גנסן האנג אנבידיה
צילום: כנס אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה ואיך הצליח המנכ"ל שלה להימנע ממס של מיליארדים?

עמית בר | (3)

הצצה בדוחות של אנבידיה תחשוף במהירות ששיעור המס שלה השנה ובשנים האחרונות הוא באזור 12%-14%. שיעור המס הסטטוטורי גבוה הרבה יותר, סביב 24%-24%, אבל חברות הענק, לא רק אנביידה, משלמות מס נמוך במיוחד.  המצב הזה תקף לא רק לארה"ב, אלא בכל העולם המערבי. אצלנו שיעור המס לחברות גדולות הוא פרקטית באזור ה-10%. 

החברות מנצלות ומתכננות את תשלומי המסים שלהם כדי למזער את המס וזה במקרים רבים גם משפיע על מיקום המפעלים, גיוסי עובדים ועוד. אבל, לא רק חברות מתכננות וממזערותאת המס שלהם. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה ואחד מעשירי העולם, התעשר ב-85 מיליארד דולר בשנה האחרונה להון של כ-130 מיליארד דולר. ולמרות שהוא אחד מעשירי הוא נמנע כמה שאפשר מלשלם מסים. 

הואנג נמנע מתשלום מס ירושה של מעל 8 מיליארד דולר בזכות תכנוני מס מיוחדים ופרצות מס גלובליות. זה כנראה חוקי ולגיטימי, אבל האם יש כאן צדק? האם העלמת המס הזו כדי שיהיה לילדים יותר מוצדקת, בשעה שמדובר בהון כל כך חלומי. בשעה שעשירי העולם כמו וורן באפט וביל גייטס תורמים את הונם, הואנג מעדיף לשמר אותו במשפחה. 

 

תכנוני מס: כך זה עובד

הואנג, שהקים את אנבידיה בשנת 1993, הקים ב-2012 שותפות בנאמנותאליה העביר מניות בשווי 7 מיליון דולר. שווי המניות צמח מאז ליותר מ-3 מיליארד דולר. במקום תשלום מס של 40% (מעל מיליארד דולר), המשפחה שילמה מס של מאות אלפי דולרים בלבד. זאת רק דוגמה אחת.

בני הזוג הואנג השתמשו במכשירים פיננסיים נוספיםלרבות שותפויות נוספות שמוקמות באזורים עם תשלום מס אפסי, כשהרעיון שעומד מאחוריהן הוא שמדובר בשותפויות להורשה שבמקומות מסוימים פטורים ממס ולכן הרווח בהתאמה פטור. ערך המניות בקרנות ובשתופיות האלו נאמד ב-16 מיליארד דולר וזה חסך מעל 6 מיליארד דולר במיסי ירושה.

 

קרנות צדקה – תרומה או חיסכון במסים?

הואנג גם ניצל קרנות צדקה להפחתת נטל המס. מאז 2007 תרם הואנג מניות אנבידיה בשווי של כ-330 מיליון דולר לקרן פרטית שהקים עם אשתו. הקרן, כמו רבות אחרות, תורמת מדי שנה כ-5% מנכסיה, אך רוב התרומות שלה נעשות לקרן DAF (קרן שיתוף תורמים) בשליטת התורמים. כך, בעוד הקרן ממלאת אחר הדרישות החוקיות, היא גם מאפשרת לתורם לשמר שליטה על הכספים. המניות שתרמו בני הזוג שוות כיום כ-2 מיליארד דולר, והתרומות הפחיתו את חוב מס הירושה הצפוי של המשפחה בכ-800 מיליון דולר.

תעשייה של תכנוני מס

המקרה של הואנג איננו ייחודי. מיליארדרים נוספים כמו מארק צוקרברג (מטא), סטיבן שוורצמן (בלקסטון) ובכירים נוספים בענקיות טכנולוגיה, משתמשים בכלים דומים להקטנת חבות המס שלהם. השיטות הללו חוקיות, אך הן כאמור נראות לא הוגנות והגונות. וכל זה קורה כאשר ההכנסות ממס ירושה בארה"ב נותרו יציבות מאז שנת 2000, למרות גידול אדיר של יותר מפי 10  בהון העשירים.

על פי ההערכות אם המס היה מיושם במלואו, ההכנסות ממנו היו מגיעות ל-120 מיליארד דולר בשנה – סכום שיכול היה לתרום משמעותית לתקציב המדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

המקרה של הואנג מדגיש את הפער בין יכולות התכנון הפיננסי של העשירים לבין אלו של הציבור הרחב. השאלה המרכזית נותרת: האם המדיניות הקיימת צריכה להשתנות כדי לצמצם את הפער הזה?

 

שאלות ותשובות על תכנוני מס וירושה

איך פועלת נאמנות בלתי הדירה (Irrevocable Trust)?

מכשיר פיננסי זה מאפשר להעביר נכסים ליורשים תוך תשלום מס מינימלי, במיוחד כאשר שווי הנכסים גדל.

האם השיטות של הואנג חוקיות?

כן, כל השיטות שציין הואנג חוקיות, אך יש המותחים ביקורת על השימוש בפרצות רגולטוריות.

מהי קרן DAF?

קרן שיתוף תורמים מאפשרת לתורם לשמור על שליטה בכספים תוך עמידה בדרישות החוקיות לתרומות.

האם הממשל האמריקאי יוכל לשנות את המצב?

השינוי תלוי ברגולציה חדשה ובהחלטות קונגרס. עם זאת, לחצים פוליטיים וכלכליים עשויים לעכב זאת.

איך המצב בארצות אחרות?

במדינות רבות קיימות שיטות דומות, אך שיעורי המס והרגולציות משתנים. ישראל, לדוגמה, נמנעת כיום ממס ירושה.

למה הממשל לא מגביל את השיטות הללו?

הממשל נתקל בקשיים פוליטיים ורצון לשמור על שוק פתוח לעשירים ולמשקיעים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה כמה 13/12/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    בארץ כל המיסים מממנים.התנחלויות.חרדים בטלנים חד הוריות בהסכמה(איפה הבעל).עולים.ישויות דתיות ועוד.
  • למה? במס הזה יממנו בריאות,חינוך, משטרה,צבא מו"פ ועוד (ל"ת)
    שי 13/12/2024 19:40
    הגב לתגובה זו
  • רפואה שלמה קפלניסט (ל"ת)
    אמונחטאפ 13/12/2024 19:34
    הגב לתגובה זו
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)

ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי

רן קידר |

ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)

במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.

בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.

טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.

המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.

ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן (רשתות)
דבר הגורו

ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן

אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים

מנדי הניג |

הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.

ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".

אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.

הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.

ואולם  ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.