מטוס F35 לוקהיד מרטין
צילום: לוקהיד מרטין

לוקהיד מרטין עוקפת את הציפיות - צמיחה של 14% במכירות

"ההתחלה החזקה שלנו לשנת 2024 משקפת את הצלחתנו בתכנון, פיתוח ואספקה של פתרונות אבטחה במאה ה-21 ללקוחותינו ברחבי העולם"
אדיר בן עמי |

אחת מחברות הביטחון הגדולות בעולם, לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP , עקפה את הציפיות לרבעון הראשון עם התחלה חזקה לשנת 2024. החברה רשמה רווח למניה של 6.39 דולר על הכנסות של 17.2 מיליארד דולר. צפי האנליסטים היה לרווח למניה של 5.78 דולר על הכנסות של 16 מיליארד דולר. לפני כשנה לוקהיד רשמה רווח למניה של 6.61 דולר על הכנסות של 15.1 מיליארד דולר. 

הודות למלחמות בעולם המכירות צמחו ב-14% משנה לשנה. "ההתחלה החזקה שלנו לשנת 2024 משקפת את הצלחתנו בתכנון, פיתוח ואספקה של פתרונות אבטחה במאה ה-21 ללקוחותינו ברחבי העולם", אמר המנכ"ל ג'ים טייקלט. "התוצאות לרבעון הראשון מחזקות את האימון ביכולתנו להשיג את היעדים שהצבנו לשנה כולה בחודש ינואר". 

התחזיות להמשך לא השתנו. הנהלת החברה עדיין צופה רווח למניה ב-2024 של בין 25.65 דולר ל-26.35 דולר. המכירות צפויות לעמוד על בין 68.5 ל-70 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי צפוי לעמוד על 6.2 מיליארד דולר. בהתאם לציפיות שהחברה פרסמה בתחילת השנה.

המכירות של לוקהיד התרחבו על פני הפורטפוליו שלה כולו, כולל מטוסים, טילים, מסוקים ועסקי החלל. שיעור הרווח היה יציב בכל עסקיה של החברה למעט חטיבת הטילים. הפסד בחוזה מסווג הקטין את שיעור הרווח בעסקי הטילים ל-10% לעומת 16% שנה קודם לכן. בוול-סטריט כינו את דוחות לוקהיד "התחלה מעודדת לשנת 2024".

 

תקציבים ואופטימיות בנוגע לצמיחה

לקראת יום המסחר היום (שלישי) מניית לוקהיד איבדה 4% במהלך 12 החודשים האחרונים בעקבות לחצים תקציביים שהכבידו על סנטימנט המשקיעים. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מבקש הוצאות ביטחון של 850 מיליארד דולר לשנת 2025, עלייה של 1% מההוצאות הצפויות ב-2024, בעוד בוול-סטריט קיוו לתקציב יותר משמעותי.

עם זאת, סמנכ"ל הכספים של לוקהיד, ג'יי מלב, דווקא מרוצה מהתקציב: "כשאנחנו מסתכלים על התקציב ל-2025, יחד עם צבר ההזמנות הקיים שלנו, זה נותן לנו את הביטחון לכך שנמשיך לצמוח גם ב-2025 ואילך". החברה סיימה את הרבעון הראשון עם צבר הזמנות של 159 מיליארד דולר, כאשר אף אחת מהבקשות התקציביות ל-2025 עדיין לא הופנתה ללוקהיד. 

תקציבים הופכים להקצאות ולאחר מכן לחוזי עבודה. שלב החוזה הוא השלב בו הדברים נכנסים לצבר ההזמנות של החברה, כאשר ההוצאות של ממשלת ארה"ב הופכות את ההזמנה למכירה. הפער בין הוצאות ממשלתיות והקצאות גדל בשנים האחרונות כאשר התעשיה הביטחונית נאבקת בבעיות שרשרת אספקה שהשפיעו על חלקים רבים בכלכלה. ההקלה בצווארי הבקבוק הללו היא אחת הסיבות לכך שלוקהיד כל כך בטוחה בתחזיות הצמיחה שלה.

קיראו עוד ב"גלובל"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה. 

אלי גליקמן נשיא ומנכל צים
צילום: איתי רפפורט, חברת החדשות הפרטית

הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?

על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים  קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.

עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.

אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.  

כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.

MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.