.25%); השנייה - הגידול העקבי בהיקף החסכונות של הציבור (תוספת של 20-25 מיליארד שקל בשנה) שמשפיע דרמטית על היקפי הגיוסים ועל הריבית הנמוכה בהנפקות שלעיתים אינה משקפת את רמת הסיכון בשוק.
הגל הקודם של הסדרי החוב הגדולים בבורסה נגרם בגלל משבר הסאב-פריים בארה"ב שהתרחב למשבר עולמי שפגע אנושות בתחום הנדל"ן בארה"ב ובאירופה שני אזורים שחברות ישראליות נחשפו אליהם בשיעור חד באותה תקופה. התוצאה העגומה: הסדרי חוב בחברות כמו אפריקה ישראל, דלק נדל"ן, סקורפיו נדל"ן, חבס ועוד.
שנת 2015 נפתחת עם שורה ארוכה של הסדרי חוב שהגדולים הם בחברות: פטרוכימיים (כ-2 מיליארד שקל), קרדן אן.וי (כ-1.6 מיליארד שקל), מירלנד (כ-1 מיליארד שקל), ), סקיילקס (כ-930 מיליון שקל), סאני (כ-250 מיליון שקל), סקורפיו (כ-240 מיליון שקל), ארזים (כ-220 מיליון שקל) ועוד. 7 חברות עם חוב של כ-6.2 מיליארד שקל.
- כחלון מיישם את מסקנות ועדת אנדורן לבחינת הסדרי חוב: פיגור של 45 יום בתשלומי האג"ח - יוביל לחדלות פירעון
- הפחד מניע את המשקיעים בשוק איגרות החוב הקונצרניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק גדול מהחברות שנקלעו לקשיים, קשורות כמו בגל הגדול הקודם של הסדרי החוב לתחום הנדל"ן בחו"ל. הפעם המוסדיים מגיעים להסדרי החוב עם יותר ניסיון ותוכנית סדורה שכוללת: נטילת מניות מבעל השליטה בהתאם לתרומתו להסדר החוב, פיצוי בריבית באג"ח החדשה, הגדלת בטחונות ופיקוח על הדירקטוריון.
בתמורה מקבלים בעלי השליטה "גרייס" שכולל פריסת החוב למספר רב יותר של שנים מהמח"מ הקודם של האג"ח.
מעבר לאותן 20 חברות שנמצאות היום בשלבים שונים של הסדר חוב, ישנן מספר חברות שגורלן תלוי בגורם אקסוגני - הקריסה המהירה והחדה במחיר הנפט מרמה של יותר מ-100 דולר לחבית בחודש יוני 2014 לרמה של כ-50 דולר היום עלולה למוטט חברות וכלכלות שלמות במיוחד של מדינות שתלויות כמעט בלעדית בייצוא של הזהב השחור.
רוסיה "הפילה" בעבר מספר חברות ישראליות שהבולטת בניהן היא אפריקה ישראל של לב לבייב. יצרנית הנפט הגדולה בעולם עלולה לגרור שוב את אפריקה ישראל להסדר חוב ענק נוסף ואולי גם חברות נוספות בקבוצת אליעזר פישמן מלבד מירלנד, שכבר פתחה במו"מ להסדר חוב עם נושיה. התשואה הגבוהה באג"ח של חלק מהסדרות של כלכלית ירושלים ומבני תעשיה משקפת חשש של המשקיעים.
- קמטק זינקה 9%, טבע 4.2%; ת"א 35 קפץ 1.6%
- גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
גם אם המשבר ברוסיה יעבור ולבייב ופישמן יוכלו לנשום לרווחה, מחזיקי האג"ח של חברות אחרות צפויים לספוג "תספורת", כך לפחות לפי ההתחלה של שנת 2015, אפשר רק לקוות שהמשך השנה יהיה טוב יותר.
- 7.יעקב 08/03/2015 12:17הגב לתגובה זועושה רושם שרקדן עושה מהלך נכון, והגורמים כולם מבינים. הלואי שאחרים ילכו בעיקבותם
- 6.אני 11/01/2015 08:45הגב לתגובה זו...לא מספיק. אני בריבית אפס לא נותן את הכסף שלי. אפילו/בטח לא למדינה. אין רע נאמן כמו כסף מזומן. ומי שלא יכול להחזיק (ולא לבזבז) כסף מזומן לעיתות מצוקה - שבהחלט יבואו - בעיה שלו.
- 5.ערן 11/01/2015 06:47הגב לתגובה זוהסדר החוב שעשתה קרדן בהסכמה ותיאום מלא עם בעלי האג"ח - טוב לשתי הצדדים . יתכן שהכותב רואה את הדברים בצבעים שחורים מידי הסדרי חוב נעשו בעבר ויעשו גם העתיד כאשר אילו נעשים בהסכמה כאמור עם תוכנית הבראה סדורה הגיונית שקולה ואחראית כולם יצאו נזכרים מכך . לדעתי קרדן עושה את המהלך הנוכחי באחריות רבה ואני צופה שבשנים הקרובות זו עוד תפתיע ותציג צמיחה ורווחיות כבעבר .
- 4.מי אשם 10/01/2015 23:12הגב לתגובה זובנק ישראל וכל הרגולטורים אשמים בזה שמקטינים את הריבית ,בצדק מבחינת היצוא והצמיחה, אולם יודעים שהחסכון הנצבר של הציבור גדל ולא נותנים לזה פתרון חסר סיכון.למרות שיכולים להיות פתרונות מחוץ לשוק ההון. זהו אחד המחדלים במדינה.
- 3.איציק 10/01/2015 21:55הגב לתגובה זורצוי לנתח ולפרט מה השפעת הסדרי החוב האלה על המשק, על חסכונות הציבור, ומה הנזק שצפוי להיגרם לכל מי שמחזיק באג"חים האלה במישרין או בעקיפין.
- 2.נפט 10/01/2015 21:20הגב לתגובה זוולמי שאין מניות נפט שירוץ לקנות כי עוד מעת יגמר המלאי ואז יגיע קפיצה חדה ל55 עד60 שבוע טוב
- 1.אפריקה תממש בקרוב נכסים להרגיע את השוק לדעתי (ל"ת)אפריקאי 10/01/2015 20:39הגב לתגובה זו

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן
מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים?
קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33% ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.
המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת
השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה
דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -
ההנפקה בדיסקאונט
בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.
מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.
- ג'נריישן קפיטל מגייסת 280 מיליון שקל בהנפקה פרטית למוסדיים
- קרן ג'נריישן רשמה זינוק ברווח הודות לשיערוכי נכסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.
