רואי השחורות בבעיה, לאט לאט מתברר להם שהעולם אכן יצא ממשבר 2008 והאינדיקטורים הולכים ונעלמים, אפילו האבטלה בקליפורניה יורדת. תהליך ההתאוששות הכלכלית הוא הדבר החשוב ביותר לנשיא אובמה - זה ירשום אותו "כנשיא שהציל את ארה"ב משואה כלכלית". זה הישג שבגללו שווה לוותר לאירנים ואפילו ללחוץ על ידידים, מה שאכן קורה. כעת, כל מה שנשאר לפסימיסטים להיאחז בו, זו העובדה שמדדי המניות שוברים שיאים, כך הם יכולים לצעוק, "תיקון גדול מתקרב".

אין ספק שיבוא תיקון, אבל דבר אחד חשוב לזכור - מדדי מניות מובילים, כמו הדאו-ג'ונס וה-P&S, משקפים שילוב של ציפיות להתפתחויות כלכליות בעתיד והתבוננות באלטרנטיבות, כך שבמצב הדברים הנוכחי, כשארה"ב ממשיכה להתחזק, אירופה מתרחקת מהסכנות, יפן בפירוש מתאוששת וסין מסרבת להתרסק, תיקון רציני לא נראה סביר, אלא אם תפרוץ מלחמה גדולה (לאחר ההסכם עם אירן, גם הסיכוי לזה נעלם). דוגמא מצוינת לייאוש שאוחז את רואי השחורות, ראינו בשבוע שעבר ב"חגיגה" שעשו סביב הדברים שאמר, כביכול, המשקיע הגדול קרל אייקן לסוכנות רויטרס. "אייקן אומר שהשוק עומד להתרסק", צווחו הכותרות שהיו אמורות לצטט במדויק את דברי הגורו. מה בדיוק אמר האיש? תקראו בעצמכם, http://moneymorning.com/2013/11/19/what-carl-icahn-really-meant-about-the-markets/ - לא דובים ולא התרסקות. אז מה יקרה? הדאו יגיע ל-20 אלף השנה? לא! הוא ימשיך לטפס עם "התאמות" כפי שרואים בנדל"ן לאחרונה.

מדוע מניות הנדל"ן מתדרדרות?

דווקא בחודש האחרון, שהיה מצוין למדדי המניות וה-P&S עלה יותר מ-3%, מדדי מניות, הריטי"ם והבניה למיניהן נפלו יותר מ-6%. אם תסתכלו על ה, תוכלו לראות זאת בברור. אנחנו מתפלאים שהנגטיבים והסנסציות טרם גילו זאת. אפשר למשל להביא כותרת מסוג "הנדל"ן, האינדיקטור האחרון להתאוששות, מצביע ראשון על האטה מתחדשת". יותר מזה, מדדי הנדל"ן החלו לרדת עוד בחודש מאי, אז הגיעו לשיא כל הזמנים, כך שהם יכולים בקלות להצביע על "מגמה מתפתחת". האמת, קשה מאוד להעריך מה המשמעות של תנועת מדדי הנדל"ן מאז מאי האחרון, אבל ברור שבשטח עצמו התאוששות הנדל"ן, לכל סוגיו, תופסת תאוצה. אם מישהו היה אומר בסוף מאי 2013, שסל הריטי"ם הנדל"ני הגדול RWR יהיה היום 16.4% מתחת לרמתו דאז או שענקית השקעות הנדל"ן Simon Property Group (סימול: SPG) תהיה היום 18%מתחת לערכה במאי, רוב המומחים היו לועגים. אבל עובדה זו עובדה, וכפי שאמר אייקן, "השוק (תמיד) יכול ליפול בעוצמה".

המגמה האחרונה בנדל"ן צריכה להחזיר שפיות למקום הראוי לה. ובכל זאת, מדוע מניות הנדל"ן יורדות דווקא באמצע חגיגת 7 השבועות האחרונים? הירידה החלה בשל העלייה החדה במניות הסקטור במהלך מארס - מאי השנה, עליות שהביאו למכפילים של חברות צמיחה. SPG למשל עלתה בתקופה כ-20% ו-RWR, שאמורה להיות השקעה סולידית ביותר, עלתה בכ-14%. הירידות של החודש האחרון נובעות בעיקר מהחשש להפסקת ההזרמה של הבנק המרכזי, שלדעת מומחים תביא לעליות בריבית - מה שבדרך כלל (אבל לא ברמות הריבית הנוכחיות, ואפילו לא כפול מהן) פוגע בנדל"ן. לדעתנו, הירידות, כמו בתחומים אחרים כרגע, שוב יוצרות מצבי השקעה נוחים, וכרגיל היינו מתמקדים אך ורק בסלים או במניות המובילות.

• פייפאל מזנקת 14%, יונייטדהלת' 4% - מה קורה בחוזים?
• ריבית, ענקיות הטק ופגישת טראמפ שי - לקראת פתיחת השבוע בוול סטריט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התשובה (המצערת?) לבעיית הניהול הישראלית

מה משותף לחברות כמו ווקאלטק, אגיס, תארו (סימול: TARO), אינדיגו, אינטרפארם, אם-סיסטמס, מיראביליס, ליפמן אלקטרוניקה ועוד שכמותן? כל אחת מהן "תרמה" להצלחה מסחרית גדולה של חברה זרה. מה המשותף לחברות כמו אלסינט, ECI, סאייטקס, לומינס, תפרון, גוטקס, לוז אנרגיה ועוד? הן הצליחו לזהות ולהוביל נישה תעשייתית גדולה, לא פחות מטבע (סימול: TEVA) בתחום הגנרי וצ'קפוינט (סימול: CHKP) בתחום אבטחת הרשת, ואף אחת מהן לא הצליחה להישאר בהובלה, רובן נעלמו.

טבע וצ'קפוינט הן החברות הישראליות היחידות, לצד כימיקלים לישראל, שהצליחו להגיע לקטגוריית Large-cap company, חברות שערך השוק שלהן מעל ל-10 מיליארד דולרים. 40 שנה של התקדמות מהפכות הטכנולוגיה וה-IT שישראל היא אחת המדינות המובילות. רובן הגדול של החברות הישראליות הציבוריות נמצא בקטגוריית Micro cap companies, חברות ששווין מתחת ל-500 מיליון דולרים. יש אומנם כמה חברות, כמו אמדוקס (סימול: DOX), דלתא ואולי עוד אחת או שתיים בקטגוריית Middle cap companies, עם ערך שוק של 1-10 מיליארד דולרים. אבל בגדול זה לא מצב טוב בהשוואה למדינות המפותחות בעולם, שמבחינת המשאבים שבהן, גודל האוכלוסייה ורמת הידע, דומות לישראל (בלגיה, פינלנד, שווייץ). אז בסדר, אנחנו מדינה צעירה עם בעיית בטחון וכל המשתמע מזה, אבל אם לוקחים בחשבון את התרומה הישראלית למהפכה התעשייתית החדשה, היינו מצפים שבתחומים כמו התוכנה, מדעי החיים והביטחון תצמחנה מכאן כמה חברות ענק. האם לא יכולה לצמוח חברה כמו SAP, אמג'ן (סימול: AMGN) או מדטרוניקס (סימול:MDT ) קטנות בישראל? האם משהו כמו פייסבוק (סימול: FB) לא הייתה יכולה להתפתח בישראל אחרי ה-ICQ? מדינה שיש לה מכון וייצמן, טכניון ורפא"ל צריכה הייתה להוציא הרבה ענקיות תעשייה.

אנו מאמינים שישנן שתי סיבות שחוסמות את הפוטנציאל. הראשונה, ניהול. אין לנו מספיק אנשים מהסוג של אלי הורוביץ ודב לאוטמן זיכרונם לברכה שמסוגלים לבנות מערכות עסקיות גדולות באמת. השנייה (והיותר חשובה), הסביבה העסקית הבלתי מפרגנת. שתי הסיבות כרוכות זו בזו. במדינת ישראל יש יותר יזמים מוכשרים למ"ר מבכל מקום אחר בעולם (כולל ארה"ב, כך לפחות טוענים אמריקנים רבים). העובדה שב-40 שנות מהפכה טכנולוגית ו-IT רק קומץ הצליחו לבנות עסק גלובלי, למרות שיצרו / הובילו את הנישה שאיפשרה עסק כזה, אומרת שהבעיה האמיתית טמונה בסביבה העסקית המקומית שמפריעה. אם אתם מפקפקים בכך תבדקו בהיסטוריה של ווקאל טק, ביו טכנולוגיה כללית, אם-סיסטמס, סאייפן, DSPC, אלסינט, לומינס, סייטקס, תפרון וכל השאר. חבל שאי אפשר לראיין את אפי ארזי ז"ל על הנושא או זיגי רבינוביץ'. כל החברות הנ"ל ואחרות הפכו חלומות טכנולוגיים למציאות עסקית, ויצרו נישה שמגלגלת היום מיליארדים לפני כולם. לעומת העובדה שחברות Large-cap לא יצאו מישראל, תבדקו מה הייתה התרומה של חברות ישראליות שנרכשו להצלחתן של אלו שרכשו אותן? ברוב המקרים פנומנלית. כך סאן פארמה (סימול: (SUNPHARMA.BO "התעשרה" מרכישת תארו (סימול: TARO), סאנדיסק (סימול: SNDK) קפצה כמה מדרגות לאחר רכישת אם-סיסטמס ופריגו (סימול: PRGO) לאחר שרכשה את אגיס. אפילו Magic Call (סימול: CALL) פורחת מאז רכשה את ווקאלטק.

• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
• על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?

עולה השאלה, מדוע הדברים אינם הפוכים? מדוע אין יותר חברות מהסוג של טבע - מצד אחד צומחות על ניצול הידע שפיתחו בעצמן ומן הצד השני באמצעות M&A? מדוע אגיס לא רכשה את פריגו או שאם-סיסטמס את סאנדיסק? רוצים הסבר? לאיתן ורטהיימר מדוע מכרו את ישקר כולה לבאפט. "זה הכסף", תצעקו במקהלה ונכון, זה גם הכסף, אבל בעיקר מדובר בחוסר היכולת לשחזר בסביבת העסקים הישראלית, את שעשה אלי הורוביץ ז"ל, "אם טבע הייתה עוברת לפנסילבניה היא הייתה גדולה פי כמה". הסביבה העסקית הלא נוחה בישראל אינה רק תוצאה של חטטנים כשלי יחימוביץ או חוסר פרגון ציבורי להצלחה. יש גם המצב הגיאו-פוליטי הקשה והבירוקרטיה המקומית, וכל אלו נראים כקשר גורדי.

המסקנה שלנו, שבשורה התחתונה מצבים מהסוגים של סאן / תארו או סאנדיסק / אם-סיסטמס הם שמתאימים, במצב הנוכחי, לישראל. מיזוגי חברות ישראליות שכבר בנו בסיס עסקי מוצק המתבסס על ידע, טכנולוגיות וכוח אדם מקומי, בשילוב חברות גלובליות שנזקקות ל"תרומה" ישראלית על מנת לגדול בתחומי הפעילות שלהן, ושכדאי יהיה להן להשאיר ואפילו להרחיב את הפעילות בארץ. לא מדובר בסטארט-אפים שניתנים לאריזה (על הקניין הרוחני שבהם) מחר בבוקר ולהעבירם לקליפורניה או לאירלנד. סאן לא תעביר את תארו לבומביי, כפי שפריגו לא תעביר את אגיס למישיגן או שסאנדיסק לא תפרק את הבסיס שהקים דב מורן בכפר סבא. כיוון שלא נראה לנו שבקרוב תקום כאן טבע שנייה, הממשלה אולי צריכה לעודד מיזוגים כאלו ולהוריד כדאיות מהאקזיטים של סטארטאפים.

מה הולך באון טראק (סימול: OTIV)

בשבעת החודשים האחרונים עלתה מניית OTIV ב-329%. אנחנו מפנים אתכם שלנו מיוני השנה, תחת הכותרת, "האם On Track Innovations החדשה תצליח להתעורר?". באותה תקופה הוחלף מר עודד בשן, מייסד ומוביל החברה מאז הוקמה בראש פינה לפני 23 שנים. בכתבה שאלנו, מה בעצם דחף את החברה לשכירת קבוצת Global IP לטיפול בפטנטים שלה, חילופי ההנהלה, בעלי השליטה החדשים או המשפט מול ענקית האלחוט T-Mobile (סימול: TMUS)? מהלכים כאלה אומרים הרבה לגבי הנהלת החברה הישראלית הקטנה. העליות החדות במניה לא נגרמו בגלל התוצאות העסקיות, שמאז 2010 מצביעות על ירידה במכירות וגידול בהפסדים (גם התוצאות החצי שנתיות, שפרסמה החברה, לא הן שהוציאו קריאת "וואו" מהמשקיעים). לדעתנו, מדובר בצירוף של כמה גורמים שמשקיעים, במיוחד הספקולטיביים ביניהם, אוהבים כשהם מסתכלים על מניה זנוחה שלפתע נחשפת בצורה שנחשפה.

החלפת המנכ"ל ובעלי המניות המובילים, הצלחת התביעה נגד טי מובייל, הערך שבו נסחרה החברה באותם ימים (כ-26 מיליון דולר), עסקת המכירה של חטיבת ה-SmartID לחברת סופרקום וכמה רכישות של למעלה ממיליון מניות, ע"י דירקטורים בחברה, שפכו שמן על המדורה והביאו את המניה למחירה הנוכחי. השאלה כרגע, האם לאחר כל העליות החדות, OTI, שנסחרת בשווי שוק של 111.4 מיליון דולרים (32,467,881 מניות) עדיין "מעניינת"? נצטרך להמתין ולראות, אבל ההערכה שלנו היא שהמגמה תימשך.