עמית נעם טל
צילום: עמית נעם טל

השיעור של סטנלי דרוקנמילר מ-1988 רלוונטי היום יותר מתמיד

הראלי בוול סטריט לא עוצר בחסות הכסף הזול מצד הבנקים המרכזיים והממשלות. זהו זמן מצוין להיזכר בראיון שהעניק אחד המשקיעים המפורסמים בוול סטריט לפני 32 שנים. כאשר מסתכלים על הצעדים הצפויים של ממשל טראמפ והפד' - החודשים האחרונים היו רק קדימון 
עמית נעם טל | (28)

"הדבר העיקרי שאנחנו מסתכלים עליו הוא הנזילות בשוק, בשילוב של סקירה כלכלית. בניגוד למה שכתוב ברוב העיתונות הפיננסית, כאשר מסתכלים על 'השווקים השוריים' בעשורים האחרונים, ניתן לראות כי הסיטואציה הטובה ביותר לשוקי המניות היא כאשר הכלכלה האמריקנית חלשה והפד' מנסה להמריץ אותה... כאשר הכלכלה תופסת תאוצה, הפד' כבר לא איתך, ואז הוא חוזר להתנהג כמו בנק מרכזי שדואג לאינפלציה". "רווחי החברות לא מזיזים כלל את השווקים, זה הכל הפדרל ריזרב... רוב המשקיעים מסתכלים על רווחי החברות ונעזרים באמצעים קונבציונליים, אך הם צריכים להתמקד רק בנזילות מצד הבנק המרכזיים".  למרות שנדמה שדברים אלו נכתבו על השנים האחרונות ובפרט על החודשים האחרונים, מדובר בחלק מראיון שערך סנטלי דרוקנמילר, אחד ממנהלי קרנות הגידור המוערכים בוול סטריט בעשורים האחרונים, בשנת 1988 - כן, לפני 32 שנים! ענקי וול סטריט הבינו את הסוד שהמשקיעים מבינים היטב בתקופה האחרונה כבר לפני מספר עשורים (ועשו על זה קריירה מפוארת במיוחד). נכון, התמיכה של הפד' בשווקים לפני 32 הייתה שונה מהתמיכה היום, אבל העיקרון הוא זהה - הפד' צריך להיות ה"חבר" הטוב ביותר של המשקיע. במהלך הקריירה שלו, דרוקנמילר נהנה מנקודות שיא רבות, שהידועה שבהן הייתה ההימור שביצע ביחד עם ג'ורג' סורוס נגד הבנק המרכזי באנגליה ב-1992. דרוקנמילר וסורוס טענו בזמנו כי הליש"ט נסחרת בשער גבוה מידי ולא תיהיה לבנק המרכזי ברירה אלא לבצע פיחות חד במטבע. השניים החלו למכור כמויות עצומות של ליש"ט, מהלך שהפעיל לחץ נוסף על המטבע. בעקבות אותם אירועים, סורוס זכה בכינוי שמלווה אותו עד היום - "האיש שניצח את הבנק המרכזי בבריטניה".  בחזרה להיום נראה כי גם לאופטימיסטיים הגדולים ביותר, האירועים בחודשים האחרונים מתחילים להפריע: המיתון הכבד ביותר מאז שנות ה-30? מלחמת סחר? מהומות חריגות בכל רחבי העולם? וול סטריט מתעלמת מהכל וממשיכה לטפס בחסות הכסף הזול מהבנקים המרכזיים (ובימים האחרונים גם מהממשל האמריקני). בשיא הפאניקה בשווקים השנה (24.3) הערכנו ב-Bizportal כי "הגיע הזמן להתחיל לאסוף מניות, ההזדמנויות כבר כאן". בזמנו טענו כי ההודעה של הפד' על כניסה לשוק האג"ח הקוצרני מהווה "שינוי חוקי המשחק" והדרך להתנפחות מחירי הנכסים קצרה במיוחד.  כאשר מסתכלים על הנזילות בשוק (בדיוק כפי שדרוקנמילר עשה עוד לפני 32 שנים), קשה שלא לקבל את התחושה שהחודשים האחרונים היו רק קדימון לחודשים הבאים. בשבוע שעבר הערכנו כי פעולות הממשל האמריקני יובילו את השווקים לשיא כבר בחודש הנוכחי (לכתבה המלאה), הנאסד"ק כבר ברמות שיא - אבל זו רק ההתחלה. מעולם לא הזריק הממשל האמריקני כל כך הרבה כסף לשוק בזמן כל כך קצר.  האם הפד' לא יודע שהוא מנפח בועה?  הם יודעים זאת בוודאות. הם אמנם לא יודו בכך בזמן אמת, אבל הפרוקטולים של השנים האחרונות חושפים את האמת. כך לדוגמה, כבר ב-2013 אמר יו"ר הפד' הנוכחי, ג'רום פאואל, "אני חושב שאנחנו בעצם בנקודה של עידוד לקיחת סיכונים וזה נותן לנו מרווח זמן. המשקיעים באמת מבינים עכשיו שאנחנו נהיה שם כדי למנוע הפסדים קשים. אמנם זה לא מקל עליהם להרוויח כסף, אך יש להם תמריץ לקחת סיכונים נוספים והם עושים זאת. בינתייים, אנחנו נראים כאילו אנחנו מנפחים בועת אשראי שתביא לבסוף להפסדים גדולים כאשר הריביות יעלו. ניתן לטעון כי זו האסטרטגיה שלנו".  את הדברים אמר פאואל ב-2013! 7 שנים לפני המשבר הכלכלי שהוביל את הבנק להקפיץ את מאזנו לרמה של 7.1 טריליון דולר ולהודיע על תמיכה בכל שוק החוב, כולל בשוק האג"ח הקונצרני בדירוגים הנמוכים. סיכון מוסרי? לא קיים דבר כזה היום, כולם יודעים שהפד' יציל את המשקיעים ולא משנה מה יקרה (וכבר הערכנו זאת בתחילת אפריל האחרון). אבל למה הפד' דואג להקפיץ את שוק ההון? בהקשר לשאלה זו, שווה להיזכר במחקר שהפד' פרסם בדיוק לפני שנה (לכתבה המלאה). במחקר נטען כי "בהחלטות מוניטריות יש לקחת בחשבון את השווקים הפיננסיים" ובמילים פשוטות "אסור לתת לשווקים לרדת יותר מידי".  המחקר מצא כי יש קשר חזק בין מרווחי האשראי בשוק האג"ח הקונצרני לבין קצב הצמיחה ולכן רצוי שמרווחי האשראי בשוק לא יתרחבו יותר מידי. אם תבחנו את הצעדים של הפד' בחודשים האחרונים, תראו שרובם המוחלט מתמקד בהורדת מרווחי האשראי - ככה זה כאשר הפד' רוצה להיחלץ מהמיתון הכבד ביותר מאז שנות ה-30. הפד' טוען (וחייבים לציין שיש אמת בדבריו) כי הדרך לצאת מהמשבר הפיננסי עוברת דרך שוק ההון.  האם זה יוצר בועה? בוודאי, אבל למשקיע הממוצע זה לא צריך להפריע ובוודאי אסור לו להיכנס למשחק "למי יש כיסים יותר עמוקים" נגד הפד' שיכול לייצר כסף "יש מאין". יש רק בעיה קטנה... החברה מתפוררת

בעוד שהבנקים המרכזיים והממשלות יכולות לווסת את שוקי המניות, הכלכלה האמיתית נמצאת במשבר חסר תקדים. מהעליות הנוכחיות בשווקים הפיננסיים נהנים בעיקר חלק מאוד קטן באוכלוסיה - חלק מהמחקרים בשנים האחרונות מצביעים כי 10% מהציבור בארה"ב מחזיק כ-90% מהנכסים בוול סטריט.  כאשר זה המצב וכאשר יש היום יותר מ-40 מיליון מובטלים בארה"ב, הדרך לאיבוד אמון במערכת ולמחאות ענק קצרה במיוחד. זו בדיוק התופעה שמתרחשת בימים האחרונים בארה"ב. ובמילים פשוטות: וול סטריט אמנם תמשיך לככב, אך החברה האמריקנית מתפוררת, הפערים החברתיים והכלכליים רק הולכים וגדלים. 

תגובות לכתבה(28):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 19.
    לרון 06/06/2020 17:49
    הגב לתגובה זו
    היא שאחוז גבוה אינם יודעים להתנהל בשוק ההון,אינם מתעניינים בו בצעירותם והלאה,לא לומדים אותו ועושים טעויות פיננסיות רבות בחייהם,שכך הם ניראים!!!
  • 18.
    גדי 06/06/2020 14:21
    הגב לתגובה זו
    עמית תודה על הכתבות המעולות שעם הזמן מוכיח שיש בהן המון אמת !!!! יישר כח !!!
  • לרון 06/06/2020 17:59
    הגב לתגובה זו
    זה פשוט "ניתוח מצב" ויש כאלה האמונים על כך!
  • 17.
    שי 05/06/2020 21:42
    הגב לתגובה זו
    פה לא זרקו שקל
  • שי 06/06/2020 17:50
    הגב לתגובה זו
    היתה תמיד בורסה "נגררת"!
  • יוחנן 05/06/2020 23:06
    הגב לתגובה זו
    שים לב איך באופן סקטוריאלי אנחנו מחקים את המגמות בשוק האמריקאי
  • 16.
    ראובן 05/06/2020 07:35
    הגב לתגובה זו
    זה שלא צריך לשים את הכסף בבורסה כי אין הגיון ואם אין זאת אומרת שהכסף שלך לא בשליטתך
  • לרון 06/06/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    "מבינים" ההגיון לא אומר שאין!אגב תכניות חיסכון ופק"מ זה לגמרי לגיטימי!!
  • אולי די כבר איתך.. (ל"ת)
    . 07/06/2020 11:25
  • 15.
    יטסי 05/06/2020 01:01
    הגב לתגובה זו
    העשירים מתעשרים יותר והעניים מפוטרים. זה הוא הקפיטליזם החזירי.
  • לרון 06/06/2020 17:54
    הגב לתגובה זו
    של 1917 ה"שיוויוני" גם לא היו עשירים עניים ופערים?
  • 14.
    שגיא 04/06/2020 19:26
    הגב לתגובה זו
    השאלה עד מתי הגל יעלה ומתי יתרסק על הסלעים
  • לרון 06/06/2020 17:56
    הגב לתגובה זו
    בעיתות משבר,מי שמבין כמובן!!
  • 13.
    גל 04/06/2020 17:52
    הגב לתגובה זו
    אה, גם כשהייתי קטן קראתי את "מעשה בחמישה בלונים", וזכור לי המשפט: "זה סופו של כל בלון",
  • 12.
    בדיוק ישראל !! נתניהו טראמפ , שקל ולא דולר = אסון (ל"ת)
    אבי 04/06/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    חגי 04/06/2020 16:03
    הגב לתגובה זו
    הדפסת כסף לא פותרת כלום ובכל זאת משתמשים בה היא מנפחת בועות ושוחקת את כח הקנייה של האנשים.
  • 10.
    אמיר 04/06/2020 13:21
    הגב לתגובה זו
    הפד קנה את החוב של כל החברות , כלומר המפעלים בבעלות המדינה, זה הקומוניזם. אבל זה מציל את העשירים מהנפילות
  • 9.
    א 04/06/2020 11:54
    הגב לתגובה זו
    אנחנו חיים מזה זמן רב במטריקס.
  • 8.
    סקרן 04/06/2020 11:23
    הגב לתגובה זו
    הבועה תתנפח , אבל היא תתפוצץ אי פעם? מי אמר שכל בועה גורלה הוא להתנפץ?
  • פולני פלמוני 04/06/2020 15:19
    הגב לתגובה זו
    שהפד יוצר יותר מסוכנת ...אף אחד לא מכיר תופעה זו
  • [email protected] 04/06/2020 14:20
    הגב לתגובה זו
    אני מעריך שתתפוצץ אבל הבעיה היא שלא יודעים מתי, זה יכול בקלות להחזיק 5+ שנים
  • 7.
    עמי 04/06/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    כך משתמע מקריאת הכתבה.לא בטוח שזה נכון.
  • 6.
    יופי של כתבה (ל"ת)
    אורן 04/06/2020 10:20
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ירון 04/06/2020 10:04
    הגב לתגובה זו
    לא נראה שלמישהו יש פיתרון לכלכלה הריאלית ומשם למשבר אמון בכלכלה הדרך קצרה ביותר
  • 4.
    הגינגי טען: באם אני לא אבחר לנש-השוק יצנח-!והמביניביני (ל"ת)
    כותבי תרחישים 04/06/2020 09:52
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    כותבי תרחישים 04/06/2020 09:50
    הגב לתגובה זו
    החב רכשו מניות עצמיות- במקום להרחיב השקעות -והרחבות חדשות השקעה חדשה וחידוש משק - היה עוזר לציבור ולמשק מי הגאון שנוהג כך- אל תגידו לא ידענו
  • 2.
    תודה רבה עמית על הכתבות המעולות! (ל"ת)
    עמיר 04/06/2020 09:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    האמת כואבת 04/06/2020 09:22
    הגב לתגובה זו
    על ידי העשירים.כל מהותו לשמר את הכח של הבנקים לתת אשראי לעניים שמשועבדים לחובות.עבדות מודרנית במעטה של חברת צריכה.
פנסיה (גרוק)פנסיה (גרוק)

קיבוע זכויות: טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

מה שנראה כמו טופס ביורוקרטי מול מס הכנסה, עשוי להיות צומת קריטי שיקבע אם תיהנו מפטור של אלפי שקלים בחודש, או שתשלמו מס מיותר לכל החיים. בקיבוע זכויות, כל סימון קטן מתורגם לכסף גדול, וכל טעות עלולה להצטבר למאות אלפי שקלים שאבדו. דרך מקרים אמיתיים מהשטח מתברר איך איחור, סיווג שגוי או בחירה שנשמעה זהירה, הפכו לפגיעה כלכלית כבדה. ומנגד, איך תיקון בזמן יכול להפוך את הטופס למנוע של החזרי מס

ערן רובין |

קיבוע זכויות הופך להיות נושא חם בתחילת 2026. מינואר ממשיכה הרפורמה שהוחלט על תיקון המתווה שלה, שלפיה הפטור ממס על קצבאות הפנסיה יעלה בהדרגה עד 67%  באופן הדרגתי. במקום קפיצה אחת ב‑2025. כל פעימה (כולל זו של 2026) מגדילה עוד קצת את הפטור החודשי, אבל מי וכמה ייהנו בפועל? זה נקבע דרך קיבוע הזכויות (טופס 161ד) שבאמצעותו מנצלים את ההטבה.

מי שהגיע לגיל פרישה וגם מקבל פנסיה נדרש להחליט איך לחלק את הפטור בין קצבה חודשית לבין משיכות הוניות (פיצויים, היוון תגמולים, תיקון 190). ההחלטות האלה נעשות דרך קיבוע זכויות, והן כמעט בלתי הפיכותבפנסיה של 20–30 אלף ש״ח בחודש, כל אחוז פטור נוסף מתורגם לעשרות אלפי שקלים לאורך החיים, כך שהגדלת הפטור מ‑52% ל‑67% היא "אירוע הון" של מאות אלפי שקלים, אבל רק אם הקיבוע בנוי נכון. שגיאה בקיזוז פטורים, בהיוון או בסיווג מענקי פרישה "אוכלת" חלק מההטבה בכל אחת מהפעימות של הרפורמה. במילים אחרות, אתם יכולים להרוויח עשרות אלפים או להפסיד עשרות אלפים ואפילו יותר - אז שווה להכיר את הנושא:



טופס אחד, איחור קטן, ובלי לשים לב השארתם לקופת המדינה מאות אלפי שקלים מהפנסיה שלכם. כל זה קורה בקיבוע זכויות - הליך שרוב הפורשים בטוחים שהוא טכני, אבל בפועל הוא אחת ההחלטות הכלכליות הגדולות ביותר בחיים. מי שמתייחס אליו כאל עוד טופס למס הכנסה, מגלה לפעמים מאוחר מדי ששילם מס על כסף שיכול היה להיות פטור לחלוטין.

שי אהרונוביץ מנהל רשות המסים
צילום: יעל צור
פרשנות

רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?

רבבות חברות ועסקים נכנסו תחת חבות מס לפי שיעור המס השולי - זה התחיל בחברות ארנק, אבל רשות המסים הכניסה השנה במסגרת חוק הרווחים הכלואים היקף אדיר של עסקים; פסק דין שמתייחס למצב לפני החוק החדש מספק תובנות איך בית המשפט בודק אם מדובר בחברת ארנק או לא? 

עינת דואני |
נושאים בכתבה חברת ארנק

פסק דין ראשון שהגיע לבית המפשט בנושא "חברת ארנק" הוא חשוב להבנה איך השופטים מתייחסים לסוגיות האפורות, אבל לפני שנתעמק בפסד הדין הזה, על מה בעצם מדובר? חברות ארנק הן חברות שמס הכנסה רואה בהן צינור מלאכותי להעברת כספים מהלקוחות למספק השירות, עם תחנה בדרך - החברה עצמה. בעל החברה מעדיף פעילות תחת חברה כי אז ההכנסות ימוסו לפי שיעור מס חברות - 235 ולא לפי שיעור המס השולי שלו - לרוב מעל 50%. 

רשות המסים רצתה לחסום את תכנון המס הזה וקבעה הוראות למיסוי חברות ארנק, כשלפני שנה חוקק חוק שקשור גם לחברות ארנק במסגרת חוק הרווחים הכלואים. במסגרת החוק החדש המעגל התרחב ורשות המסים הכניסה לסל של חבות לפי מס שולי גם חברות שהן לא חברות ארנק קלאסיות עם תנאים מסוימים.     

לאחרונה התפרסמה סנונית ראשונה של פסיקה של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע של כב' השופטת  יעל ייטב בנושא "חברות ארנק" (פס"ד אמיר נוריאל (ע"מ 28848-04-22)). צפוי שיהיו פסקי דין נוספים, שכן ישנם מספר תיקים בנושא שנמצאים בדיונים בבתי המשפט.

נדגיש שוב כי, פס"ד מתייחס לנוסח הסעיף לפני הרחבתו במסגרת חקיקה גם להכנסות נוספות לרבות "הכנסה מפעילות עתירה יגיעה אישית" אשר יכולה לחול על כמעט כל סוגי העסקים הפועלים במדינת ישראל. עם זאת, ביחס לסוגיות שנדונו בפס"ד ישנה רלוונטיות גם לנוסח החדש של הסעיף ולפרשנות שמעניק ביהמ"ש להוראות הסעיף ובעיקר לקביעת ביהמ"ש ביחס לפרשנות ולעמדת מס הכנסה. 

מס חברות או מס שולי - הבדל של 24% בשיעור המס

מדובר בפס"ד מחוזי ולא עליון, ולפיכך אין הוא מהווה הלכה מחייבת, אך הוא מהווה אבן דרך חשובה ביחס לפרשנות של הוראות סעיף 62א לפקודה. עיקר המחלקות בפס"ד סבבה סביב הסוגייה - האם יש לראות את ההכנסות של חברת "נוריאל יועצים בע"מ" אשר מר אמיר נוריאל רואה חשבון בעיסוקו הינו בעל המניות היחיד בה, כהכנסות שמיוחסות אליו באופן אישי בהתאם לדין החל על "חברות הארנק", המשמעות המיסויות הינה - האם ההכנסה השוטפת שלה החברה תחויב בשלב הזה במס חברות או שמא תיוחס ההכנסה כהכנסה אישית של מר נוריאל באופן אישי ותחויב במס שולי החל על יחדים. (נציין כי, ההפרש הינו תוספת מס מיידית של כ- 24%).