האניוול
צילום: טוויטר

האניוול מתכננת ספין אוף לחטיבת המוצרים המתקדמים; השווי המסתמן - 10 מיליארד דולר

רוי שיינמן |

ענקית הביטחון האמריקאית האניוול  HONEYWELL INTERNATIONAL צפויה להכריז בקרוב על תוכנית להפרדת חטיבת החומרים המתקדמים שלה, כך על פי מקורבים לחברה. החטיבה עשויה להיות שווה יותר מ-10 מיליארד דולר כחברה ציבורית נפרדת, וצפויה להיות מופרדת בתהליך פטור ממס, שעלול להתפרסם כבר ביום שלישי הקרוב.

 

המהלך נועד לתמוך בתוכניתו של מנכ"ל החברה, וימל קפור, לפשט את פעילות החברה ולהתמקד בשלושה תחומים מרכזיים: תעופה, אוטומציה ומעבר לאנרגיות מתחדשות. האניוול, שבסיסה בשארלוט, צפון קרוליינה, נסחרת לפי שווי שוק של מעל ל-130 מיליארד דולר, כאשר המניה שלה ירדה בכ-3% מתחילת השנה, בהשוואה לעלייה של 19% במדד ה-S&P 500 באותה תקופה.

 

החטיבה צפויה לרשום הכנסות בסכום של כ-3.8 מיליארד דולר בשנת 2024, המהווים כ-10% מכלל ההכנסות של החברה. החטיבה עוסקת בייצור חומרים מגוונים, כגון פולימרים, נוזלים ייעודיים ותוספים המשמשים בצבעים תעשייתיים, פלסטיק ואספלט, וכוללת את המותג "Solstice".

 

ההחלטה להפריד את חטיבת החומרים מגיעה על רקע מהלכי רכישה רבים של החברה בחודשים האחרונים, שהיו חלק מהאסטרטגיה החדשה שהונחה על ידי ההנהלה לפני כשנה. וימל קפור המנכ"ל, שנמצא בחברה זמן רב, מונה לתפקיד ביוני 2023, לאחר שירש את המנכ"ל הקודם.

בדצמבר האחרון, Honeywell סגרה עסקה בשווי של כ-5 מיליארד דולר לרכישת חטיבת האבטחה של Carrier Global. בהמשך לכך, היא ביצעה רכישות נוספות, ביניהן רכישת חברת הטכנולוגיה לתעשיית הביטחון והתעופה CAES Systems תמורת 2 מיליארד דולר, ורכישת עסקי הטכנולוגיה והציוד לגז טבעי נוזלי מחברת Air Products תמורת 1.8 מיליארד דולר.

הפרדת חטיבת החומרים המתקדמים צפויה לאפשר לשתי החברות להגדיל את הגמישות הפיננסית שלהן, כדי לבצע עסקאות נוספות ולנצל הזדמנויות עסקיות חדשות, כך לדברי המקורות. תהליך זה מגיע בזמן שחברות רבות בתעשיות שונות מבצעות מהלכים דומים כדי לפשט את פעילותן ולהשיג מבנה עסקי ברור יותר, כפי שדורשים המשקיעים. בשנים האחרונות, גם תאגידים גדולים כמו Du Pont  DU PONT ו-General Electric  GENERAL ELECTRIC ביצעו מהלכים של הפרדות ופיצולים דומים.

מניית האניוול נסחרת לפי שווי של 132 מיליארד  דולר אחרי ירידה של 3% מתחילת השנה ועלייה של 10% בשנה האחרונה. המניה נסחרת במכפיל 20 על הרווחים הצפויים לה השנה ובמכפיל 18 על הרווחים הצפויים לה בשנה הבאה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מניית האניוול בשנה האחרונה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט נגזרים (X)וול סטריט נגזרים (X)

תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?

אינטגרציה כלכלית או התנהגות עדר - מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

ענת גלעד |

בכל פעם ששוק המניות האמריקאי יורד בחדות, משקיעים בתל אביב, פרנקפורט וטוקיו בוחנים את הסיבות. לעיתים, אין שינויים מהותיים בכלכלה הגלובלית, אך המדדים בכל זאת צונחים והפחד מתפשט. הנושא המרכזי הוא ההדבקה הפיננסית מוול סטריט לשווקים גלובליים: האם מדובר באינטגרציה כלכלית אמיתית או בהעברת פאניקה והתנהגות עדרית שמגבירה תנודתיות מעבר לנתונים המקומיים? מהן באמת הסיבות לכך שמשק כנפי פרפר בוול סטריט, בדמות תנודה בבורסה או החלטת ריבית של הפד, יוצר סופת הוריקן כלכלית בשווקים הגלובליים, מתל אביב ועד טוקיו?

מחקרים אקדמיים מהעשורים האחרונים מציגים תמונה מורכבת. וול סטריט אינה רק השוק הגדול בעולם עם שווי שוק של כ-50 טריליון דולר ב-2025, אלא מרכז כובד פסיכולוגי שמייצר נרטיבים, ציפיות ופאניקה שמתפשטים לשאר העולם. לדוגמה, במהלך משבר הקורונה ב-2020, קורלציית התשואות בין S&P 500 לבין מדדים אירופים כמו FTSE 100 עלתה מ-0.71 בשנים 2019-2015 ל-0.85 בשיא המשבר, מה שמעיד על התחזקות הקשרים בזמני לחץ.

המחקר המכונן: אינטגרציה מול הדבקה

המחקר "Market Integration and Contagion" של גירט בקארט, קמפבל הארווי ואנג'לה נג, שפורסם ב-2005 ועודכן לאחר משבר 2008, בוחן האם תנועות משותפות בשווקים נובעות מגורמים כלכליים משותפים או מפחד. החוקרים מגדירים הדבקה כ"קורלציה בין שווקים מעבר למה שמצופה מגורמים כלכליים בסיסיים". הם משתמשים במודל דו-פקטורי עם גורמי בטא משתנים בזמן, הכולל פקטור אמריקאי (תשואת S&P 500) ופקטור אזורי, כדי לבודד שאריות (שוקים אידיוסינקרטיים) ולמדוד קורלציות עודפות.

בניתוח נתונים מ-1980 עד 1998 על 22 מדינות באירופה, אסיה ואמריקה הלטינית, נמצאו קורלציות ממוצעות: 0.587 בין אירופה לארצות הברית, 0.432 בין אמריקה הלטינית לארצות הברית, ו-0.146 בין אסיה לארצות הברית. הפקטור האמריקאי הסביר כ-30% מהשונות באירופה, אך פחות באמריקה הלטינית (מתחת ל-20% בחלק מהמדינות). 

במשבר מקסיקו 1994-1995 לא נמצאה הדבקה: שינוי בקורלציית השאריות היה 0.004 - לא משמעותי. לעומת זאת, במשבר אסיה בשנים 1998-1997, קורלציות השאריות זינקו פי שניים באסיה, מה שמעיד על הדבקה מעבר לגורמים כלכליים.