קרן המטבע הבינלאומית מורידה את תחזית הצמיחה העולמית: "הגרוע מכל עוד לפנינו"
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) מורידה את תחזית הצמיחה שלה וצופה צמיחה של 2.7% בשנת 2023, ירידה לעומת 2.9% בתחזית הקודמת. רשמית אלה לא מספרים של מיתון אבל בקרן אומרים כי "שנת 2023 תרגיש כמו מיתון עבור מיליונים ברחבי העולם". על פי הקרן, חוץ מאשר משבר הסאב פריים ב-2008 ושיא מגיפת הקורונה, למעשה זו צפויה להיות הצמיחה הנמוכה ביותר מאז שנת 2001, או 21 שנים.
אפשר היה לנחש את הורדת הצמיחה הנוכחית כבר בתחזית הקודמת שפרסמה הקרן בחודש יוני. אז אמרה מנהלת הקרן קריסטלינה גיאורגייבה שלמרות שזה אפשרי, יהיה קשה להימנע ממיתון.
קרן המטבע הבינלאומית צופה שהאינפלציה העולמית תגיע לשיא בסוף 2022, עליה מ-4.7% בשנת 2021 ל-8.8% בסוף השנה, וכי היא "תישאר גבוה יותר מהצפוי". האינפלציה העולמית תרד ככל הנראה ל-6.5% בשנת 2023 ול-4.1% עד 2024. הסוכנות ציינה את הידוק המדיניות המוניטרית ברחבי העולם (העלאות הריבית) שמתבצעות בעולם בכדי להילחם באינפלציה ואת "התיסוף העוצמתי" של הדולר האמריקני מול מטבעות אחרים כגורמים לכך. העלאות הריבית וכן העלאות הריבית שצפויות להמשיך בעולם, פוגעות בביקושים אבל הן הכרחיות כדי לעצור את האינפלציה הגבוהה, אבל יש לזה מחיר - פגיעה בכלכלה וגלישה להאטה ואף מיתון.
- "הכלכלה האמריקאית - עד כה טובה, הפד חייב להישאר עצמאי"
- מה הדליק לגולדמן זאקס נורות אדומות - ומה זה אומר על התיק שלכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה נוספת: מיתון הוא לא סוף העולם, במיוחד אם הוא זמני
איך האטת הצמיחה תתחלק בין מדינות העולם?
בקרן צופים שיותר משליש מהכלכלה העולמית תראה שני רבעונים רצופים של צמיחה שלילית - ההגדרה הרשמית למיתון - בעוד שלוש הכלכלות הגדולות בעולם שהן ארה"ב האיחוד האירופי וסין "ימשיכו להאט" כך נכתב בדוח.
בשווקים המתעוררים והכלכלות המתפתחות צופים קרן שהזעזועים של שנת 2022 "יפתחו מחדש פצעים כלכליים שנרפאו רק בחלקם בעקבות הקורונה".
מה גורם להורדת תחזיות הצמיחה?
שלושה אירועים מרכזיים פוגעים בצמיחה על פי הקרן: מלחמת רוסיה אוקראינה, יוקר המחיה (האינפלציה) וההאטה הכלכלית של סין. יחד, הם יוצרים תקופה "הפכפכה" מבחינה כלכלית, גיאופוליטית ואקולוגית.
- הורדת הריבית הקפיצה את יפן לשיא חדש - ומה זה עושה לחוזים בוול סטריט?
- נוקיה מקימה מחלקת בינה מלאכותית ומגייסת מאינטל
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המניה הישראלית שזינקה אתמול פי 5 וצפויה להמשיך לעלות גם היום
לדברי הקרן, המלחמה באוקראינה ממשיכה "לערער בעוצמה את הכלכלה העולמית", כשהשפעותיה גורמות למשבר אנרגיה "חמור" באירופה, יחד עם הרס באוקראינה עצמה. מחירי הגז הטבעי זינקו יותר מפי ארבעה ביחס לשנת 2021.
לגבי סין אומרים בקרן - "מדיניות אפס קורונה של סין והסגרים" פוגעים בכלכלה הסינית. - ממשיכים להפריע לכלכלתה. שוק הנדל"ן הסיני מהווה כחמישית מכלכלת סין, וככל ששוק הנדל"ן הסיני בבעיה - זה ישפיע החוצה על העולם.
בקרן מזהירים עוד כי הכלכלה העולמית כעת "שברירית" וכי גם הסיכון לטעויות במדיניות המוניטרית מצד הבנקים המרכזיים, או מדיניות פיסקאלית שגויה של ממשלות בעולם "עלה בחדות" והבורסות מראות "סימני לחץ".
עוד מזהירים בקרן כי החורף הקרוב הולך להיות מאתגר אבל זה לא הסוף: לדבריהם "שנת 2023 תהיה כנראה גרועה יותר". משבר האנרגיה הם מציינים "אינו זעזוע חולף". אבל תהיה לכך השלכה חיובית בהמשך - "ההתאמה מחדש הגיאופוליטית של אספקת האנרגיה בעקבות מלחמתה של רוסיה נגד אוקראינה היא רחבה וקבועה", כלומר העולם יסתמך פחות על רוסיה בעתיד.
- 5.עולם ליצנים 11/10/2022 18:18הגב לתגובה זופסיכופתים מנהלים את האנושות
- לילי 12/10/2022 07:03הגב לתגובה זופירסום ציפיות לאינפלציה גבוהה מלבה את האינפלציה .
- איש 11/10/2022 20:26הגב לתגובה זומעין לא חכמה במיוחד..ומה זה פסיכופט?
- 4.חיים 11/10/2022 17:27הגב לתגובה זוהם בעצמם הגורמים ל"מיתון" ולשפל שיגיע
- 3.תמים 11/10/2022 17:11הגב לתגובה זובעתיד הכול טוב.
- האם באמת בעתיד הכל טוב...אתה בטוח..ואם לא או רק חלק? (ל"ת)אתה באמת תמים 11/10/2022 20:28הגב לתגובה זו
- 2.תמים 11/10/2022 17:03הגב לתגובה זובולגריה קריסטלינה גאורגייבה, ראש קרן המטבע העולמית??? תמוה, לא מובן.
- 1.אבל אצלנו זה אחרת :) (ל"ת)ערן 11/10/2022 17:00הגב לתגובה זו

הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25% – מה אמר פאוול במסיבת העיתונאים?
הפדרל ריזרב הפחית את הריבית ברבע אחוז לטווח של 4%-4.25% וצופה עוד 2 הורדות ריבית השנה. הבנק המרכזי ציין כי נוכח האינפלציה הגבוהה יפעל בזהירות ויבחן הפחתות נוספות לפי הנתונים
בפעם הראשונה השנה ומאז חזרתו של טראמפ לבית הלבן, הריבית בארה״ב ירדה ב-0.25%. החלטת הפדרל ריזרב התקבלה כצפוי לאחר תקופה ארוכה של סימנים להאטה בשוק העבודה והיחלשות בלחצי האינפלציה. מדובר במהלך שנועד להמריץ את הצמיחה ולתמוך בתעסוקה, ומסמן שינוי כיוון מובהק אחרי חודשים של ריבית יציבה ברמות גבוהות. כעת נותר לראות מה פאוול יגיד במסיבת העיתונאים.
הפדרל ריזרב הוריד את הריבית
לראשונה מזה תשעה חודשים, אך שמר על גישה זהירה כאשר הפחית אותה ברבע אחוז בלבד. בתום ישיבת מדיניות בת יומיים קבעה ועדת השוק הפתוח של הבנק המרכזי יעד ריבית חדש בטווח של 4%-4.25%, בהתאם לציפיות המשקיעים. עוד לפני ההחלטה העריך שוק החוזים על הריבית בסבירות של 96%
שהפד יבחר בהפחתה צנועה זו.
בהודעתו ציין הפדרל ריזרב כי זוהי הפחתת הריבית הראשונה לשנת 2025, וכי התחזית החציונית
מצביעה על הורדה כוללת של כ-0.5% נוספים עד סוף השנה. עם זאת, לא כולם שותפים לקצב הזה: המושל מירן הצביע בעד הפחתה חדה יותר של חצי אחוז כבר בהחלטה הנוכחית, בעוד שישה בכירים סבורים שלא תהיינה עוד הורדות במהלך השנה ותשעה בכירים מעריכים שתי הפחתות נוספות. עוד הדגיש
הבנק כי הסיכונים להיחלשות בשוק העבודה גברו, מה שמעיד על שינוי דגש במדיניות – ממאבק באינפלציה להגנה על התעסוקה והצמיחה.
- הפד' המפולג: הורדת ריבית בצל דרמה פוליטית, ואיך יגיב שוק המניות?
- האם הפד יוריד את הריבית ב-0.5% ומה יקבע את הכיוון של וול סטריט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שוק העבודה
למרות סימנים ברורים להאטה בשוק העבודה, הפדרל ריזרב הותיר ללא שינוי את תחזיותיו לשיעור האבטלה לשנה הקרובה. לפי התחזית החציונית בעדכון האחרון של תחזיות המדיניות (SEP), שיעור האבטלה צפוי לעלות ל-4.5% עד סוף 2025 – בדיוק כפי שנקבע בתחזיות הקודמות.
הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
ההחלטה להטיל מכסים גבוהים יותר על סחורות ישראליות צפויה לייקר את המוצרים ולפגוע בתחרותיות ותתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה
הנהגת האיחוד האירופי החליטה לפגוע בהסכמים המסחריים עם ישראל, צעד שיכול להכביד על הכלכלה הישראלית במאות מיליוני אירו מדי שנה. החלטה זו מגיעה לאחר לחצים פנימיים גוברים באירופה להחמיר את העמדה כלפי ישראל בעקבות המלחמה בעזה. במקום לפעול על מנת להפעיל לחצים על מדינות טרור כמו קטאר שמממנות את חמאס, נראה שבאירופה שכחו איך המלחמה הזו החלה מלכתחילה.
התוכנית האירופית צפויה לפגוע בכשליש מהיצוא הישראלי לאירופה, בהיקף של 5.8 מיליארד אירו בשנה. מדובר בסכום משמעותי, שבסופו של דבר יכביד על כלכלת ישראל ויגרום למחירי המוצרים הישראליים לעלות. האירופים מבטלים למעשה את ההנחות המכסיות שניתנו לישראל ומטילים עליה מכסים גבוהים יותר לפי כללי ארגון הסחר העולמי. המשמעות היא שהמוצרים הישראליים בחנויות האירופיות יעלו ב-227 מיליון אירו בשנה - כסף שיועבר ישר לרשויות המכס האירופיות. התחרותיות של החברות הישראליות תקבל מכה, כי הלקוחות יעדיפו מוצרים זולים יותר ממדינות אחרות.
הפגיעה תתמקד בעיקר בסקטורים שבהם לישראל יש יתרונות משמעותיים בשווקים האירופיים: פרי הדר, מוצרי גומי, כימיקלים וציוד תחבורה. מדובר בסחורות שישראל מספקת לעולם באיכות גבוהה ובמחיר תחרותי. החברות הפועלות בתחומים הללו התרגלו למשטר מסחר מועדף מזה שלושה עשורים, מאז החתימה על הסכמי הסחר עם האיחוד האירופי בשנות ה-90. עכשיו הן תצטרכנה לשלם מכס נוסף, צעד שייקר את המוצרים או יפגע ישירות ברווחיות.
ההליך צפוי לקחת חודשים
במקום לבטל את כל ההסכמים עם ישראל, האירופיים בוחרים לחתור תחת החלק המסחרי בלבד, תוך שמירה על תחומים אחרים כמו העברת כספים בין הבנקים ופעילות המכס השוטפת. המהלך נועד למעשה להציג עמדה פוליטית ברורה מבלי להרוס את כל המערכת הכלכלית בין הצדדים. ההליך הפנימי באירופה טרם הושלם. הצעת הנציבות האירופית דורשת את אישור רוב המדינות החברות, ובינתיים מדינות כמו גרמניה והולנד מביעות הסתייגויות בנוגע לעומק הצעדים. יתכן שההליך יימשך חודשים.- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- רעידת אדמה פוליטית בצרפת, המדדים באירופה נופלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הזה הוא חלק מהמאבק הדיפלומטי הרחב יותר. מעבר לסנקציות הכלכליות, אירופה מתכננת להטיל סנקציות אישיות על שרים ישראליים נוספים, להקפיא תכניות סיוע לממשל הישראלי ולחזק את הסנקציות כלפי חמאס. המיעוט המוסלמי הקיצוני שכבר חדר למדינות באירופה, לוחץ על הממשלות ואלה, לא במפתיע, נכנעות תחת הלחץ.