גנסן האנג אנבידיה
צילום: כנס אנבידיה

כמה מס משלמת אנבידיה ואיך הצליח המנכ"ל שלה להימנע ממס של מיליארדים?

עמית בר | (3)

הצצה בדוחות של אנבידיה תחשוף במהירות ששיעור המס שלה השנה ובשנים האחרונות הוא באזור 12%-14%. שיעור המס הסטטוטורי גבוה הרבה יותר, סביב 24%-24%, אבל חברות הענק, לא רק אנביידה, משלמות מס נמוך במיוחד.  המצב הזה תקף לא רק לארה"ב, אלא בכל העולם המערבי. אצלנו שיעור המס לחברות גדולות הוא פרקטית באזור ה-10%. 

החברות מנצלות ומתכננות את תשלומי המסים שלהם כדי למזער את המס וזה במקרים רבים גם משפיע על מיקום המפעלים, גיוסי עובדים ועוד. אבל, לא רק חברות מתכננות וממזערותאת המס שלהם. ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה ואחד מעשירי העולם, התעשר ב-85 מיליארד דולר בשנה האחרונה להון של כ-130 מיליארד דולר. ולמרות שהוא אחד מעשירי הוא נמנע כמה שאפשר מלשלם מסים. 

הואנג נמנע מתשלום מס ירושה של מעל 8 מיליארד דולר בזכות תכנוני מס מיוחדים ופרצות מס גלובליות. זה כנראה חוקי ולגיטימי, אבל האם יש כאן צדק? האם העלמת המס הזו כדי שיהיה לילדים יותר מוצדקת, בשעה שמדובר בהון כל כך חלומי. בשעה שעשירי העולם כמו וורן באפט וביל גייטס תורמים את הונם, הואנג מעדיף לשמר אותו במשפחה. 

 

תכנוני מס: כך זה עובד

הואנג, שהקים את אנבידיה בשנת 1993, הקים ב-2012 שותפות בנאמנותאליה העביר מניות בשווי 7 מיליון דולר. שווי המניות צמח מאז ליותר מ-3 מיליארד דולר. במקום תשלום מס של 40% (מעל מיליארד דולר), המשפחה שילמה מס של מאות אלפי דולרים בלבד. זאת רק דוגמה אחת.

בני הזוג הואנג השתמשו במכשירים פיננסיים נוספיםלרבות שותפויות נוספות שמוקמות באזורים עם תשלום מס אפסי, כשהרעיון שעומד מאחוריהן הוא שמדובר בשותפויות להורשה שבמקומות מסוימים פטורים ממס ולכן הרווח בהתאמה פטור. ערך המניות בקרנות ובשתופיות האלו נאמד ב-16 מיליארד דולר וזה חסך מעל 6 מיליארד דולר במיסי ירושה.

 

קרנות צדקה – תרומה או חיסכון במסים?

הואנג גם ניצל קרנות צדקה להפחתת נטל המס. מאז 2007 תרם הואנג מניות אנבידיה בשווי של כ-330 מיליון דולר לקרן פרטית שהקים עם אשתו. הקרן, כמו רבות אחרות, תורמת מדי שנה כ-5% מנכסיה, אך רוב התרומות שלה נעשות לקרן DAF (קרן שיתוף תורמים) בשליטת התורמים. כך, בעוד הקרן ממלאת אחר הדרישות החוקיות, היא גם מאפשרת לתורם לשמר שליטה על הכספים. המניות שתרמו בני הזוג שוות כיום כ-2 מיליארד דולר, והתרומות הפחיתו את חוב מס הירושה הצפוי של המשפחה בכ-800 מיליון דולר.

תעשייה של תכנוני מס

המקרה של הואנג איננו ייחודי. מיליארדרים נוספים כמו מארק צוקרברג (מטא), סטיבן שוורצמן (בלקסטון) ובכירים נוספים בענקיות טכנולוגיה, משתמשים בכלים דומים להקטנת חבות המס שלהם. השיטות הללו חוקיות, אך הן כאמור נראות לא הוגנות והגונות. וכל זה קורה כאשר ההכנסות ממס ירושה בארה"ב נותרו יציבות מאז שנת 2000, למרות גידול אדיר של יותר מפי 10  בהון העשירים.

על פי ההערכות אם המס היה מיושם במלואו, ההכנסות ממנו היו מגיעות ל-120 מיליארד דולר בשנה – סכום שיכול היה לתרום משמעותית לתקציב המדינה.

קיראו עוד ב"גלובל"

המקרה של הואנג מדגיש את הפער בין יכולות התכנון הפיננסי של העשירים לבין אלו של הציבור הרחב. השאלה המרכזית נותרת: האם המדיניות הקיימת צריכה להשתנות כדי לצמצם את הפער הזה?

 

שאלות ותשובות על תכנוני מס וירושה

איך פועלת נאמנות בלתי הדירה (Irrevocable Trust)?

מכשיר פיננסי זה מאפשר להעביר נכסים ליורשים תוך תשלום מס מינימלי, במיוחד כאשר שווי הנכסים גדל.

האם השיטות של הואנג חוקיות?

כן, כל השיטות שציין הואנג חוקיות, אך יש המותחים ביקורת על השימוש בפרצות רגולטוריות.

מהי קרן DAF?

קרן שיתוף תורמים מאפשרת לתורם לשמור על שליטה בכספים תוך עמידה בדרישות החוקיות לתרומות.

האם הממשל האמריקאי יוכל לשנות את המצב?

השינוי תלוי ברגולציה חדשה ובהחלטות קונגרס. עם זאת, לחצים פוליטיים וכלכליים עשויים לעכב זאת.

איך המצב בארצות אחרות?

במדינות רבות קיימות שיטות דומות, אך שיעורי המס והרגולציות משתנים. ישראל, לדוגמה, נמנעת כיום ממס ירושה.

למה הממשל לא מגביל את השיטות הללו?

הממשל נתקל בקשיים פוליטיים ורצון לשמור על שוק פתוח לעשירים ולמשקיעים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    למה כמה 13/12/2024 17:53
    הגב לתגובה זו
    בארץ כל המיסים מממנים.התנחלויות.חרדים בטלנים חד הוריות בהסכמה(איפה הבעל).עולים.ישויות דתיות ועוד.
  • למה? במס הזה יממנו בריאות,חינוך, משטרה,צבא מו"פ ועוד (ל"ת)
    שי 13/12/2024 19:40
    הגב לתגובה זו
  • רפואה שלמה קפלניסט (ל"ת)
    אמונחטאפ 13/12/2024 19:34
    הגב לתגובה זו
מחשוב קוונטי גטי תמונותמחשוב קוונטי גטי תמונות

המירוץ הקוונטי: ארבע חברות שמעצבות את עתיד המחשוב

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים משמעותיים הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה מסחרית. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי

ליאור דנקנר |

הפוטנציאל העצום והאתגרים הטכנולוגיים

הטכנולוגיה הקוונטית מתקדמת בקצב מהיר, עם פיתוחים גם בצד הטכנולוגי וגם בצד המסחרי. ממשלות בעולם משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח מחשוב קוונטי, במטרה לשמור על יתרון תחרותי ולהוביל בתחומים חדשים. בין החברות הבולטות שכדאי לעקוב אחריהן נמצאות D-Wave, Rigetti, IonQ ו-IBM. שלוש הראשונות והקטנות יותר משמעותית מ-IBM הניבו מאות אחוזים בשנתיים האחרונות, בממוצע קרוב ל-800%. שוק המניות תמיד מקדים את השוק הטכנולוגי, אבל הערכים של החברות האלו כבר גבוהים ומבטאים התקדמות מאוד משמעותית. הן בנקודת הזמן הזו בחזית הטכנולוגיה, אבל זו השקעה מסוכנת מאוד. 

בכל מקרה, האפליקציות המבטיחות של המחשוב הקוונטי נוגעות לתחומים רבים, כמו רפואה, פיננסים וחקר חומרים, בזכות יכולת עיבוד מאסיבית של נתונים מורכבים עם דגש על בעיות שמייצרות כמויות עצומות של קומבינציות. מחשבים קלאסיים מעבדים מידע בצורה סדרתית, בעוד שמחשבים קוונטיים יכולים לבחון מספר אפשרויות במקביל, וכך להתמודד עם בעיות שיש בהן מיליוני משתנים בו זמנית. לדוגמה, חברת IBM השיקה לאחרונה את המחשב הקוונטי הגדול ביותר שלה עד כה, עם 433 קיוביטים, שמרחיב את היכולת להריץ בעיות מורכבות יותר.

עם זאת, הטכנולוגיה עדיין מתמודדת עם אתגרים, כמו רגישות לטעויות ותקלות תפעוליות. חברות כמו Quantinuum, בשותפות עם קונגלומרט Honeywell, ו-IBM מדווחות על התקדמות משמעותית בתחום תיקון השגיאות, צעד שנחשב קריטי בדרך למכונות גדולות ויציבות יותר. Quantinuum, למשל, הציגה לאחרונה את 'Helios', שנחשב למחשב הקוונטי המדויק ביותר כיום.


מבט על השחקניות המובילות בבורסה

כיום, שלוש חברות קוונטיות הנסחרות בבורסה זוכות לתשומת לב מיוחדת מצד מומחים ומשקיעים. חברת D-WaveD-Wave Quantum 0.7%   מובילה את התחום עם מחיר יעד ממוצע של כ-45 דולרים למניה, בעוד IonQ IonQ 0.9%  זוכה להערכת שווי גבוהה יותר עם מחיר יעד של כ-100 דולרים. Rigetti Rigetti Computing 0.42%  , לעומת זאת, זוכה עם הערכות שמרנית זהיר יותר עם מחיר יעד של כ-30 דולר למניה, בעיקר בשל התלות הגבוהה שלה במענקי ממשלה, שהיוו כמעט 90% מההכנסות שלה.

ההסתמכות על תקציבי ממשלה היא נקודת תורפה ל-Rigetti במידה ולא תצליח להרחיב את המכירות וההכנסות מהשוק המסחרי. עם זאת, Rigetti ו-IonQ מחזיקות במאזנים נקיים מחובות משמעותיים, כאשר IonQ הגדילה את מאגר המזומנים וההשקעות שלה לכ-3.5 מיליארד דולר לאחר הנפקת הון בשווי 2 מיליארד דולר בסוף 2024.

אנבידיה ג'נסן הואנג
צילום: טוויטר

ההזדמנות של אנבידיה בשוק הסיני מול האיום הסיני הגדול - סין תיקבע את הכיוון של החברה בשנה הבאה

סין היא שוק ענק שאנביידה לא נמצאת בו, אבל סין היא גם בית חרושת של חברות שמתחרות באנבידיה  

מנדי הניג |

אנבידיה NVIDIA Corp. 1.41%  , מלכת השבבים בתקופה טובה בוול סטריט כשהיא נושקת ל-5 טריליון דולר. אין עוד חברה שמזוהה עם ה-AI יותר ממנה, אין חברה בגודל שלה, אין חברה עם מרווחים כמו שלה. אנבידיה היא מונופול שבבי AI אבל יש לקוחה שלא רוצה לקנות - סין. 

הממשל האמריקאי לא מוכן למכור שבבי בלקוול מובילים לסין, אז הממשל הסיני מורה לחברות הסיניות שלא לקנות שבבים נחותים יותר. במקביל הממשל תומך בחברות שבבים מקומיות שמפתחות שבבי AI. הפער עם אנבידיה לא קטן, אבל הוא מצטמצם.   ומכאן שמול הזדמנות ענקית למכירות גדולות בסין, יש גם איום - תחרות סינית. 

נתחיל בהזדמנות. מעבר לצמיחה מואצת השנה שצפויה להערכת האנליסטים להימשך גם בשנה הבאה, אנבידיה צפויה להשיק שבבים חדשים, גם כמענה לשבבים של גוגל שנכנסה למקטע בשוק שבבי ה-AI ומתחרה ראש בראש באנבידיה. במחצית השנה אנבידיה אמורה לספק שבבי בינה מלאכותית חדשים, לפרויקט של  ChatGPT - שבבים מדגם Blackwell NVL72 וזה יהיה מבחן גדול. מבחן נוסף הוא כאמור השוק הסיני. 

הזדמנות  בשוק הסיני: הזמנות של 54 מיליארד דולר

לאחר הודעת הנשיא טראמפ המאפשרת הובלת מעבדי ה-H200 של אנבידיה לסין בתנאי שתועבר למדינה תשלום של 25% מסך המכירות, נפתח מסלול פוטנציאלי לזינוק בביקוש והכנסות. ההחלטה מעידה על נכונות מסוימת לפתוח את השוק הסיני לטכנולוגיה מתקדמת מארה"ב, תוך שמירה על אינטרסים כלכליים. הסינים כאמור לא מרוצים מהעניין, אבל בחדרי חדרים, החברות מסבירות לממשל שעדיף לקנות מאשר לא. היכולות של השבבים האלו חזקות וטובות מאשר התחליפים הקיימים. 

על פי פרסומים בתקשורת האמריקאית והסינית, אנבידיה קיבלה הזמנות ליותר משני מיליון יחידות של מעבדי H200 מסין. מחיר היחידה עומד על כ-27 אלף דולר, מה שמצביע על הכנסות אפשריות בהיקף של כ-54 מיליארד דולר. כרגע, אנבידיה מחזיקה במלאי של כ-700 אלף יחידות ופנתה ליצרנית טייואן סמיקונדקטור (TSMC) להגדיל תפוקה. עם זאת, מימוש מלא של ההזמנות תלוי ברגולציות והסכמות בין הצדדים. 

בנוסף, חברת ByteDance, המחזיקה ב-TikTok, מתכננת להשקיע עד כ-14 מיליארד דולר ברכישת מעבדי אנבידיה בשנת 2026, בכפוף לאישור קבלת הטכנולוגיה.