המדיניות שנוקט הבנק המרכזי של גוש האירו נמצאת תחת ביקורת נוקבת. הגופים המרכזיים של הכלכלה העולמית מפסיקים לרמוז או להמליץ על שינוי, ומתחילים להפעיל לחץ אמיתי לשינוי מדיניות הצנע. הטענה המרכזית נגד הבנק האירופי, היא חוסר ההתאמה של המדיניות לתקופה המודרנית - דבר אשר מוביל לפגיעה בכלל הכלכלה העולמית, מעבר לפגיעה בכלכלת גוש האירו. לדעתי, הלחץ העולמי על הבנק האירופי יכול בהחלט להצליח לגרום לשינוי במדיניות, וזו כמובן תיטיב עם הכלכלה העולמית בכלל וכלכלת אירופה בפרט.

העובדה שמדיניות הצנע זוכה לביקורות חריפות אינה דבר חדש - כולנו זוכרים את המלחמות ברחובות אתונה, הלם הקפריסאים כשגילו שחשבונות הבנק שלהם התרוקנו ומחאות הצעירים המובטלים בספרד. גם מנהיגים אירופים החלו לאחרונה לתקוף את המדיניות, לדוגמא טענת נשיא אירלנד, מייקל היגינס במאי האחרון על כי אירופה חייבת לנוע לכיוון רפורמה במדיניות הכלכלית. הוא הוסיף, כי יש ליישם "כלכלה רדיקלית" וחשיבה מחודשת על מנת להתמודד עם המשבר הנוכחי.

לאחרונה, חצה גל הביקורות את יבשת אירופה, ובחודש שעבר גם ארגוני הכלכלה הבינלאומיים דיברו בגלוי נגד מדיניות הצנע באירופה. קרן המטבע הבינלאומית, וה-OECD דחקו ב-ECB (הבנק המרכזי האירופי) לבצע שינויים. כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, אמרה כי "ישנן סיבות ברורות להקלות במדיניות המוניטארית באיחוד, בהתחשב בביקוש הנמוך בשווקים ובאינפלציה שנמצאת מתחת ליעד ה-ECB".

המלצות נוספות שנתנה קרן המטבע כללו גם תספורות נרחבות, במיוחד על הלוואות של חברות קטנות בתוך האיחוד. מהביקורות הבינלאומיות ה-ECB כבר לא היה מסוגל להתעלם, והחליט על ביצוע מספר פעולות כבר השנה, כשהבולטת בהן היא הגברת נזילות ההון במערכת הפיננסית. עם זאת, עד כה הבנקים לא מיהרו לתת הלוואות לעסקים הקטנים, במיוחד לאלה הנמצאים בתוך המדינות שנפגעו מהמשבר בצורה קשה.

בשבוע שעבר הצטרף ה"פד" לקבוצת המבקרים, ותקף גם הוא את מדיניות ה-ECB. הביקורת העיקרית היא בנוגע לחוסר התגובה האפקטיבית למשבר הכלכלי בגוש האירו. הטענה המרכזית של הפד, כי התפישה האירופית ששררה מאז המשבר - שהבעיה בחובות הגדולים - שגויה. במקום זאת, הבעיה נמצאת בהאטת הצמיחה שהובילה למשבר החובות. למעשה הארגונים טוענים כי ניתן היה להימנע ממשבר החובות הגדול, אם אירופה הייתה משתמשת במדיניות הנכונה (המדיניות המרחיבה) - מדיניות שמובילות כיום ארה"ב ויפן. הפד ביקש מה-ECB לקחת לידיו סמכויות מהבנקים באירופה ולהעביר הלוואות לעסקים קטנים ברחבי האיחוד. כמו כן, הוא המליץ על קניית אג"ח ממשלתיות, כולל האג"ח הגרמניות.

הביקורת כלפי ה-ECB היא אולי לא לגמרי צודקת, אבל היא בהחלט הכרחית. כבר לפני שנה ה-ECB היה מוכן להפסיק עם מדיניות הצנע ולעבור למדיניות מרחיבה, וכזכור, אף השיק תכנית הרחבות - Outright Monetary Transaction. אבל הגרמנים, שלמעשה שולטים בגוש האירו ואלו שהכי פחות נפגעו מהמשבר, התנגדו והצליחו לעקב את התכנית. ב-22 בספטמבר יערכו הבחירות בגרמניה, והצפי שלאחר הבחירות הלחץ הבינ"ל יעשה את שלו, והקנצלר הבא של גרמניה יסיר את ההתנגדות.

במידה והערכות אלו יתממשו וה-ECB יעבור למדיניות הרחבות - אני מאמין שנראה בשוקי ההון באירופה אפקט זהה או דומה לזה שראינו בשווקים של יפן וכמובן ארה"ב, שכבר עברו כאמור למדיניות מרחיבה, וכולל פיחות של המטבע (דבר שנובע מהדפסות כספים), ירידה בתשואות האג"ח (עקב רכישות האג"ח על ידי הבנק המרכזי) ועלייה בשוקי המניות. זו האלטרנטיבה הכדאית ביותר למשקיעים, כשהמשק נמצא בריבית אפסית ותשואות האג"ח נמוכות.