גנסן האנג אנבידיה
צילום: כנס אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה ואיך הצליח המנכ"ל שלה להימנע ממס של מיליארדים?

עמית בר | (3)

הצצה בדוחות של אנבידיה תחשוף במהירות ששיעור המס שלה השנה ובשנים האחרונות הוא באזור 12%-14%. שיעור המס הסטטוטורי גבוה הרבה יותר, סביב 24%-24%, אבל חברות הענק, לא רק אנביידה, משלמות מס נמוך במיוחד.  המצב הזה תקף לא רק לארה"ב, אלא בכל העולם המערבי. אצלנו שיעור המס לחברות גדולות הוא פרקטית באזור ה-10%. 

החברות מנצלות ומתכננות את תשלומי המסים שלהם כדי למזער את המס וזה במקרים רבים גם משפיע על מיקום המפעלים, גיוסי עובדים ועוד. אבל, לא רק חברות מתכננות וממזערותאת המס שלהם. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה ואחד מעשירי העולם, התעשר ב-85 מיליארד דולר בשנה האחרונה להון של כ-130 מיליארד דולר. ולמרות שהוא אחד מעשירי הוא נמנע כמה שאפשר מלשלם מסים. 

הואנג נמנע מתשלום מס ירושה של מעל 8 מיליארד דולר בזכות תכנוני מס מיוחדים ופרצות מס גלובליות. זה כנראה חוקי ולגיטימי, אבל האם יש כאן צדק? האם העלמת המס הזו כדי שיהיה לילדים יותר מוצדקת, בשעה שמדובר בהון כל כך חלומי. בשעה שעשירי העולם כמו וורן באפט וביל גייטס תורמים את הונם, הואנג מעדיף לשמר אותו במשפחה. 

 

תכנוני מס: כך זה עובד

הואנג, שהקים את אנבידיה בשנת 1993, הקים ב-2012 שותפות בנאמנותאליה העביר מניות בשווי 7 מיליון דולר. שווי המניות צמח מאז ליותר מ-3 מיליארד דולר. במקום תשלום מס של 40% (מעל מיליארד דולר), המשפחה שילמה מס של מאות אלפי דולרים בלבד. זאת רק דוגמה אחת.

בני הזוג הואנג השתמשו במכשירים פיננסיים נוספיםלרבות שותפויות נוספות שמוקמות באזורים עם תשלום מס אפסי, כשהרעיון שעומד מאחוריהן הוא שמדובר בשותפויות להורשה שבמקומות מסוימים פטורים ממס ולכן הרווח בהתאמה פטור. ערך המניות בקרנות ובשתופיות האלו נאמד ב-16 מיליארד דולר וזה חסך מעל 6 מיליארד דולר במיסי ירושה.

 

קרנות צדקה – תרומה או חיסכון במסים?

הואנג גם ניצל קרנות צדקה להפחתת נטל המס. מאז 2007 תרם הואנג מניות אנבידיה בשווי של כ-330 מיליון דולר לקרן פרטית שהקים עם אשתו. הקרן, כמו רבות אחרות, תורמת מדי שנה כ-5% מנכסיה, אך רוב התרומות שלה נעשות לקרן DAF (קרן שיתוף תורמים) בשליטת התורמים. כך, בעוד הקרן ממלאת אחר הדרישות החוקיות, היא גם מאפשרת לתורם לשמר שליטה על הכספים. המניות שתרמו בני הזוג שוות כיום כ-2 מיליארד דולר, והתרומות הפחיתו את חוב מס הירושה הצפוי של המשפחה בכ-800 מיליון דולר.

תעשייה של תכנוני מס

המקרה של הואנג איננו ייחודי. מיליארדרים נוספים כמו מארק צוקרברג (מטא), סטיבן שוורצמן (בלקסטון) ובכירים נוספים בענקיות טכנולוגיה, משתמשים בכלים דומים להקטנת חבות המס שלהם. השיטות הללו חוקיות, אך הן כאמור נראות לא הוגנות והגונות. וכל זה קורה כאשר ההכנסות ממס ירושה בארה"ב נותרו יציבות מאז שנת 2000, למרות גידול אדיר של יותר מפי 10  בהון העשירים.

על פי ההערכות אם המס היה מיושם במלואו, ההכנסות ממנו היו מגיעות ל-120 מיליארד דולר בשנה – סכום שיכול היה לתרום משמעותית לתקציב המדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

המקרה של הואנג מדגיש את הפער בין יכולות התכנון הפיננסי של העשירים לבין אלו של הציבור הרחב. השאלה המרכזית נותרת: האם המדיניות הקיימת צריכה להשתנות כדי לצמצם את הפער הזה?

 

שאלות ותשובות על תכנוני מס וירושה

איך פועלת נאמנות בלתי הדירה (Irrevocable Trust)?

מכשיר פיננסי זה מאפשר להעביר נכסים ליורשים תוך תשלום מס מינימלי, במיוחד כאשר שווי הנכסים גדל.

האם השיטות של הואנג חוקיות?

כן, כל השיטות שציין הואנג חוקיות, אך יש המותחים ביקורת על השימוש בפרצות רגולטוריות.

מהי קרן DAF?

קרן שיתוף תורמים מאפשרת לתורם לשמור על שליטה בכספים תוך עמידה בדרישות החוקיות לתרומות.

האם הממשל האמריקאי יוכל לשנות את המצב?

השינוי תלוי ברגולציה חדשה ובהחלטות קונגרס. עם זאת, לחצים פוליטיים וכלכליים עשויים לעכב זאת.

איך המצב בארצות אחרות?

במדינות רבות קיימות שיטות דומות, אך שיעורי המס והרגולציות משתנים. ישראל, לדוגמה, נמנעת כיום ממס ירושה.

למה הממשל לא מגביל את השיטות הללו?

הממשל נתקל בקשיים פוליטיים ורצון לשמור על שוק פתוח לעשירים ולמשקיעים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה כמה 13/12/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    בארץ כל המיסים מממנים.התנחלויות.חרדים בטלנים חד הוריות בהסכמה(איפה הבעל).עולים.ישויות דתיות ועוד.
  • למה? במס הזה יממנו בריאות,חינוך, משטרה,צבא מו"פ ועוד (ל"ת)
    שי 13/12/2024 19:40
    הגב לתגובה זו
  • רפואה שלמה קפלניסט (ל"ת)
    אמונחטאפ 13/12/2024 19:34
    הגב לתגובה זו
נאסדק
צילום: טוויטר

מסחר סביב השעון - נאסד"ק מבקשת לאפשר מסחר 23 שעות ביממה

הבורסה הגישה בקשה ל-SEC; ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה נאסד"ק

נאסד"ק, הבורסה השנייה בגודלה בארה"ב עם שווי שוק של כ-37 טריליון דולר, הגישה בקשה רשמית לרשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) להרחבת שעות המסחר במניות ומוצרי מסחר סחירים ל-23 שעות ביום, חמישה ימים בשבוע. ההצעה כוללת מקטע יומי מ-4:00 עד 20:00 שעון ניו יורק, הפסקה של שעה, ומקטע לילי מ-21:00 עד 4:00. כיום המסחר הרציף נמשך 6.5 שעות (9:30-16:00), עם שעות מוקדמות ומאוחרות שמסכמות כ-16 שעות פעילות כוללת. ההפעלה צפויה במחצית השנייה של 2026, בכפוף לאישור רגולטורי ותיאום תשתיות.


בזמן שהבורסה אצלנו משנה את ימי המסחר מראשון לשישי ומאבדת את היתרון הגדול שלה - מסחר בימים שאין במקומות אחרים, השאיפה של הבורסות האחרות בעולם היא להרחיב את המסחר ככל שניתן. במילים אחרות, הבורסה בת"א לקראת שינוי גדול בימי המסחר כשהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה והכוונה בוול סטריט לאפשר מסחר רציף כמעט 24 שעות ביממה. 


מסחר מסביב לשעון

המהלך משקף ביקוש גובר ממשקיעים גלובליים. שוק המניות האמריקאי מהווה כשני שלישים משווי החברות הרשומות בעולם, והחזקות זרות במניות אמריקאיות הגיעו ל-17 טריליון דולר בשנה האחרונה. משקיעים באסיה ובאירופה דורשים גישה מיידית להתפתחויות מאקרו-כלכליות, דוחות רווחים ואירועים גיאופוליטיים שמתרחשים מחוץ לשעות המסורתיות. פלטפורמות כמו רובינהוד ואינטראקטיב ברוקרס כבר מאפשרות מסחר מורחב דרך זירות אלטרנטיביות (ATS), וחלקן, כמו Blue Ocean, פועלות 24/7.

במקביל, NYSE Arca קיבלה אישור ל-22 שעות מסחר (1:30-23:30), אך טרם הפעילה אותו. גוף הסליקה DTCC מתכנן מעבר לסליקה רציפה 24 שעות ביממה החל מיוני 2026, כדי לתמוך בעסקאות מורחבות ולצמצם סיכוני נגד.

עבור משקיעים פרטיים, ההארכה מגבירה נגישות ומאפשרת תגובה מהירה לחדשות, במיוחד באזורי זמן מרוחקים. כיום רוב הפעילות בשעות המורחבות מגיעה ממשקיעים פרטיים, שנהנים מגמישות גבוהה יותר מבעבר. עם זאת, נזילות נמוכה בשעות הלילה עלולה להוביל לספרדים רחבים יותר ולתנועות מחירים חדות על נפח נמוך.

אילון מאסק
צילום: טוויטר

אילון מאסק, הנפקת ספייסX ומניית טסלה

הנפקה אפשרית ב־2026 לפי שווי חסר תקדים, חזון מאדים שממשיך להניע את מאסק, ושאלות פתוחות לגבי פיזור הכוח בין אימפריית החברות שבשליטתו

שלמה גרינברג |

בהודעה של חברת SpaceX, שנחשפה על ידי בלומברג ביום שישי, מסרה SpaceX כי היא מתכוננת להנפקה אפשרית לציבור בשנת 2026 שתשמש למימון "קצב טיסה מטורף" עבור טילי ה-Starship שהיא מפתחת, מרכזי נתונים של בינה מלאכותית בחלל ובסיס על הירח. מאסק, כמנהגו, עושה זאת שוב, SpaceX, החברה שהקים ב-2001 במטרה להסיע אנשים להתיישבות במאדים (הרבה לפני טסלה ושאר ששת החברות המופלאות שהוביל מאז), שמייצרת רקטות ולווייני תקשורת, תונפק במהלך 2026, בשווי של כ-800 מיליארד דולר, מה שעשויה להיות ההנפקה הראשונית לציבור הגדולה ביותר בכל הזמנים. מאסק אגב, כאשר ייסד את החברה, אמר שמטרתו בחיים ליישב אנשים על מאדים ולדעתי כל מה שעשה מאז 2001 זה צעדים בכיוון, כולל טסלה.

כל מה שאני יכול לומר כרגע הוא שחבל שנותק בזמנו ההסכם בינו לבין מובילאיי שהיה קושר אותו יותר מכפי שהוא קשור כיום לישראל. 800 מיליארד לחברה בת 24? והרי ברור לכל ברוקר בוול סטריט ומחוצה לה שאם השוק ימשיך בעוצמתו יחצה ערך החברה טריליון דולרים כבר ביום המסחר הראשון. מחיר המניה הצפוי יהיה בהנפקה 421 דולר. כמעט פי 2 ממחירה ביולי האחרון (אז 212 דולר) כשגייס בפרטי. מאסק עצמו, לפי בלומברג, חוזה שהחברה תיסחר לפי ערך של 1.5 טריליון. תחשבו לרגע שזה ערך שני בגודלו לחברת ארמקו הסעודית בעת הנפקתה וכמה כסף עושה החברה הסעודית בהשוואה לספייסX.


המקנאים כמובן כועסים/מלגלגים, שאיפת חייו של מאסק, כדבריהם, שהייתה ועדיין יישוב המאדים בבני אדם, "עלולה לפגועה ברווחיות החברה" לטענתם, אבל ממגיבי רדיט על ההנפקה הבנתי שדורות ה- X Y Z, במיוחד שני האחרונים, מעוניינים במאדים הרבה יותר מאשר בכני השילוח של הטילים או בסטרלינג (אינטרנט מהחלל), שמהווה ההכנסה הגדולה של החברה, כך שהביקוש הקמעונאי, אם המצב בשוק יהיה כמו היום, ירקיע שחקים. "ההנפקה הזו", אמר ויל וויטהורן, יו"ר חברת Seraphim Space Investment והאיש שהוביל את Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון, "אינה פחות מאירוע ססמי", תקשיבו לאיש ותבינו אילו אפשרויות נפתחות לתעשיית החלל כולה.


לתמונה נכנסת כמובן גם טסלה. אחרי הכול, מאסק שכנע את מועצת המנהלים של טסלה להעניק לו, על בסיס הצלחה במהלך העשור הבא, מניות TSLA בשווי טריליון דולרים. הסיבה העקרית, לצד האמונה הגדולה ביכולותיו של האיש, הייתה שזה יחייב את מאסק להתמקד בטסלה בעשור הבא אבל מאסק הוא היו"ר, המנכ"ל וגם המנהל הטכנולוגי של ספייסX אז איך זה מסתדר? ומה עם החברות האחרות שבבעלותו כמו חברת הבינה המלאכותית xAI, פלטפורמת המדיה החברתית X, חברת ממשק המוח-מחשב Neuralink וחברת בניית המנהרות The Boring Company, שכל אחת מהן יהלום בפני עצמו?