מי ירוויח משינוי המדיניות הכלכלית של אירופה?
המדיניות שנוקט הבנק המרכזי של גוש האירו נמצאת תחת ביקורת נוקבת. הגופים המרכזיים של הכלכלה העולמית מפסיקים לרמוז או להמליץ על שינוי, ומתחילים להפעיל לחץ אמיתי לשינוי מדיניות הצנע. הטענה המרכזית נגד הבנק האירופי, היא חוסר ההתאמה של המדיניות לתקופה המודרנית - דבר אשר מוביל לפגיעה בכלל הכלכלה העולמית, מעבר לפגיעה בכלכלת גוש האירו. לדעתי, הלחץ העולמי על הבנק האירופי יכול בהחלט להצליח לגרום לשינוי במדיניות, וזו כמובן תיטיב עם הכלכלה העולמית בכלל וכלכלת אירופה בפרט.
העובדה שמדיניות הצנע זוכה לביקורות חריפות אינה דבר חדש - כולנו זוכרים את המלחמות ברחובות אתונה, הלם הקפריסאים כשגילו שחשבונות הבנק שלהם התרוקנו ומחאות הצעירים המובטלים בספרד. גם מנהיגים אירופים החלו לאחרונה לתקוף את המדיניות, לדוגמא טענת נשיא אירלנד, מייקל היגינס במאי האחרון על כי אירופה חייבת לנוע לכיוון רפורמה במדיניות הכלכלית. הוא הוסיף, כי יש ליישם "כלכלה רדיקלית" וחשיבה מחודשת על מנת להתמודד עם המשבר הנוכחי.
לאחרונה, חצה גל הביקורות את יבשת אירופה, ובחודש שעבר גם ארגוני הכלכלה הבינלאומיים דיברו בגלוי נגד מדיניות הצנע באירופה. קרן המטבע הבינלאומית, וה-OECD דחקו ב-ECB (הבנק המרכזי האירופי) לבצע שינויים. כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, אמרה כי "ישנן סיבות ברורות להקלות במדיניות המוניטארית באיחוד, בהתחשב בביקוש הנמוך בשווקים ובאינפלציה שנמצאת מתחת ליעד ה-ECB".
המלצות נוספות שנתנה קרן המטבע כללו גם תספורות נרחבות, במיוחד על הלוואות של חברות קטנות בתוך האיחוד. מהביקורות הבינלאומיות ה-ECB כבר לא היה מסוגל להתעלם, והחליט על ביצוע מספר פעולות כבר השנה, כשהבולטת בהן היא הגברת נזילות ההון במערכת הפיננסית. עם זאת, עד כה הבנקים לא מיהרו לתת הלוואות לעסקים הקטנים, במיוחד לאלה הנמצאים בתוך המדינות שנפגעו מהמשבר בצורה קשה.
בשבוע שעבר הצטרף ה"פד" לקבוצת המבקרים, ותקף גם הוא את מדיניות ה-ECB. הביקורת העיקרית היא בנוגע לחוסר התגובה האפקטיבית למשבר הכלכלי בגוש האירו. הטענה המרכזית של הפד, כי התפישה האירופית ששררה מאז המשבר - שהבעיה בחובות הגדולים - שגויה. במקום זאת, הבעיה נמצאת בהאטת הצמיחה שהובילה למשבר החובות. למעשה הארגונים טוענים כי ניתן היה להימנע ממשבר החובות הגדול, אם אירופה הייתה משתמשת במדיניות הנכונה (המדיניות המרחיבה) - מדיניות שמובילות כיום ארה"ב ויפן. הפד ביקש מה-ECB לקחת לידיו סמכויות מהבנקים באירופה ולהעביר הלוואות לעסקים קטנים ברחבי האיחוד. כמו כן, הוא המליץ על קניית אג"ח ממשלתיות, כולל האג"ח הגרמניות.
הביקורת כלפי ה-ECB היא אולי לא לגמרי צודקת, אבל היא בהחלט הכרחית. כבר לפני שנה ה-ECB היה מוכן להפסיק עם מדיניות הצנע ולעבור למדיניות מרחיבה, וכזכור, אף השיק תכנית הרחבות - Outright Monetary Transaction. אבל הגרמנים, שלמעשה שולטים בגוש האירו ואלו שהכי פחות נפגעו מהמשבר, התנגדו והצליחו לעקב את התכנית. ב-22 בספטמבר יערכו הבחירות בגרמניה, והצפי שלאחר הבחירות הלחץ הבינ"ל יעשה את שלו, והקנצלר הבא של גרמניה יסיר את ההתנגדות.
במידה והערכות אלו יתממשו וה-ECB יעבור למדיניות הרחבות - אני מאמין שנראה בשוקי ההון באירופה אפקט זהה או דומה לזה שראינו בשווקים של יפן וכמובן ארה"ב, שכבר עברו כאמור למדיניות מרחיבה, וכולל פיחות של המטבע (דבר שנובע מהדפסות כספים), ירידה בתשואות האג"ח (עקב רכישות האג"ח על ידי הבנק המרכזי) ועלייה בשוקי המניות. זו האלטרנטיבה הכדאית ביותר למשקיעים, כשהמשק נמצא בריבית אפסית ותשואות האג"ח נמוכות.
- 2.כתבה מעניינת מאד, תודה לכותב! (ל"ת)אנונימי 19/08/2013 11:30הגב לתגובה זו
- 1.בני הסוחר 18/08/2013 17:59הגב לתגובה זוספרד, יוון, איטליה ועוד ישארו מסוכנות, גם בתסריט של הרחבה כמותית. יש מספיק שווקים טובים באירופה שצריכים לעלות ומסוכנים הרבה פחות.
- דוד הסוחר 19/08/2013 15:34הגב לתגובה זוצריך להיזהר ממדינות אירופה הכושלות ולהיחשף לגרמניה ובריטניה ששומרות על יציבות וצמיחה טובה.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
