מי ירוויח משינוי המדיניות הכלכלית של אירופה?
המדיניות שנוקט הבנק המרכזי של גוש האירו נמצאת תחת ביקורת נוקבת. הגופים המרכזיים של הכלכלה העולמית מפסיקים לרמוז או להמליץ על שינוי, ומתחילים להפעיל לחץ אמיתי לשינוי מדיניות הצנע. הטענה המרכזית נגד הבנק האירופי, היא חוסר ההתאמה של המדיניות לתקופה המודרנית - דבר אשר מוביל לפגיעה בכלל הכלכלה העולמית, מעבר לפגיעה בכלכלת גוש האירו. לדעתי, הלחץ העולמי על הבנק האירופי יכול בהחלט להצליח לגרום לשינוי במדיניות, וזו כמובן תיטיב עם הכלכלה העולמית בכלל וכלכלת אירופה בפרט.
העובדה שמדיניות הצנע זוכה לביקורות חריפות אינה דבר חדש - כולנו זוכרים את המלחמות ברחובות אתונה, הלם הקפריסאים כשגילו שחשבונות הבנק שלהם התרוקנו ומחאות הצעירים המובטלים בספרד. גם מנהיגים אירופים החלו לאחרונה לתקוף את המדיניות, לדוגמא טענת נשיא אירלנד, מייקל היגינס במאי האחרון על כי אירופה חייבת לנוע לכיוון רפורמה במדיניות הכלכלית. הוא הוסיף, כי יש ליישם "כלכלה רדיקלית" וחשיבה מחודשת על מנת להתמודד עם המשבר הנוכחי.
לאחרונה, חצה גל הביקורות את יבשת אירופה, ובחודש שעבר גם ארגוני הכלכלה הבינלאומיים דיברו בגלוי נגד מדיניות הצנע באירופה. קרן המטבע הבינלאומית, וה-OECD דחקו ב-ECB (הבנק המרכזי האירופי) לבצע שינויים. כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, אמרה כי "ישנן סיבות ברורות להקלות במדיניות המוניטארית באיחוד, בהתחשב בביקוש הנמוך בשווקים ובאינפלציה שנמצאת מתחת ליעד ה-ECB".
המלצות נוספות שנתנה קרן המטבע כללו גם תספורות נרחבות, במיוחד על הלוואות של חברות קטנות בתוך האיחוד. מהביקורות הבינלאומיות ה-ECB כבר לא היה מסוגל להתעלם, והחליט על ביצוע מספר פעולות כבר השנה, כשהבולטת בהן היא הגברת נזילות ההון במערכת הפיננסית. עם זאת, עד כה הבנקים לא מיהרו לתת הלוואות לעסקים הקטנים, במיוחד לאלה הנמצאים בתוך המדינות שנפגעו מהמשבר בצורה קשה.
בשבוע שעבר הצטרף ה"פד" לקבוצת המבקרים, ותקף גם הוא את מדיניות ה-ECB. הביקורת העיקרית היא בנוגע לחוסר התגובה האפקטיבית למשבר הכלכלי בגוש האירו. הטענה המרכזית של הפד, כי התפישה האירופית ששררה מאז המשבר - שהבעיה בחובות הגדולים - שגויה. במקום זאת, הבעיה נמצאת בהאטת הצמיחה שהובילה למשבר החובות. למעשה הארגונים טוענים כי ניתן היה להימנע ממשבר החובות הגדול, אם אירופה הייתה משתמשת במדיניות הנכונה (המדיניות המרחיבה) - מדיניות שמובילות כיום ארה"ב ויפן. הפד ביקש מה-ECB לקחת לידיו סמכויות מהבנקים באירופה ולהעביר הלוואות לעסקים קטנים ברחבי האיחוד. כמו כן, הוא המליץ על קניית אג"ח ממשלתיות, כולל האג"ח הגרמניות.
הביקורת כלפי ה-ECB היא אולי לא לגמרי צודקת, אבל היא בהחלט הכרחית. כבר לפני שנה ה-ECB היה מוכן להפסיק עם מדיניות הצנע ולעבור למדיניות מרחיבה, וכזכור, אף השיק תכנית הרחבות - Outright Monetary Transaction. אבל הגרמנים, שלמעשה שולטים בגוש האירו ואלו שהכי פחות נפגעו מהמשבר, התנגדו והצליחו לעקב את התכנית. ב-22 בספטמבר יערכו הבחירות בגרמניה, והצפי שלאחר הבחירות הלחץ הבינ"ל יעשה את שלו, והקנצלר הבא של גרמניה יסיר את ההתנגדות.
במידה והערכות אלו יתממשו וה-ECB יעבור למדיניות הרחבות - אני מאמין שנראה בשוקי ההון באירופה אפקט זהה או דומה לזה שראינו בשווקים של יפן וכמובן ארה"ב, שכבר עברו כאמור למדיניות מרחיבה, וכולל פיחות של המטבע (דבר שנובע מהדפסות כספים), ירידה בתשואות האג"ח (עקב רכישות האג"ח על ידי הבנק המרכזי) ועלייה בשוקי המניות. זו האלטרנטיבה הכדאית ביותר למשקיעים, כשהמשק נמצא בריבית אפסית ותשואות האג"ח נמוכות.
- 2.כתבה מעניינת מאד, תודה לכותב! (ל"ת)אנונימי 19/08/2013 11:30הגב לתגובה זו
- 1.בני הסוחר 18/08/2013 17:59הגב לתגובה זוספרד, יוון, איטליה ועוד ישארו מסוכנות, גם בתסריט של הרחבה כמותית. יש מספיק שווקים טובים באירופה שצריכים לעלות ומסוכנים הרבה פחות.
- דוד הסוחר 19/08/2013 15:34הגב לתגובה זוצריך להיזהר ממדינות אירופה הכושלות ולהיחשף לגרמניה ובריטניה ששומרות על יציבות וצמיחה טובה.
סמאד 3החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים
בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל.
זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.
האם הסמאד 3 שובר שוויון?
החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.
ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים.
- שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"
- איך מנצחים את הכטב"מ האיראני - התוכנית של בריטניה ואוקראינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.
צילום: Pixabay, Pexelsמלחמה בשמיים: בעלי הכנפיים שמאתגרים את המטוסים
למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל ונושאים איתם סכנה בטיחותית משמעותית. מה מושך את הציפורים דווקא לאזורים של שדות תעופה ואילו כלים עומדים לרשות הטייסים כדי להתמודד עם האיום המעופף
בשמי ישראל מתרחשת תופעה שמסכנת את בטיחות הטיסות: למעלה מאלף מקרים של פגיעות ציפורים במטוסים מתועדים מדי שנה בישראל. הגילוי של הציפורים במרחבי שדות התעופה הופכים את האיום לשגרה שמאתגרת טייסים, חברות תעופה ונוסעים.
כיצד מתמודדת תעשיית התעופה עם האיום המעופף שנמצא מתחת לפני השמיים?
התנגשויות בין מטוסים ללהקות ציפורים, "Bird Strikes", מהוות אחד האיומים הרציניים והנפוצים ביותר בתעשיית התעופה האזרחית והצבאית, עם השלכות בטיחותיות, טכניות וכלכליות משמעותיות. בכל רגע נתון, אלפי מטוסי נוסעים ממריאים ונוחתים בשדות תעופה ברחבי העולם, ונאבקים מול האיום הבלתי נראה אך מסוכן הזה. מדי שנה נרשמות ברחבי העולם עשרות אלפי פגיעות שכאלו, שרובן מסתיימות ללא נפגעים, אך חלקן גורמות לנזקים של מיליארדי דולרים למנועים, לכנפיים ולמערכות מטוס קריטיות.
החשש העיקרי הוא ממפגש בין עופות גדולים למנועי הסילון. יניקה של ציפור אחת לתוך מנוע עלולה לגרום לנזק חמור ואף להשבתתו המיידית.
כשעורב במשקל 450 גרם פוגע במטוס שטס ב-800 קמ"ש
הכוח של ציפור שנכנסת במהירות למנוע סילון מטוס יכול להיות אדיר, לעיתים עד כדי יצירת כוחות של עשרות או מאות טונות בהתאם למשקל הציפור ומהירות המטוס. לדוגמה, עורב אפור שמשקלו 450 גרם שפוגע במטוס הנוסעים במהירות של 800 קמ"ש, מייצר עוצמה של יותר מ-15 טונות, ואילו ציפור גדולה כמו עגור במשקל 7.5 ק"ג עלולה ליצור עוצמה עצומה של כ־100 טונות. פגיעות כאלה יכולות לגרום לקריסת מנוע, לנזק למערכות ההידראוליות, לקריעת מעטה הכנפיים ואפילו לאובדן שליטה בטיסה שגורם לתאונות קטלניות.
- המטוס הסילוני המסחרי הראשון ממריא ומה קרה היום לפני 92 שנה
- מה יקרה למחירי הטיסות בשנים הקרובות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיבה שציפורים נמשכות לאזורי שדות תעופה קשורה בעיקר לזמינות מזון, סביבת מנוחה נוחה, ומיקומם הגיאוגרפי. שדות תעופה מציעים משטחים פתוחים, לעיתים עם דשא וגידולים, שמושכים חרקים, עכברים וחרקי קרקע - מקורות מזון מרכזיים לציפורים. בנוסף, שדות תעופה ממוקמים לעיתים באזורים רחבים יחסית וכמעט ללא עצים גבוהים, כך שהציפורים יכולות להרגיש בטוחות ולהימנע מטורפים.
