כמה מס משלמת אנבידיה ואיך הצליח המנכ"ל שלה להימנע ממס של מיליארדים?

עמית בר | (3)

הצצה בדוחות של אנבידיה תחשוף במהירות ששיעור המס שלה השנה ובשנים האחרונות הוא באזור 12%-14%. שיעור המס הסטטוטורי גבוה הרבה יותר, סביב 24%-24%, אבל חברות הענק, לא רק אנביידה, משלמות מס נמוך במיוחד.  המצב הזה תקף לא רק לארה"ב, אלא בכל העולם המערבי. אצלנו שיעור המס לחברות גדולות הוא פרקטית באזור ה-10%. 

החברות מנצלות ומתכננות את תשלומי המסים שלהם כדי למזער את המס וזה במקרים רבים גם משפיע על מיקום המפעלים, גיוסי עובדים ועוד. אבל, לא רק חברות מתכננות וממזערותאת המס שלהם. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה ואחד מעשירי העולם, התעשר ב-85 מיליארד דולר בשנה האחרונה להון של כ-130 מיליארד דולר. ולמרות שהוא אחד מעשירי הוא נמנע כמה שאפשר מלשלם מסים. 

הואנג נמנע מתשלום מס ירושה של מעל 8 מיליארד דולר בזכות תכנוני מס מיוחדים ופרצות מס גלובליות. זה כנראה חוקי ולגיטימי, אבל האם יש כאן צדק? האם העלמת המס הזו כדי שיהיה לילדים יותר מוצדקת, בשעה שמדובר בהון כל כך חלומי. בשעה שעשירי העולם כמו וורן באפט וביל גייטס תורמים את הונם, הואנג מעדיף לשמר אותו במשפחה. 

 

תכנוני מס: כך זה עובד

הואנג, שהקים את אנבידיה בשנת 1993, הקים ב-2012 שותפות בנאמנותאליה העביר מניות בשווי 7 מיליון דולר. שווי המניות צמח מאז ליותר מ-3 מיליארד דולר. במקום תשלום מס של 40% (מעל מיליארד דולר), המשפחה שילמה מס של מאות אלפי דולרים בלבד. זאת רק דוגמה אחת.

בני הזוג הואנג השתמשו במכשירים פיננסיים נוספיםלרבות שותפויות נוספות שמוקמות באזורים עם תשלום מס אפסי, כשהרעיון שעומד מאחוריהן הוא שמדובר בשותפויות להורשה שבמקומות מסוימים פטורים ממס ולכן הרווח בהתאמה פטור. ערך המניות בקרנות ובשתופיות האלו נאמד ב-16 מיליארד דולר וזה חסך מעל 6 מיליארד דולר במיסי ירושה.

 

קרנות צדקה – תרומה או חיסכון במסים?

הואנג גם ניצל קרנות צדקה להפחתת נטל המס. מאז 2007 תרם הואנג מניות אנבידיה בשווי של כ-330 מיליון דולר לקרן פרטית שהקים עם אשתו. הקרן, כמו רבות אחרות, תורמת מדי שנה כ-5% מנכסיה, אך רוב התרומות שלה נעשות לקרן DAF (קרן שיתוף תורמים) בשליטת התורמים. כך, בעוד הקרן ממלאת אחר הדרישות החוקיות, היא גם מאפשרת לתורם לשמר שליטה על הכספים. המניות שתרמו בני הזוג שוות כיום כ-2 מיליארד דולר, והתרומות הפחיתו את חוב מס הירושה הצפוי של המשפחה בכ-800 מיליון דולר.

תעשייה של תכנוני מס

המקרה של הואנג איננו ייחודי. מיליארדרים נוספים כמו מארק צוקרברג (מטא), סטיבן שוורצמן (בלקסטון) ובכירים נוספים בענקיות טכנולוגיה, משתמשים בכלים דומים להקטנת חבות המס שלהם. השיטות הללו חוקיות, אך הן כאמור נראות לא הוגנות והגונות. וכל זה קורה כאשר ההכנסות ממס ירושה בארה"ב נותרו יציבות מאז שנת 2000, למרות גידול אדיר של יותר מפי 10  בהון העשירים.

על פי ההערכות אם המס היה מיושם במלואו, ההכנסות ממנו היו מגיעות ל-120 מיליארד דולר בשנה – סכום שיכול היה לתרום משמעותית לתקציב המדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

המקרה של הואנג מדגיש את הפער בין יכולות התכנון הפיננסי של העשירים לבין אלו של הציבור הרחב. השאלה המרכזית נותרת: האם המדיניות הקיימת צריכה להשתנות כדי לצמצם את הפער הזה?

 

שאלות ותשובות על תכנוני מס וירושה

איך פועלת נאמנות בלתי הדירה (Irrevocable Trust)?

מכשיר פיננסי זה מאפשר להעביר נכסים ליורשים תוך תשלום מס מינימלי, במיוחד כאשר שווי הנכסים גדל.

האם השיטות של הואנג חוקיות?

כן, כל השיטות שציין הואנג חוקיות, אך יש המותחים ביקורת על השימוש בפרצות רגולטוריות.

מהי קרן DAF?

קרן שיתוף תורמים מאפשרת לתורם לשמור על שליטה בכספים תוך עמידה בדרישות החוקיות לתרומות.

האם הממשל האמריקאי יוכל לשנות את המצב?

השינוי תלוי ברגולציה חדשה ובהחלטות קונגרס. עם זאת, לחצים פוליטיים וכלכליים עשויים לעכב זאת.

איך המצב בארצות אחרות?

במדינות רבות קיימות שיטות דומות, אך שיעורי המס והרגולציות משתנים. ישראל, לדוגמה, נמנעת כיום ממס ירושה.

למה הממשל לא מגביל את השיטות הללו?

הממשל נתקל בקשיים פוליטיים ורצון לשמור על שוק פתוח לעשירים ולמשקיעים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה כמה 13/12/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    בארץ כל המיסים מממנים.התנחלויות.חרדים בטלנים חד הוריות בהסכמה(איפה הבעל).עולים.ישויות דתיות ועוד.
  • למה? במס הזה יממנו בריאות,חינוך, משטרה,צבא מו"פ ועוד (ל"ת)
    שי 13/12/2024 19:40
    הגב לתגובה זו
  • רפואה שלמה קפלניסט (ל"ת)
    אמונחטאפ 13/12/2024 19:34
    הגב לתגובה זו
בנק לוקסמבורגבנק לוקסמבורג

ישראל עוזבת את אירלנד: אישור הנפקות האג"ח יעבור ללוקסמבורג

הלחץ הפוליטי בדבלין סביב המלחמה בעזה דחף את ישראל לשנות את המדינה המפקחת על תשקיפי האג"ח. המעבר צפוי להבטיח יציבות רגולטורית, אך מעלה חששות מהתערבות פוליטית בשווקי ההון האירופיים

אדיר בן עמי |

ישראל העבירה את תהליך אישור הנפקת אגרות החוב שלה באיחוד האירופי מאירלנד ללוקסמבורג, כך לפי דיווח בבלומברג. המהלך מגיע לאחר לחץ פוליטי גובר באירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעקבות המלחמה בעזה.


ישראל מנפיקה זה שנים אגרות חוב המיועדות לקהילות יהודיות ברחבי העולם, המכונות "אגרות חוב של התפוצות". מדובר בשוק יחסית קטן - כמה מיליארדי דולרים בשנה, אבל הוא חשוב כמקור מימון נוסף לתקציב המדינה. כדי למכור אגרות חוב באיחוד האירופי, ישראל חייבת לבחור מדינה אירופית אחת שתאשר את המסמכים המשפטיים שלה - כלומר את תשקיף, המסמך שמפרט את תנאי ההשקעה והסיכונים למשקיעים. אחרי הברקזיט, אירלנד קיבלה את התפקיד הזה. אגרות החוב הללו הפכו לקריטיות עוד יותר מאז המלחמה, כי גירעון התקציב הישראלי זינק בגלל עלויות הביטחון הגבוהות. היקף הגיוסים באירופה גדל. 


אלא שאירלנד מערימה קשיים מסוגים שונים על ישראלים וישראל עצמה בהמשך למלחמה בעזה. מעבר להתבטאויות קיצוניות נגדנו, היו גם מעשים פרקטים כשאחד מהם היה כשחברי פרלמנט אירים ופעילים למען פלסטין החלו ללחוץ על הבנק המרכזי של אירלנד להפסיק את שיתוף הפעולה עם ישראל. לטענתם, הבנק תורם בעקיפין למימון הלחימה בעזה ומשמש שותף למשבר ההומניטרי ברצועה.


אירלנד נחשבת לאחת המדינות הפרו־פלסטיניות ביותר באיחוד האירופי. בשנה שעברה היא הכירה רשמית במדינה פלסטינית, מה שהוביל את ישראל להחזיר את שגרירתה מדבלין. במקביל, הממשלה האירית מקדמת חקיקה להגבלת הסחר עם ההתנחלויות.


ישראל עוזבת את אירלנד

הבנק המרכזי באירלנד מחויב בחוק לאשר כל תשקיף העומד בדרישות הרגולטוריות,  ללא קשר לשיקולים פוליטיים. מצד שני, הלחץ הציבורי והפוליטי הלך והחריף. נגיד הבנק, גבריאל מחלוף, ניסה לשמור על קו מקצועי ונייטרלי. הוא הבהיר כי אישור תשקיף אינו מהווה הבעת תמיכה בפעילות החברה או המדינה המנפיקה, אלא אישור לכך שהמידע נמסר כראוי למשקיעים. אך גם עמדתו הברורה לא הצליחה להפיג את הלחץ. האירים לא יכלו באמת חוקית להעיף את ישראל, אבל עשו הכל כדי להראות לישראל את הדרך החוצה. ישראל בחרה בצדק - לעזוב. 

גוגל חיפוש
צילום: טוויטר

שופט פדרלי: גוגל לא צריכה למכור את כרום; מזנקת 8% במסחר המאוחר

החשש שהעיק על המניה זמן רב מתפוגג חלקית, כאשר השופט פסק כי על גוגל לחלוק מידע על המתחרות אך לא דרש ממנה למכור את הדפדפן הפופלרי ולא את מערכת ההפעלה הסלולרית אנדרואיד, והיא גם לא נדרשת להפסיק את התשלומים לאפל

גיא טל |

בשורות טובות לגוגל Alphabet -0.73%  שמסירה עול מסוים שרבץ על המניה בתקופה האחרונה. השופט הפדרלי עמית מאטה פסק כי גוגל לא נדרשת למכור את דפדפן האינטרנט שלה כרום, ולא להיפרד ממערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים אנדרואיד. יחד עם זאת השופט פסק כי גוגל צריכה לחלוק מידע עם מתחרים כדי למתן את המונפול בתחום החיפוש, וכן היא לא תוכל לשלם לחברות אחרות כדי לקבל בלעדיות על החיפוש,  אך היא לא נדרשת להפסיק לשלם לחברות אחרות כדי לקבע את החיפוש של גוגל כברירת מחדל (כפי שהיא עושה עם מכשירי אפל). כלומר מנוע החיפוש יוכל להיות ברירת מחדל, אך לא יקבל בלעדיות. השופט נימק את ההחלטה בין השאר בכך שהבינה המלאכותית שינתה את מצב השוק. 

יחד עם זאת, גוגל גם הביעה חשש בעבר מנושא שיתוף הנתונים עם המתחרות. מנכ"ל החברה סאנדר פיצ'אי אמר באפריל כי שיתוף המידע עלול לאפשר למתחרים ל"הנדס לאחור" את הטכנולוגיה של גוגל, כלומר לחקות את האלגוריתם של גוגל. לכן, סביר להניח שגוגל תערער גם על החלק הזה בהחלטה, למרות ששאר ההחלטה בהחלט מיטיבה איתה. ערעור כזה עשוי להימשך שנים ארוכות. 

בעקבות התביעה כבר התחילו לזרום הצעות לגוגל לרכישת הדפדפן, בין השאר חברת הבינה המלאכותית פרפלקסיטי הציעה לגוגל מעל 30 מיליארד דולר על הדפדפן. כעת נראה שההצעות הללו לא רלוונטיות יותר. 

נראה שגם אפל Apple -1.04%  נהנית מההחלטה. אפל חולקת שותפות עם גוגל שמכיסה לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. על פי ההסכם ברירת המחדל של מנוע החיפוש במכשירי אפל הוא מנוע החיפוש של גוגל, ותמורת כך גוגל משלמת לאפל עשרות מיליארדי דולרים בשנה. 

מוקדם יותר גוגל קיבלה חדשות טובות נוספות בתחום הרגולטורי, הפעם מאירופה. כחלק מהמשא ומתן על הסכם סחר מול ארצות הברית האיחוד האירופי השהה את הקנס שהוטל על גוגל על ידי הרשות לתחרות האירופית, בעוד המשא ומתן על מכסים הנוגעים למכוניות אירופאיות נמשך. כך דיווחה סוכנות הידיעות רויטרס על פי מקורות אנונימיים הקרובים למשא ומתן המתנהל בין ארצות הברית והאיחוד האירופי. טראמפ איים בעבר במכסי תגובה על כל פעילות נגד חברות הביג טק מארצות הברית, וכך, בינתיים גוגל מרוויחה מהמצב.