האניוול מתכננת ספין אוף לחטיבת המוצרים המתקדמים; השווי המסתמן - 10 מיליארד דולר
ענקית הביטחון האמריקאית האניוול HONEYWELL INTERNATIONAL צפויה להכריז בקרוב על תוכנית להפרדת חטיבת החומרים המתקדמים שלה, כך על פי מקורבים לחברה. החטיבה עשויה להיות שווה יותר מ-10 מיליארד דולר כחברה ציבורית נפרדת, וצפויה להיות מופרדת בתהליך פטור ממס, שעלול להתפרסם כבר ביום שלישי הקרוב.
המהלך נועד לתמוך בתוכניתו של מנכ"ל החברה, וימל קפור, לפשט את פעילות החברה ולהתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: תעופה, אוטומציה ומעבר לאנרגיות מתחדשות. האניוול, שבסיסה בשארלוט, צפון קרוליינה, נסחרת לפי שווי שוק של מעל ל-130 מיליארד דולר, כאשר המניה שלה ירדה בכ-3% מתחילת השנה, בהשוואה לעלייה של 19% במדד ה-S&P 500 באותה תקופה.
החטיבה צפויה לרשום הכנסות בסכום של כ-3.8 מיליארד דולר בשנת 2024, המהווים כ-10% מכלל ההכנסות של החברה. החטיבה עוסקת בייצור חומרים מגוונים, כגון פולימרים, נוזלים ייעודיים ותוספים המשמשים בצבעים תעשייתיים, פלסטיק ואספלט, וכוללת את המותג "Solstice".
ההחלטה להפריד את חטיבת החומרים מגיעה על רקע מהלכי רכישה רבים של החברה בחודשים האחרונים, שהיו חלק מהאסטרטגיה החדשה שהונחה על ידי ההנהלה לפני כשנה. וימל קפור המנכ"ל, שנמצא בחברה זמן רב, מונה לתפקיד ביוני 2023, לאחר שירש את המנכ"ל הקודם.
בדצמבר האחרון, Honeywell סגרה עסקה בשווי של כ-5 מיליארד דולר לרכישת חטיבת האבטחה של Carrier Global. בהמשך לכך, היא ביצעה רכישות נוספות, ביניהן רכישת חברת הטכנולוגיה לתעשיית הביטחון והתעופה CAES Systems תמורת 2 מיליארד דולר, ורכישת עסקי הטכנולוגיה והציוד לגז טבעי נוזלי מחברת Air Products תמורת 1.8 מיליארד דולר.
הפרדת חטיבת החומרים המתקדמים צפויה לאפשר לשתי החברות להגדיל את הגמישות הפיננסית שלהן, כדי לבצע עסקאות נוספות ולנצל הזדמנויות עסקיות חדשות, כך לדברי המקורות. תהליך זה מגיע בזמן שחברות רבות בתעשיות שונות מבצעות מהלכים דומים כדי לפשט את פעילותן ולהשיג מבנה עסקי ברור יותר, כפי שדורשים המשקיעים. בשנים האחרונות, גם תאגידים גדולים כמו Du Pont DU PONT ו-General Electric GENERAL ELECTRIC ביצעו מהלכים של הפרדות ופיצולים דומים.
מניית האניוול נסחרת לפי שווי של 132 מיליארד דולר אחרי ירידה של 3% מתחילת השנה ועלייה של 10% בשנה האחרונה. המניה נסחרת במכפיל 20 על הרווחים הצפויים לה השנה ובמכפיל 18 על הרווחים הצפויים לה בשנה הבאה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.

