מי ירוויח משינוי המדיניות הכלכלית של אירופה?

יוסי ישראל, מנהל מחלקת המחקר בתכלית, מתייחס למדינויות הנהוגות כיום בכלכלות הגדולות, ועל הצפוי להשתנות בעתיד הקרוב
יוסי ישראל | (3)

המדיניות שנוקט הבנק המרכזי של גוש האירו נמצאת תחת ביקורת נוקבת. הגופים המרכזיים של הכלכלה העולמית מפסיקים לרמוז או להמליץ על שינוי, ומתחילים להפעיל לחץ אמיתי לשינוי מדיניות הצנע. הטענה המרכזית נגד הבנק האירופי, היא חוסר ההתאמה של המדיניות לתקופה המודרנית - דבר אשר מוביל לפגיעה בכלל הכלכלה העולמית, מעבר לפגיעה בכלכלת גוש האירו. לדעתי, הלחץ העולמי על הבנק האירופי יכול בהחלט להצליח לגרום לשינוי במדיניות, וזו כמובן תיטיב עם הכלכלה העולמית בכלל וכלכלת אירופה בפרט.

העובדה שמדיניות הצנע זוכה לביקורות חריפות אינה דבר חדש - כולנו זוכרים את המלחמות ברחובות אתונה, הלם הקפריסאים כשגילו שחשבונות הבנק שלהם התרוקנו ומחאות הצעירים המובטלים בספרד. גם מנהיגים אירופים החלו לאחרונה לתקוף את המדיניות, לדוגמא טענת נשיא אירלנד, מייקל היגינס במאי האחרון על כי אירופה חייבת לנוע לכיוון רפורמה במדיניות הכלכלית. הוא הוסיף, כי יש ליישם "כלכלה רדיקלית" וחשיבה מחודשת על מנת להתמודד עם המשבר הנוכחי.

לאחרונה, חצה גל הביקורות את יבשת אירופה, ובחודש שעבר גם ארגוני הכלכלה הבינלאומיים דיברו בגלוי נגד מדיניות הצנע באירופה. קרן המטבע הבינלאומית, וה-OECD דחקו ב-ECB (הבנק המרכזי האירופי) לבצע שינויים. כריסטין לגארד, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, אמרה כי "ישנן סיבות ברורות להקלות במדיניות המוניטארית באיחוד, בהתחשב בביקוש הנמוך בשווקים ובאינפלציה שנמצאת מתחת ליעד ה-ECB".

המלצות נוספות שנתנה קרן המטבע כללו גם תספורות נרחבות, במיוחד על הלוואות של חברות קטנות בתוך האיחוד. מהביקורות הבינלאומיות ה-ECB כבר לא היה מסוגל להתעלם, והחליט על ביצוע מספר פעולות כבר השנה, כשהבולטת בהן היא הגברת נזילות ההון במערכת הפיננסית. עם זאת, עד כה הבנקים לא מיהרו לתת הלוואות לעסקים הקטנים, במיוחד לאלה הנמצאים בתוך המדינות שנפגעו מהמשבר בצורה קשה.

בשבוע שעבר הצטרף ה"פד" לקבוצת המבקרים, ותקף גם הוא את מדיניות ה-ECB. הביקורת העיקרית היא בנוגע לחוסר התגובה האפקטיבית למשבר הכלכלי בגוש האירו. הטענה המרכזית של הפד, כי התפישה האירופית ששררה מאז המשבר - שהבעיה בחובות הגדולים - שגויה. במקום זאת, הבעיה נמצאת בהאטת הצמיחה שהובילה למשבר החובות. למעשה הארגונים טוענים כי ניתן היה להימנע ממשבר החובות הגדול, אם אירופה הייתה משתמשת במדיניות הנכונה (המדיניות המרחיבה) - מדיניות שמובילות כיום ארה"ב ויפן. הפד ביקש מה-ECB לקחת לידיו סמכויות מהבנקים באירופה ולהעביר הלוואות לעסקים קטנים ברחבי האיחוד. כמו כן, הוא המליץ על קניית אג"ח ממשלתיות, כולל האג"ח הגרמניות.

הביקורת כלפי ה-ECB היא אולי לא לגמרי צודקת, אבל היא בהחלט הכרחית. כבר לפני שנה ה-ECB היה מוכן להפסיק עם מדיניות הצנע ולעבור למדיניות מרחיבה, וכזכור, אף השיק תכנית הרחבות - Outright Monetary Transaction. אבל הגרמנים, שלמעשה שולטים בגוש האירו ואלו שהכי פחות נפגעו מהמשבר, התנגדו והצליחו לעקב את התכנית. ב-22 בספטמבר יערכו הבחירות בגרמניה, והצפי שלאחר הבחירות הלחץ הבינ"ל יעשה את שלו, והקנצלר הבא של גרמניה יסיר את ההתנגדות.

במידה והערכות אלו יתממשו וה-ECB יעבור למדיניות הרחבות - אני מאמין שנראה בשוקי ההון באירופה אפקט זהה או דומה לזה שראינו בשווקים של יפן וכמובן ארה"ב, שכבר עברו כאמור למדיניות מרחיבה, וכולל פיחות של המטבע (דבר שנובע מהדפסות כספים), ירידה בתשואות האג"ח (עקב רכישות האג"ח על ידי הבנק המרכזי) ועלייה בשוקי המניות. זו האלטרנטיבה הכדאית ביותר למשקיעים, כשהמשק נמצא בריבית אפסית ותשואות האג"ח נמוכות.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כתבה מעניינת מאד, תודה לכותב! (ל"ת)
    אנונימי 19/08/2013 11:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בני הסוחר 18/08/2013 17:59
    הגב לתגובה זו
    ספרד, יוון, איטליה ועוד ישארו מסוכנות, גם בתסריט של הרחבה כמותית. יש מספיק שווקים טובים באירופה שצריכים לעלות ומסוכנים הרבה פחות.
  • דוד הסוחר 19/08/2013 15:34
    הגב לתגובה זו
    צריך להיזהר ממדינות אירופה הכושלות ולהיחשף לגרמניה ובריטניה ששומרות על יציבות וצמיחה טובה.
צילום: UMA media, Pexelsצילום: UMA media, Pexels

שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה

הייניקס, סמסונג ומיקרון, יצרניות זיכרונות ה-HBM4 שצפויים להיות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, חשובות מאוד למלכת השבבים שחייבת לשמור על מעמדה בעוד מתחרותיה נושפות בעורפה

עופר הבר |

זיכרונות HBM4, דור חדש של זיכרונות בעלי רוחב פס גבוה, שצפוי להוות רכיב מרכזי בדור הבא של שבבי ה-AI, הם הגביע הקדוש של שוק השבבים כיום. אנבידיה, כמלכת שוק השבבים שנאלצת כל העת להשקיע מאמצים בשמירה על מעמדה מול מתחרות כמו AMD וברודקום, זקוקה להם כמו אוויר לנשימה.   

ה-HBM4 הוא השלב או הגרסה הרביעית בסדרת זיכרונות HBM, אחרי HBM1,HBM2 ו-HBM3 (כולל השדרוג HBM3E). כל דור מתאפיין בשיפורים משמעותיים בביצועים, ברוחב הפס של הזיכרון, בצריכת החשמל, וביכולת הצפיפות של הזיכרון, כך ש-HBM4 הוא הדור הכי מתקדם ומעודכן מבין סדרת HBM שבלעדיו אנבידיה לא תוכל להאיץ ביצועים במעבדיה.

אנבידיה צריכה את כרטיס הזיכרון HBM4 בעיקר כדי לתמוך בעיבוד נתונים מהיר ויעיל במערכות שלה, במיוחד בתחומי הבינה המלאכותית ,AI למידת מכונה ומחשוב ביצועים גבוהים. זיכרון HBM4 מציע רוחב פס גבוה במיוחד ותצרוכת חשמל נמוכה משמעותית ביחס לזיכרון DDR4 וצפיפות זיכרון גבוהה המאפשרת לשלב זיכרון רב במקום קטן. זה מאפשר לאנבידיה להאיץ ביצועים במעבדים ובמעבדי גרפיקה שלה, תוך הפחתת צריכת הכוח ושיפור יעילות העבודה מול כמויות עצומות של נתונים במקביל.

 פיתוח HBM4 - מי השחקניות העיקריות?

יצרניות ה-HBM4 המובילות כיום אינן כולן דרום-קוריאניות, אך מרביתן מרוכזות בדרום קוריאה. החברות המרכזיות הן:

SK Hynix: דרום-קוריאנית, מובילה בפיתוח ובייצור המוני של HBM4, עם שיפורים משמעותיים ברוחב הפס ויעילות אנרגטית. נחשבת ליצרנית הגדולה בתחום זה כרגע ומבוססת טכנולוגיות ייצור מתקדמות.

יסודות אסדת לווייתן
צילום: אלבטרוס

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית

יעקב צלאל |
נושאים בכתבה גז מפת הקידוחים

מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.

אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.

אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.

מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם, הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.

(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים הקרובים).

נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25% מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.