לוקהיד מרטין עוקפת את הציפיות - צמיחה של 14% במכירות
אחת מחברות הביטחון הגדולות בעולם, לוקהיד מרטין LOCKHEED MARTIN CORP , עקפה את הציפיות לרבעון הראשון עם התחלה חזקה לשנת 2024. החברה רשמה רווח למניה של 6.39 דולר על הכנסות של 17.2 מיליארד דולר. צפי האנליסטים היה לרווח למניה של 5.78 דולר על הכנסות של 16 מיליארד דולר. לפני כשנה לוקהיד רשמה רווח למניה של 6.61 דולר על הכנסות של 15.1 מיליארד דולר.
הודות למלחמות בעולם המכירות צמחו ב-14% משנה לשנה. "ההתחלה החזקה שלנו לשנת 2024 משקפת את הצלחתנו בתכנון, פיתוח ואספקה של פתרונות אבטחה במאה ה-21 ללקוחותינו ברחבי העולם", אמר המנכ"ל ג'ים טייקלט. "התוצאות לרבעון הראשון מחזקות את האימון ביכולתנו להשיג את היעדים שהצבנו לשנה כולה בחודש ינואר".
התחזיות להמשך לא השתנו. הנהלת החברה עדיין צופה רווח למניה ב-2024 של בין 25.65 דולר ל-26.35 דולר. המכירות צפויות לעמוד על בין 68.5 ל-70 מיליארד דולר ותזרים המזומנים החופשי צפוי לעמוד על 6.2 מיליארד דולר. בהתאם לציפיות שהחברה פרסמה בתחילת השנה.
המכירות של לוקהיד התרחבו על פני הפורטפוליו שלה כולו, כולל מטוסים, טילים, מסוקים ועסקי החלל. שיעור הרווח היה יציב בכל עסקיה של החברה למעט חטיבת הטילים. הפסד בחוזה מסווג הקטין את שיעור הרווח בעסקי הטילים ל-10% לעומת 16% שנה קודם לכן. בוול-סטריט כינו את דוחות לוקהיד "התחלה מעודדת לשנת 2024".
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- קינטיקה: קרן דיפנס־טק חדשה קמה בישראל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציבים ואופטימיות בנוגע לצמיחה
לקראת יום המסחר היום (שלישי) מניית לוקהיד איבדה 4% במהלך 12 החודשים האחרונים בעקבות לחצים תקציביים שהכבידו על סנטימנט המשקיעים. נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מבקש הוצאות ביטחון של 850 מיליארד דולר לשנת 2025, עלייה של 1% מההוצאות הצפויות ב-2024, בעוד בוול-סטריט קיוו לתקציב יותר משמעותי.
עם זאת, סמנכ"ל הכספים של לוקהיד, ג'יי מלב, דווקא מרוצה מהתקציב: "כשאנחנו מסתכלים על התקציב ל-2025, יחד עם צבר ההזמנות הקיים שלנו, זה נותן לנו את הביטחון לכך שנמשיך לצמוח גם ב-2025 ואילך". החברה סיימה את הרבעון הראשון עם צבר הזמנות של 159 מיליארד דולר, כאשר אף אחת מהבקשות התקציביות ל-2025 עדיין לא הופנתה ללוקהיד.
תקציבים הופכים להקצאות ולאחר מכן לחוזי עבודה. שלב החוזה הוא השלב בו הדברים נכנסים לצבר ההזמנות של החברה, כאשר ההוצאות של ממשלת ארה"ב הופכות את ההזמנה למכירה. הפער בין הוצאות ממשלתיות והקצאות גדל בשנים האחרונות כאשר התעשיה הביטחונית נאבקת בבעיות שרשרת אספקה שהשפיעו על חלקים רבים בכלכלה. ההקלה בצווארי הבקבוק הללו היא אחת הסיבות לכך שלוקהיד כל כך בטוחה בתחזיות הצמיחה שלה.
- הבנק המרכזי של צרפת מוריד תחזיות
- אפל תחזור למסלול? סימנים חיוביים ראשונים לביקוש לאייפון 17
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום

פיטר לינץ' - "המניות הטובות ביותר לקנות הן אלה שאף אחד לא שמע עליהן עדיין"
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. לדבריו, "הדבר החשוב ביותר הוא לא כמה אתה צודק אלא כמה אתה מרוויח
כשאתה צודק"
הוא נולד ב-19 בינואר 1944 בניוטון שבמסצ'וסטס. פיטר לינץ' גדל במשפחה אירית-אמריקאית ממעמד הביניים. אביו, תומאס לינץ', היה פרופסור למתמטיקה בבוסטון קולג' ונפטר מסרטן כשפיטר היה רק בן 10. המוות המוקדם של האב אילץ את המשפחה להתמודד עם קשיים כלכליים, ופיטר החל לעבוד כנער סבל במועדון גולף יוקרתי כדי לעזור בפרנסת המשפחה. דווקא שם, במועדון הגולף, הוא נחשף לראשונה לעולם ההשקעות דרך שיחות ששמע בין אנשי עסקים עשירים.
לינץ' למד היסטוריה בבוסטון קולג' ואחר כך עשה MBA בוורטון. הוא שירת שנתיים בצבא כקצין ארטילריה בקוריאה ובווייטנאם. ב-1966, בזמן שעדיין היה סטודנט, הוא התמחה בפידליטי כאנליסט קיץ. המנהלים בחברה התרשמו ממנו והציעו לו משרה קבועה אחרי הצבא. הוא התחיל כאנליסט מתכות וכימיקלים, ובהדרגה התקדם בחברה.
במהלך לימודיו, לינץ' השקיע את כל חסכונותיו, בסכום כולל של 1,000 דולר, במניית חברת תעופה בשם קטנה. המניה עלתה מ-7 דולרים ל-33 דולר בתוך שנה וחצי בזכות מלחמת וייטנאם שהגבירה את הביקוש להובלת מטענים צבאיים. הרווח הזה מימן את כל לימודי התואר השני שלו. באופן אירוני, הוא הרוויח מהמלחמה שבה נלחם מאוחר יותר כחייל.
ב-1977, בגיל 33, לינץ' קיבל את ניהול קרן מג'לן של פידליטי, שהיתה אז קרן קטנה יחסית עם 18 מיליון דולר בלבד. במשך 13 השנים הבאות הוא הפך אותה לקרן הגדולה בעולם, עם 14 מיליארד דולר מנוהלים. התשואה השנתית הממוצעת שלו היתה 29.2% - כמעט כפול מהתשואה של מדד S&P 500. מי שהשקיע 1,000 דולר בקרן ביום שלינץ' קיבל אותה היה מחזיק 28 אלף דולר ביום שבו פרש.
- פיטר לינץ׳: ״אם ילד בן 11 לא מבין למה אתה מחזיק את המניה - כדאי שלא תחזיק בה״
- פיטר לינץ על ההשקעות שהוא מצטער שלא לקח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיים האישיים שלו סבלו מההצלחה המקצועית. לינץ' עבד 90-80 שעות בשבוע, ביקר במאות חברות בשנה וקרא אינספור דו"חות. אשתו קרולין, שעמה התחתן ב-1968 ויש להם שלוש בנות, כמעט שלא ראתה אותו. ב-1990, בשיא הצלחתו ובגיל 46 בלבד, הוא הודיע על פרישה. הסיבה הרשמית היתה רצון לבלות יותר זמן עם המשפחה, אבל היו גם שמועות על בעיות בריאות מהלחץ הכבד. "כשהילדים שלי היו קטנות, פספסתי יותר מדי רגעים חשובים. לא רציתי לפספס את שנות הנעורים שלהן", הוא אמר.

טראמפ: תפסיקו לדווח רבעונית
בפוסט שפרסם ב-Truth Social, קורא נשיא ארה״ב לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות ולהסתפק בדיווח חצי-שנתי; לטענתו, בכפוף לאישור ה-SEC, שינוי כזה יציב את החברות האמריקאיות בעמדה תחרותית יותר מול סין, יחסוך כסף ויאפשר למנהלים להתמקד בניהול במקום ביעדים קצרי טווח
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, הצהיר כי יש לבטל את חובת הדיווח הרבעוני של חברות ציבוריות בארה"ב ולהסתפק בדיווח פעמיים בשנה. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו, Truth Social, הסביר טראמפ כי השינוי, בכפוף לאישור רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עשוי לחסוך עלויות לחברות, להפחית את העומס הרגולטורי ולאפשר להנהלות להתמקד בניהול אסטרטגי של עסקיהן במקום במרדף אחר עמידה ביעדים קצרי טווח.
טראמפ השווה בין המודל האמריקאי, הנשען על דיווחים רבעוניים (טפסי 10-Q) ועל דוח שנתי מלא (10-K), לבין סין, שלדבריו מתכננת את מהלכיה
העסקיים לטווחים של 50-100 שנה. "לא טוב שחברות אמריקאיות נאלצות לרדוף אחרי מספרים רבעוניים במקום לחשוב לטווח ארוך," כתב. הוא ציין כי מעבר לדיווח חצי-שנתי יעניק לחברות גמישות, יפחית את ההוצאות הניהוליות ויאפשר להן לתכנן לטווח רחב יותר.
כיום, חובת הדיווח הרבעוני נועדה להבטיח שקיפות לציבור המשקיעים, לספק מידע פיננסי עדכני ושוויוני, ולחזק את אמון השוק. ה-SEC מבהירה כי הדיווחים התכופים נועדו ליצור "מגרש משחקים שוויוני" בין משקיעים פנימיים לחיצוניים. עם זאת, טראמפ הדגיש כי הניסיון הבינלאומי מצביע על כך שניתן לוותר על החובה, היות ובאיחוד האירופי ובבריטניה כבר בוטלה חובת הדיווח הרבעוני, וחברות נדרשות להציג דו"חות חצי-שנתיים ושנתיים בלבד, במטרה לעודד תכנון ארוך טווח.
המהלך של טראמפ עשוי להשפיע דרמטית על מבנה שוק ההון האמריקאי:
מצד אחד, הוא עשוי להקל על חברות ולהקטין את הלחץ התקשורתי והפיננסי סביב כל רבעון; מצד שני, הוא עלול לפגוע בשקיפות ובזרימת המידע למשקיעים ולגרום לחשש מפני עלייה בפערי מידע ובסיכון למשקיעים הקטנים. מומחים מדגישים כי בעוד שחברות גדולות יכולות לנהל תקשורת ישירה
עם שוק ההון גם ללא דיווח רבעוני, עבור חברות קטנות ובינוניות שקיפות שוטפת היא קריטית למשיכת הון ואמון משקיעים. הצעת טראמפ מגיעה על רקע העובדה שהוא עצמו מחזיק בשליטה ברשת Truth Social, שהפכה לחברה ציבורית ב-2024 באמצעות מיזוג עם SPAC. בכך עולה השאלה האם ליוזמה
יש גם אינטרסים עסקיים ישירים, לצד הרצון המוצהר לשנות את כללי המשחק בוול סטריט.